צילום: דובי זכאי
לא הרחק מן הדרך שיורדת מירושלים לים המלח, מול הישוב מצפה יריחו, יוצא כביש רזה שמזכיר במהלכו נחש מתפתל ומוליך את הרכב דרך שממת המדבר עד לשער אבן גדול.
על השער ניצב צלב שמסמן את השביל עבור הולכי הרגל, ומשמאלו מטפס שביל צר אחר, תלוי על שפת המצוק, ומוליך אל נקודת תצפית שממנה נראה צבר מבנים.
זהו מנזר סנט ג'ורג', שנקרא גם 'דיר מאר ג'ריס' או 'מנזר חוזיבה', והוא אחד המקומות המיוחדים והמרשימים ביותר במדבר יהודה – מנזר יווני אורתודוקסי עם היסטוריה מתועדת עד למאה הרביעית לספירה.
המנזר המקורי, כך מקובל להניח, נבנה על בסיס מערה, בידי חמישה נזירים מסוריה, ובמאה החמישית יושב על-ידי נזיר מהעיר תבי שבמצרים.
מה שהביא אותם להתיישב בדיוק בנקודה הזאת הוא האמונה הרווחת באזור לפיה זהו המקום שאליו נשלח אליהו הנביא בצו אלוהי כדי להימלט מפני אחאב ואיזבל, וזאת על פי הכתוב בספר מלכים א' פרק י"ז:
"ויְהִי דְבַר ה' אֵלָיו לֵאמר: לֵךְ מִזֶּה וּפָנִיתָ לְּךָ קֵדְמָה וְנִסְתַּרְתָּ בְּנַחַל כְּרִית אֲשֶר עַל פְּנֵי הַיַּרְדֵּן. וְהָיָה מֵהַנַּחַל תִּשְׁתֶּה וְאֶת הָערְבִים צִוִּיתִי לְכַלְכֶּלְךָ שָׁם…
וַיֵּלֶךְ וַיַּעַש כִּדְבַר ה' וַיֵּלֶךְ וַיֵּשֶׁב בְּנַחַל כְּרִית אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הַיַּרְדֵּן. וְהָערְבִים מְבִיאִים לו לֶחֶם וּבָשָר בַּבּקֶר וְלֶחֶם וּבָשָר בָּעָרֶב".
זיהוי ואדי קלט, ששמו עוברת לימים ל'נחל פרת', מעניין, ומבוסס על שיבוש המילה 'כרית' בשפות השונות עד שהתגלגל ל'קרת' בערבית, אולם זהו זיהוי שנוי במחלוקת.
בשנותיה הראשונות של הנצרות התווסף מיתוס אחר שמיוחס לאותה מערה, לפיו בדיוק באותו המקום בישר מלאך לאיש בשם יואכים שאשתו חנה תלד בה את הבת שלהם, מרים, שהיא הבתולה המפורסמת ביותר בעולם כיום, אמו של ישו.
במהלך המאה השישית הורחב המנזר בידי נזיר בשם גיאורגיוס מכוזיבא, ומאז הוא נקרא על שמו.
המנזר נהרס במהלך הכיבוש הפרסי הקצר של ירושלים מידי הביזנטים (11 שנים), בשנת 614, הוקם מחדש בתקופה הצלבנית כארבע מאות שנים לאחר מכן, ונהרס שוב בעת כיבוש הארץ בידי הממלוכים.
בשנת 1878 החל נזיר בשם קאליניקוס להקים את המנזר מחדש, ובנייתו הושלמה ברובה בשנת 1901.
במהלך מלחמת העולם הראשונה ננטש המנזר ונבזז בידי התורכים, ובתקופת המנדט הבריטי הוא יושב מחדש ומאז הוא מוחזק בידי נזירי הכנסיה היוונית-אורתודוקסית.
מגרש החניה שבדרך למנזר הומה לרוב ברוכלים מקומיים שמוכרים בו מזכרות לתיירים, ואחד מהם פנה אלי כחלק מטקטיקת מכירה מוצלחת ושאל: "אתה יודע מי ישב על הסלעים איפה שאתם יושבים?"
"מי?", שאלתי, והוא השיב: "האבא של מרים הקדושה, אמו של ישו, ישב על הסלע הזה. כאן נגלה אליו מלאך והודיע לו שבקרוב תיוולד לו בת, מרים.
את השיחה אמנם קיצרתי למענכם אבל היא מוכיחה שהעובדים במקום מיומנים ומבינים את מקור המשיכה שלו, וגם שטקטיקת יצירת השיחה עובדת, שהרי בסופה נאלצתי לקנות שרשרת צבעונית ומיץ תפוזים סחוט…
כך או אחרת זהו אחד המקומות המרשימים במדבר יהודה ומומלץ מאד לבקר בתצפית שממנה הוא נשקף, ועל אף שאני אישית לא ממליץ לעשות זאת ישנם מי שאוזרים אומץ ויורדים בכביש המפותל למטה וממנו מטפסים אל המנזר (שפתוח משעות הבוקר ועד הערב).
במגרש החניה מוצעות גם "הסעות" על גבי חמורים אל המנזר, למי שמתקשה או מתעצל ללכת ברגל על השביל המפותל, אבל בכל מקרה, בגלל המצב הביטחוני הרגיש, מומלץ להגיע חמושים ולשמור על ערנות.
אם כבר נמצאים בסביבה כדאי להמתין לצלצול פעמוני הכנסיה אשר יוצרים חוויה ווקאלית מאד מיוחדת בתוך ואדי קלט.
מנזר סנט ג'ורג' עצמו בנוי בשלושה מפלסים, ובקומתו העליונה בנויה כנסיה סביב המערה העתיקה שמיוחסת לאליהו הנביא וליואכים.
במפלס האמצעי של הקומפלקס נמצאים מרבית מבני המגורים של הנזירים וכן שלוש כנסיות ומגדל פעמונים, ובמפלס התחתון, אשר מעוצב מקשתות, נמצאים מחסנים וכן קברי הנזירים. סביב המנזר נמצאים כוכי התבודדות ונקודות תצפית אל עבר המדבר.
כך מגיעים:
יורדים מכיוון ירושלים מזרחה על כביש 1 וחולפים על-פני 'השומרוני הטוב'. פונים לכיוון הישוב 'מצפה יריחו' וחולפים על פני כביש הכניסה אליו, ופונים שמאלה לפי השילוט אל ואדי קלט ולמנזר.
ממשיכים אל צומת T ושם פונים ימינה וממשיכים מרחק של כחמש דקות נסיעה בכביש מפותל עד לנקודת תצפית שנמצאת ליד צלב גדול, שם מחנים את הרכב.
מכאן מומלץ לעלות למעלה, אל התצפית המרהיבה אל עבר המנזר, ולאחר מכן אפשר לשוב לרכב ולהמשיך עם הכביש עד למגרש חניה שממנו מוליך השביל שמטפס אל המנזר.
הצעות נוספות לפעילויות בסוף השבוע באתר הבית של דובי זכאי
