תפריט

טיול לסופ"ש: אל מכרות תמנע

המקום הראשון בעולם שבו נכרתה מתכת והותכה נמצא אצלנו, כ-25 קילומטרים מצפון לאילת. הנופים מהממים, הגיאולוגיה מרתקת, ויותר מכל מדהימה היכולת האנושית לשרוד בתנאים קשים ולהפעיל את אחת התעשיות הראשונות בהיסטוריה האנושית
שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

אחד האתרים הארכיאולוגיים המעניינים והחשובים ביותר בישראל נמצא בבקעת תמנע, בקעה דמוית פרסה שמשתרעת על פני כ-60 קילומטרים רבועים ונמצאת במרחק של כ-25 קילומטרים צפונית לאילת. פעילות גיאולוגית ייחודית גרמה להצטברות שלושה סוגי משקעי נחושת בבקעה הזאת, והאיסוף של נחושת לצרכים אנושיים החל כאן עוד בתקופת האבן, כעשרת אלפים שנים לפני הספירה ואלפי שנים לפני שבני אדם למדו כיצד לעבד מתכת.

 

נחושת היא המתכת הקלה ביותר לעיבוד ולכן גם הייתה הראשונה שבה נעשה שימוש ליצירת כלי עבודה, כלי נשק, תכשיטים וכלים פולחניים, ובבקעת תמנע נתגלו שרידים ארכיאולוגיים החל מתקופת האבן – שבה נאספו גושי נחושת ששימשו כתכשיטים וקישוטים, ועד לתקופות היסטוריות קרובות יחסית שבהן בוצעה כרייה מסחרית רחבת היקף. בין הרבה ממצאים מרתקים אחרים, בתמנע התגלה גם האתר הפרהיסטורי העתיק ביותר בעולם להתכת מתכת.

לא פחות מרגשת העובדה, שהתגלתה רק בשנים האחרונות, ששיטות מרתקות של כרייה והפקת נחושת התפתחו כאן, בערבה, על-ידי שבטים מדבריים שחיו בשטח במשך אלפי שנים – לפני ואחרי התקופה המצרית. בין השאר התגלה בבקעת תמנע מקדש עתיק אשר יוחס בעבר, בטעות, למצרים, וכיום הוא מיוחס לאותם שבטי מדבר. בנוסף קיים גם מקדש מצרי מרשים, שהוקדש לאלה חתחור, וזה עבר בהמשך הסבה למקדש מדייני.

בשנות החמישים של המאה הקודמת הוקמה חברה ממשלתית לכריית נחושת, וזאת הקימה במקום מכרה תעשייתי מודרני שבו נחפרו יותר מ-50 ק"מ של מנהרות תת קרקעיות. המכרות העסיקו כאלף עובדים ופעלו עד לשנת 1976 – אז חלה צניחה במחירי הנחושת והם נסגרו, ולאחר מכן הופעלו שוב מחדש למשך מספר שנים בתחילת שנות ה-80. כיום מיוצרת במקום גופרת נחושת – אבקה שמשמשת לצרכים תעשייתיים שונים.

צורתה הטופוגרפית של בקעת תמנע דומה למכתש, כ-9 קילומטרים אורכה ושישה קילומטרים רוחבה, והיא תחומה משלושה צדדים על-ידי קירות זקופים של מצוק העתקים. חלק מן המצוקים מגיעים לגובה של כ-400 מטרים, ומי השטפונות שניגרים את תוך המכתש מנוקזים ממנה מערבה, אל הערבה, על-ידי נחל תמנע (בערבית: ואדי אל-מנאעיה) ונחל נחושתן. פארק תמנע הוא חלק משמורת טבע והכניסה אליו כרוכה בתשלום. בזכות זה הפעילות בתוכו מוסדרת ומסודרת. בימים אלה, ימי שיא הקיץ, שורר במקום חום רב, ולכן אין כמעט דרך אחרת להגיע למקום, ולשהות בו, אלא בכלי רכב ממוזג. במרכז פארק תמנע נמצא אגם מלאכותי שנחפר כדי לנקז את מי השטפונות באופן שימנע הצפה, ולא הרחק ממנו נישא הר תמנע לגובה של 453 מטרים.

 

 

בתוך הפארק סלולים שני מסלולי טיול יפים במיוחד ולא ארוכים, כשהאחד ממשיך את השני. משך הטיול במקום הוא כשלוש שעות, וכמובן שעדיף מכל בחינה להגיע לפארק מוקדם ככל שאפשר (הפארק נפתח כל יום בשעה 0800), ורצוי להגיע לאזור עצמו כבר עם הזריחה.
נסיעה והליכה בשבילי הפארק מהממת בעוצמתה וביופיה: הרי אדום, כשמם כן הם, אדומים, מסנוורים וחמים, ומכאן מתחיל מסלול הרפתקני ומהנה מאד לכל המשפחה, ובפרט לילדים. בכניסה לשמורה נמצאות שתי קשתות אבן גדולות שנוצרו בתהליכי שחיקה ובליה טבעיים של אבן החול, ואנחנו מטפסים לכיוון הקשת הצפונית (סימון שביל ירוק), עולים בוואדי שהוא יובל קטן של נחל תמנע, וטפח אחר טפח נחשפים אל תצפית יפה על שתי הקשתות. לאחר טיפוס קליל בעזרת סולמות שנעוצים בסלע הגירי אנחנו מגיעים למרכז הקטנה, ומכאן גולש שביל שלצידו מעקה בטיחות עד למרפסת תצפית שממנה נשקף הנוף המדהים של בקעת תמנע.

 

 

הרים כהים ומחודדים מזדקרים מתוך הבקעה בגווני אדום שבולט על רקע הצבע הצהוב דהוי של המדבר. מן המרפסת ממשיך השביל ויורד בתלילות אל עבר שביל אחר שמסומן בסימון שבילים אדום, ואיתו אנחנו ממשיכים אל הקשת הדרומית. גם כאן מטפסים באמצעות סולם ברזל שנעוץ בקיר, ולפתע אנחנו מרגישים זעירים בתוך הקשת הגדולה. הנוף משתנה, ההרים מסביב נראים צבועים בגוונים עזים של חום, אדמה וחום כהה, ומולנו נשקפת ארץ בראשית עלומה.

בהמשך השביל אפשר לראות את הקשת מזווית אחרת וגם את כחול השמיים, ואנחנו ממשיכים עם סולם ברזל אל נקיק צר. השביל אמנם מוליך שמאלה, אבל כדאי לסטות לרגע ימינה, להניח בצד את התרמילים ולהזדחל אל תוך נקיק שנמצא בין שני קירות זקופים, כמעט צמודים, שנישאים לגובה רב. השביל תלול, וממשיך בקניון צר, ומכאן יורדים על גבי שתי מדרגות סלע גבוהות שדורשות מאמץ קל. למרבה הזוועה, ישראלים מכוערים הותירו כאן "מזכרת" בדמות כתובות חרוטות בסלע אשר מפגינות זלזול בנוף, וזה חבל.

 

בהמשך השביל מגיעים אל מערה גדולה שפעורה בקיר המחורר שעשוי מאבן חול, ובתוכה מתגלות מדרגות ברזל שמטפסות ומתעקלות עד למרפסת שחצובה בהר וצופה אל עבר הר 'ברך' שנישא לגובה של 800 מטרים וראש "מפואר" באנטנות ענקיות. כל שאר ההרים מסביב נראים לפתע כמו גמדים.

עורקי נחושת מתגלים על קירות הוואדי הגדול שמוליך מכאן מזרחה. האדמה צהובה, חרוצה בעורקים בצבעי טורקיז. על קירות הסלע קל להבחין בחריצים שהותירו פטישי כורים שעבדו כאן לפני אלפי שנים, ואנחנו נכנסים פנימה לזחילה במנהרה שממחישה לנו את שגרת יומם של הכורים בימי קדם. הכל חם, מאובק, וחשוך, ובהמשך מוליכה המנהרה אל אולם גדול שחצוב בסלע. על הקירות ניכרים עורקי הנחושת הקדומים.

כך מגיעים: נוסעים דרומה על כביש 90 (כביש הערבה) לכיוון אילת, חולפים על פני שדה התעופה 'רמון' החדש, וכ-25 קילומטרים מצפון לאילת פונים ימינה, לפי שילוט ברור, ונוסעים עם כביש צר שמוליך עד לפארק תמנע. שעות הפתיחה של הפארק: מ-0800 עד 1600 בימים א'-ה' וכן בשבת, מ-0800 עד 1500 ביום שישי. מחיר כניסה למבוגר: 49 ש"ח, מחיר כניסה לילדים בני 3-14: 39 ש"ח.

צילומים: דובי זכאי

הצעות נוספות לפעילויות בסוף השבוע באתר הבית של דובי זכאי