תפריט

טיול לסופ"ש: אל חוף בית ינאי

אחד החופים הנעימים והשקטים ביותר במרכז הארץ נמתח מבית ינאי צפונה, לכיוון גבעת אולגה, מתחת למצוק כורכר מפואר
שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

כשישה קילומטרים צפונית לנתניה נטוע אחד המושבים הוותיקים בישראל, ואחד היחידים שבתיו צופים מעל לים וכמעט נושקים לו. בית ינאי, שנקרא על שם המלך החשמונאי אלכסנדר ינאי, הוקם בשנת 1933 על-ידי עולים מליטא ומפולין אשר אולי לא היו חקלאים גדולים, אבל ודאי שהיו חדורי אידאולוגיה וציונות.

 

 

אפשר לומר, בעדינות, שהניסיון לגדל פרדסים כל כך קרוב לרוחות ים ולרסס המלח לא הניב יותר מידי פירות. אבל לימים הוחלפו הנטיעות בלולי תרנגולות, ובין לבין, בתקופת מאורעות 36-39, נבנה בצמוד לחוף מזח שנועד כביכול כדי להעמיס אוניות בפרי הדר לייצוא. בפועל, המזח של בית ינאי שימש דווקא ליבוא: בימי "הספר הלבן" שהטיל מצור בריטי מפני עליית יהודים לארץ ישראל המובטחת, עגנו לצד המזח הזה 16 אוניות מעפילים ופרקו את מטעניהם האנושיים אל הישובים העבריים הסמוכים.

לצערנו, האוניה המפורסמת יותר שעגנה במזח של בית ינאי, והוברחה משם אל חופי תל-אביב באש אנשי הפלמ"ח (שכבר גויסו באותה עת לצה"ל), לאחר שהחלה לפרוק נשק עבור האצ"ל, היא ספינת הנשק 'אלטלנה'. לעומת זאת, לצערם של אנשי בית ינאי מכונה מזח המעפילים שלהם "מזח כפר ויתקין"…

בתי המושב המקוריים היו "בתי סוכנות" פשוטים עם רעפים אדומים, והם נבנו על ראש רכס הכורכר שנמתח במקביל לקו החוף. אבל כל איש נדל"ן מתחיל מכיר את שלוש המילים: "מיקום, מיקום ומיקום" – ואין פלא ש"קו ראשון לים" במרכז הארץ הפך אותם בעשורים האחרונים לבתי מידות מפוארים, ובין היקרים בישראל.

בתחילת שנות ה-90, כאשר במקום רוב הצמתים שעל "כביש החוף" הסמוך (כביש 2) נבנו מחלפים, נבנה גם "מחלף בית ינאי". במהלך העבודות נחפר בור גדול במקום הלא נכון, והבור הזה, שנמצא לא מאד רחוק מערוץ נחל אלכסנדר הסמוך, פרץ את שכבת מי התהום הגבוהה של מישור החוף. כך נוצר אגם קטנטן שנוטה להתרחב בימי החורף ולהתכווץ בקיץ. הצד החיובי של הפדיחה ההנדסית הוא שהבריכה הגדולה מהווה בית גידול ייחודי לצמחי מים ולעופות מים, והיא "אומצה" על ידי אנשי שמירת הטבע. האגם מוקף צמחיית גדות סבוכה של קנה מצוי ושל סוף מצוי, ובנוסף, בעונות המתאימות, צומחים מיני פרחים מרהיבים כמו אירוס ענף שפורח באביב.

הכניסה לכיוון האגם נמצאת ממש בסמוך לכניסה למושב בית ינאי, ואמנם אסור להשתכשך בשלולית הגדולה אבל לצידה נבנתה מעין טיילת עץ וחביב מאד להלך עליה, למרות שברוב ימות השנה אי אפשר לראות ממנה את האגם עצמו…

לא הרחק מן המושב הוכרזה שמורת הטבע בית ינאי, שכוללת גם את החוף הייחודי שבעבר היה אחד ממקומות הטלת הביצים של צבי (צבות) הים. באופן משעשע זה אחד מבין מספר קטן של אתרים שבו אפילו מי שמחזיקים בכרטיס המנוי של אתרי רשות הטבע והגנים ('מטמון') צריך לשלם דמי כניסה וחניה לחוף הרחצה (מופחתים אמנם).

 

 

בימי חול, כאשר אין יותר מידי לחץ של מבקרים, כדאי לחנות לא הרחק מן המושב ולרדת לים, בזהירות, בשביל שחותך את מצוק הכורכר. כאשר הולכים דרומה לאורך החוף מבחינים שלקראת קצה הישוב מתרחק השביל משפת המצוק, ואז הוא "נופל" בבת אחת בהפרשי גובה של כ-20 עד 30 מטרים ולאורכו מתגלים מעברי סתרים צרים שיורדים בדרך כורכר עד לחוף. זאת לא ירידה פשוטה למי שלא נמצא בכושר טוב או למי שמטופל בילדים קטנים, ולכן חשוב להיזהר, ובדרך אפשר ליהנות מן המראה של התגבשות הכורכר, הייחודית לאזור הזה, אשר אפילו זכתה לשם משלה: "טיפוס בית ינאי".

 

 

חוף בית ינאי הוא הגבול המערבי של הגן הלאומי 'נחל אלכסנדר', ובזכות שמורת הטבע נשמרות כאן דיונות החול המרהיבות אשר עד לפני שלושה עשורים היו חלק מרכזי בנוף הישראלי מעתלית ועד אשדוד, לא כולל "גושי ההתיישבות" שבדרך. מתחת למושב, למרגלות המצוק, נפרש חוף קסום שעליו מתרסקים גלים לבני שובל. התפאורה מרהיבה: פיסת חוף פראית עם ים כחול ואינסופי מחד ומצוק כורכר מבותר מאידך. זה גם אחד החופים החביבים על האקטיביסטים שבין העוסקים בפעילויות ספורט ימי. גולשי הגלים וחותרי הקאייקים נהנים להם על הגלים ולא מציקים לאף אחד, ואילו גולשי ה'קייט סרפינג' מתעופפים להם בתמרונים מרהיבים אבל מידי פעם נמתחים מיתרי מצנחיהם גם על החוף עצמו, וצריך להתחשב ולהיזהר מהם.

 

 

חובבי הליכה וטיולים יכולים ליהנות מטיול ארוך ארוך לאורך החוף והמצוק. על החוף אפשר לצפות בלהקות ציפורים ולהשתעשע ממראה העננים שמתרוצצים בשמים ומסתדרים מעל קו האופק. סלעי כורכר גדולים שניתקו מן המצוק מרצפים את החוף, וסלעי כורכר אחרים חודרים לתוך הים, ולעיתים הם מקושטים בדייגים סבלניים שממתינים לדג שיתפתה ויעלה בחכתם.
מכאן נמתחת רצועת החוף צפונה עד לגבעת אולגה שבחדרה, ודרומה עד לחופי נתניה. רצועת החוף רחבה ומזמינה, וכאשר הולכים צפונה החוף נעשה פראי עם מצוקי כורכר שתופסים גובה וחול ים מעורבב בצדפים רבים. חובבי השקט והמדיטציה יכולים, תוך פחות מעשר דקות של הליכה רגועה, להגיע אל חוף שקט ושומם מבני אדם.

 

 

כך מגיעים: נוסעים על כביש החוף לכיוון מחלף ינאי ופונים מערבה לפי השילוט 'בית ינאי', עד לחניה שבכניסה לישוב. בשבתות ובחגים כדאי לחנות בחניה מוסדרת שעל חוף הים.

בסביבה: במרחק הליכה צפונה נמצא 'תל מכמורת', שבו נמצאו שרידי ישוב עתיק שהתקיים מסביב למפרץ טבעי קטן אשר שימש כנמל. מן המעגנה הקטנטנה הזאת נשלחו – עד לראשית המאה ה-20 – אבטיחים שגדלו במקשות בשרון עד לשווקים במצרים ובלבנון. הקמת מסילות הברזל – בתחילה על-ידי העותמנים ולאחר מכן על-ידי הבריטים, הפכה את המשלוח הימי לבלתי משתלם, והנמל נזנח, אם כי כיום הוא משמש את בית הספר הימי 'מבואות ים'.

צילומים: דובי זכאי

הצעות נוספות לפעילויות בסוף השבוע באתר הבית של דובי זכאי