תפריט

טיול לסופ"ש: אל הגן הבוטני על הר הצופים

ביקור מרגיע בגן הבוטני הראשון בארץ ישראל, ובמתחם מערות הקבורה של משפחת ניקנור
שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

 

אחרי חורף מבורך וארוך נחת עלינו קיץ ישראלי במלוא עוזו, אבל נדמה כאילו שהוא לא ממש מצליח לעשות רושם על הגן הבוטני של הר הצופים בירושלים. צינה רכה, שמטפסת ממישור החוף עד לראשי הרי ירושלים ונישאת עם האוויר היבש, מלטפת את הצמחייה השופעת ואת העצים, ומכריחה את המטיילים והמבקרים להצטייד במעיל קל אחרי שעות הערביים.

 

 

הר הצופים, אחת משלוש פסגות שולטות ממזרח למרכז העיר, עשוי מסלע קירטון שלא איפשר לבנות עליו אבל התאים מאד לחציבת מערות בכלל, ומערות קבורה בפרט. בחפירות ארכיאולוגיות שנערכו על ההר בשנת 1902 נתגלתה על פסגתו מערכת מערות קבורה עתיקות, ובהן כתובת אשר ייחסה את חלקן למשפחת 'ניקנור', משפחה של יהודים אמידים שהתגוררה במצרים ותרמה סכום כסף גדול לבניית השערים המזרחיים של בית המקדש. הנדבנות השתלמה במובן זה שבני המשפחה נקברו באחוזת קבר שמשקיפה על מתחם הר הבית ובית המקדש.

כעשור לפני חשיפת המערות נרכשה הקרקע שעל ראש ההר על-ידי הבריטי סר ג'ון היל מן העיר ליוורפול, במטרה להקים שם אחוזת קיץ. התוכנית לא יצאה לבסוף לפועל וסר ג'ון תרם את השטח, בשנת 1914, למוסדות הישוב העברי באמצעות מי שמונה לימים לנשיא המדינה הראשון, חיים ויצמן.
שש עשרה שנים לאחר מכן הונחה שם אבן פינה לאוניברסיטה העברית, שהייתה האוניברסיטה הראשונה, והמוסד האקדמאי השני בארץ ישראל, ובשנת 1931 החל פרופסור אלכסנדר איג, יחד עם שני עוזריו, מיכאל זהרי ונעמי פיינברון, להקים גן בוטני שבו יתועדו ויישמרו כל צמחי ארץ ישראל. לצורך זה נטעו השלושה ושתלו בגן מגוון צמחים שאותם אספו במסעות שערכו מן החרמון ועד לסיני. תצלומי אוויר מאותה תקופה מגלים שפסגות ההרים היו קרחות לחלוטין, ועליהן היו פזורים מספר קטן של מבנים מבודדים שהוקפו בשולי השטח בחורש צפוף.

 

בתקופה שבין מלחמת השחרור למלחמת ששת הימים נותק הר הצופים מירושלים, חלקו נשלט בידי הלגיון הירדני ועל חלקו התקיימה מובלעת של שטח האוניברסיטה, אשר נשמרה על-ידי חיילים ישראלים מחופשים לשוטרים. בשטח הגן הבוטני חפרו החיילים הירדנים תעלות קשר ושוחות, גדרות תיל נכרכו סביב עצים ושיחים, וחלק מן השטח מוקש במוקשים.

במשך כשני עשורים לאחר שחרור העיר ואיחוד ירושלים, במלחמת ששת הימים, נותר הגן הבוטני בשיממונו, ורק בשנת 1988 החלה הקרן הקיימת לשקם אותו במטרה לאפשר ביקורי מבקרים במתחם, אם כי חלק משטח הגן, שעליו היו נטועים עצי ארז חסונים, הופקע לצורך הקמת חניון. כיום, כמאה שנים לאחר הנחת אבן הפינה לאוניברסיטה העברית שסמוכה אליו, הגן הבוטני שעל הר הצופים פורח והומה, כראוי לגן הראשון מסוגו שהוקם בארץ ישראל. בשטח הגן, בזכות אבות, שתולים עדיין מספר צמחים שנכחדו ממקומות הגידול הטבעיים שלהם בארץ, וזאת בזכות מספר משוגעים לדבר שטיפחו לאורך השנים את הצמחייה והכשירו בו פינות קסומות.

 

 

 

בשנים האחרונות התגייסה הנהלת האוניברסיטה העברית, ובעזרת הקרן הקיימת -אשר גייסה תורמים – הופקדה תוכנית לשימור ותכנון מחדש של הגן הבוטני בידי האמן רן מורין. תוכנית זאת הקפידה שלא לפגוע מעבר לנדרש באופי וביופי המקוריים של הגן, ובוודאי שלא בצומח בו, ובה בעת הושקעו מאמצים להנגשת השטח עבור בעלי מוגבלויות.
נוסף לחפירת תעלות שבתוכן מפכפכים מים פכפוך נעים צוירו ציורים של שורשי צמחים, בטכניקה מיוחדת, על קירות בטון של מנהרה שקיימת במקום. מתחם קבר ניקנור נוקה ובאותה הזדמנות נחשפו בעומקו חדרי קבורה נוספים, ובמקום הותקנה תאורה מיוחדת, רכה ומסתורית. משפצי הגן הצמידו לכל עץ ושיח שילוט מפורט אודותיו, כולל שמו העברי והלועזי, ובצמוד למערכת הקברים הוצבו שלטים שמתארים את ההיסטוריה של המקום ואת העבודות הארכיאולוגיות שבוצעו בו.

 

 

ביקור בגן הבוטני שעל הר הצופים הוא חוויה נעימה ומרגיעה: עצי קלטב חלקי גזע, שצבע גזעיהם כמצבע היין, מתמזגים עם הצמחייה העבותה, בבריכת המים צפים להם צמחי מים ובין עליהם מקפצות צפרדעים, סטודנטים וסטודנטיות שקדנים יושבים בצל שבין העצים ומתכוננים לקראת בחינה. בגן הבוטני המחודש אינו גדול אבל הפך כבר לאבן שואבת ולפינה קסומה בעיר ירושלים, הוא פתוח בפני קהל חובבי צמחים ומטיילים, מוקף במבני הפקולטות השונות של האוניברסיטה, וחלקו המזרחי צופה אל עבר מרחבי מדבר יהודה. הכניסה חופשית.

צילומים: דובי זכאי

הצעות נוספות לפעילויות בסוף השבוע באתר הבית של דובי זכאי