תפריט

טויוטה ניצחה את 24 השעות של לה מאן

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

טויוטה סיימה לפני דקות אחדות פרק בן מספר שנים של תסכול וחוסר מזל במירוץ הסיבולת היוקרתי בעולם, לאחר ששתי המכוניות שלה תפקדו ללא רבב וחצו ראשונות את קו הסיום של מירוץ 24 השעות של לה מאן. זאת הפעם הראשונה בהיסטוריה של טויוטה שבה היא זוכה בהישג זה, והפעם השניה שיצרנית יפנית זוכה בו.

 

 

קאזוקי נאקאג'ימה, מאחורי ההגה של מכונית מספר 8, סיים את ההקפה ה-388 של המכונית, שטסה לאורך 24 השעות האחרונות על המסלול במהירות ממוצעת של 248.2 קמ"ש. המכונית השניה, כשמאחורי ההגה שלה יושב קאמוי קובאיאשי, עברה באותה יממה שתי הקפות פחות, ובמהירות ממוצעת של 247.8 קמ"ש.

כשעתיים לפני הסיום הפסיד חוזה מריה לופז, שנהג בטויוטה מספר 7, כ-12 שניות כאשר איבד את המכונית שלו והיא ביצעה 'ספין' ב'פניית דנלופ'. זה סייע לנהג הפורמולה 1 פרננדו אלונסו, שהוביל באותה עת בטויוטה מספר 8, להגדיל את הפער שלו ליותר מדקה וחצי. לשלב האחרון של המירוץ הושיבו מנהלי טויוטה את שני הנהגים היפנים שלהם מאחורי ההגאים: קאזוקי נאקאג'ימה במכונית מספר 8, וקאמוי קובאיאשי במספר 7.

אין בכלל ויכוח שהניצחון היום מגיע לטויוטה, ולא משנה שהיא התמודדה במירוץ הזה רק מול עצמה, וזאת ראשית לכל מכיוון ששתי המכוניות שלה פעלו באופן מושלם, 24 שעות ברציפות, ללא תקלות. התוצאה הסופית היא שהמכונית הטובה ביותר, של הקבוצה הטובה ביותר, עם נבחרת הנהגים המתאימה – זכתה.

הניצחון מקל מעט על העובדה שטויוטה הייתה קרובה מאד למעמד הזה בשלושה מתוך שבעה ניסיונות שלה להביא את התואר הנכסף, ולעולם לא נשכח את הכישלון המכאני הטראגי של המירוץ ב-2016, כמה עשרות שניות לפני שהשעון צלצל 15:00 וטויוטה הובילה בהפרש ניכר. לא נשכח גם את האכזבה של השנה שעברה – עם שתי תאונות שמנעו ממנה ניצחון.

טויוטה החלה את המאבק לניצחון ב-24 השעות של לה מאן עוד בשנת 1992, ניסתה שוב ב-1995 וב-1999, וכעת, סוף סוף, קבוצת Gazoo וצמד מכוניות ה-TS050 הביאו לה את הסחורה. כמובן שאת אור הזרקורים תפס, בצדק רב, נהג הפורמולה 1 פרננדו אלונסו, והוא אכן הוכיח את שוויו בזהב בעת נהיגת לילה מרהיבה במכונית מספר 8, לאחר שסבסטיאן באומי סחרר את המכונית ואיבד את ההובלה לצוות של מכונית מספר 7. אלונסו קצר עוד ועוד מזמני ההקפה, והודיע לצוות שלו בקשר שהוא "נכנס לקצב" ויכול לנהוג עוד ועוד גם לאחר שהסתיימה המשמרת שלו, וזה אחלה סיפור עבור מי שנמצא בשלהי קריירת הפורמולה 1 שלו ועשה את צעדיו הראשונים בזירה הזאת.

לסבסטיאן בואמי ולקאזומי נאקאג'ימה, לעומתו, היה חוב עבר לסגור לאחר האכזבות שלהם בשנים הקודמות. הנאמנות שלהם לטויוטה השתלמה הפעם עם התייצבות ראשונה בחייהם על חלקו העליון של הפודיום המיוחד הזה.

יש הרבה מה לומר לזכות קבוצת ריבליון וה-R13 שלהם ועל שילדת אורקה ששופרה באמצעות דיאטה וקיבלה אירודינמיקה משופרת. אפשר להקביל את המסע ההירואי שלהם למאבק של טויוטה, מפני שממש כמותם גם הם נאלצו להסתפק יותר מידי פעמים במקום הרביעי ולהפסיד פודיום רגע לפני הגמר של השנה שעברה. שתי המכוניות של  ריבליון כיסו ב-24 השעות 12 ו-13 הקפות פחות מאשר הטויוטה המובילה בתוך כדי כך שהן שומרות לאורך המירוץ כולו על מקומות 3 ו-4 המכובדים.

אחריהן, עם 19 הקפות פחות, עברה את דגל השחמט המכונית של קבוצת ג'י דרייב, נהוגה בידי ג'אן-אריק ורגן, כשהיא מהווה חלק מן הקבוצה הגדולה והמגובשת ביותר של מתחרים השנה, מכוניות "הליגה השנייה" של LMP2. גם כאן הוכח היתרון של שלדות אורקה וזהו ניצחון ראשון לקבוצת ג'י-דרייב אחרי חמישה ניסיונות.

קבוצת סיגנטק אלפין, כשמאחורי ההגה של מכוניתה נמצא ניקולס לאפייר, לקחה את המקום השני בקטגוריה והשישי בדרוג הכולל וזהו פודיום שלישי שלהם בשלוש שנים לאחר ניצחון בשנת 2016 ומיקום שלישי בקטגוריה ורביעי כולל בשנה שעברה. אחריה הוביל טריסטאן גומדי את ה-GAFF שלו למיקום השלישי בקטגוריה, והשביעי בסך הכל, לאחר שהמכונית הקיפה את המסלול של לה מאן 366 פעמים.

 

 

קרבות צמודים התקיימו לכל אורך היממה האחרונה בקטגוריית "המכוניות הכמעט סדרתיות", LM GTE-Pro, ושם צריך לציין את ההפתעה בכך שקבוצת פורד צ'יפ גנאסי החזיקה את המקומות 3 ו-4, הקפה אחת, ולפעמים פחות, מאחורי שתיים מן המכוניות של קבוצת פורשה הרשמית.

פורשה 911 RSR הייתה ההבטחה הגדולה של 24 השעות לקראת שנת 2018, והיא בהחלט קיימה אותה, ובגדול. עם קריצה לעיצוב קלאסי של 911, ולאזכורים היסטוריים נוספים – "החזיר הוורוד" של פורשה, מכונית מספר 92, לקחה די בקלות את ראשות הקטגוריה, הרבה לפני כל המתחרות האחרות, ולא מיותר להזכיר שעבור כל שלושת הנהגים בצוות שלה זאת זכייה ראשונה בלה מאן.

גם עבור פורשה, שהחליטה לא להשתתף בקטגוריה הבכירה גם אחרי שלוש שנים רצופות של ניצחונות, זהו ניצחון חשוב, היות שהוא הראשון שלה ב-GTE Pro בלה מאן מאז שנת 2013, והפודיום הראשון שלהם בקטגוריה זאת מאז 2014. בתום יממה על המסלול הלוהט ניצחה פורשה עם שתי מכוניות שדורגו במיקומים 17 ו-18 לאחר שהשלימו 344 הקפות למכונית הראשונה ו-343 לשנייה. כאמור, את המקום השלישי בקטגוריה זאת לקחה קבוצת פורד צ'יפ גנאסי עם פורד GT, והיא נטלה גם את המיקום הרביעי בקטגוריה וה-20 בסיכום הכולל.

אכזבה נרשמה אצל אנשי ב.מ.וו, שאחת ממכוניות ה-M8 שלהם פרשה, והאחרת דורגה רק במקום ה-36 הכללי וה-12 בקטגוריה. ב.מ.וו. סיימה אחרי שש מכוניות מקטגוריית GTE AM ה"נחותה" ממנה. גם באסטון מרטין ודאי מאוכזבים מכך שהמכונית החדשה שלהם לא הצליחה להביא להם כבוד גדול יותר לאחר שאת המירוץ סיימו שתי המכוניות החדשות שלהם במקומות 26 ו-39. הנחמה היחידה מבחינתם היא שזה בכל זאת יותר טוב מן ההישג של ב.מ.וו…

60 מכוניות הוזנקו ללה מאן לפני 24 שעות, 44 מתוכן גם הצליחו לעמוד באתגר העצום הזה ולסיים אותו.