תפריט

טויוטה או אאודי? מימן או חשמל?

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

רגע לפני שטויוטה חושפת את המכונית המימנית הסדרתית הראשונה שלה מדליפה אאודי את התוכניות שלה לקו של דגמי מכוניות חשמליות

אולי אלה ההישגים של המכוניות ההיברידיות שלה במירוצי הסיבולת, ואולי זאת דווקא ב.מ.וו. שמוליכה את אאודי 180 מעלות מן הכיוון שאליו נוסעת טויוטה, אבל הדלפה אל סוכנות הידיעות רוייטרס מגלה שאאודי החליטה למצב את עצמה כיצרנית פרימיום של מכוניות חשמליות.

כשבועיים בלבד לאחר שטויוטה הכריזה על הקדמת התוכנית שלה להשקת מכונית סדרתית ראשונה שמונעת באמצעות תא דלק מימני מדליפים מקורות בתוך אאודי, מקבוצת פולקסוואגן, ידיעה לסוכנות הידיעות רוייטרס לפיה די בקרוב היא תציע מגוון של מכוניות חשמליות.

נכון להיום שולטת טסלה האמריקנית בשוק המצומצם מאד של פרימיום חשמלי, וב.מ.וו. עושה שם את צעדיה הראשונים עם i3 החדשה. אלא שטווח הפעולה הצנוע מידי של מכוניות חשמליות, גם היקרות שבהן, והתשתית הבתולית של נקודות טעינה זמינות, מגבילים מאד את פוטנציאל המכירות.

למרות זאת, באאודי החליטו להשקיע בקו של דגמי מכוניות חשמליות, שהראשונה בהן, באופן לא מפתיע, תהיה גרסה חשמלית של מכונית-העל שלהם – R8, אשר תתחרה ראש בראש בטסלה S.
R8 e-tron החשמלית צפויה להופיע באולמות התצוגה של אאודי כבר בשנה הבאה, עם טווח נסיעה מוצהר (ומשוער) של 450 ק"מ בין טעינות.

מקורות באאודי מסרו לסוכנות הידיעות רוייטרס ש-R8 etron היא רק ההתחלה, ובעקבותיה יופיע קו שלם של מכוניות סדאן וקרוס-אוברים שיתבסס על הדגמים הסדרתיים, וגם על דגמים חדשים כמו Q8 – ג'יפ גדול שיתמודד מול טסלה X שצפוי בקרוב.
אחד מתנאי היסוד לתוכנית הזאת הוא ההגדרה של אאודי לפיה טווח הנסיעה של כלי רכב פרימיום חשמלי לא יפחת מ-400 ק"מ, וזה כמובן תלוי בטכנולוגיית הסוללות שתהיה זמינה לה.

מכל מקום, אאודי ככל הנראה לא יכולה להישאר אדישה לסדרות ה-i של ב.מ.וו, למכוניות כמו מרצדס B Class חשמלית שתושק בקרוב, או לעובדה שלמרצדס (באמצעות חברת האם שלה) יש אחזקה קטנה (4.3%) בטסלה האמריקנית.

בקבוצת פולקסוואגן, קבוצת האם של אאודי, החלו בשנתיים האחרונות להשקיע במכוניות היברידיות וחשמליות, והחלפת מנהל מחלקת הפיתוח באאודי סימנה שם את תחילת ההשקעה המחודשת בחשמליות פרימיום.
מנהל המו"פ הנוכחי באאודי, אולריך הקנברג (Ulrich Hackenberg) אמר לפני כחודשיים שפתרון בעיית טווח הנסיעה יבוא מהגברת יעילות מערכת ההנעה החשמלית וצמצום תצרוכת החשמל. "ניידות חשמלית היא מוקד מרכזי באסטרטגיית המו"פ שלנו", הוא אמר, "ואנחנו מוכנים לקראת העתיד עם מפת דרכים אסטרטגית ומגוון דגמים שמוכנים בקנה". ההערכה כעת היא שרוב הדגמים החשמליים של אאודי יתבססו על הפלטפורמה המודולרית הגדולה החדשה של קבוצת פולקסוואגן, MLB.

גל של חשמל

אנליסטים שמסקרים את תעשיית הרכב, ומידי פעם גם מדייקים בתחזיות שלהם, צופים שלקראת סוף העשור הנוכחי צפוי בעולם גל ביקושים (ואולי גל של היצע) לכלי רכב חשמליים, ככל הנראה כתוצאה מאוחרת של הכותרות שעשו 'בטר פלייס' ורנו עד לפני כשנתיים.
בעוד שהגל הראשון של מכוניות חשמליות התנפץ על שובר הגלים של טכנולוגיה לא בשלה מספיק וטווח נסיעה מוגבל, ולאחר מכן חוסל כמעט לגמרי עם ירידת מחירי הנפט בעולם, הגל הבא של כלי רכב כאלה עשוי להיות מואץ כתוצאה מן הדרישות המחמירות לצמצום זיהום האוויר שנפלט מכלי רכב.

כמה מן האנליסטים שמסקרים את תעשיית הרכב, למשל אנשי חברת Frost & Sullivan, צופים שהביקוש למכוניות חשמליות יזנק בתוך כשלוש שנים מסדר גודל של 180,000 שנמכרו בכל העולם בסיכום 2018 עד לכ-2.7 מיליון שיימכרו ב-2018. זאת, לדעתם, כתוצאה משכלול הטכנולוגיות של סוללות והוזלתן, ומן ההתקדמות בהקמת תשתיות טעינה חשמליות.

טסלה, שעושה הרבה יותר כותרות מאשר מכוניות, הצליחה ללא ספק להעלות את המודעות למכוניות חשמליות ואף הציעה לאחרונה להפוך את כל הפטנטים שלה לזמינים לכל דכפין, משל מדובר בקוד פתוח. מצד שני, פרשת הסוללות המתפוצצות של סוללות בטלפונים מתוצרת סאמסונג, שנחשפה השבוע, מציגה את אחת הבעיות שעדיין צריכות להיפטר לפני שתחזיות אלה יוכלו להתממש.

ואם טויוטה צודקת?

שאלת המפתח כרגע היא האם טויוטה והונדה צודקות יותר מאשר קבוצת פולקסוואגן בהערכות שלהן לפיהן זה הזמן לתת גז ולהשיק מכוניות שמונעות באמצעות מימן. שתי היצרניות היפניות צפויות לעבור לייצור סדרתי די מלא של המכוניות שלהן במהלך השנה הבאה, כשטויוטה תהיה ראשונה בשוק ותשיק את המכונית הסדרתית שלה כבר בדצמבר הקרוב.

בשלב ראשון יעמוד קצב הייצור של טויוטה על כמה עשרות מכוניות בחודש, אבל כבר במהלך השנה הראשונה הוא צפוי להגיע עד לכאלף מכוניות בשנה, קצב דומה לזה שאליו שואפת גם הונדה. עם השקתה ביפן צפויה המימנית של טויוטה לעלות כ-78,000 דולר, ולמרות שזה לא סכום צנוע הוא נמוך ממחיר היעד של כ-100 אלף דולר אליו כיוונו האנליסטים בשנה שעברה.

בטויוטה מתכננים להגביר את קצב הייצור מחודש לחודש במהלך החומש הקרוב, ולהגיע לקראת סופו למחיר של פחות מ-49,000 דולר למכונית לצרכן.
בטויוטה מעריכים שטווח הנסיעה של המכונית שלהם יהיה כ-600 קילומטר, כלומר שהוא יהיה דומה לזה של מכוניות שמונעות בדלק רגיל, בנזין או סולר, והשאלה היחידה בינתיים נוגעת לתשתית התדלוק במימן. בעיה לא פחות חשובה היא מחירו הנוכחי, הגבוה, של תא דלק שעומד על קרוב לעשרת אלפים דולר למכונית.

עם זאת, היות שלצד טויוטה משתתפים גם הונדה, יונדאי, מרצדס, ב.מ.וו, ג'נרל מוטורס ואחרים במירוץ אל המכונית המימנית, נראה שהפיתוחים הטכנולוגיים בתחום זה יוזילו את העלויות די במהרה.

באופן פרדוקסלי נמצאות שתי הטכנולוגיות – מימן וחשמל, בקונפליקט, והאחת מעכבת את האחרת – לא כל כך בגלל מה שקורה על המכונית עצמה – שם דווקא יש זהות עניינים – אלא בעיקר בכל הנוגע לתשתיות.
בעוד שבתחילת העשור הקודם נראה היה שתעשיית הרכב מתקדמת בקצב מהיר לקראת מכוניות מונעות במימן, הרי שבהמשכו גזלו בטר פלייס ורנו את הכותרות וסובבו קצת את הראש של כמה מן היצרנים שהתייאשו קודם לכן מן המכונית החשמלית.

עלויות הפיתוח של חשמליות אמנם נמוכות בהרבה מפיתוח תא דלק, אבל הבעיה המרכזית שלהן, כרגע, היא "חרדת הטווח" שנובעת מן הקצב האיטי של טעינה חשמלית.
נכון אמנם שקיימת אפשרות ל"טעינה מהירה", ותיאורטית גם להחלפת סוללות בשיטה של 'בטר פלייס', אבל אלה בינתיים לא תופסות – הראשונה בגלל הנזק שנגרם לסוללות בעת טעינה כזאת, והאחרת בגלל בעיות לוגיסטיות וקנייניות.

תדלוק במימן, ברגע שנפתרת הבעיה הלוגיסטית הלא מאד מסובכת של ההפקה והשינוע שלו, דומה מאד לתדלוק הקונבנציונלי שמוכר לנו כרגע, והוא פותר את סוגיית טווח הנסיעה.

העניין הוא שבשני המקרים נדרשת ההקמה של תשתית ארצית – בין אם של תחנות הטענה ובין אם לייצור ואספקת מימן, ותשתיות נמצאות במידה רבה מחוץ לטווח ההשפעה המיידי של יצרניות הרכב, ובתוך תחום הפעולה של ממשלות ומיזמים פרטיים שמחוץ לתעשייה.

מקום שבו שתי הטכנולוגיות משיקות הוא החלק החשמלי של ההנעה עצמה – אם כי כאן ממילא אין בעיות מיוחדות. ההבדל בין הטכנולוגיות – בשורה אחת – נוגע רק לשיטת האחסנה של האנרגיה: כאנרגיה כימית בתוך סוללה, או כאנרגיה שהושקעה כדי להפיק את גז המימן וטמונה כעת ב"שאיפה" שלו לחבור לחמצן.

ההערכה הכללית, עדיין, היא שטכנולוגיה חשמלית מתאימה למכוניות קטנות שעיקר השימוש בהן הוא עירוני (או למכוניות יוקרה עם סוללות מאד יקרות), ותאי דלק מתאימים להנעת כלי רכב לטווחים ארוכים.