תפריט

חשיפת הניו יורק טיימס: בדיקות השכרות לנהגים לא אמינות

עשרות אלפי תיקי נהיגה בשכרות נפתחו מחדש, ונאשמים זוכו בעקבות חשיפת התרמית הגדולה ביותר בעולם בתחום אכיפת עבירות התנועה
שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

הניו-יורק טיימס, אחד העיתונים החשובים ביותר בעולם, מפרסם כעת תחקיר מטלטל שבמהלכו ראיינו תחקירני העיתון יותר מ-100 עורכי דין ועשרות אנשי משטרה ופרקליטות בכל רחבי ארצות הברית.

 

 

השורה התחתונה של התחקיר היא שמכשירי מדידה רבים שבהם נעשה בארצות הברית שימוש יום יומי כדי לבדוק את רמת האלכוהול של נהגים – מבוססים על תוכנות פגומות, או שהם לא מתוחזקים כראוי, ולכן מתקבלות בהם תוצאות מדידה גבוהות ב-20-40% מרמת האלכוהול האמיתית. התוצאה: עשרות אלפי נהגים מורשעים מידי שנה בארצות הברית על לא עוול בכפם בגין נהיגה בשכרות, רבים מהם מוצאים את עצמם במעצר או מאבדים את רישיון הנהיגה שלהם, ואחרים אף נשלחים למאסר.

תחקיר הניו-יורק טיימס מצא, בין השאר, שבשנה שעברה לבדה ביטלו שופטים במדינות מסצ'וסטס וניו ג'רזי שבארצות הברית יותר מ-36,000 הרשעות של נהגים בגלל פיקוח ממשלתי לקוי על מכשירי הנשיפה ששימשו למדידת שכרות, ובגלל טעויות אנוש של המפעילים שלהם. באופן טבעי – לא רק נהגים חפים מאשמה נהנו מן הזיכוי, אלא גם עבריינים שבאמת נהגו תחת השפעת אלכוהול.

נהיגה תחת השפעת אלכוהול וסמים אחראית למיליוני תאונות דרכים והרוגים ברחבי העולם, ועוד מלפני עידן המכונית הממונעת היא נחשבת בכל המדינות לבלתי מקובלת חברתית ולא נסלחת. למרות זאת, גם אצלנו בישראל, וגם ברוב מדינות העולם, מדובר בתופעה נפוצה מידי, קטלנית מידי, וכזאת שגם לאחר עשרות שנים של מאבק – חינוך ואכיפה עדיין לא מצליחים למגר אותה.


מצד שני, אף אחד מאיתנו לא היה רוצה להיות מואשם בעבירה שהוא לא ביצע, ובוודאי שלא להיענש בגללה, אבל התחקיר המזעזע של ה'ניו-יורק טיימס' מגלה שזה בדיוק מה שקרה בשנים האחרונות לעשרות אלפי נהגים – והכל בגלל חוסר השקיפות ומנטליות של טיוח של מערכת אכיפת החוק האמריקנית ושל היצרניות של ציוד המדידה שמוכרות אותו לגופי האכיפה.

תחקירני הניו-יורק טיימס ראיינו עורכי דין, מדענים, שוטרים בהווה ולשעבר, מנהלי ועובדי מעבדות, עובדים בחברות שמייצרות מכשירי מדידה, אנשי תוכנה ונהגים שהורשעו על לא עוול בכפם. הם הצליחו להשיג עשרות אלפי עמודי מסמכים ובהם תיקי בתי משפט, תכתובות דוא"ל, מסמכים שנשלחו לגניזה או השמדה, חוזים, ומסמכים פנימיים של חברות, ומה שהם גילו מטיל צל כבד של ספק על אמינות ההליכים הקיימים בארצות הברית לבדיקת רמת אלכוהול בדם של נהג. הליכים אלה דומים מאד, שלא לומר זהים, לאלה שנהוגים גם אצלנו, בישראל.

התחקיר מצא שקיימות הרבה מאד סיבות – חלקן מכוונות וחלקן לא – לשיבושים שיכולים לשלוח אדם חף מפשע לכלא. לפעמים המכשירים פגומים או פשוט לא מכוילים כראוי. לפעמים המכשירים ישנים ופשוט לא עובדים נכון, או שהתחזוקה שלהם לקויה. מצבם הפיזיולוגי של נהגים – בין אם בגלל שהם שתו לפני כן משקה לא אלכוהולי או אכלו אוכל מסוים (אפילו סוכריית מנטה) ובין אם בגלל שהמטבוליזם שלהם גורם לכך – עלול לספק תוצאות נשיפה לא מהימנות. במקרים אחרים נעשה במדינות אחדות בארצות הברית שימוש במכשירי מדידה שנפסלו במדינות אחרות לאחר שהתגלה שהם לא אמינים.
במקרים חמורים יותר שנחשפו בתחקיר נמצא שהיו בעלי תפקידים – בהם שוטרים, תובעים או אנשי מעבדה – אשר השתמשו באופן מודע במכשירים פגומים תוך כדי אדישות לידיעה שהם גורמים להרשעתם של חפים מפשע, ובמקרה אחד הסתבר שנקדחו חורים בסוג מסוים של מכשירים כדי להשיג תוצאות גבוהות ולא מציאותיות.

 

 

בהתחשב בכך שברחבי ארצות הברית לבדה נעצרים מידי שנה מיליון נהגים בגלל נהיגה בשכרות, הרי שהממצאים של הניו-יורק טיימס מסתכמים במה שנראה כמו התרמית הגדולה ביותר בעולם בתחום אכיפת עבירות התנועה.
קשה לתאר עד כמה מרחיקות לכת ההשלכות של הסתמכות של המערכת המשפטית על מכשירי הנשיפה שמשמשים לבחינת רמת האלכוהול אצל נהגים, ובמיוחד לאחר שנחשף חוסר הדיוק של רבים מהם. המוני נהגים שהורשעו על סמך בדיקות כאלה לא יידעו לעולם אם הם אשמים או לא, ולא מדובר בעבריינים מועדים אלא דווקא בנהגים הנורמטיביים. אחת הדוגמאות שמביא העיתון היא של נהג שבעבר הורשע בנהיגה תחת השפעה ומאז הקפיד לנהוג עם נשיפון במכונית שלו. הוא נעצר שוב, והואשם על סמך בדיקת מכשיר משטרתי למרות שלפני שעלה על ההגה בדק את עצמו וגילה שהוא כשיר לנהיגה.

באופן לא מפתיע, שמזכיר מאד את ההתנהלות של אגף התנועה ושל התביעה המשטרתית בישראל, ברוב המקרים שנחשפו בתחקיר הסתבר שכאשר "המערכת" גילתה פגמים הפתרון שלה היה להיפטר מהתוצאות ולהעלים אותן, לאפשר לנהגים שהוכיחו את הפגמים לקבל "עסקת טיעון מקלה", או זיכוי, ולהמשיך בהליכים המשפטיים נגד נהגים אחרים שהואשמו על סמך אותם אמצעים.

כמו בישראל, גם בארצות הברית התקשו עורכי דין שהגנו על לקוחות לבחון את מכשירי המדידה מבחינה מדעית, וזאת ראשית לכל בגלל שהמערכת המשפטית מערימה קשיים, וגם מפני שיצרניות המכשירים לא מאפשרות לבדוק אותם. למרות זאת, כבר בשנת 2007 הורה בית המשפט העליון של ניו ג'רזי לאפשר למומחים חיצוניים מטעם בית המשפט לנתח את התוכנה של אחד ממכשירי המדידה הנפוצים. בדיווח לבית המשפט כתבו המומחים שהם מצאו "אלפי שגיאות תכנות". למרות זאת, פסיקת השופטים הייתה שהמכשיר "אמין באופן מדעי בדרך כלל", הגם שיש לו "חסרונות מכניים וטכניים שיש להם פוטנציאל לייצר תוצאה שגויה". יצרנית אותו מכשיר אמורה הייתה לתקן במהירות את הפגמים שנמצאו, אלא שעד היום, 12 שנים לאחר מכן, המדינה מעולם לא פרסמה אם עדכון התוכנה בוצע ואם המכשיר נבדק לאחר מכן באופן אובייקטיבי.

 

 

שנתיים לפני המשפט בניו ג'רזי, בשנת 2005, ביצעה מעבדת הטוקסיקולוגיה של מדינת ורמונט בדיקה של ארבעה מכשירי מדידה, ומצאה שאחד מהם הפיק תוצאות לא מדויקות כמעט בכל מבחן. זה לא מנע מרשויות האכיפה של מיסיסיפי, אוהיו ואורגון לעשות שימוש במכשיר כזה, ואילו במדינת פלורידה הוא נכנס לשימוש לאחר שתוצאות הבדיקה הזאת כבר היו ידועות. במדינת וושינגטון בחרה המשטרה לרכוש מכשירי מדידה בתקציב של כמיליון דולר למרות דו"ח של המדען שלהם אשר תיאר אותם כ"לא מוכנים עדיין ליישום".

בשנת 2015, באחד המקרים הנדירים שבהם איפשר בית המשפט למומחי ההגנה לבחון מכשיר מדידה, הם שכרו את שירותיה של חברת ייעוץ שעוסקת בתכנות ובאבטחת מידע. אחד המומחים, אשר עבד לפני כן במשך יותר מעשור בחברת מייקרוסופט, מצא שתוכנת ההפעלה המיושנת של מכשיר המדידה – Windows CE, סובלת מפגמים רבים. לאחר פרסום דוח ראשוני בן 9 עמודים הצליחה יצרנית המכשיר להורות על גניזתו והפסקת הבדיקות בטענה של פגיעה בסוד מסחרי. דובר החברה אמר לתחקירני הטיימס (אשר השיגו עותק של הדו"ח) ש"החברה הגנה על הקניין הרוחני שלה. אין לנו באמת מה להסתיר, אבל יש לנו משהו להגן עליו", הוא אמר.
בדו"ח, אגב, כתבו המומחים שמכשיר המדידה הזה הוא "לא כלי מדידה מדעי מתוחכם" והוא לא תואם אפילו לסטנדרטים בסיסיים של מדידה". החוקרים מתארים מספר בעיות הנדסיות בסיסיות ושגיאות חישוב, למשל שאין בקרה על טמפרטורת האוויר שננשף על-ידי הנהג – מה שעלול לגרום להפקת תוצאות מדידה גבוהות.
במינסוטה, כדוגמא אחרונה, גילו רשויות האכיפה שקיימת תקלה חוזרת ונשנית באחת המערכות אשר משמשות לבקרה פנימית על איכות המדידה של אחד מסוגי המכשירים. בעדות בבית המשפט הודה אחד הטכנאים שלעיתים קרובות, במקום לתקן את התקלה, הטכנאים פשוט כיבו את מערכת הבקרה של המכשיר.

תחקיר הניו יורק טיימס חושף מקרים נוספים שבהם גורמי אכיפה העלימו ראיות ועדויות שקשורות לכיול ולדיוק של מכשירי מדידה, או קיצרו הליכי הכנה של מכשירים מקוצר זמן או בגלל עצלות. עדויות אחרות – שמזכירות באופן מבהיל עדויות שנשמעו במהלך משפט מצלמות המהירות שניהל הצוות של עו"ד תומר גונן בבית המשפט בעכו, הודו אנשי מעבדה שהם חתמו על דוחות בדיקה של מכשירים שלא נבדקו על-ידם, ושבמקרים שונים נעשה שימוש מזויף בחתימתה הדיגיטלית של עובדת – חודשים רבים לאחר שכבר עזבה את מקום עבודתה.

לתחקיר המלא של הניו-יורק טיימס.