תפריט

חבל הצלה: האם ג'ילי הסינית תציל את 'סמארט' הגרמנית?

ה'פייננשל טיימס' מדווח על עסקה שנרקמת בין אחת מיצרניות הרכב הסיניות השאפתניות ביותר לבין מרצדס, לרכישת 50% מן הבעלות במיזם המכונית העירונית המדמם

0

העיתון הכלכלי הנחשב 'פייננשל טיימס' דיווח על עסקה שככל הנראה נרקמת בימים אלה בין קברניטי דיימלר-בנץ, חברת האם של 'מרצדס' ושל 'סמארט', לבין יצרנית הרכב הסינית השאפתנית 'ג'ילי', שמחזיקה בכ-9.7% מן הבעלות בדיימלר – שבמסגרתה ירכשו הסינים כמחצית מן הבעלות ב'סמארט' – וכך יצילו אותה מפני סגירה.

 

 

כפי שדיווחנו כאן מוקדם יותר השבוע, בהתבסס על דיווח בעיתון הגרמני החשוב 'הנדלסבלאט', לאנשי מרצדס נמאס לשרוף כל שנה בין חצי מיליארד ל-700 מיליון אירו בחטיבת 'סמארט', והם מתכוונים להחליט עד סוף השנה הנוכחית כיצד לפעול. בדיווח שלנו העלנו בין השאר את האפשרות שסמארט תימכר לג'ילי, ולדברי שלושה אנשים מקורבים לעניינים, שאנשי ה'פייננשל טיימס' שוחחו איתם – זה פחות או יותר מה שעתיד לקרות.
לדברי העיתון, בג'ילי מקווים להשלים את השיחות ואת ההסכמות העקרוניות לגבי עסקה כזאת ממש בימים הקרובים כדי להכריז עליה כבר במהלך תערוכת המכוניות הבינלאומית של שנחאי, שתיפתח לקהל ב-16 באפריל הקרוב. מה שעלול למנוע עסקה כזאת הוא טיב היחסים בין הסינים לגרמנים, שבו – ככל הנראה – מעורבים גם שיקולי אגו וגם שיקולים מדיניים ופוליטיים.

לקריאה נוספת: ג'ילי לקחה את שבדיה וכעת רוצה את העולם

כרקע לדברים כדאי לדעת שג'ילי היא חברה בבעלות פרטית וציבורית, חלקה נשלט על-ידי לי שופו שהוא אחד מעשירי סין והעולם בכלל, וחלקה נסחר בבורסה בהונג קונג. למרות זאת, ג'ילי – כמו כל יצרניות הרכב הסיניות – נתמכת במידה רבה על-ידי הממשל הסיני המרכזי ונהנית גם מתוכניות ממשלתיות שונות לקידום הטכנולוגיה החשמלית, ולרכש של טכנולוגיה מערבית. מבין כל יצרניות הרכב הסיניות ג'ילי עשתה את המהלכים הנועזים ביותר של רכישת יצרניות רכב מערביות. דונגפנג אמנם רכשה נתח מן הבעלות בפיג'ו-סיטרואן, ו-SAIC קנתה את שרידי חברת רובר הבריטית, אבל ג'ילי קנתה את וולוו השבדית ואת יצרנית "המונית הלונדונית", נתח מיצרנית המשאיות 'וולוו' (חברה נפרדת מחברת המכוניות), וגם את השליטה בחברת 'פרוטון' המאלזית ובאמצעותה את 'לוטוס' הבריטית.

הצעד הדרמטי ביותר של לי שופו ושל ג'ילי עד כה היה ניסיון לקנות בהסכמה ובמחיר נמוך ממחיר השוק נתח משמעותי ממניות דיימלר בנץ, ומשניסיון זה לא עלה יפה ג'ילי קנתה – כמעט ב"השתלטות עויינת", 9.7% ממניות דיימלר-בנץ תמורת כ-9 מיליארד אירו – מה שעושה אותה בעלת המניות הבודדת הגדולה ביותר בחברה. מיותר לציין שהגרמנים – גם במסדרונות מרצדס וגם בממשלה הגרמנית, "לא עפו" על דריסת הרגל הסינית בקודש הקודשים שלהם.

למרות העובדות האלה, ייתכן שההתייחסות ל'סמארט' תהיה שונה מאד, בעיקר מכיוון שמצבה כל כך גרוע. כפי שכתבנו כאן מוקדם יותר השבוע, עד היום נהנתה החברה הזאת מן הסנטימנטים של מי ש"גדלו" במרצדס ויש להם אמוציות כלפי המותג, אבל על שולחנו של היו"ר החדש של החברה, השבדי אולה קאליניוס, מונחות כעת הכרעות כבדות משקל בנוגע לעתיד החברה הגרמנית בעידן כאוטי מאד של תעשיית הרכב – וזה לא זמן למשחקים עם חברה שגוזלת כסף מן הקופה במשך 20 שנים ברציפות. בנוסף, ייתכן שענייני האגו הגרמני נרגעו מעט, כפי שמעידה עסקה שבוצעה בין מרצדס לבין ג'ילי בחודש אוקטובר שעבר בנוגע לשירותי ניידות בסין.

מאידך – בממשל הגרמני, כמו במדינות מערביות נוספות – מוטרדים מאד מן התוכניות (והמעשים) הסיניות לרכישת נכסים אסטרטגיים במערב, ולאחר הרכישה המפתיעה של נתח הבעלות בדיימלר-בנץ העבירו המחוקקים הגרמנים חוק שמאפשר לממשלה הגרמנית למנוע השקעות בשיעור של יותר מ-15% של חברות גרמניות על ידי חברות ממדינות שלא חברות באיחוד האירופאי. לדברי אנשי ה'פייננשל טיימס' – גם אנשי דיימלר וגם אנשי ג'ילי סרבו לפי שעה להגיב על הידיעה שלהם.

גלגל הצלה

מבחינתנו, כצופים מן הצד, נראה שרכישת מחצית מן הבעלות בסמארט על-ידי ג'ילי, או אפילו בעלות מלאה, היא בוודאי אפשרות עדיפה הרבה יותר מאשר סגירה של החברה הזאת – וזאת בעיקר – כפי שכתבנו כאן – רגע לפני שהמודל המקורי של סמארט, שהוא מכונית עירונית מתוקה וידידותית לסביבה, יכול לממש את הפוטנציאל שהיה טמון בו מיומו הראשון. אנשי סמארט כבר הודיעו שהחל בשנה הבאה כל המכוניות שלהם יונעו אך ורק על-ידי מנועים חשמליים, וסין, בזכות תמיכה ממשלתית מאסיבית – שואפת להוביל את תעשיית הרכב החשמלי העולמי.
המכירות של סמארט התדרדרו בשנה שעברה לכ-129,000 מכוניות בלבד, ואין ספק שהשוק הסיני לבדו יכול לעכל מספר כזה בתוך חודשים בודדים, כלומר שפוטנציאל המכירות העולמי של 'סמארט', תחת הנהגה סינית וייצור בסין – יכול להיות גדול פי כמה וכמה. מבחינתנו, כמי שמשתמשים בטלפונים חכמים מתוצרת קוריאה וסין – האם באמת משנה אם סמארט תיוצר בצרפת או בזאיג'יאנג שבמזרח סין?