תפריט

'וויז' מרחיבה את שירות ה'קארפול' שלה לכל קליפורניה

תושבי מדינת קליפורניה יוכלו ליהנות מרעיון שהומצא בישראל אבל נמצא תחת התקפה של משרד התחבורה שלנו
שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

בשעה שמשרד התחבורה הישראלי נלחם בחברות ההסעה השיתופית כמו 'אובר' מוכיחה מפעילת אפליקציית שיתוף הנסיעות 'וייז' ש"אין נביא בעירו".

 

 

וויז, החברה הישראלית במקור אשר שייכת כיום לגוגל, צפויה להרחיב באמצע השבוע הבא את שירות ה'קארפול' שלה לכל רחבי קליפורניה, וזאת כשלושה חודשים בלבד לאחר שהחלה לנסות את היוזמה שלה באיזור המפרץ של סן פרנסיסקו.

שירות "קארפול" של וויז נועד לחבר בין נהגים שנוסעים עם מכוניות שבהן יש מקומות פנויים לבין נוסעים שמבקשים לחסוך לעצמם את הנהיגה במכונית נוסעים או נסיעה בתחבורה ציבורית, ובשונה משירותים של 'אובר' מטרת החיבור הזה – לפחות בשלב זה – היא לא כלכלית אלא חברתית.

נוסעים שמבקשים להצטרף אל נהגים יכולים לעשות זאת באמצעות הורדת אפליקציית 'קארפול' של וויז, והם משלמים לנהגים מעט יותר מחצי דולר לכל מייל של נסיעה – סכום אשר מוגדר בארה"ב ככזה שלא חייב בדיווח לשלטונות המס. בארה"ב מכסה חצי דולר ל-1.6 קילומטר של נסיעה מעט יותר מאשר את עלויות הדלק, אבל לא מאפשר לנהגים להתפרנס מהסעה בשכר, מה גם שכל נהג שמשתמש באפליקציה הזאת מוגבל לשתי הסעות ביום.

אנשי 'וויז' השיקו לראשונה את "קארפול" בישראל, אלא שאצלנו – במקום שמשרד התחבורה יעודד את השימוש בה כדי לחסוך בעומסי תנועה ובזיהום אוויר – זימנו אנשי המחלקה המשפטית של המשרד את אנשי 'וויז' "לבירור".

במדינת קליפורניה, שבה יש כנראה יותר שכל או פחות לחץ פוליטי, ביצעה וויז ניסוי מוצלח של האפליקציה במפרץ סן פרנסיסקו ובערים סקרמנטו ומונטריי, וכעת – מן הסתם לנוכח ההצלחה – יורחב השירות אל כל רחבי המדינה הענקית שהיא גם שוק הרכב הגדול ביותר בארה"ב.

בחודש פברואר השנה אותת מנכ"ל וויז, נועם ברדין, על כוונתה של החברה להרחיב את השירות לא רק לערים נוספות ברחבי ארה"ב אלא גם למדינות נוספות. בראיון שהעניק לעיתון הכלכלי הנחשב וול סטריט ג'ורנל אמר ברדין שכבר במהלך השנה הנוכחית יורחב השירות הזה גם לברזיל ובהמשך גם למדינות נוספות באמריקה הלטינית.

כאמור, בשלב זה 'וויז' מפעילה רק "אפליקציית שידוכים" שמחברת בין נהגים לטרמפיסטים מבלי לבחון את עברם ואת מעשיהם של אלה או אלה – מה שעלול ליצור סיטואציות בעייתיות מבחינת ביטחון אישי. מאידך, בשונה מן המודלים הכלכליים של 'אובר' ושל 'ליפט', אשר מבוסס על גביית עמלה מן הכסף שמחליף ידיים, השירות של 'וויז' הוא חינמי והרווח המיידי שלה נובע בעיקר מהגברת השימוש באפליקציה ובאיסוף פרטים של משתמשים נוספים.

 

 

אחת המגבלות של האפליקציה הזאת – בגלל שהיא לא מייצרת רווח אצל הנהגים – שהזמינות שלה יחסית נמוכה ורמת אי הוודאות של הנהגים והנוסעים גבוהה (נוסעים, למשל, חייבים "לשריין" את הנסיעה זמן רב מראש כדי שלא להיתקע בלי תחבורה). אלא שבאותו ראיון ל'וול סטריט ג'ורנל' אמר ברדין שאם האפליקציה תוכיח את עצמה 'וויז' עשויה (או עלולה) להעלות את המחיר שמשלם הנוסע ב-15% ו"לחתוך" אותם כעמלה עבורה.

כך או אחרת, אם קברניטי מדינת ישראל יתעשתו ויקבלו שכל הם יכולים לעודד שימוש באפליקציות מסוג זה באמצעות תמריצי מס, ובדרך זאת להפחית את העומס על כבישי ישראל ולשפר את הנצילות של מערכת התחבורה הקיימת.