תפריט

השלב הבא בבטיחות? נכנסים לנו לאוזן ולצוואר הרחם

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

שורה ארוכה של חיישנים ומערכות לאיסוף מידע עשויים לשפר מאד את בטיחות הנהיגה, אבל גם לחסל כל שארית של פרטיות בחיים האנושיים

בואו נודה על האמת: החיים הפרטיים שלנו כבר מזמן "שקופים" עבור גופים וארגונים אוספי-מידע, החל בגוגל ופייסבוק וכלה ב-NSA – 'הסוכנות לביטחון לאומי' האמריקנית, 8200 הישראלית וכל מקבילותיהן בעולם.

כל מי שמחזיק טלפון חכם במרחק של כמה מטרים ממנו עשוי לחלוק כמויות גדולות מאד של מידע אודותיו, ואודות כל מי שנמצא בסביבתו מאז שהטלפון הזה בשימוש, עם כל מי שיש לו עניין ויכולת להתחבר לטלפון הזה מרחוק.

הצעד הבא שמתכננת ממשלת ישראל הוא התקנת יחידות מעקב בכל כלי הרכב במדינה במטרה למדוד את השימוש בהם ולחייב אותנו ב"מס נסועה" בהתאם למקומות שבהם ננהג ולזמנים שבהם נבחר להשתמש במכונית, והיכולות של ארגונים לנתח את הררי המידע שנאסף הולכות ומשתפרות מיום ליום.

אבל זה לא ייעצר שם. אחת המגמות המעניינות שמתפתחת במהירות בעת האחרונה היא שורה ארוכה של חיישנים ומערכות לאיסוף ופיענוח מידע פיזיולוגי, אשר יהיו מחוברים לגופנו ויאספו אודתנו מידע בזמן אמת.
מידע כזה עשוי לשמש אותנו באופן אישי כדי לייעל את הפעילות הספורטיבית שלנו או לגלות מבעוד מועד מצבים בריאותיים מסכני חיים, והוא יכול גם להיות משודר החוצה לצרכים שונים.

חברת פוג'יטסו היפנית הציגה השבוע "חיישן עייפות לביש" חדש, אשר יוצמד לתנוך האוזן כדי למדוד את מצב הדופק, ויתריע כאשר יגבר הסיכון לאובדן ערנות ונמנום. התראה כזאת עשויה להציל לא רק את חיי מי שילבש את החיישן אלא, למשל, גם את מאות נוסעי הרכבת שבה ינהג נהג קטר שלובש חיישן כזה.

החיישן של פוג'יטסו (Fujitsu) נקרא FEELythm, הוא "מיועד לשימוש במגזר התחבורה", והוא יימכר ביפן כבר בחודש הבא. ה"חיישן הלביש" מודד את "הדופק והפעילות העצבית" של מי שלובש אותו ואמור לזהות מצבים שבהם נהג מאבד עירנות. במקרה כזה הוא יתריע באמצעות השמעת התראה קולית וכן על-ידי רטט. המכשיר מבוסס, כמובן על "אלגוריתם קנייני שפותח על ידי מעבדות החברה" וכאשר האלגוריתם מחשב סכנה הוא מתריע בפני הנהג, אבל לא רק בפניו.
המכשיר מחובר (או יכול להתחבר) אל מנהל צי הרכב כמו גם לטכוגרפים דיגיטליים או מכשירי מעקב דיגיטליים אחרים, ולדברי החברה כך יכולים "מנהלי צי לפקח על תנאי הנהיגה של הנהגים שלהם בזמן אמת, ולספק הנחיות מועילות שמבוססות על נתונים אובייקטיביים".

 

FUJITSU Vehicle ICT FEELythm 1

 

אחד הנתונים המעניינים ביותר שפוג'יטסו מגלה לנו – נתון שמוצנע עמוק מאד בכל הדוחות הממשלתיים שמנתחים תאונות דרכים, הוא ש"טעויות אנוש שלא מיוחסות לעבירות תנועה או מיומנות נהיגה מהוות כ-67% מכלל תאונות הדרכים בשנים האחרונות".
בואו נחזור שוב, ולאט, על הנתון האחרון: שני שלישים מתאונות הדרכים, כך על-פי מחקרים שמצטטת פוג'יטסו היפנית, לא נגרמים בגלל עבירות תנועה אלא בגלל "טעות אנוש" שאינה עבריינית.

פוג'יטסו, בואו לא נתבלבל, היא כמובן בעלת עניין בנתון כזה, אבל גם לשוטרי משטרת ישראל, כשהם מספרים לנו על כך שמי שאשם בתאונות הוא "הגורם האנושי", יש אינטרס לגרום לנו להאמין שטעויותיו של "הגורם האנושי" נובעות מעבריינות ולכן אכיפת עבירות תנועה היא הפתרון לצמצום התאונות.

מכל מקום, חיישנים דוגמת זה של פוג'יטסו יוכלו "בעתיד הקרוב" (כך מבטיחים היפנים) "לשפר את ניהול הנהיגה הבטוחה על ידי חיזוי סכנות לפני שהן מתרחשות, וזאת על בסיס צבירת נתונים שמעידים על עייפות,
מתח ומתיחות (stress and tension), ויצירת "מפת מפגעים" שחוזה מתי עלולים גורמים כאלה לסכן את הנהג ונוסעיו. בשלב ראשון מיועדים חיישנים מסוג זה לשימוש בציי רכב מקצועי כמו באוטובוסים, משאיות, רכבות ומוניות, אבל בעתיד הכל עוד עשוי לקרות.

 

FUJITSU Vehicle ICT FEELythm

 

פוג'יטסו טרם סיפקה המחשת וידאו של החיישן שלה, לכן כל שאפשר להסיק כרגע הוא שמדובר במוצר מאד לא נוח לשימוש אנושי: החיישן – שנמצא בתוך צמד "מצבטיים" שמהודקות אל תנוך האוזן, מחובר לקולר שאותו צריך לענוד סביב הצוואר (בפוג'יטסו מתגאים בכך שכל זה "שוקל רק 90 גרם"), ומשם הוא משדר (ככל הנראה באמצעות בלו-טות') אל יחידת המעקב והעיבוד שיכולה להיות מונחת בסמוך לנהג או בצמוד אליו, ומוזנת על-ידי סוללה נטענת שיכולה לפעול במשך 5 ימים בין טעינות. היות שלא כל בני האדם נולדו שווים מסוגל המכשיר הזה ללמוד את הפעילות הפיזיולוגית הספציפית של האדם שמוצמד אליו ולפעול בהתאם.

איזה חיישן נלבש היום?

"חיישנים לבישים" אשר מנטרים את הפעילויות הפיזיולוגיות השונות של גוף האדם הופכים בשנים האחרונות נפוצים יותר ויותר, כפי שאפשר היה לראות בתערוכת האלקטרוניקה והגאדג'טים הגדולה בעולם, CES שנערכה לפני כחודש בלאס וגאס.

אם עד לא מכבר הציעו רוב המערכות מידע אודות מספר הקלוריות ששרף מי שנושא אותם, כמה קילומטרים צעד או רכב, או מה משך האימון שנותר לו, הרי שכעת מתרחב ספקטרום האפשרויות ובעיקר החיבור של חיישנים לאפליקציות סלולריות שונות. מנתונים שהציגו מארגני התערוכה עולה שאחד מכל עשרה אמריקנים לובש כיום חיישן פיזיולוגי כלשהו, ולפי נתוני חברת המחקר גרטנר נמכרו בשנת 2014 לבדה כ-70 מיליון חיישנים-לבישים ברחבי העולם – וזה לא כולל מערכות מעקב רפואיות לסקטורים ספציפיים כמו חולי סכרת.

רוב החיישנים שנמכרו עד כה בעולם שם נועדו למטרות ספורט-אישי ופעילויות כושר, ובמידה רבה זהו השלב האבולוציוני העדכני של מה שהחל לפני שלושה עשורים עם קלטות הוידאו לאימון ביתי של ג'יין פונדה. דרגה אחת מעבר לשם מוצע, למשל, חיישן תנועה לביש שנועד למי שעוסקים בטניס, בייסבול וגולף באופן חובבני, ומאפשר להם להשוות את המהלכים שלהם לאלה של ספורטאים מקצוענים.

כעת פונים יצרני החיישנים והאפליקציות גם לפלחי שוק חדשים, וכך אפשר היה לראות ב-CES מערכת שמבוססת על חיישני-אוזניות שמודדים את הפעילות החשמלית במוח, ומציעה באמצעות אפליקציה ייעודית תרגילים נפשיים שמסייעים להירגע או למקד את התודעה. חיישני תנועה לבישים אחרים מיועדים לאנשים מבוגרים שחיים בגפם ואלה מתעדים את הפעילות שלהם ושולחים התראה לבן משפחה או מוסד רפואי במקרה של נפילה או הפסקת נשימה.

חיישן אחר, שהגדרתו כ"לביש" אולי קצת מוגזמת, ממוקם על צוואר הרחם של אישה ומחובר למערכת ניטור שעוקבת אחר חום גופה, במטרה לגלות את המועד האופטימלי לכניסה להיריון.

גם אפל וגם גוגל פיתחו אפליקציות למכשירים הניידים אשר מסוגלות לאסוף נתוני כושר ובריאות מחיישנים שמותקנים בתוך פריטי לבוש ומקומות אחרים, להציג אותם באופן נוח לבעל מכשיר סלולרי או לשלוח אותם למרכזים רפואיים.
התועלות של איסוף מידע פיזיולוגי, בעיקר אצל מי שנמצא בסיכון לבעיות קשות שנובעות ממצב הלב, רמות סוכר, סיכון לשבץ וכיוצא באלה ברורות מאליהן, ממש כפי שחיישנים שמתריעים לפני שנהג מאבד ריכוז או שליטה ברכב שלו יכולים להציל רבים מפגיעות מיותרות.
אלא שלמידע הרב שנאסף יש ערך מסחרי רב עבור גופים רבים, למשל חברות ביטוח או מוסדות ממשלתיים, ועצם האיסוף והניתוח של נתונים אישיים רגישים מעלה חששות כבדים בקשר לפרטיות.