תפריט

השופט רוזן: התביעה המשטרתית שיקרה בנוגע לאמינות מצלמות המהירות

השופט בדימוס דוד רוזן דורש לפתוח בחקירה פלילית כנגד מספר בעלי תפקידים במשטרת ישראל, ולהעביר מתפקידה את נצ"מ שרית פיליפסון, ראש לשכת התביעות במשטרת התנועה. בדיקת תלונתו של עו"ד תומר גונן העלתה שכל הטענות שנטענו כלפי משטרת ישראל נכונות
שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

"בית המשפט הוטעה במכוון על ידי מייצגי המדינה בערכאות. תובע משטרתי בדרגת רפ"ק, בצוותא חדא עם קצינה בכירה במשטרה, הנושאת עמה בתפקידה הרם אחריות מקצועית לעשרות רבות של תובעים, הסתירו, לכאורה, בכוונת מכוון מבית המשפט עובדות מהותיות שהיה בכוחן לקעקע מארג ראיות התביעה".

 

 

אל מסקנה חמורה זאת הגיע השופט בדימוס דוד רוזן, אשר מכהן כנציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות במשרד המשפטים, בעקבות בדיקת תלונה שהגיש עורך הדין תומר גונן, בין השאר על בסיס קביעות חמורות של שופט בית המשפט בעכו יעקב בכר. בירור התלונה הבשיל אתמול לאחת ההחלטות הנוקבות והקשות ביותר של שופט בישראל כנגד התביעה המשטרתית בכלל, וכנגד אגף התנועה של המשטרה בפרט.
מתמצית החלטת השופט רוזן עולה תמונה קשה מאד של תרבות שקר לא רק מול עורכי הדין שמייצגים נאשמים אלא גם כלפי בית המשפט ואפילו כלפיו עצמו. בשורה תחתונה, השופט רוזן ממליץ להעביר מתפקידה את נצ"מ שרית פיליפסון, ראש לשכת התביעות במשטרת התנועה, ולפתוח בחקירה פלילית כנגד מספר נושאי תפקידים, בהם התובע רפ"ק דוד כתר, לאחר שמצא שהם גרמו לכך שתובעים משטרתיים ישקרו בבתי המשפט לתעבורה בעניין אמינות מצלמות המהירות.

 

 

כפי שדיווחנו כאן, במהלך המשפט שניהל צוות ההגנה בראשות עו"ד גונן בבית המשפט בעכו בשמם של כ-20 נאשמים בעבירות מהירות, הסתבר שאילן כרמית, מי שמכהן כיום כמנהל בפועל של מכון התקנים, שיקר בעדותו בבית המשפט בנוגע לניסויים שבוצעו כביכול בהולנד ועל בסיסם העניק המכון תו תקן למצלמות המהירות מסוג גאטסו. במהלך המשפט הסתבר שלא בוצעו ניסויים כאלה, אבל נציגי התביעה והמשטרה – במקום לעשות את הדבר הנכון – הסתירו את האמת מבית המשפט ולפי קביעתו של השופט רוזן – אף פעלו באופן אקטיבי לצורך זה.

לקריאה נוספת: חמש הערות על מצלמות המהירות ושקרים כנגד האזרח

השופט רוזן העביר את החלטתו לטיפול היועץ המשפטי לממשלה "נוכח חשש ממשי לביצוע עבירה פלילית", כמו גם לממלא מקום מפכ"ל המשטרה, והמליץ "להעביר מתפקידה קצינת משטרה בכירה ביותר, בעקבות רשת הסתרה ושקרים של התביעה המשטרתית בבית המשפט".

מתמצית ההחלטה עולה שפיליפסון לא אמרה אמת גם לשופט רוזן: "קצינת המשטרה הבכירה טענה בהתייחסותה, בין היתר, כי לא היא ניהלה את התיק; כי היא לא עודכנה באופן שוטף בנעשה בו; וכי ישנם גורמים מקצועיים שזה היה תפקידם". על כך כותב השופט רוזן: "עמדה זו מתנגשת חזיתית בדברים שנגלו בבירור התלונה בצורה דווקנית וחד משמעית על ידי התובעים המעורבים בתיק, כשהוחוור מדבריהם ללא עוררין, כי הקצינה משלה בכפה בתיק זה. מעל לכך, עמדה זו מתכרסמת ומתבקעת, לא מעט, נוכח שורת מסמכים ומיילים שפורטה בהחלטת הנציב. מעורבותה של הקצינה הבכירה בניהול התיק, בצורה צמודה וישירה, ניכרת וברורה".

"הנציב קבע בהחלטתו", נכתב בתמצית ההחלטה, "כי הדעת אינה סובלת מצב דברים זה. לידי התביעה המשטרתית הועבר חומר חקירה מהותי, שיש בו, לכאורה, כדי לקעקע הבסיס הראייתי עליו הסתמכה התביעה בבית המשפט להוכחת כתב האישום. חרף זאת, התביעה, בידיעתה המלאה ובהנחייתה של הקצינה הבכירה, בחרה לנהוג אחרת. התביעה הלכה למעשה, הסתירה לאורך כשנה וחצי את המידע החדש שהובא לפניה – בתקופה בה נמשכו הדיונים בבית המשפט – עד להתערבותה של פרקליטות המדינה בעניין. מדובר בהסתרה מכוונת של חומר חקירה מהותי, הנושא עמו מידע שיש בו, לכאורה, כדי למוטט את כתב האישום, כפי שאכן קרה…
תיאור העובדות עד כאן, חושף התנהלות קשה ופגומה של התביעה המשטרתית בעניין זה; עניין לנו בהסתרה מדעת של חומר חקירה מהותי מההגנה… התביעה ידעה ידוע היטב על עדותו השקרית של נציג מכון התקנים בבית המשפט, ועל חזרתו הברורה של העד הנ"ל מעדותו במייל מפורש ששלח לתביעה. חרף זאת, התובע לא ציין בבית המשפט כי נציג מכון התקנים חזר בו מעדותו וכי עדותו הייתה, הלכה למעשה, עדות שקר…"

השופט רוזן קובע גם שהתביעה שיקרה בבית המשפט: "התובע גרס במשפט, כי: "אין בהבאת ההולנדים כדי לשפוך אור על עדותו של נציג מכון התקנים". הצהרה זו של התביעה בבית המשפט ניתנה כאשר היה ברור אליבא דכולי עלמא, כי היה גם היה בהבאת ההולנדים לחשוף האמת כולה. בהעדת ההולנדים היה נגלה לבית המשפט, כי בהולנד לא התקיימו ניסויים כלשהם, ובהכרח, נציג מכון התקנים ומי מטעם מכון התקנים, לא נכח בשום ניסוי שכזה, ועדותו של הנציג הינה עדות שקר.
טענתו, איפוא, של התובע, לפיה אין כביכול בהבאת ההולנדים כדי לשפוך אור על עדותו של הנציג, היא בבחינת ההיפך מהנכון. שכן, לו הייתה התביעה מזמנת את ההולנדים להעיד בתיק, כפי שרצתה לפני שהתמונה האמיתית נתגלתה בפניה, הרי שהיה בכך כדי לשפוך אור על העובדה, שהתביעה ניסתה להסתיר, כי עדותו של הנציג הייתה עדות שקרית שאין בינה לבין מה שהתרחש בפועל דבר וחצי דבר.
מדובר בגילוי לא פחות מדרמטי להליך, שכן היה בו לשמוט את הקרקע מתחת לחוות דעתו של הנציג, ששימשה עוגן מרכזי בראיות התביעה. לא פחות חשוב – היה במידע החדש, על כך שלא נערכו כלל ניסויים בהולנד, כדי להטיל צל כבד על תקפות תו התקן שניתן על ידי מכון התקנים בשנת 2011".

בלעדי: פרשת "דיזלגייט" של מצלמות המהירות האוטומטיות בישראל

השופט רוזן קבע ש: "הסתרת האמת בבית המשפט על ידי התביעה בנויה ממספר נדבכים השזורים ומתחברים אחד למשנהו. אם בכך לא סגי, במסגרת דיון פנימי במשרד לביטחון פנים שנערך בנושא, ציינה הקצינה הבכירה, ולא רק היא, כי: "נמצא שהתקן שהעניק מכון התקנים למצלמות ריק מתוכן ולא ניתן להצביע על אמינות המצלמות בהסתמך על תקן זה… אף שהתביעה העריכה שהבסיס לתו התקן – קרי, הניסויים שכביכול נערכו בהולנד בנוכחות נציגים מכון התקנים – שווה כקליפת השום, היא הוסיפה בדרכה לטעון בנחישות לתקפותו של תו התקן".

הנציב קבע ש"בירור התלונה גילה התנהלות חמורה ובלתי קבילה של התביעה המשטרתית בהסתרה מכוונת של חומר חקירה מהותי מההגנה. הסתרת חומר חקירה הינה אך מקלעת אחת ברשת השקר והחיפוי שנפרשה על ידי התביעה בבית המשפט… נכון לשוב ולחזור על מושכל ראשון, לפיו עורך דין הינו בבחינת "נאמן בית המשפט" ושליחו של החוק ומשרתו. משכך, תפקידו העיקרי של עורך הדין הוא לסייע לבית המשפט לעשות משפט. בית המשפט מסתמך על יושרו של עורך הדין המופיע בפניו. בית המשפט רוחש אמון למעמד עורך הדין שחובתו, כאמור, היא לסייע לו במלאכת חשיפת האמת ועשיית משפט צדק. דברים אלה מקבלים משנה תוקף כשמדובר במייצגי המדינה בערכאות. אל לו לעורך הדין בכלל, ומקל וחומר – למייצג המדינה בערכאות, להטעות את בית המשפט לפניו הוא מופיע…
מכלל התמונה העובדתית שנצטיירה בבירור התלונה עלה, כי בית המשפט הוטעה במכוון על ידי מייצגי המדינה בערכאות. תובע משטרתי בדרגת רפ"ק, בצוותא חדא עם קצינה בכירה במשטרה, הנושאת עמה בתפקידה הרם אחריות מקצועית לעשרות רבות של תובעים, הסתירו, לכאורה, בכוונת מכוון מבית המשפט עובדות מהותיות שהיה בכוחן לקעקע מארג ראיות התביעה".