תפריט

הצמיג של גודייר ייצר חמצן ויפטפט עם המכוניות שבסביבה

בתואר הקונספט המוזר ביותר זוכה השבוע צמיג מודפס במדפסת תלת מימד אשר מגדל בתוכו טחב וסופח פחמן דו חמצני
שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

בעתיד, אם נאמין ליצרנית הצמיגים 'גודייר', הצמיגים שלנו לא יהיו שחורים אלא ירוקים, תרתי משמע, וזה מכיוון שכולנו נתגלגל על צמיגים ממולאים ב… טחב.

אם היינו מפרסמים את הידיעה הזאת לפני עשרה ימים מותר היה להניח שמדובר במתיחה של 1 באפריל, וגם כעת קצת קשה לעכל את הרעיון. אבל מכיוון שגודייר הציגו את הקונספט שלהם כבר בחודש מרץ, ומאחר שמדובר באחת מיצרניות הצמיגים החשובות בעולם, אין מנוס אלא להשאיר בצד את הספקנות והציניות ולפתוח את הראש לרעיון מוזר אבל בהחלט מעניין.

קונספט Oxygene של גודייר, שהוצג על ידם כשנתיים לאחר קונספט אחר שכולל כמה מן הרכיבים שמוזכרים בו, מתאר עתיד שבו צמיגים לא יהיו פניאומטיים (כלומר שהמבנה שלהם לא יהיה תלוי בלחץ אוויר) אלא בעלי מבנה הנדסי מיוחד והם יודפסו באמצעות מדפסות תלת מימד תוך שימוש ב"אבקת צמיגים ממוחזרת".
עד כאן עוד אפשר לדמיין את הדברים, פחות או יותר, אבל מכאן מתחיל הסיפור להיות מעניין, מוזר, או אפילו מעט מצמרר. מבנה הצמיג, כך לפי ההוגים של קונספט 'אוקסיג'ן', ייספח לתוכו לחות מתוך האספלט, ובתוך התווך הלח הזה ייגדלו אורגניזמים שונים, בעיקר טחב.

 

 

לא ברור אם מדובר בסיבה או תוצאה, כלומר האם הטחב יתקיים בתוך הצמיגים שלנו מתוך כוונת מכוון או בגלל שהמדענים והמהנדסים שמפתחים את הקונספט מעריכים שזאת תהיה אחת ההשלכות של המבנה שלו – אבל מה שידוע זה שאנשי גודייר בחרו להציג לנו את היתרון של מצב שבו אנחנו מתגלגלים על צמיגים ירוקים ומלאי טחב.
לדבריהם, אם לוקחים לדוגמא עיר כמו פריז, שעל כבישיה ורחובותיה מתגלגלים כ-2.5 מיליון כלי רכב, הרי שהטחב שבתוך הצמיגים יוכל לספוח בכל שנה כ-4,000 טונות של דו-תחמוצת הפחמן ולשחרר לאוויר 3,000 טונות של חמצן טהור.

מנתוני ארגון הבריאות העולמי עולה שכ-80% מתושבי הערים בעולם חיים בתנאי זיהום אוויר ונחשפים לחומרים רעילים שחורגים מן המגבלות איכות האוויר שמותרות על-ידי הארגון. בשנת 2050 צפויים כשני שלישים מאוכלוסיית העולם להתגורר בערים גדולות וגדושות, ובין השאר לסבול ממחסור בחמצן, לכן הקונספט שלהם משפר את איכות החיים. אבל אם כל הטוב הזה לא מספיק הנה יתרון נוסף שמובטח לנו על ידי אנשי גודייר: הצמיגים החדשים שלהם ישתמשו בתהליך הפוטוסינתזה שיוצרת הביו מסה שבתוכם גם כדי לייצר חשמל, ובאנרגיה הזאת ייעשה שימוש לצרכי תקשורת בין גלגלי כלי הרכב לבין כלי רכב אחרים בסביבה.

 

 

מחזור החיים העתידי של צמיגים לא יכלול הצתה שלהם ליד גדר המערכת עם עזה, או השלכתם למזבלות שבהן הם יישארו למשך עשרות אלפי שנים אלא מיחזור שלהם לצורך יצירת צמיגים חדשים. לאחר שצמיג כזה יתבלה הוא ימוחזר על-ידי גודייר וייטחן לאבקה שממנה יודפסו צמיגים חדשים, ולכך כמובן יש תרומה ברורה לאיכות הסביבה ושימור של חומרי גלם ומשאבי טבע.

המבנה הפיזי, המודפס, של הצמיגים – אשר כבר הוצג על-ידי גודייר בעבר – הוא ראשית לכל קל משקל מכיוון שהוא לא צריך להיות אטום ולעמוד בלחץ אוויר גבוה. מבנה זה גם לא סובל מתקרים, כמובן, אבל מייצר – כך מבטיחים אנשי גודייר – רמה גבוהה של ספיגת זעזועים, אורך חיים רב, ומה שחשוב יותר מכל: רמת אחיזה גבוהה מאד.

אם עד עכשיו הכל נשמע סביר והגיוני כנראה שהגיע הזמן להעלות הילוך: לטענת הגודיירים, בגלגלים שעליהם יותקנו צמיגי 'אוקסיג'ן' תותגן מערכת אלקטרונית שתעשה שימוש באנרגיה שתופק מן הפוטוסינתזה כדי לתקשר עם מכוניות ומערכות אחרות בסביבה. זה יקרה באמצעות טכנולוגיית "תקשורת אור", או LiFi, במהירות גבוהה אשר תאפשר לצמיגים להתחבר אל "האינטרנט של הדברים" ולספק לכל העולם נתונים אודות החוויות המתגלגלות שלהם. המערכת האלקטרונית בגלגלים תכלול חיישנים שונים, "יחידת עיבוד בינה מלאכותית", ואפילו – נא להחזיק חזק: תאורה אשר תשנה את הצבע של הצמיג באופן שהוא יוכל לספק התראה להולכי רגל ולמשתמשי דרך אחרים אודות תמרונים צפויים של הרכב (להלן: "הצמיג המאותת ימינה", או "הצמיג האדום שמזהיר מפני בלימת חרום").

 

 

כאמור, זאת לא הפעם הראשונה, וצריך לקוות שגם לא האחרונה, שבה גודייר מציגה קונספטים מוטרפים אודות צמיגי העתיד, ועל אף שצריך לקבל את הדברים "עם קורטוב של מלח" – חייבים גם להסיר את הכובע בפני אנשי גודייר אשר פותחים לנו את הראש, מוציאים אותנו מתוך הקופסא, ולכל הפחות גורמים לנו לחשוב ולדמיין את עתיד התחבורה. אז אפילו אם טחב ירוק בתוך צמיגי המכונית שלנו נשמע קצת כמו רעיון מוזר, אולי אפילו מעט מלוכלך או רקוב, אנחנו מוחאים כפיים למי שהביאו לנו רעיונות כמו צמיגים שממירים חום ותנועה לאנרגיה חשמלית, צמיג כדורי שמאפשר למכוניות לנהוג לצדדים, ואפילו צמיגים שמשלבית לתוכם בינה מלאכותית.
זאת כנראה לא ההזדמנות להיות קטנוניים ולהיזכר שמזה כמה עשרות שנים מדענים מנסים – אך עד עתה ללא הצלחה – לייצר אנרגיה מפוטוסינתזה מלאכותית.