תפריט

הפרוטוקולים החשאיים של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

מדוע מוסתרים מאיתנו פרוטוקולים שאין בהם צנעת הפרט או חשש לביטחון המדינה (אלא לכל היותר העברות כספים לא מוסברות או עדות לגבי חוסר התפקוד של הרשות). וגם: מה עמדת היועמ"ש של הרשות בנוגע לפעולתה בניגוד לחוק לכאורה?
שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

מדוע מוסתרים מעיני הציבור הפרוטוקולים של מועצת המנהלים של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, ומדוע הרשות לא מוכנה למסור אותם לעיון?

כדי למצוא תשובה אפשרית לשאלה הזאת צריך, ראשית, לעיין ב'חוק הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (הוראת שעה), התשס"ו, ולהבין מה תפקידה ומה חשיבותה של מועצת הרשות.

כך מוגדרים בחוק תפקידי מועצת הרשות:
1. להתוות את קווי הפעולה של הרשות;
2. להנחות את המנהל במילוי תפקידיו ולפקח על ביצוע מדיניות הרשות ותכניותיה;
3. לאשר את התקציב השנתי של הרשות, וכן לאשר את התכנית הרב שנתית, התכניות השנתיות והדין וחשבון הכולל

האמורים בסעיף 9 (כלומר: "לייעץ לשר ולממשלה בתחומי הבטיחות בדרכים, בטיחות הרכב ורישוי נהגים), הכל בטרם יוגשו לאישור השר;
4. לפקח על פעילותה השוטפת של הרשות, ובכלל זה לדרוש מהמנהל דיווחים על פעילותה כאמור.

במילים פשוטות, לחברי מועצת המנהלים של הרשות הלאומית יש תפקיד קריטי ואחריות אישית כבדה מאד לתפקודה של הרשות כגוף אשר מונה על-ידי הממשלה כדי לרכז את כל הידע הלאומי ואת "השכל" בתחום הבטיחות בדרכים.

חברי המועצה הם אלה שצריכים להנחות את המנכ"ל ואת ההנהלה של הרשות בביצוע תפקידיהם, לקבוע את האסטרטגיה ולעקוב אחר הביצוע בפועל של המדיניות שהם מתווים, לשלוט בתקציב הרשות ובהקצאת המשאבים, ולפקח – למשל – שכספים שמוקצים לבטיחות לא יתגלגלו לשימושים בעלי זיקה פוליטית כזאת או אחרת, או לגופים מקורבים, או לפרויקטים שמקודמים על-ידי 'מאכרים'.

 

Volvo Cars Traffic Accident Research Team

 

היות שבתחומים אחרים כבר נחשפנו למקרים לא מעטים שבהם כספי ציבור שיועדו למטרות מסוימות נוצלו לצרכים אחרים הרי ברור מאליו שישנה חשיבות עצומה לגוף ש"יושב על הברז" ולטוהר המידות של חבריו – מה שמחזיר אותנו לשאלה המקורית: "מה יש להם להסתיר?"

דבר אחד שייחשף בוודאות מתוך הפרוטוקולים הוא האם בכלל התקיימו ישיבות מועצה, מי נכח בהן, ומה היו הנושאים שעלו לדיון.

חשיפה זאת לבדה תגלה שהרשות פועלת בתשעת החודשים האחרונים לכאורה בניגוד לחוק הרשות הנ"ל, שבו נקבע כך:
"המועצה תהיה בת חמישה עשר חברים, שתמנה הממשלה, על פי הצעת השר, והם:
1. נציג השר (נציג משרד התחבורה)
2. נציג שר האוצר (נציג משרד האוצר)
3. נציג השר לביטחון הפנים;
4. נציג שר הבריאות;
5. נציג שר החינוך;
6. עשרה נציגי ציבור בעלי ידע וניסיון בתחום מתחומי פעולתה של הרשות, ארבעה מהם לפחות בעלי ידע וניסיון בתחום הכלכלה, ההנדסה או התכנון.

בפועל, משרד האוצר מתנגד, במבחן התוצאה, לפעילותה של הרשות הלאומית במתכונתה הנוכחית מפני שהוא רואה בה "צינור יקר להעברת כספים" אל משרדי ממשלה אחרים, וזאת ככל הנראה הסיבה לכך שהוא לא מינה חבר מועצה מטעמו.

ככלל, ארבעת נציגי המשרדים האחרים נמצאים לכאורה בניגוד עניינים שמוטמע בחוק עצמו, מפני שהם אמורים לדון גם בתקציבים אשר מוקצבים למשרדים שהם עצמם מייצגים.
כדי לאזן את המציאות הזאת, ולוודא שכספי הרשות משיגים את התועלת המיטבית במאבק בתאונות הדרכים, אמורה המועצה לכלול "עשרה נציגי ציבור בעלי ידע וניסיון בתחום מתחומי פעולתה של הרשות", ומבין עשרה נציגים אלה אמור להיבחר יושב הראש.

עוד קובע החוק ש"הרכב חברי המועצה שהם נציגי הציבור ישקף, במידת האפשר, את מגוון תחומי פעולתה של הרשות; חברי המועצה כאמור לא יהיו עובדי המדינה. תקופת כהונתו של חבר המועצה תהיה שלוש שנים, וניתן לשוב ולמנותו לתקופת כהונה אחת נוספת".

אלא שנכון להיום חברים במועצת הרשות רק שני נציגי ציבור – אחד מהם הוא פעיל ליכוד – וכן נציג של משרד התחבורה, ונציגים של משרדי החינוך והמשרד לביטחון הפנים.
במילים פשוטות, במקום 15 חברי מועצה חברים בה כיום רק חמישה, עם רוב לנציגי משרדי הממשלה שמתוקצבים על-ידי הרשות. זה – לכאורה – מצב לא חוקי היות שהחוק מפרט באופן מדויק כיצד אמורות להתקיים ישיבות המועצה:

"ישיבות המועצה יתקיימו אחת לחודש, לפחות, אלא אם כן החליטה המועצה, בנסיבות מיוחדות, אחרת.
המניין החוקי בישיבות המועצה הוא שמונה חברים ובהם יושב ראש המועצה או ממלא מקומו.
משנפתחה הישיבה במניין חוקי, יהיה המשך הישיבה כדין בכל מספר נוכחים, ובלבד שבעת קבלת ההחלטות נכחו שישה חברים לפחות ובהם יושב ראש המועצה או ממלא מקומו.
לא היה מנין חוקי בעת שנפתחה ישיבת המועצה, רשאי יושב ראש המועצה לדחותה במחצית השעה; עברה מחצית השעה האמורה, תהיה הישיבה כדין בכל מספר של נוכחים, ואולם על קבלת ההחלטות יחולו הוראות פסקה 2".
משמעות החוק בהירה ופשוטה: המניין החוקי המינימלי של חברי מועצה הוא שמונה, מועצה לא יכולה לפעול באופן חוקי עם פחות משמונה חברים, והמניין החוקי המינימלי של חברי מועצה בעת ישיבת מועצה הוא שישה."

במילים פשוטות: היות שבתשעת החודשים האחרונים חברים במועצת הרשות רק חמישה – הרי שלפי לשון החוק פועלת הרשות הלאומית ללא מועצת מנהלים, ואם מועצה לכאורית כלשהי מקיימת ישיבות היא עושה את זה בניגוד לחוק.

אלא שכאשר הפרוטוקולים מוסתרים מאיתנו אי אפשר לדעת האם בכלל התקיימו ישיבות לפי דרישת החוק (לפחות אחת לחודש), בכמה ישיבות, אם בכלל, השתתפו חברי מועצה וכמה מהם השתתפו בכל ישיבה, ועיקר העיקרים – כיצד פעלו חברי המועצה שאמורים "לשבת על הברז" ובין השאר לתקצב את פעילויות הרשות.

התפקיד הכפול של היועץ המשפטי

עו"ד עמי רוטמן הוא היועץ המשפטי של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, וגם היועץ המשפטי של מועצת הרשות.

אפשר היה לצפות מעו"ד רוטמן שיתריע בכל פורום אפשרי אודות הבעיה החוקית, לכאורה, שבה מצויה הרשות – אבל למרות פנייתי אל הרשות לא קיבלתי אף התייחסות של עו"ד רוטמן לנושא.
ייתכן שעו"ד רוטמן "בונה" על סעיף בחוק שקובע כך: "קיום המועצה, סמכויותיה ותוקף החלטותיה, לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר המועצה, או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו", אבל לפי ייעוץ משפטי שקיבלנו אין סעיף זה מכסה מצב שבו סיים חבר מועצה את תפקידו עם תום הקדנציה שלו, ולא מונה במקומו אדם אחר.

מכל מקום, בהיעדר התייחסות של עו"ד רוטמן או של הרשות הלאומית אי אפשר לדעת כיצד הוא מתייחס או פותר את הבעיה החוקית.

מבחינה מעשית, עם זאת, הרשות הלאומית לא יכולה לתכנן או להגיש תוכנית עבודה שנתית, וגם לא את הצעת התקציב שלה לשנת 2016 (שאמורה הייתה להיות מוגשת כבר לפני חצי שנה), ואם מי מאיתנו נזקק לתזכורת אודות חשיבות הגוף הזה לחיים שלנו באו הנתונים הקשים של סיכום הרוגי התאונות לשנת 2015 והיכו בנו.

צדיקים או מושחתים?

יכול להיות שחברי מועצת הרשות עושים כמיטב יכולתם למען עם ישראל ובטיחותנו בדרכים, אבל גם יכול להיות שלא.

המחוקק חשש מן האפשרות השנייה ולכן קבע כך: "חבר המועצה יימנע מהשתתפות בדיון ומהצבעה בישיבות המועצה, אם הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר המועצה לבין ענין אישי שלו, או לבין תפקיד אחר שלו, למעט תפקידו בגוף שאותו הוא מייצג במועצה; חבר המועצה לא יטפל במסגרת תפקידו בנושא כאמור, גם מחוץ לישיבות המועצה. התברר לחבר המועצה כי נושא הנדון בישיבת המועצה עלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור… יודיע על כך ליושב ראש המועצה. לעניין סעיף זה, אחת היא אם מילוי התפקיד האחר הוא בתמורה או שלא בתמורה…
חבר המועצה, קרובו, סוכנו או שותפו, או תאגיד שאחד מהאמורים הוא בעל ענין בו, לא יתקשרו עם הרשות בעסקה ולא יקבלו ממנה תקציב לצורך ביצוע פעולות בתחום הבטיחות בדרכים, אלא אם כן התיר זאת השר, באישור הממשלה, ובתנאים שהתיר".

אם לחברי המועצה, ולרשות הלאומית, אין מה להסתיר וכל פעולותיהם מבוצעות באופן ענייני, מקצועי, חוקי ולטובת עם ישראל – הרי שהאינטרס שלהם הוא לא רק שלא למנוע את פרסום הפרוטוקולים אלא להיפך: לפרסם אותם באופן פומבי באתר האינטרנט (הלא ממש מעודכן, אגב) של הרשות הלאומית (ואת זה הם יכולים לעשות כבר היום).

אבל כל עוד שהפרוטוקולים לא מוצגים לציבור, ולא נמסרים לנו גם לאחר בקשה מפורשת, יש לכולנו סיבה לחשוש מכך שיש דברים שמוסתרים מאיתנו.

תגובות:

פנינו אל שר התחבורה ושאלנו כך:
"שר התחבורה ידע עוד בתחילת השנה על סיום המועד החוקי לכהונתם של ד"ר יעקב שיינין ומספר חברים נוספים של מועצת הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. למרות זאת הוא לא פעל מבעוד מועד למינויים של 10 נציגי ציבור למועצת הרשות. במבחן התוצאה פועלת הרשות הלאומית מזה 9 חודשים בניגוד לחוק הרשות. מה הם שיקולי השר שהובילו למצב זה והאם נכון לומר שזה מדגים את אדישותו כלפי הקטל בדרכים?"

אנחנו עדיין ממתינים לתגובה, ואם היא תתקבל נוסיף אותה כאן.

פנינו אל דוברת הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים וביקשנו לקבל את הפרוטוקולים של מועצת הרשות הלאומית החל מחודש מרץ 2015 ועד היום. לחילופין, ביקשנו תגובה לשאלה מדוע מסתירה הרשות מן הציבור את הפרוטוקולים הנ"ל על אף שאין מדובר בצנעת הפרט או בביטחון המדינה.

שאלנו גם האם הפרוטוקולים מוסתרים בגלל שלמועצת המנהלים של הרשות אין הרכב חוקי ולכן פעולותיה מבוצעות בניגוד לחוק הרשות, וביקשנו גם לקבל את תקציב הרשות לשנת 2016 או הסבר לגבי אי העברתו אלינו.
דוברת הרשות בחרה שלא להגיב, וכאמור גם עו"ד עמי רוטמן בחר שלא להגיב.