תפריט

המכס חוקר חשד להונאות מס של איילון מוטורס

פרויקט הדגל של ישראל כץ ל"הגברת התחרות בענף הרכב" שוב מגיע אל חדרי החקירות של המכס. האם איילון מוטורס הונתה את רשויות המס בישראל?
שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

בית המשפט המחוזי דחה לאחרונה ערר שהגישו חברת איילון מוטורס, שעסקה ביבוא מקביל של כלי רכב, ושל מנהלה משה זוהר כהן, והורה להסיר את איסור הפרסום בנוגע לחקירה פלילית שמתנהלת כנגדם.

 

Ford-Edge_2015 (2)

 

איילון מוטורס היא החברה הראשונה בישראל שהחלה לייבא כלי רכב באופן משמעותי כיבואן מקביל, ובעקבות חקירת רשויות המכס והמשטרה נטען כנגדה שהיבוא בוצע תוך כדי הונאת רשויות המס ומשרד התחבורה באמצעות הצגת מסמכים מזויפים.

חקירת הרשויות הפכה לגלויה לפני כחמישה חודשים עם מעצרו של מנהל החברה, משה זוהר כהן, ב-24 בפברואר השנה על-ידי רשות המיסים וימ"ר חוף של המשטרה, וביום המחרת ביקשו החשוד והחברות שהוא מנהל, וקיבלו, צו איסור פרסום בנוגע למעצר ולחקירה.

בבקשת המעצר שהוגשה לבית משפט השלום בחיפה ב-24 בפברואר נכתב שרשות המיסים וימ"ר חוף מנהלות חקירה כנגד חברת קבוצת עמק איילון בע"מ וכנגד חברת איילון מוטורס בע"מ אשר עוסקות ביבוא מקביל של כלי רכב מתוצרת פורד, לינקולן, ג'יפ ומרצדס…
החשדות כנגד מנהל החברות ובעל מניות בהן, זהר משה כהן, הם "ביצוע עבירות מסוג פשע על פקודת המכס, פקודת היבוא והיצוא, חוק מס קניה, חוק מע"מ, חוק איסור הלבנת הון ועבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, קבלת דבר במרמה, זיוף ושימוש במסמך מזויף לפי חוק העונשין שנעברו בנוגע לפעילות היבוא המקביל והסחר בכלי הרכב… החשוד בעצמו ויחד עם אחרים פעל להוצאתה לפועל של תוכנית עבריינית מתוחכמת שכל מטרתה להשיא לו רווחים כלכליים תוך עקיפת איסורים ומגבלות החלים על פי חוק בנוגע ליבוא מקביל של כלי רכב למדינת ישראל… לפי החשד החשוד השיג במרמה בעבור חברת עמק איילון בע"מ היתרי יבוא ממשרד התחבורה תוך הצגת הסכמים מזויפים המציגים מצג שווא לעניין התקשרות עם סוכנים מורשים לכאורה במדינות זרות לאספקת רכבים ושירותים נלווים… עוד על פי החשד החשוד ייבא לישראל החל משנת 2012 כ-500 כלי רכב לערך, תוך שהוא מציג למכס רשימוני יבוא וצרופות הכוללים ידיעות כוזבות לעניין זהות הספק ו/או ערך הטובין… ומכר את הרכבים באמצעות חברת איילון מוטורס בע"מ בידיעה כי מדובר בטובין מוברחים".

באי כוחם של זהר משה כהן ועמק איילון בע"מ ביקשו וקיבלו, כאמור צו איסור פרסום בטענה שפרסום דבר החשדות עוד בטרם הושלמה החקירה יגרום נזק בלתי הפיך לחברה ולעובדיה, ובין השאר יסכל את האפשרות של החברה לקבל אשראי ויגרום לנזק בהתקשרויות שלה עם ספקים בחו"ל.

בית המשפט נעתר לבקשה והורה על איסור פרסום למשך חודש ימים, ובהמשך הוארך צו זה בהסכמה עד לסוף חודש מאי השנה – אז הוגשה בקשה נוספת להאריך את איסור הפרסום לשלושה חודשים נוספים.

בשלב זה התנגדו רשויות המכס והמשטרה להמשך איסור הפרסום, וזאת בטענה שהחשדות כנגד איילון מוטורס בע"מ ומנהלה התבססו מאז הפיכתה של החקירה לגלויה ומאז המעצר.
בדיון שנערך בבית משפט השלום כתב השופט, בין השאר, ש"התרשמתי כי אכן נוספו חומרי חקירה אשר מבססים את החשדות… באופן משמעותי יותר מאשר היו בידי הצוות החוקר במהלך דיונים קודמים…"

באי כוחה של איילון מוטורס טענו באותו מעמד שהעבירות שמיוחסות לחשוד ולחברות הן טכניות בעיקרן וממילא עומדות להיות מוכשרות על-ידי "חוק רישוי שירותים לרכב" אשר עבר זה לא מכבר בכנסת.
אלא שבית משפט השלום דחה את הטענה הזאת וקבע ש"העבירות המיוחסות למבקש חורגות מהחקירה העוסקת ביבוא מקביל של רכב ואשר כוללות גם ביצוע עבירות של זיוף, עבירות על חוק הלבנת הון ועוד, אשר בהתייחס אליהן לא יהיה באישור החוק כדי לסייע למבקש בצורה כלשהי… התברר מהדיון… כי פעילות החברה של המבקש, אשר עוסקת בפועל ביבוא מקביל של כלי רכב, הופסקה. המכוניות אשר ייבאה נתפסו על-ידי (רשויות המכס)".

באי כוחם של משה זוהר כהן וחברות איילון ערערו, כאמור, על החלטת בית משפט השלום, אולם השופטת אספרנצה כהן מבית המשפט המחוזי בחיפה דחתה את הערר וקבעה בין השאר ש"החוק החדש ("חוק רישוי שירותים לרכב" – ג.מ.) עניינו הסדרת ייבוא מקביל של רכבים אך הוא לא רלבנטי לעניין חשדות של זיוף חתימות, זיוף מסמכים, זיוף חשבוניות, הצהרות כוזבות בפני רשויות ועוד, חשדות שעומדים כנגד העוררים… יצויין כי צו איסור הפרסום עמד בתוקפו משך כחמישה חודשים".

רשות המיסים פרסמה אתמול הודעה לעיתונות בעניין זה, ובין השאר נכתב בה ש"על פי החשד, החשוד ביחד עם אחרים הוציא לפועל תכנית עבריינית שמטרתה להשיא לו רווחים כלכליים, תוך עקיפת איסורים ומגבלות החלים בנוגע ליבוא מקביל של כלי רכב לישראל… כהן השיג במרמה עבור החברה היתרי יבוא ממשרד התחבורה בעזרת הסכמים מזויפים, המציגים מצג שווא לעניין התקשרות עם סוכנים מורשים (דילרים מורשים) לכאורה במדינות זרות, לאספקת רכבים ושירותים נלווים…כלי הרכב (שיובאו ארצה ביבוא מקביל – ג.מ.) עברו שינויים טכניים שיתאימו לדרישות בישראל ונמכרו באופן לגיטימי לצרכנים בארץ. יש להדגיש כי הקונים לא היו מעורבים בידיעה בעסקאות הלא כשרות. באופן שכזה יובאו במקביל לארץ מאות כלי רכב בשווי של מאות מיליוני שקלים. עם התקדמות החקירה התגלו נכסים נוספים הנבדקים על ידי החוקרים… כאשר נכנסה החקירה לשלב הגלוי נערכו חיפושים בדירתו של החשוד ובמשרדי החברות, בהם נתפשו מסמכים וחומרי מחשב רבים. כמו כן הוצאו צווי הקפאה לרכבים התפוסים וכן לנכס העסקי של החשוד".

בשלב זה רב עדיין הנסתר על הגלוי אולם לפי הודעת רשות המיסים נראה שמטרת העבירות, אם אכן בוצעו, הייתה להפחית את הערך המוצהר של המכוניות, שחייב במיסים, כדי להתחמק מתשלום מס, וכן מתן הצהרות כוזבות למשרד התחבורה בנוגע לספקים מהם נרכשו המכוניות – אולי כדי לעבור משוכות ביורוקרטיות ביבוא הרכב.

עורכי הדין רני שורץ וחנן חדד, שמייצגים את זוהר כהן וקבוצת איילון מוטורס, מסרו ש:"איילון מוטורס ובעליה זוהר כהן הם מחלוצי ענף הייבוא המקביל לכלי רכב בישראל. החברה וכהן משתפים פעולה באופן מלא עם רשויות החקירה. אנו מעריכים כי החקירה תתברר בקרוב כבלתי רלוונטית לחלוטין. זאת, במיוחד לאור העובדה שהחברה הסתמכה לאורך כל הדרך על ייעוץ משפטי צמוד, ונוכח הרפורמה שנחקקה לאחרונה בענף יבוא הרכב המקביל. איילון מוטורס ממשיכה לנהל את עסקיה כסדרם ומנהלי החברה סמוכים ובטוחים כי בתוך זמן קצר יתברר כי החקירה בעניין מיותרת".

האם הרפורמה של כץ בסכנה?

בלי קשר לתוצאות החקירה וההליכים המשפטיים כנגד פעילותה של איילון מוטורס, אשר מן הסתם עוד יעסיקו אותנו בשנים הבאות, חשוב להדגיש שמדובר בחקירה שלישית שמתנהלת אודות פעולותיהם של החברות המשמעותיות ביותר בתחום היבוא המקביל של כלי רכב לישראל – אשר נחשב ל"פרויקט הדגל" של שר התחבורה ישראל כץ בתחום "הגברת התחרות בענף הרכב".

 

ישראל כץ - צילום נעם וינד
רפורמת הדגל של ישראל כץ. צילום: נעם וינד

 

בשנה שעברה והשנה פורסם דבר החקירות שמתנהלות כנגד חברת הליסינג אלבר, אשר ייבאה ביבוא מקביל מכוניות מתוצרת הונדה וטויוטה, וכנגד חברת היבוא המקביל אוטו מקס שבה שותף בין השאר יינון עמית – מי שהיה מנכ"ל אלבר בתקופה שזו החלה את פעילות היבוא המקביל שלה.

בשונה מיבוא ישיר וסדיר, אשר בו מיובאות ומשווקות מכוניות על-ידי מי שיצרניות הרכב מינו כנציגיהן הבלעדיים בישראל, יבוא מקביל מבוסס על היכולת של היבואן המקביל להיקשר אל סוכנים של יצרניות הרכב ברחבי העולם ולרכוש מהם כלי רכב.

החולשה הבסיסית של סוג התקשרות כזה נובעת מכך שאותם סוכנים רוכשים בדרך כלל את המכוניות שלהם מיצרניות הרכב במחירים גבוהים מאלה שבהם הן נרכשות על-ידי היבואנים הישירים. לכן, כדי להתחרות בשוק הישראלי, נדרש שיתקיים אחד מאלה: פער התיווך שגובים היבואנים הישירים גבוה במיוחד, הסוכנים בחו"ל "תקועים" עם מלאי של מכוניות שאינם מצליחים להיפטר ממנו ולכן מוכנים למכור אותו בהפסד או עם רווח מינימלי, או שמבוצעת עבירה כדי להציג ערך לא נכון של המכוניות בפני הרשויות בישראל ולהתחמק מתשלום מיסי קניה ומכס.

מכל מקום, נכון להיות התוצאה של שלוש החקירות שמתקיימות כנגד יבואנים מקבילים אלה היא שהחברות הפסיקו לייבא מכוניות לישראל – מה שמעמיד לפחות כרגע את יוקרתו של שר התחבורה בסימן שאלה.

ישראל כץ נכח באופן אישי בטקס החנוכה של אולם התצוגה של איילון מוטורס בהרצליה פיתוח, ב-7 במאי 2013, ובנאום שנשא באותו מעמד הוא הבטיח את מה שהוא מבטיח מזה מספר שנים: הוא יגביר את התחרותיות בענף הרכב בישראל, ישבור את המונופול של יבואני הרכב הוותיקים, ויביא להוזלת מחירי המכוניות באופן ניכר.

התוצאות בשטח, עם זאת, לא ממתיישבות עם הבטחותיו של כץ מפני שאפילו אם כל החקירות שמתנהלות יסתיימו בלא כלום – מאז אותו נאום יובאו לישראל למעלה מ-700 אלף מכוניות ביבוא סדיר ורק אלפים בודדים של מכוניות ביבוא מקביל.

מצד שני, גם אם החקירות כן יובילו להרשעות פליליות אין זה אומר שהיבוא המקביל ייפסק. נהפוך הוא: החשש כעת הוא שהחוק החדש יקל על חברות שיעסקו ביבוא מקביל או זעיר להונות את רשויות המס (או, בניסוח אחר – לרשויות יהיה קשה יותר לאתר הונאות) מפני שהוא מפשט את ההליכים הביורוקרטיים ומצמצם את מספר המסמכים שהחברות האלה תידרשנה להציג לרשויות.