תפריט

היפרלופ מציגה: שטוקהולם להלסינקי ב-28 דקות

מיזם התחבורה המגנטי של אלון מאסק מתמקד בקשר בין בירת שבדיה לבירת פינלנד, ומבטיח להסיע נוסעים ומטען למרחק של 480 ק"מ בתוך פחות מחצי שעה
שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

בזמן שמדינת ישראל משקיעה בפתרונות תחבורה בני 161 שנים (קו הרכבת התחתית הראשונה של לונדון נחנך בשנת 1855 לאחר שנהגה לראשונה לפני יותר מ-180 שנים) – בעולם כבר מתקדמים לפתרונות יעילים ומהירים יותר.

 

היפרלופ שטוקהולם להלסינקי 440

 

מיזם 'היפרלופ אחד', אשר הונע במקור על-ידי היזם הבלתי נלאה אלון מאסק (פיי-פאל, טסלה, ספייס איקס ועוד), הכריז השבוע על הכוונה להקים את קו התחבורה המשמעותי הראשון של רכבת הצינור המגנטית בין ערי הבירה של שבדיה ופינלנד, לאורך כ-480 קילומטרים של יבשה וים.

על-פי המצגת ששחררה 'היפרלופ אחד' צפוי המסע הזה לקצר באופן דרמטי את משך הזמן שנדרש כיום לתנועה בין הערים, ולהעמיד אותו על פחות מחצי שעה – 28 דקות ליתר דיוק.

היפרלופ אחד אמנם לא בנתה עד היום אף קו רכבת פעיל אבל הניסויים שלה מתקדמים בקצב מהיר, כך לפחות על-פי דיווחי המיזם, ובעיקר היא בוחנת היכן נמצאים המקומות שזקוקים יותר מכל לפתרון כזה.

בשונה מרכבת קונבנציונלית, 'היפרלופ' נעה בתוך צינור מתכת אטום, ולכן – בין השאר – אפשר להעביר את הקו גם בתוך ימים ואגמים מבלי שנדרשת בניה של גשרים מורכבים ומאד יקרים.

את הדרך בין שטוקהולם להלסינקי אפשר לעשות היום בטיסה ישירה שאורכת שעה אחת בלבד, אלא שכאשר מוסיפים למשך המסע את הצורך להתייצב בשדה התעופה לבדיקות בטחון ולהגיע לטיסה לפני מועד העלייה למטוס – עומד אורך הנסיעה הזאת על כשלוש שעות וחצי. אלטרנטיבה אחרת כיום היא הפלגה לילית במעבורת אשר גוזלת כ-17.5 שעות מהחיים.

 

היפרלופ אחד 8873

 

בין המדינות הנוספות שבוחנות כיום את השימוש ב'היפרלופ' כמערכת תחבורה שצפויה לחסוך הרבה מאד זמן וכסף בולטות בעיקר סלובקיה, שרמת הפיתוח הכלכלית שלה פחות גבוהה מזו שלנו בישראל, שוויץ – שהיא אחת המדינות המובילות בעולם בשימוש ברכבות ואחת הוותיקות ביותר בתחום הזה, ארה"ב – שבה מבטיח המיזם להוזיל לנוסעים עלויות ולקצר משמעותית את משך הנסיעה שלהם, וגם רוסיה שמתכננת להקים מערך כזה סביב מוסקבה, וסין.

אחת מהנחות היסוד של היפרלופ באופן כללי היא שעלויות התפעול של מערך ה'פודים' ("קרונות אישיים") המגנטי מסתכמות בכמחצית מן העלויות של רכבת מהירה – וכזאת בכלל לא אפשרית במקרה של סקנדינביה אלא אם ייבנו גשרים מאוד ארוכים ויקרים.

עקרון הפעולה של היפרלופ מבוסס על צנרת אטומה שמתנהלת כמערכת אוטונומית מבחינה אנרגטית – לכל הפחות בחלקים היבשתיים שלה שיכולים לייצר אנרגיה סולארית מפאנלים שמותקנים על הצנרת עצמה.
בתוך הצינורות נעים קרונות שיכולים להיות מותאמים להסעת נוסעים או מטען, ואלה משוגרים בתוך הצנרת ממש כפי שמשוגרים מסמכי נייר בתוך מערכות שיגור משרדיות שפועלות במוסדות שונים, למשל בתי חולים. ה'פודים' מורמים לגובה באמצעות השראה מגנטית כדי לצמצם את החיכוך.

כל 'פוד', קרון, מניע את עצמו בתוך הצינור על-ידי מדחס שמותקן בחלקו הקדמי ושואב אוויר מלפנים באופן שיוצר תת-לחץ מקומי. האוויר נדחס אל אחורי הקרון ומעיף אותו קדימה במהירות מדהימה של בין 1,000 ל-1,200 קילומטרים בשעה.

 

היפרלופ אחד 0035

 

ניסוי מעשי ראשון של מערכת היפרלופ, בקנה מידה מלא, צפוי להתבצע בחודש דצמבר השנה, וברבעון הראשון של השנה הבאה מתוכננת המערכת לשנע 'פודים' כאלה במהירות של 1,000 קילומטר לשעה.

המודל הסקנדינבי

אצלנו, בישראל, עדיין מושקעים סכומי כסף עצומים בתכנון וביצוע של מיזמי רכבת מן הסוג שעשה את צעדיו הראשונים בתקופה של הסבים והסבתות שלנו, או בפרויקט יקר מאד של חישמול המערך הקיים.

השאלה המתבקשת, לפני שבעוד כמה שנים נרגיש כמו חלמאים מודרניים, היא האם לא עדיף להביא אלינו את נציגיהן של שתי חברות ההנדסה הסקנדינביות Links FS ו-KPMG אשר ביצעו מחקר כלכלי עבור מיזם היפרלופ וגילו את הנתונים המדהימים הבאים, שאותם חשפו במצגת למשקיעים: הערך הכלכלי של זמן שצפוי להיחסך ל-43 מיליון הנוסעים (למעשה: נסיעות) לאחר שתופעל מערכת היפרלופ בין הלסינקי לשטוקהולם יגיע ל-321 מיליון אירו בכל שנה, וההכנסות של מפעילי הקו מוערכות במיליארד אירו בשנה עם רווח תפעולי של 800 מיליון אירו.

 

היפרלופ שטוקהולם להלסינקי 445

 

עלות ההקמה של הקו מוערכת ב-19 מיליאד אירו, וזה כולל את הנחת התשתיות על קרקעית הים הבלטי.

מן הנתונים שהוצגו במצגת עולה, בין השאר, שהמיזם חבר כבר אל כמה משקיעים אסטרטגיים רציניים ביותר כמו הרכבת הגרמנית (DB) ומספר חברות עסקיות גדולות, וגייס מעל 130 מיליון דולר לשלב הראשון של פעילותו.

 

 

הקמת המערך עצמו מתוכננת בשלושה שלבים: הקמת קו בין נמל התעופה של הלסינקי והעיר עצמה, שנמצאת בדרום מזרח המדינה, אל העיר TURKU שנמצאת לא הרחק מן החוף המערבי של פינלנד, הקמת מסעף של שלושה קווים בשבדיה, בין שטוקהולם לבין נמל התעופה מצד אחד, העיר אופסולה מצד שני, וקו החוף המזרחי מצד שלישי, ולאחר מכן – בשלב השלישי – בניית הקו התת-ימי שיעבור דרך איי אלנד שבים הבלטי.

פרויקט היפרלופ רשם עד היום פניות של אנשים וגופים מ-250 מקומות שונים ברחבי העולם אשר מבקשים להקים אצלם את תשתיות התחבורה המהירות שהוא מציע, ואלה כוללים מדינות מפותחות ובעלות מסורת רכבתית כמו ארה"ב, בריטניה, גרמניה וצרפת, אבל גם מקומות פחות מחוברים כמו מזרח אוסטרליה, דרום מערב הודו, צ'ילה ואפילו ניגריה.

למען הפרופורציות, מערכת היפרלופ בין נמל אילת לנמל אשדוד יכולה לשנע מטענים בין ים סוף לים התיכון בתוך 19 דקות (25 דקות לנמל חיפה), ולאחר סגירת שדה דב יוכלו נוסעים להגיע בהיפרלופ מתל-אביב לאילת בתוך 20 דקות.

 

 

למרבה הצער, ישראל לא מופיעה על מפת המתעניינים שפרסמה היפרלופ השבוע, אולי מכיוון שאצלנו ישנם בעלי עניין שירוויחו יותר מפרויקטים פחות שקופים לציבור, ומפיתוח מודרני של תשתיות תחבורה עתיקות.

 

היפרלופ שטוקהולם להלסינקי 441