תפריט

הזינוק ללה מאן: שבוע של שכרון חושים

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

כמעט שבועיים נותרו עד לזינוק למירוץ הסיבולת המפורסם ביותר בעולם, אבל האקשן על המסלול התחיל כבר בסוף השבוע שעבר. הכינו את הפיצוחים

בסוף השבוע האחרון יצא לדרך אחד האירועים האהובים ביותר בספורט המוטורי – מירוץ 24 השעות של לה-מאן, שנחשב למירוץ הסיבולת המפורסם עלי אדמות. למרות שהמירוץ עצמו יוזנק רק בצהרי יום שבת בעוד כמעט שבועיים ( 14 ביוני), הפסטיבל שסביב האירוע החל כבר אתמול (א') עם הזנקת יום הניסויים הראשון של הקבוצות השונות.

ביום שישי שקדם לו בוצעו בלה מאן הרישומים הראשונים והאדמיניסטרציות (כולל בדיקות טכניות של המכוניות), ובשבת נערכו אירועי ראווה – מירוץ קארטינג והצילום הרשמי של כל המשתתפים. אתמול, כאמור, נערך יום המבחנים הראשון שכלל מקצה בוקר ומקצה ערב.

המשך האירוע, לאחר הפסקה בת מספר ימים, יתקיים ביום ראשון הבא (8 ביוני), שבו שוב יבוצעו ענייני אדמיניסטרציה, ובימים שלאחר מכן יתחיל קצת אקשן לקהל: בשני ושלישי (9-10 ביוני) תיערכנה בדיקות טכניות ויתקיימו מספר אירועי ראווה (יח"צניים בעיקרם) לקהל, וברביעי וחמישי ייערכו שני ימי ראווה שיכללו "סיור פיטס" (שטחי המסלול והפיטס ייפתחו לביקור קהל רוכשי כרטיסים מתאימים). בשעות הערב והלילה ייערכו בשני הימים מקצי "קדם פרקטיס" שיאפשר אימון נוסף לצוותים, מאחר הצהריים ועד חצות.

המתח על המסלול ובעיירה לה מאן יתחיל להתעצם ביום שישי, עם מסלול פתוח למבקרים בבוקר וצעדה של הנהגים ברחובות העיירה אחר הצהריים. אבל העניינים ממש יתחילו ללהוט בשבת, במה שמכונה "היום הארוך מאד": מקצה חימום מ-0900 עד 0945, אירועי מסלול שונים עבור הקהל, ואז סידור המכוניות על המסלול, השמעת המנוני המדינות שמיוצגות באירוע, ושחרור הקפיץ הענק הזה בשעה 1500 (1400 שעון ישראל), עם הזינוק.

השעות היפות של הלה מאן, לבד מן הזינוק כמובן, הן שעות השקיעה בערבו של שבת (בין שבת לראשון), הכניסה לתוך הלילה והחושך, והחלפות הצוותים והתדלוק במהלך הלילה. בשעות הבוקר המוקדמות ולאורך יום ראשון מתגלה המשמעות האמיתית של מירוץ סיבולת, כשהמתח והעומס המכאני, הטכני וכמובן האנושי נותנים אותותיהם בנהגים, בצוותים הטכניים ובמכוניות.

טויוטה נגד אודי נגד פורשה
הקטגוריה הבכירה, שנקראת LM P1 היא של "אבות טיפוס", כלומר מכוניות שנבנות במיוחד כדי לנצח, כמעט ללא מגבלות תקציב, עם שילדת מונוקוק ייעודית שמתוכננת ונבנית בטכנולוגיות של תעשיית תעופה וחלל, וגוף שבנוי מסיבי פחמן וחומרים מורכבים אחרים. בעבר יכולה הייתה מכונית שמתחרה בקטגוריה הבכירה להיות סגורה או פתוחה, ועם הנעה קונבנציונלית או היברידית. אבל מתחילת השנה שונו התקנות. מכונית יכולה להיות סגורה בלבד, והקטגוריה פוצלה לשתיים – אחת למכוניות קונבנציונליות (LM P1-L) ואחת למכוניות עם הנעה היברידית (LM P1- H).

המגבלות הטכניות לקטגוריה זו כוללות משקל מינימאלי של 870 ק"ג למכוניות ההיברידיות (ללא נהג ודלק) ו-850 ק"ג לקונבנציונליות. מנועי הבעירה הפנימית – בין אם בתצורת בנזין או דיזל, ובין אם הם מחוברים או לא מחוברים למערכת היברידית – אסור שנפחם יהיה גדול מ-5.5 ליטר.

השנה תמשוך תת-הקטגוריה ההיברידית את מלוא תשומת הלב, עם שלושה צוותים של אאודי שינהגו בשלוש מכוניות R18 אי-טרון, שני צוותים של טויוטה שינהגו בשתי TS040, ושני צוותים של פורשה בשתי 919 היברידיות. בצד הלא-היברידי של הקטגוריה לא יהיה יותר מידי עניין (למעט המאבק של כלל הקטגוריה) מפני שרק שני צוותים של טויוטה, בשתי מכוניות ONE-R יתחרו בו. כדי לזהות בקלות את המכוניות מן הקטגוריה הזו לא נדרשת עין מיומנת במיוחד, אבל ליתר ביטחון הפנסים של המכוניות מאירים תאורה רגילה ("לבנה"), ומספרי המכונית כתובים על רקע אדום.

הקטגוריה הבאה נקראת LM P2, וגם זו קטגוריית אבות-טיפוס עם מכוניות במבנה דומה לקטגוריה הבכירה (גוף שעשוי מסיבי פחמן על-גבי שילדת מונוקוק), אולם על המשתתפים בקטגוריה זו מוטלות מגבלות שנועדו לתחום מסגרת מחיר מירבית במטרה להגביל את התקציב ולאפשר גם לקבוצות בעלות משאבים פחות אדירים להשתתף. עם זאת, בואו לא נתבלבל: לא מדובר בספורט עממי ושווה לכל נפש. עלות השילדה, למשל, מוגבלת למקסימום של 370 אלף אירו, ואסור שהמנוע יעלה יותר מ-80,350 אירו.

מגבלות נוספות הן משקל מינימלי של 900 ק"ג, נפח דלק מירבי – 75 ליטר, מקסימום 8 צילינדרים במנוע אטמוספירי שנפחו לא יעלה על 5.0 ליטר, או מנוע מוגדש טורבו בן לא יותר מ-6 צילינדרים ו-3.2 ליטר. כל קבוצה חייבת לכלול בין 2 ל-3 נהגים שלפחות אחד מהם אינו מקצוען אלא נהג "חובב", וכאן דווקא צפוי לא מעט אקשן עם 18 מכוניות שמורצות על-ידי 18 קבוצות שונות.

את מכוניות אב-הטיפוס הפחות יקרות (רובן ככולן מונעות באמצעות מנועים מתוצרת הונדה, ניסאן או ג'אד) אפשר לזהות לפי פנסים עם תאורה לבנה ומספרי המכונית על רקע כחול.

מן האולם למסלול
גם בקטגוריה המקצוענית הבאה (LM GTE Pro) לא מתמודדות מכוניות עממיות, אבל לכל הפחות הן נראות די דומות למכוניות שעליהן הן מבוססות – מכוניות "גראנד טוריזמו" "מייצור סדרתי" (פחות או יותר) מתוצרת פורשה, פרארי, שברולט (קורבט) ואסטון מרטין.

אחד התנאים המוקדמים להשתתפות הוא שיצרן הרכב ייצר מידי שנה מספר מסוים של מכוניות "סדרתיות" (25 אם מדובר ב"יצרן בוטיק", 300 אם השילדה בנויה מחומרים מורכבים). המרכב אמנם יכול להיות שונה מזה המקורי, ולהיבנות מסיבי פחמן, אבל הוא חייב לשמר את קוי העיצוב של המכונית המקורית. גם המנועים חייבים להישאר במיקום ובכיוון המקוריים שלהם במכונית, למעט במכוניות שמיוצרות בהיקף שנתי של יותר מ-2,500 יחידות – בהן מותר להסיט את המנוע מעט לאחור.

משקל מינימלי של מכונית בקטגוריה הזאת חייב להיות 1,245 ק"ג, נפח מיכל הדלק לא יעלה על 90 ליטר, מנועים אטמוספריים יכולים להיות בנפח מירבי של 5.5 ליטר ומנועים מוגדשי טורבו בנפח מירבי של 4.0 ליטר.

בקטגוריית הג'י טי המקצוענית יתחרו השנה שלוש פרארי 458, שתי פורשה 911, שתי אסטון מרטין ונטאג', ושתי קורבט, ויהיה קל לזהות אותן בלילה עוד לפני שרואים אותן מגיחות לפי תאורת הפנסים הצהובה שלהן, ועל פי שלט המספר הירוק.

אם את/ה אוהב/ת נהיגת מירוצים ויש לך מספיק כסף – לה מאן הוא אחד האירועים הבודדים בליגה הבינלאומית שבהם תוכל/י להשתתף גם כחובב. קטגוריה LM GTE Am מיועדת לנהגים לא מקצוענים, חלקם סלבריטאים עשירים, והמכוניות שבהן הם מתחרים דומות במידה רבה למכוניות ה-GTE Pro, למעט העובדה שהן חייבות להיות בנות לכל הפחות שנה אחת (כדי שלא תותקן בהן הטכנולוגיה החדישה ביותר). את המכוניות מקטגוריה זו אפשר לזהות לפי תאורת הפנסים הצהובה, ושלטי המספר הכתומים.