חדשות רכב ותחבורה

האם שעון חורף גורם לתאונות דרכים?

באיחוד האירופאי מציעים לבטל את שעון החורף. מחקרים אחדים מסיקים ששעון החורף מגדיל את מספר תאונות הדרכים וממליצים על שעון קיץ לאורך השנה כולה, אבל מחקרים אחרים מציגים מסקנות אחרות

0

הבוקר, כמידי שנה, חזרה מדינת ישראל אל "השעון הרגיל" שלה עם ביטול "שעון הקיץ", ומחוגי השעון הוזזו שעה אחת לאחור. נוסף למתח הרגיל שנוצר פעמיים בכל שנה, עם המעבר לשעון קיץ ובעת החזרה ממנו – אחד החששות כעת הוא מפני עליה במספר תאונות הדרכים בחודשים הבאים. מספר מחקרים מן העולם מסיקים שככל ששעון הקיץ יהיה קבוע – כך אפשר יהיה לצמצם חלק מן התאונות שנגרמות בשעות בין הערביים ובתחילת הלילה, כאשר נהגים רבים שבים מן העבודה הביתה.

 

 

הוויכוח אודות שעון הקיץ במדינות אירופה השונות צפוי להעסיק את הממשלות והאזרחים לנוכח הצעה שהגישו לפני כחודש וחצי קברניטי האיחוד, לפיה תבוטל הזזת השעון פעמיים בשנה וזאת בגלל שורה ארוכה של תקלות וקשיים שהיא גורמת. בבריטניה, למשל, פרסמה הסוכנות הלאומית למניעת תאונות נתונים שמהם עולה בבירור ששעת החשיכה הנוספת של "שעון החורף" מדגילה את מספר הנפגעים וההרוגים, בעיקר, אגב, בקרב הולכי רגל. מנכ"ל הסוכנות הכריז ש"מעבר קבוע לשעון קיץ (כפי שמציע האיחוד האירופאי) "יכול להציל חיים רבים על ידי הוספת שעת תאורה אחת במהלך הסתיו והחורף".

אלא שהוויכוח אודות נתונים אלה טרם הוכרע, מן הטעם הפשוט שהמתנגדים לשעון קיץ קבוע מזכירים שהרווח של שעת תאורה נוספת בערב בא על חשבון שעת תאורה אחרת בבוקר, מה שעלול להגדיל את מספר התאונות בשעות אלה. לכך משיבים המצדדים בשעון קיץ קבוע שבשעות הבוקר יש, באופן רגיל, פחות תאונות.

טענה לפיה חזרה לשעון הרגיל מגדילה את מספר תאונות הדרכים אינה חדשה, והיא הובאה גם אצלנו בעבר. מה שהופך אותה שוב לאקטואלית כעת הוא סקר שנערך על-ידי אנשי האיחוד האירופאי בקרב כאחוז אחד מבין 450 מיליון האזרחים של 27 מדינות האיחוד, במהלך השנה האחרונה, בנוגע לשינויי השעון. כ-84% מבין כ-4.6 מיליון (!) נשאלים בסקר הביעו תמיכה בביטול הזזת השעה והיצמדות לשעון קיץ, וזאת בעקבות יוזמה לכך אשר החלה להתגלגל בפינלנד, המדינה הצפונית ביותר באיחוד האירופאי. מאז שנת 2001 עוברות רוב מדינות האיחוד האירופאי לשעון קיץ ביום ראשון האחרון של חודש מרץ, וחוזרות לשעון הרגיל שלהן ("שעון חורף") ביום ראשון האחרון של אוקטובר.

בישראל, אחרי לא מעט שנים שבהן נושא שעון הקיץ ביטא בעיקר מחלוקת פוליטית בין פוליטיקאים דתיים וחרדים לבין פוליטיקאים חילונים, נחקק בשנת 2013 חוק לפיו יוזזו מחוגי השעון בישראל בדומה למקובל במדינות האיחוד האירופאי, ומאז חל "שעון הקיץ" שלנו מסוף חודש מרץ ועד לסוף חודש אוקטובר, כלומר למשך כ-7 חודשים. מתחילת נובמבר שוקעת השמש בישראל מעט אחרי השעה 17:00, שעה שבה רבים מאזרחי ישראל נמצאים בדרכם מן העבודה הביתה או עם הילדים לחוגים. שעת הזריחה, בתקופת החורף, היא בין 06:00 ל-06:30 ועד לדצמבר-ינואר היא מתאחרת בעד 45 דקות.

מאות אלפי ישראלים יוצאים לעבודתם בשעות הבוקר, אולם כמעט כל הישראלים ערים ופעילים בשעות הערב. בהיעדר מחקר ישראלי מסודר בסוגיה זאת ראוי להזכיר מחקר שהבאנו כאן בשנה שעברה, אשר נערך בבריטניה וניתח את נתוני התאונות לאורך חמש שנים בהתאם לתביעות הביטוח. המחקר העלה שמספר התביעות בנובמבר, לאחר הזזת המחוגים, זינק בכ-12 אחוזים בממוצע ביחס למספר התביעות לגבי תאונות שהתרחשו בחודש אוקטובר.
פילוח מדויק יותר של הנתונים, לפי שעות התרחשות התאונות, גילה זינוק של כ-29% במספר התאונות שהתרחשו בין השעות 17:00 ל-20:00, כלומר שעות החשיכה הראשונות.

 

 

צריך להדגיש שבדוח שחיברו לאחרונה אנשי האיחוד האירופאי, ובו הם ממליצים להישאר עם שעון קיץ לאורך השנה כולה, יש פרק קטן שעוסק בבטיחות בדרכים, וקובע ש"העדויות אינן חד משמעיות בקשר ליחס בין 'הסדרי שעון קיץ' לבין תאונות דרכים. כמה מחקרים מראים שמניעת שינה מגדילה את הסיכון לתאונות. עם זאת, בדרך כלל קשה לייחס ישירות את ההשפעה של הסדרי שעון הקיץ על שיעורי תאונות לעומת גורמים אחרים".

כאמור, הצוות שבדק את הנושא עבור האיחוד האירופאי והגיש את המלצותיו במחצית ספטמבר מציע להפסיק את המעברים בין שעור רגיל לשעון קיץ ובחזרה, וזאת כבר במהלך השנה הבאה. לכל המדינות שחברות באיחוד יישאר החופש להחליט באיזו שיטה לבחור, הגם שרק 16% מבין כל הנשאלים בסקר שנערך הביעו רצון לשמר את השיטה הנוכחית.