עדכון: 0900 – רנו מאשרת דיון בהצעה של פיאט-קרייזלר

חברת רנו וחברת פיאט קרייזלר עתידות להכריז היום "הכרזה משמעותית", ובתעשיית הרכב מדברים על אפשרות סבירה מאד למיזוג בין שתי החברות או לכל הפחות על "שיתוף פעולה מאד משמעותי".

הבוקר (ב') פרסמה רנו הודעה לעיתונות בנוסח זה: "קבוצת רנו מאשרת קבלת הצעה מפיאט קרייזלר לגבי עסקת מיזוג פוטנציאלית של 50/50 בין קבוצת רנו ופיאט קרייזלר. דירקטוריון רנו ייפגש הבוקר כדי לדון בהצעה. בעקבות פגישה זו תפורסם הודעה לעיתונות".

על פי דיווחים בסוף השבוע במספר כלי תקשורת חשובים בעולם, שתי החברות קיימו בחודשים האחרונים מגעים שהתעצמו מאד לאחרונה, מתוך כוונה להקים ישות משותפת ו/או "לאחד חלק מאד משמעותי של הפעילויות שלהן". החלק הקל במשוואה הזאת הוא הצד של פיאט-קרייזלר, חברה אשר מתאמצת מזה מספר שנים להתמזג עם יצרנית רכב אחרת. בשנת 2015, בתקופת כהונתו של סרג'יו מרקיונה שנפטר בפתאומיות בשנה שעברה, הוא ניסה למזג ב"מיזוג עויין" את פיאט-קרייזלר עם ג'נרל מוטורס, אולם ניסיון זה נדחה על-ידי האמריקנים.

משא ומתן אחר התקיים בתחילת השנה הזאת בין האיטלקים לבין אנשי פיג'ו-סיטרואן, אשר על פי פרסום של 'וול סטריט ג'ורנל' דחו את ההצעה בחודש מרץ האחרון – אולי בגלל המגעים עם רנו. גם המנכ"ל הנוכחי של פיאט-קרייזלר, מייק מאנלי, אמר במספר הזדמנויות לאחרונה שעל אף שהיצרנית שהוא עומד בראשנה יכולה להסתדר לבד, היא פתוחה לחיבורים והצעות של יצרניות רכב אחרות. מאנלי, וגם ויו"ר פיאט-קרייזלר, ג'ון אלקן, אמרו שוב ושוב ש"פיאט קרייזלר מעוניינת לשקול שילובים בתעשייה אשר מבטיחים להשתמש בתבונה בהון של בעלי המניות כדי לספק שולי רווח גבוהים יותר ולהעלות את מחירי המניות".

הצד הפחות ברור במשוואה הוא זה של רנו, אשר כרוכה בברית עם ניסאן ועם מיצובישי היפניות. מיזוג בין פיאט-קרייזלר לבין רנו משלים אמנם את התמונה, בזכות הנוכחות המשמעותית של קרייזלר בשוק האמריקני, אבל מסבך עוד יותר את מערכת היחסים הטעונה ממילא בין הצרפתים ליפנים. לא מן הנמנע, עם זאת, שהשאיפות של רנו מול פיאט קרייזלר הן אחד הגורמים למתח בתוך הברית הצרפתית-יפנית – אבל ככל הידוע וככל שאפשר להעריך לפני ההכרזה הרשמית – מיזוג או חיבור מבני יבוצעו רק מול רנו ולא מול היפנים.

בשבת דיווחה סוכנות הידיעות 'רויטרס' שהדיונים בין רנו לפיאט-קרייזלר נמצאים עדיין "במצב נוזלי", ויחד עם זאת שלחיבור הזה יש יכולת לחזק כמה מן הנקודות החלשות של כל אחד מן הצדדים. על פי הדיווחים השונים, ביום שישי האחרון הציג יו"ר רנו, ז'אן-דומיניק סנאר, את תוכניות המיזוג עם פיאט-קרייזלר לשר האוצר הצרפתי, ברונו לה מאייר. ממשלת צרפת מחזיקה בנתח של כ-20% מן הבעלות ברנו, חברה ששוויה מוערך בכ-17 מיליארד דולר, בעוד שהשווי של פיאט-קרייזלר מוערך בכ-20 מיליארד דולר. אם יתקיים מיזוג מלא בין שתי החברות תהפוך החברה המאוחדת ליצרנית הרכב השלישית בגודלה אחרי פולקסווגן וטויוטה, ואם מוסיפים לכך את האיחוד של ניסאן ומיצובישי היא אף תעבור אותן בהפרש ניכר.

ברקע הדברים פורסמו בארצות הברית "הצהרות הרגעה" לפיהן שתי יצרניות הרכב לא מתכוונות "לבצע מהלכים שיובילו לקיצוצים במשרות או לסכן את תוכניות ההקמה של מפעל חדש של ג'יפ חדש בדטרויט, אלא מתמקדים במה שהם מכנים "יעילות הון" ו"איחוד השקעות".

שתי החברות ממוקדות עדיין יותר מידי בשוק האירופאי, כאשר כמחצית מן המכירות של רנו הן באירופה וקרוב לשני שליש מכח העבודה של פיאט-קרייזלר נמצא באירופה למרות שכמעט כל הרווחים שלה מגיעים מארה"ב.
כאמור, הדיווחים שמתעצמים ביומיים האחרונים בתקשורת העולמית מספרים על האצה במשא ומתן בין שתי היצרניות, עם הצהרה משותפת שצפויה היום. כמובן שאיחוד או מיזוג בין החברות דורש אישור של הרגולטורים משני צידי האוקיאנוס, אבל לא נראה שדבר כזה יוכל להכשיל מיזוג בתעשייה שממילא נמצאת במהלך כולל של קונסולידציה, ובמיוחד כאשר האופציה הסבירה האחרת היא שאחת משתי החברות תהיה מטרה להשתלטות סינית.

לקריאה נוספת: פולקסווגן ופורד הכריזו על ברית גלובלית

לקריאה נוספת: העולם משתגע: האם ב.מ.וו ומרצדס יפתחו מכוניות ביחד?