תפריט

האם מכוניות מווייטנאם יקדימו את המכוניות הסיניות בישראל?

וייטנאם נכנסת בעוצמה אל תעשיית הרכב, ותתחיל לייצא מכוניות כבר בשנה הבאה. המכוניות הראשונות מבוססות על דורות קודמים של ג'נרל מוטורס וב.מ.וו, וגם שאר התוכניות שאפתניות ומעניינות מאד
שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

יש לפחות שתי סיבות חשובות שבגללן כדאי לפתוח עין על מה שקורה כרגע בתעשיית הרכב החדשה של וייטנאם, והראשונה בהן היא שמחר (ב') צפויה שם תחילת השיווק של מכונית חדשה מתוצרת מקומית – פחות משנתיים לאחר שאחד הקונגלומרטים הגדולים במדינה הניח את אבן הפינה למפעל חדש לייצור רכב. זאת אמנם לא הפעם הראשונה שווייטנאם מנסה לייצר מכוניות ולהשתלב בתעשיית הרכב העולמית, אלא שהפעם נראה ש"כל הכוכבים מסתדרים נכון" מבחינתה.

 

 

בסוף השבוע, בהשתתפות בכירי הממשלה והמפלגה הקומוניסטית המקומית, חנכו אנשי קונגלומרט 'וינגרופ' (Vingroup) מפעל חדש לייצור כלי רכב תחת המותג 'וינפאסט'. המפעל הוא חלק מפארק תעשייה חדש על האי קאט, ליד העיר שי פונג שבצפון המדינה. בשלב ראשון יש למפעל הזה כושר ייצור של 250,000 כלי רכב בשנה, שזה כמעט כמו כל היקף המכירות השנתי של מכוניות בווייטנאם, אבל התוכנית היא להכפיל את התפוקה הזאת בתוך כחמש שנים, כלומר להתבסס באופן עיקרי על ייצוא – בתחילה למדינות דרום מזרח אסיה ומיד לאחר מכן גם לאירופה ואולי אף לארה"ב.

'וינגרופ' היא אחת הקבוצות העסקיות הפרטיות הגדולות בוייטנאם, ורוב כובד משקלה הוא בתחום הנדל"ן, הקמעונאות והטכנולוגיה. לקבוצה לא היה כל ניסיון בתחום הרכב, ולכן מה שמדהים הוא משך הזמן הקצר בין התכנון – החברה הוקמה בשנת 2017 – לבין הביצוע – 21 חודשים בלבד, מה שמקדים בכמה חודשים את היעד המקורי. לפי הדיווחים, הקבוצה השקיעה כבר כ-1.5 מיליארד דולר בהקמת זרוע הרכב, מתוך השקעה מתוכננת של כ-3.5 מיליארד דולר. מה שמיוחד בהתנהלות הקבוצה הזאת, בוודאי בתקופה שבה כלל תעשיית הרכב מתאמצת להתייעל ולהתאחד, הוא המהירות והעוצמה שבה נעשים הדברים, וזאת, כאמור, סיבה ראשונה להניח שמשהו גדול מתרחש בווייטנאם.

בטקס חנוכת המפעל אמרו בכירי החברה שבתוך כשנה וחצי, עד לסוף 2020, הם מתכננים 12 דגמים חדשים של מכוניות ואופנועים, בהם גם מכוניות יוקרה, מכוניות חשמליות, ואופנועים קונבנציונליים וחשמליים. ל'וינגרופ', כאמור, אין כל ניסיון קודם בייצור רכב, אבל עם רוח גבית חזקה של הממשלה, ומה שנראה כמו לימוד מדוקדק של מה שעשו לפניה כל יצרניות הרכב במדינות מתפתחות – היא מבצעת "אחד לאחד", ובקצב מאד מהיר, את סדר הפעולות המוכר והידוע בדרך לביסוס מותג בתחום הרכב.

צעד ראשון היה היקשרות עם יצרניות רכב מובילות מן התעשייה הוותיקה – במקרה הזה עם ג'נרל מוטורס – שממנה היא רכשה את המפעל של 'ג'נרל מוטורס קוריאה' (לשעבר דייהו) בעיר האנוי, וגם זכויות שימוש בפלטפורמה של המכונית העירונית אופל קארל שג'נרל מוטורס "נתקעה" איתה אחרי מכירת אופל לפיג'ו-סיטרואן (למעשה זאת הפלטפורמה של שברולט ספארק, אשר מבוססת על פלטפורמת ה'קורסה' היוצאת, בת ה-19). במקביל, החברה הקימה מותג רכב ("וינפאסט") והתקשרה עם סדנאות העיצוב האיטלקיות המובילות 'פינינפארינה' ו'איטלדיזיין' כדי שיבצעו התאמה של עיצוב המכונית הזאת, ושל דגמים נוספים, לעשור השני של המאה הנוכחית.
וינפאסט נקשרה גם עם חברת ההנדסה האוסטרית 'מאגנה שטייר', שמסייעת לה בשיפור הדגמים ואמצעי הייצור, ועם בין 20 ל-30 ספקיות בינלאומיות מוכרות אחרות מתחום הרכב, בראשן 'בוש' הגרמנית, מהן היא רוכשת חלקים וטכנולוגיה. בינתיים, כדי להקים רשת שיווק מקומית בווייטנאם, ולמלא את האולמות בהיצע מתאים של דגמים, הרחיבו אנשי ויאטפאסט את ההסכם שלהם עם ג'נרל מוטורס וקיבלו זכויות הפצה מלאות לכל דגמי GM בווייטנאם.

 

 

וינפאסט חתמה הסכם מקביל עם ב.מ.וו, במסגרתו היא תייצר תחת רישיון את דגמי הדורות הקודמים של החברה תחת שם המותג 'לוקס' (LUX). שני דגמים ראשונים הוצגו על-ידי וינפאסט בתערוכת פריז בסוף השנה שעברה, והם מונעים על-ידי הדור הקודם של מנועי הטורבו-בנזין של ב.מ.וו. (N20), בנפח 2.0 ליטר. מנועים אלה ייוצרו בווייטנאם תחת רישיון לאחר ששודרגו על-ידי אנשי AVL האוסטרים. גרסת הדגל של המכוניות תונע באמצעות מנוע V8 בנפח 6.2 ליטר.
התקשרות עם יצרנית מסה (ג'נרל מוטורס) מצד אחד ועם ב.מ.וו. מצד שני מאפשרת ליצרנית החדשה לא רק לצבור ניסיון בייצור רכב אלא גם לדלג מהר אל הנישה הרווחית ביותר בתעשייה הזאת, ומי שעומד בראש החברה וינהל את כל האופרציה האוטומטיות שלה הוא ג'ים דלוקה, לשעבר סגן הנשיא של ג'נרל מוטורס לייצור גלובלי.

סוגרים את הפער

על מידת השאפתנות של קברניטי וינפאסט, וגם של ממשלת וייטנאם, אפשר ללמוד מתמהיל המוצרים שהחברה תייצר, ואלה תופסים כמעט את כל טווח המוצרים הקיים בתעשיית הרכב – החל מקטנועים ועד למשאיות בינוניות ואוטובוסים. וזה לא מסתכם בכך: וינפאסט גם חתמה על הסכם עם חברת 'סימנס' הגרמנית שתספק לה טכנולוגיה, רכיבים וידע לייצור אוטובוסים חשמליים, אותם היא תשווק במדינות דרום מזרח אסיה.

מכונית הנוסעים הראשונה של וינפאסט היא 'פאדיל', וזאת, כאמור, בעצם אופל קארל מעוצבת מחדש שתונע באמצעות מנוע בנזין לא מאד מתקדם בנפח 1.4 ליטר. הגרסה הבסיסית של המכונית תוצע, החל ממחר, תמורת כ-19,400 דולר בלבד, ובמקביל מוצעת גם גרסת קרוסאובר מוגבהת.

החברה השיקה כבר מותג חדש לאופנועים חשמליים, והיא מתכננת להשיק בשנתיים הקרובות שבעה דגמים שונים. דגם חשמלי ראשון של קטנוע מתוצרת וינפאסט, קלרה, כבר משווק במדינה, ומציע טווח נסיעה של כ-80 ק"מ בין טעינות, ומהירות מרבית של 50 קמ"ש. בוש מספקת את מערכת ההינע של האופנוע, ואת הסוללות מספקת LG Chem.

 

 

וייטנאם, אחת המדינות הקומוניסטיות האחרונות בשחרור הכלכלה שלה ליוזמות פרטיות, מפגרת במידה רבה אחרי כל מה שקורה בכלכלה העולמית בכלל ובתעשיית הרכב בפרט. בתחילת שנות ה-2000 הוקמה שם יצרנית הרכב Vinaxuki אשר התבססה בעיקר על טכנולוגיה סינית וייצרה שלושה דגמים של מכוניות נוסעים, שלושה ואנים וטנדרים וסדרת משאיות בינוניות, אולם חברה זאת לא שרדה ופשטה רגל בשנת 2015.

וייטנאם היא אחת החברות הפחות מתקדמות בארגון הכלכלי של מדינות דרום-מזרח אסיה (ASEAN). רוב התחבורה האישית שלה מבוססת על אופניים ואופנועים קטנים, והיקף שוק הרכב שלה הוא כרבע בלבד מזה של אינדונזיה, הגדולה שבמדינות אותו ארגון. התל"ג הוייטנאמי אמנם מפגר אחרי מדינות שכנות, אבל הצמיחה הכלכלית בווייטנאם מתחילת העשור היא המהירה ביותר מבין כל מדינות דרום מזרח אסיה ובין המהירות בעולם.

מאז שנת 2000 גדלה הכלכלה בקצב ממוצע של 6.6% בשנה, והתל"ג זינוק מ-400 דולר לנפש ל-2,600 בשנה שעברה, בדרך אל יעד של 3,000 דולר שצפוי בקרוב. פיתוח כלכלי בריא דורש גם ייצוא, והיעד שהציבה הממשלה הווייטנאמית ל'וינפאסט' הוא לעמוד בדרישות העולמיות להכרה ב"ייצור מקומי", כלומר שלכל הפחות 60% מן הערך הכולל של כלי הרכב יהיה מתוצרת מקומית. ככל שהדברים נוגעים לאופנועים – תחום שבו כבר קיימת תעשייה וייטנאמית מקומית, היעד הוא להגיע ל-100% תכולה מקומית. לצורך זה, בין השאר, הוקם הפארק התעשייתי שבצפון המדינה באופן שבו מוקצה מראש מקום לעשרות ספקיות משנה שצפויות להקים בו מפעלים לאספקת חלקים.

 

 

אנשי וינפאסט ביצעו כבר בדיקות היתכנות וקיבלו אישורי תקינה ב-14 מדינות – רובן בדרום מזרח אסיה, והם גם פרסמו נתונים לפיהם הדגמים שלהם עברו בהצלחה את מבחני הריסוק במעבדות של ג'נרל מוטורס, ושהם צפויים להתחיל בקרוב לייצא מכוניות.  הממשלה הוייטנאמית, מצידה, מעניקה לחברה הזאת הטבות מס ניכרות.

וכל זה מוביל אותנו לסיבה השנייה שבגללה צריך להתייחס בשיא הרצינות לכל מה שקורה כרגע בווייטנאם – שהיא מלחמת הסחר בין ארצות הברית לסין. מארק פילדס, לשעבר מנכ"ל פורד, ביקר בשבוע שעבר בישראל והתראיין במסגרת כנס אקומושן השביעי. פילדס אמר, בין השאר, שהוא צופה רגיעה בקרב הנוכחי בין הנשיא דונלד טראמפ לנשיא סין, שי ג'ינגפינג, אבל בפירוש לא את סוף המלחמה. לדברי פילדס, היות שיצרניות רכב מתקשות להתמודד עם חוסר ודאות פוליטית וכלכלית, אנחנו עומדים לראות את כל היצרניות הלא סיניות "שולפות" מסין את כל מערך הייצור שלהן אשר לא דרוש לייצור לשוק הסיני, ומעבירות אותו אל מדינות מתפתחות בדרום מזרח אסיה.

בהינתן שליצרניות הסיניות יש את שוק הרכב הגדול ביותר בעולם, מה שהפחית אצלן עד היום את האינטרס לייצא רכב, ואילו בסיס הייצור הווייטנאמי צפוי להוסיף להיות זול בעתיד הנראה לעין, אפשר להעריך שהכניסה החזקה של וייטנאם לשוק הרכב תמשוך לשם יצרניות רכב וטכנולוגיה בהיקפים גדולים עשרות מונים מן הביקוש הצנוע בשוק המקומי. וכך, כל עוד הסינים עדיין רדומים ועלויות הייצור ביפן ובקוריאה גבוהות – לא מן הנמנע שהרכב הזול הבא יגיע אלינו, לישראל, מוייטנאם.

 

צילומים: יח"צ, וינפאסט