תפריט

בקרוב: TT אשתאול בהשתתפות בכירי רוכבי האופנועים בעולם

הצלחת אירוע ג'ירו איטליה פותחת את התיאבון ומוכיחה שמדינת ישראל בשלה לארח ארועי ספורט בינלאומיים שמציגים את ארץ הקודש באור חיובי
שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

מזג האוויר אביבי ומושלם, הרוח קלה, האספלט חם במידה הנכונה, המנוע על "חצי גז", המצמד לחוץ וכולם ממתינים להזנקה. האורות האדומים כבים ואתה משגר את עצמך קדימה, מתחיל "לתפור" את הפניות לכיוון אשתאול. מהר מאד אתה מתקרב לקטע הכביש הצר, שבימים כתיקונם מחייב לנקוט במשנה זהירות, אבל כעת אין צורך להאט: אף רכב לא יגיע מן הכיוון הנגדי. לא היום. המבט נעוץ קדימה וההרים מחזירים אליך הד מן הצליל הגרוני של המפלט, ואתה תופר את הפניות הבאות אחת אחרי השנייה, לוקח את הקווים הנכונים בלי לחשוש לעבור אל הנתיב הנגדי, שנותר פנוי עבורך.

הכביש חולף דרך הכיכר שתחת בית החולים הדסה עין כרם וממשיך אל פניית ה'הרפין'. מן העבר האחר ניצב קהל רב, ומריע לך בהתלהבות. אתה מטפס לעבר הסטף בואכה 'בר בהר', וגם נקודת המפגש האהובה כל כך על חולי הגז גדושה בקהל משולהב שאתה חולף על פניו במהירות.

זה הרבע האחרון של הקפת מדידת הזמנים ואתה חייב להתרכז כדי להשיג תוצאה טובה ולהתמקם במיקום גבוה על הגריד. מספר פניות S מהירות והעיר בית שמש כבר נראית באופק. לקול תשואות הקהל אתה חוצה את קו הסיום, וממשיך אל ה'פיטס' כדי להתכונן ליום הגדול שמצפה לנו מחר: מירוץ ה -TT של נס הרים ישודר מכאן אל כל העולם, וירתק למסכים מאות מיליוני צופים.


טוב, אפשר להתעורר. כל האמור בפסקה הקודמת הוא בגדר חלום, אם כי הוא בהחלט יכול להתקיים על כבישי הארץ או ברחובות ירושלים, תל אביב וחיפה.
עד לשבוע שעבר לא חשבנו שישראל תארח את מירוץ האופניים השני בחשיבותו בעולם והנה זה קרה: המיליארדר סילבן אדאמס משך כמה חוטים, רשם צ'ק, ולא רק שהצליח להביא את ג'ירו דאיטליה לישראל אלא אפילו לקיים אותו בארץ הקודש ביום שבת, רחמנא ליצלן.

לא צריך להיות חובב מרוצי אופנים – וכותב שורות מודה ומתוודה שהוא לא חובב אופניים בלשון המעטה – כדי להתרשם ממה שאירוע כאן בסוף השבוע האחרון. כבישים נחסמו, הרחובות נצבעו ורוד, הרוכבים דיוושו, מסוקים חגו באוויר, והכי חשוב: כל המאורע הזה שודר בשידור חי לכל העולם. מדינת ישראל זכתה בפרסומת מעולה, שונה כל כך מן האזכורים הרגילים שלנו בחדשות, כאשר מאות הרוכבים צולמו על רקע אתרים היסטוריים, מקומות קדושים ואתרי תיירות.

גם גדולי הציניקנים לא יכולים להתכחש למשמעות של אירוע כה גדול וחשוב שמתרחש בישראל. עם כל הכבוד, מדובר באירוע שמעורר הרבה יותר הדים מאשר משחק באליפות אירופה בכדורסל או מדליה באליפות אירופה בג'ודו. אחרי הכל,  ענף רכיבת אופני כביש לא מאד מפותח בישראל, ההישגים הבינלאומיים שלנו בתחום זה דלים, ורוב הציבור לא באמת מתעניין בו בחיי היום יום.

בשנים האחרונות אנחנו נמצאים אמנם בכיוון נכון בתחום הספורט המוטורי, עם מסלול פעיל בפצאל, מסלול בערד שנחנך לאחרונה, ובקרוב גם מסלול בשדה תימן שליד באר שבע. ליגות מרוצים על שנים וארבעה גלגלים מתפתחות ויהפכו בע"ה לרשמיות וקבועות. ובכל זאת חסר בארץ אירוע גדול שיזניק את הספורט המוטורי לתודעה כוללת של כלל בית ישראל, ולא רק של משוגעים לדבר.

הפוטנציאל הכלכלי והתדמיתי שטמון בספורט המוטורי עצום, והרווח שהמדינה יכולה להפיק ממנו אדיר. בעולם כבר יודעים את זה מזמן, ובשנים האחרונות מצטרפים עוד ועוד מרוצי רחוב, למשל יוזמה לקיים מרוץ פורמולה 1 ברחובות העיר מיאמי שבפלורידה. יש גם את הדוגמה של האי מאן. אי שלו ואפרורי ברוב ימות השנה, למעט שבוע אחד שבו הוא נסגר והופך למסלול מרוצים אחד גדול. מאז תחילת המאה הקודמת ועד ימינו אלה נולדו על מסלול זה אגדות מוטוריות של רוכבי מרוצים קשוחים ואמיצים.

 

קחו את מסע הולילנד 1000 שנערך לפני כחודש, והכפילו את התהודה התקשורתית והתדמיתית שלו פי 100. קחו את מרתון תל-אביב, מרוץ "לילה לבן", או כל ארוע מסוג זה שסוגר את רחובות העיר, לרוב תחת חסות של חברה מסחרית, והכפילו את החשיפה שלו פי 1000. קחו את "מירוץ TT אשתאול" וחשבו על מאות מיליוני הצופים בשידור החי מארץ הקודש.

אפשרי? בהחלט. מעשי? תמיד טוב לחלום.