חדשות רכב ותחבורה

בקרוב במכונית שלך: לוח שעונים דיגיטלי

0

בתחילת 2018 נחשפו בבת אחת שלוש חדשות בתחום התצוגה הדיגיטלית בתא הנהג: סיאט הכריזה על אופציה ללוחות שעונים דיגיטליים בדגמי 'ליאון' ו'אטקה', החברות 'סאמסונג' ו'הרמן' הכריזו על שיתוף פעולה לפיתוח וייצור של לוחות שעונים דיגיטליים לכלי רכב, וגם מותג הטלפונים הניידים הנשכח 'בלאקברי' הכריז על שת"פ דומה עם ספקית החלקים היפנית הענקית 'דנסו' ועם 'אינטל'.

 

 

 

 

לפני כשבועיים הכריזה סיאט על צעד נוסף, חשוב לכשעצמו, באותו מסע: גם הדגמים העממיים שלה – 'איביזה' ו'ארונה' – יקבלו בקרוב לוח שעונים דיגיטלי. משמעות ההכרזה הזאת היא שהחל מעתה מוצעות תצוגות שעונים דיגיטליות בכל הפלטפורמות וקווי המוצרים של קבוצת פולקסווגן, למעט במכוניות המיני שלה.

במחשבה לאחור, די מפתיע שתעשיית הרכב מאמצת את התצוגות הדיגיטליות כל כך מאוחר. אחרי הכל, מסכי מגע של טלפונים "חכמים" מלווים אותנו כבר עשור או יותר, ומחיריהם של המכשירים הזולים שנמכרים כיום בעולם כבר מצטמקים לכיוון עשרות דולרים. לעומת זאת, לוח שעונים "קלאסי" של מכונית נוסעים, כזה שכולל מד מהירות, מד סל"ד, מד חום מנוע, מד כמות דלק, מד מרחק ועוד כמה נוריות אזהרה מסביב – הוא מכלול מסובך להרכבה ובכלל לא זול, ולמעט ההרגל אין כל סיבה שהוא לא יוחלף בתצוגת מסך ברזולוציה גבוהה.

תיאורטית, אפשר היה לחשוב שאולי יש כאן בעיה בטיחותית: מה קורה אם משהו ברכיבי האלקטרוניקה מתפגר והתצוגה כולה נעלמת? הרי טלפונים חכמים, שלפעמים נדמה כאילו נולדו עם מנגנון להשמדה עצמית, מעבירים אותנו מידי כמה שנים חוויות שגורמות לנו לדלג אל הדור הבא שלהם. למעשה אפשר להוריד את החשש הזה מסדר היום, שהרי בתעשיית התעופה החליפו צגים דיגיטליים (מה שנקרא שם Glass Cockpit) את השעונים האנלוגיים כבר החל משנות ה-70 (!) של המאה הקודמת, ובתעופה בטיחות באמת קודמת לכל.

 

 

כך או אחרת, בעשור האחרון אימצה תעשיית הרכב את מסכי המגע ואלה מותקנים כיום בכל מכונית חדשה, בממדים שגדלים והולכים. מסכים אלה משקפים לנהג את תצוגת המולטימדיה, את תוכנות הניווט, ובשנים האחרונות גם פונקציות שונות שקשורות בתפעול הרכב – ממערכת האקלים דרך קישוריות למערך התחזוקה של יצרנית הרכב ועד לשליטה במערכות שונות ברכב עצמו, למשל הקשחת המתלים.

לאחר שהמסכים השתלטו על חלקו המרכזי-עליון של הדאשבורד מתרחשות כרגע שתי תופעות נוספות: מתחת למסך המולטימדיה, על חלקו המרכזי-תחתון של לוח המכשירים, מותקנים כעת מסכים נוספים, ואילו לוח השעונים הקלאסי שמאחורי גלגל ההגה מוחלף במסך תצוגה.

כאמור, מסך הוא רכיב יותר זול לייצור בימינו מאשר לוח שעונים רגיל, ולכן הוא צפוי להפוך נפוץ ביותר ויותר דגמים כבר החל בשנה הקרובה, אבל כדרכה של תעשיית הרכב בשלב הראשון הוא יוצע כאופציה ברמות האבזור הגבוהות (או בתוספת תשלום) ורק לאחר מכן יגיע בהדרגה לכל הדגמים עד שייהפך לסטנדרט של התעשייה.

היתרון הראשון של מסך על-פני לוח שעונים קלאסי הוא שאפשר להציג עליו מה שרוצים, אין סוף לאפשרויות, ואפשר גם לשנות את התצוגה ללא כל הגבלה לאורך חיי המכונית. בהתאמה, גם כמות המידע שאפשר להציג על צג דיגיטלי לא מוגבלת לתצוגה הקלאסית של מהירות, סל"ד, קילומטראז' וכיוצא באלה, ואפשר לתכנת את המערכת כך שתעביר לנהג בכל רגע את האינפורמציה החשובה לו ביותר, או לאפשר לו להגדיר לעצמו מה חשוב לו, ומתי.
מבחינה זאת מדובר בפריצת דרך חשובה: למשל, אם מערכות הסיוע לנהיגה מגלות שהמכונית עומדת להתנגש במשהו – הרי שמד הסל"ד או הקילומטראז' פחות חשובים באותו רגע ועדיף להציג על המסך התרעת התנגשות גדולה, בוהקת ומתריעה, ומדוע צריך מעמד לטלפון (כלומר עוד מסך ברכב) אם אפשר לשקף על אותה תצוגה מרכזית גם את מערכת הניווט?

וזה לא הכל: כמעט בכל מכונית חדשה בימינו (ובקרוב בכל המכוניות) מותקנות לכל הפחות מצלמה קדמית ואחורית, ולרוב גם מצלמות צד. המחשה ויזואלית של מה שקורה סביב הרכב בעת חניה או נסיעה איטית בסמטאות צרות, או תצוגה של מערכת ראיית לילה, הן בין הפונקציות שצפויות להיות שכיחות למדי כאשר לוח השעונים שלנו יוחלף במסך ברזולוציה גבוהה.

דור שני ושלישי

כאמור, קבוצת פולקסווגן היא הראשונה להציע צגי מסך במקום לוחות שעונים במגוון דגמים רחב, אבל היא ממש לא יחידה בתחום. יצרניות רכב נוספות, בעיקר בפלח הפרימיום, מציעות כיום תצוגות כאלה במגוון דגמים גדל והולך, ובשתי טכנולוגיות עיקריות: TFT ו-LED.

אצל קבוצת פולקסווגן נעשה שימוש בתצוגת TFT ברזולוציה גבוהה ובקצב ריענון של 75 הרץ, מה שהופך את המידע לקל יותר לקריאה, והתצוגה משנה את רמת הבהירות שלה באופן אוטומטי בהתאם למידע שנקלט בחיישני אור אודות תנאי התאורה בסביבה. טכנולוגיה זאת, כך נראה, תהפוך זמינה ממש בקרוב בכל דגמי הקבוצה, ואצל רוב יצרניות הרכב.

 

 

בשנה שעברה רכשה חברת סמסונג הקוריאנית את חברת הרמן, כחלק מן המאבק בגזרות הרכב האוטונומי והרכב המחובר, ושיתוף הפעולה הראשון בתחום האלקטרוניקה בין שתי החברות, שהוצג בתחילת שנה זאת, משלב בין טכנולוגיית הדור החמישי של הסלולר לבין 'פלטפורמת IoT' שאותה מפתחת סאמסונג כחלק מאסטרטגיית "האינטרנט של הדברים". התצוגה של סאמסונג מבוססת על שלושה מסכי QLED ועל עיקרון לפיו הנהג יכול לבחור איזה מידע להציג על כל צג. שלושת הצגים שסאמסונג חשפה בתערוכת האלקטרוניקה CES הם מסך בגודל 12.3 אינטש שמחליף את לוח השעונים, מסך ענק ברוחב של 28 אינטש שעליו מוצגת כלל האינטראקציה בין הנהג ונוסעיו למכונית ולעולם החיצון, ומסך מגע תחתון, בגודל 12.4 אינטש, לשליטה במערכות שונות ברכב. כל זה, כמובן, רק לצורך ההדגמה: גדלי הצגים במכוניות סדרתיות יותאמו לעיצוב הפנים שלהן, אבל גם ישפיעו עליו היות שהם צפויים להיות גדולים ודומיננטיים.

 

 

החזון של סאמסונג ושל אינטל, אגב, הרבה יותר רחב מאשר להציג לנהג את מה שקורה בתוך המכונית שלו וסביבה: מכונית תהיה חלק מן העולם של הנהג ונוסעיו בכללותו. בעידן "המכונית המחוברת" ו"האינטרנט של הדברים" – ואנחנו מדברים על דברים שחלקם כבר איתנו ואחרים יקרו ממש בקרוב ולא בעתיד רחוק – הנהג והנוסעים ישלטו כמובן בסביבה המידית שלהם (בקרת אקלים, רדיו, מוסיקה) וגם בתחומים אחרים של חייהם – למשל יוכלו לבדוק את תכולת המקרר בבית כדי לראות אם נשאר מספיק חלב לפני שמגיעים הביתה, להפעיל את מכונת הכביסה או את מיזוג האוויר בסלון, או להזמין מקום במסעדה ולנווט אליה.
חברת המחקר גרטנר צופה שכבר בתוך שנתיים מהיום יהיו בעולם 25 מיליארד (!) מכשירים ורכיבים מחוברים ב"אינטרנט של הדברים", ומתוכם יהיו כ-250 מיליון (!) כלי רכב.