תפריט

בעלי רכב אספנות: משרד התחבורה שולח אתכם לחפש את החברים שלכם

התגובה של משרד התחבורה אומרת הכל: מבחינתם ייקוב הדין את ההר, ו"מי שלא טוב לו - יום טוב לו". מי שמקבלים משכורת מאיתנו שכחו בשביל מי הם עובדים
שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

אם מישהו מחפש דוגמאות לשרירות לב פקידותית הוא יכול למצוא כאלה בשפע במשרד התחבורה הישראלי. אבל כדי להבין לאילו שיאים יכולה שרירות הלב הזאת להגיע תצטרכו לקרוא את הכתבה הזאת עד סופה ולצבוט את עצמכם כדי להאמין לתגובת משרד התחבורה.

 

 

כידוע, סצינת אספנות הרכב היא בבחינת תרבות מבוססת ומוערכת ברוב מדינות העולם, ובשנים האחרונות יש לה עדנה גם בישראל. מאות בני אדם, רובם ככולם נורמטיביים ושומרי חוק, משמרים ביד אוהבת אלפי מכוניות ישנות, חלקן אף עתיקות (במונחי תעשיית הרכב). בלי לפתוח פה, מכוניות אספנות כמעט לא מעורבות בתאונות גם מכיוון שהן מטופלות היטב, גם בזכות אופי הנהיגה בהן, וגם בזכות החובה לבצע להן מבחני רישוי מוקפדים.

למרות זאת, לאחרונה פרסמו אנשי משרד התחבורה הנחיה מחמירה למכוני הרישוי, שדורשת מהם להקפיד הקפדה יתרה על התאמה בין מידות הצמיגים שמותקנים על הרכב לבין המידות שרשומות ברישיון הרכב. במאמר מוסגר ומקדים נזכיר רק שמידות שמצוינות ברישיון מתארות לרוב את המידות שאיתן יובאה מכונית לישראל, אולם לא רק שאין כל מניעה מעשית שאותה מכונית תתגלגל על צמיגים במידות אחרות (בגבולות הסביר כמובן) – במדינות רבות אותן מכוניות נמכרו בפועל עם צמיגים במידות אחרות.

בכל מכוני הרישוי נמצאת חוברת שכוללת מידות חליפיות לצמיגים עבור רוב דגמי המכוניות שנמכרו בישראל, וכל אחד יכול להגיע למכון רישוי ולשנות, די בקלות, את המידות שרשומות ברישיון הרכב שלו כל עוד שהן קיימות באותה חוברת. הבעיה היא שבשנים האחרונות יובאו ארצה אלפי מכוניות שחלקן לא יובא במקור לישראל, ולגבי רבות מהן אין בחוברת של משרד התחבורה פרטים של מידות חליפיות לצמיגים.
הבעיה חמורה במיוחד כאשר מכוניות ישנות ועתיקות עלו לכביש עם צמיגים במידות שבימינו אין להן יותר ביקוש, ולכן יצרניות הצמיגים לא טורחים לייצר כאלה. במקרה כזה, אם אתם בעלים של רכב ישן שמתגלגל על צמיגים במידות לא פופולריות, קחו בחשבון שהמכונית האהובה שלכם עלולה להיות מושבתת.

אנשי משרד התחבורה מאפשרים, כמובן, לכל אדם (גם עם מכונית חדשה) להביא אישור של יבואנית הרכב, או של יצרנית הרכב, שמאשר להתקין על דגם מסוים צמיגים במידות אחרות, אבל – רק לצורך הדוגמא – אם יש בבעלותכם מכונית מתוצרת 'סאאב', 'דייהו', 'רובר', 'סימקה' או 'אינוצ'נטי' – שלא לדבר על מותגים ותיקים יותר כמו 'בורגוורד' או NSU או 'פאקארד' – תזדקקו לשירותים של מעלה באוב כדי לקבל "אישור יצרן": יצרניות אלה הפסיקו את פעילותן לפני שנים רבות. אגב, באופן כללי – אפילו כאשר יצרניות הרכב עדיין חיות, קיימות ונושמות – לא תמיד קל לקבל סיוע מן היבואניות שמייצגות אותן בישראל כדי לקבל מהן אישורים כאלה ואחרים מן היצרניות.

עד לא מכבר יכלו בעלי רכב לעבור את מבחן הרישוי השנתי במידה שהמציאו אישור של צמיגאים ישראלים למידות הצמיגים, למשל כאשר מידות רשומות על הצמיג באינטשים וברישיון הרכב הן כתובות במילימטרים. כעת, לנוכח החמרה בדרישות משרד התחבורה – מכוני הרישוי מקפידים יותר ודורשים אישור של יצרנית רכב. התוצאה היא שבעלי רכב שקיבלו בעבר אישור של צמיגאים להרכיב צמיגים במידות שונות מן המקוריות – יידרשו כעת להשבית את כלי הרכב האלה בטענה שאישור זה לא קביל.

בעלי מכוניות ישנות ומכוניות אספנות אשר פנו אל משרד התחבורה טוענים שנדחו ב"לך ושוב" ולא נמצא פתרון לבעיה שלהם, וגם פניות שלהם אל מכון התקנים לא הואילו לאחר ששם סרבו להעניק אישורים או דרשו סכומי כסף גבוהים תמורת בדיקה ומתן אישור. התוצאה היא שבעלי כלי הרכב כאלה לא יכולים לעבור את מבחני הרישוי ונאלצים להשבית אותם. לטענתם – מי שצריך למצוא פתרון לבעיה הוא משרד התחבורה, ועליו להסמיך לצורך זה צמיגאים מומחים או מעבדות כמו מכון התקנים והטכניון – כפי שנהוג בתחומים טכניים הרבה יותר מורכבים.

כאשר פנינו אל משרד התחבורה במטרה לבחון את הנושא נענינו, ראשית לכל, בפתיח ארוך ומעורר השראה אודות החשיבות הרבה של הקפדה על מידות הצמיג להוראות יצרנית הרכב, וגם בהסבר מפורט אודות הדרך שבה מבוצעים ניסויים ובדיקות לצמיגי רכב על-ידי היצרניות. בעוד שההסבר – ברמה העקרונית שלו – הגיוני ומקובל, הקטע שעוסק ברכבי אספנות יגרום לשערותיכם לסמור. כך נכתב שם: "לגבי צמיגים ברכבי אספנות ורכבים מיושנים – הסוגיה מוכרת לנו ואף ברוב המקרים, כאשר לקוחות פנו אלינו בבקשה לשנות מידת צמיג בגלל שלא מיוצרת/מיובאת לארץ, הצלחנו לאתר עבורם מידת צמיג מקורית בארץ. בנוסף, כיום מותר לבצע ייבוא אישי לצמיגים עפ"י מדיניות של מוצרי תעבורה אשר כל בעל רכב כזה יכול מראש לפני הטסט לדאוג להשגת צמיגים מתאימים…"
בהקשר זה חשוב להדגיש שמה שנשמע טוב על הנייר לא כל כך קל לביצוע במציאות: מי שמייבא צמיגים באופן עצמאי נדרש להציג "אישור של מעבדה מוסמכת" (מכון התקנים או טכניון) ומוסדות אלה גובים אלפי שקלים תמורת אישורים כאלה.

תגובת משרד התחבורה "משתפרת" בהמשך: "כמו כן, בעלי רכבים מיושנים/אספנות אמורים להיות מודעים למגבלות של אספקת חלפים וצמיגים מעצם התיישנותם, ולכן כל בעל רכב כזה מודע שיתכן ויהיו מצבים שהרכב יעמוד וימתין לחלפים".
בתרגום לעברית, אנשי משרד התחבורה אומרים לכם שגם אם בכל מדינות האיחוד האירופאי, ובארצות הברית, מותר להרכיב צמיגים במידות מקובלות – גם אם אלה שונות מן המידות המקוריות שרשומות ברישיון הרכב – בישראל צריכים אספני הרכב להשבית את המכוניות שלהם אם הם לא מצליחים להשיג פיסת נייר, וזאת גם במקרים שבהם מי שאמור לספק את הנייר הזה כבר לא קיים, וכאשר אף יצרנית צמיגים לא מייצרת צמיגים במידות המקוריות.

 

 

ברור לנו שפקידי משרד התחבורה לא רוצים או לא מוכנים לקחת על עצמם אחריות, אבל פתרון הבעיה הזאת הרבה פחות מסובך מאשר שיגור של חללית לירח. כל שנדרש זה שמשרד התחבורה ימנה ועדה מקצועית או יאציל סמכות לוועדה כזאת במסגרת איגוד המוסכים או במסגרת גוף יציג של צמיגאים, ויקבל ממנה המלצות למידות צמיגים חלופיות עבור דגמים שאי אפשר להשיג עבורם את המידות המקוריות. לא מסובך, לא בשמים, אבל דורש שינוי קטן של הלך הרוח: במשרד התחבורה צריכים להיזכר במי עובד עבור מי: המשרד עבור אזרחי המדינה או להיפך.

 

צילומים: רונן טופלברג מתוך מסע הולילנד