תפריט

בנק ישראל: תאונות? תשתית הכבישים משפיעה על הבטיחות. האכיפה לא מועילה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

לקראת הצגת הדוח השנתי שלו פרסם בנק ישראל פרק שעוסק בהשפעת תשתיות הכבישים על הבטיחות בדרכים, ועל השפעת האכיפה עליה. המסקנה: שיפור התשתית משפיע באופן ניכר על הבטיחות. אכיפה? ממש לא בטוח, אם בכלל

לקראת הצגת הדוח השנתי של בנק ישראל פרסם אתמול (ג) הבנק מספר פרקים מתוכו, אחד מהם הוא "השפעתן של תשתית הכבישים ושל אכיפת החוק על תאונות הדרכים בכבישים בין-עירוניים בישראל".

בנק ישראל מתייחס לנושא הבטיחות בדרכים בגלל הנזק הכלכלי האדיר שהן גורמות למשק הישראלי. לכן, שיפור רמת הבטיחות לא רק יצמצם את מספר התאונות ואת חומרתן, אלא גם יצמצם משמעותית את ההפסד הכלכלי שנגרם למשק כולו.

למה כסף

מכיוון שאי אפשר לחשב את ערכם הכלכלי של אֶבֶל, צער וסבל, ומכיוון שטיפול מעמיק וקבוע של המדינה בתחום הבטיחות הוא יקר, חשוב לתרגם את נזקי התאונות לערך כלכלי, כלומר לכסף. באופן כזה, להוצאה משמעותית מתקציב המדינה על בטיחות – שתמיד באה על חשבון דברים אחרים – יש הצדקה כלכלית ולא רק מוסרית.

בנק ישראל מצא כי "הנזק הכלכלי השנתי שהתאונות גרמו בישראל בשנים 2008—2010 עמד על כ-15 מיליארדי ש"ח (במחירי 2012) – כ-2.0% תוצר; העלות להרוג הסתכמה בשנת 2012 בכ-6.1 מיליוני ש"ח ולפצוע קשה – בכמיליון וחצי שקל". אם השקעה כלשהי תביא לירידה במספר התאונות ובחומרתן, היא תחזיר את עצמה לאוצר המדינה.

בנק ישראל מציין כי "משנת 2000 חלה ירידה של כ-40% הן במספר התאונות עם נפגעים והן במספר ההרוגים בהן: אלה עמדו ב-2012 על למעלה מ-12 אלף ועל 263, בהתאמה (נתוני הקו הירוק. י.פ). באותה תקופה חלה ירידה חדה במספר התאונות וההרוגים לקילומטר נסועה (תרשים 1). מאחר שבמדינות המתקדמות התרחש תהליך דומה, מיקומה של ישראל בקרבן נותר כמעט ללא שינוי – במרכז הדירוג (תרשים 2).

לאחר שצוינה מגמת הירידה וההקשר שלה לעולם, ממשיך המחקר וקובע כי "את הירידה הנרחבת במספר התאונות וההרוגים ניתן לזקוף, בין היתר, לעלייה ברמת הבטיחות של כלי הרכב ולשימוש באביזרי בטיחות, וכן לשיפור בטיפול בנפגעים ובתשתית הכבישים".

אכיפה? מיד.

במחקר מתבסס הבנק על נתוני נפגעים ותנועה מהלמ"ס, נתוני כבישים מנתיבי ישראל (מע"ץ לשעבר), השקעות בתשתית בספר התקציב, דוחות תנועה שהפיקה המשטרה ונתוני מזג האוויר. הגורם האנושי וסוגי הרכב לא טופלו בגלל שהנתונים לא מספקים. הניתוח מתייחס למספר התאונות עם נפגעים שאירעו מדי חודש בקטעי כביש בין-עירוניים בשנים 2005—2009.

תשתית הבטיחות

להלן ממצאים מאירי עיניים: תוספת של מטר לשוליים הסלולים מפחיתה את מספר התאונות בכ-15%; מפרדה בין נתיבי תנועה נגדיים מקטינה את מספרן בכ-32%; עיקול חד בכביש מעלה את המספר בכ-21%. ממצאים אלה עולים בקנה אחד עם התוצאות שהתקבלו בעולם. כלומר: תשתית מפחיתה באופן דרמטי את מספר התאונות.

מי שמחפש לדעת מדוע יש לא מעט תאונות קטלניות דווקא בכבישים לא מאוד עמוסים, אבל כאלה שנמצאים הרחק מהמרכז ימצא תשובה במשפט הקצר הבא: "עוד נמצא כי מאפייני ההנדסה באזור המרכז עולים על אלו שבפריפריה".

והבנק מפרט: "ניכר כי בקטעי הכביש המצויים בראש הדירוג ('כבישים אדומים') קיים ייצוג גבוה יחסית לקטעים משניים מעוטי תנועה (למשל ברמת הגולן) וייצוג נמוך לקטעי כביש בדרום הארץ. כל המאפיינים ההנדסיים בכבישים אלו נחותים מאוד ביחס ליתר קטעי הכביש".

וגם האכיפה עזרה, לא?

לא. אומר בנק ישראל: " את השפעת האכיפה מזהים על פי המידה שבה מספר הדוחות בקטע כביש משתנה במשך הזמן ביחס לרמת האכיפה הרב-שנתית הממוצעת". ומה זיהה הבנק? " לא נמצא כי השתנות באכיפה המשטרתית משפיעה על מספר התאונות, בדומה למחקר קודם שנערך בארץ".

"לסיכום, נמצא שההסתברות לתאונות דרכים בכבישים בין-עירוניים פוחתת באופן מובהק בזכות כמה מאפיינים הנדסיים – ביניהם שוליים סלולים רחבים ומפרדה בין כיווני תנועה נגדיים – ועולה עקב עיקול חד ועבודות בכביש. לא נמצא כי השתנות באכיפה המשטרתית משפיעה על ההסתברות לתאונות, אבל אין להסיק מכך כאמור על  השפעתה של רמת האכיפה המוחלטת".

בהערת שוליים עולות עוד מספר סיבות שאינן משפיעות על הבטיחות: "לא נמצאה השפעה מובהקת לרוחב הנתיב, למעקה בטיחות חיצוני, לירידה תלולה ולמהירות המותרת".

לא נמצאה השפעה מובהקת למהירות המותרת. מעניין. מאוד מעניין.

ויש לבנק גם הערה או בקשה: "חשוב להקים מסד מקיף, לאומי, של נתונים על תאונות הדרכים. מסד כזה יאפשר לחקור את הגורמים לתאונות ולגבש מדיניות אפקטיבית בנוגע אליהן, מפני שהוא יוכל למשל לסייע בהקצאה יעילה יותר של ההשקעה בתשתיות והאכיפה המשטרתית".

ולא בפעם הראשונה

בשנת 1999 פרסם המדען הראשי של המשרד לביטחון פנים (בט"פ) מחקר ובו התייחס לאכיפה המשטרתית והשפעתה על הבטיחות בדרכים. במחקר עלה כי על רקע הירידה הקבועה בת שני עשורים (אז) במספר תאונות הדרכים ובחומרתן, בולטת תרומת התשתית, השיפור בבטיחות שמציע הרכב (והרמה אז הייתה נמוכה בהרבה מזו היום) ואילו לאכיפה המשטרתית הקבועה יש מעט מאוד השפעה. אם בכלל. במחקר הזה נמצא כי לאכיפה יש השפעה כאשר היא נעשית במקום מוגבל, למשך זמן לא רב (עד 3 חודשים) ומתמקדת בנושא מסוים.

התחום העיקרי שייעדה ועדת שיינין (2005) לרשות הלאומית החדשה הוא לשמש מבצע ומפקח על התשתית העירונית ומפקח על רמת הבטיחות של התשתית הבין עירונית. זה התחום בו יש למדינה השפעה מוחלטת, ההשקעה היא חד-פעמית והתרומה לבטיחות גדולה ונמשכת כל הזמן. זה מה שהוועדה המליצה, זה מה שהממשלה קיבלה – וזה הדבר שלא נכנס לחוק הרשות. כלומר: הסיבה העיקרית להקמתה, ניהול הפן הבטיחותי של התשתית, אינו בסמכותה כלל.

ולמרות כל הדברים האלה, האג'נדה הנשמעת היום על-ידי חלק מפרנסי הבטיחות ועסקניה, היא של האדרת האכיפה. זה מתחיל בשר לביטחון פנים, יצחק אהרונוביץ', שציין בכנס אור ירוק שנערך ב-24.3.14, כי המשטרה תרכוש עוד מצלמות מהירות, למרות שלפי המחקר, למהירות המותרת אין השפעה על הבטיחות. גם נתונים אחרים – כמו השפעת המצלמות על הבטיחות, וגם העלאת המהירות המותרת, לאחר שהעלאות קודמות לא פגעה בבטיחות – לא מפריעים לאיש לקדש בקול גדול את האכיפה בתור הפתרון ההוא. וכמובן, להתעלם מהתשתית.

תשתית עולה כסף, דורשת מחויבות ומחייבת השקעה ואנרגיה. קל וזול הרבה יותר לטפח את מיתוס המהירות הכושל, זה גם מכניס כסף ובעיקר: מעביר את האחריות מאלו שצריכים להשקיע בתשתית אל הנהגים שנוסעים בתשתיות מסוכנות.

אנחנו כבר אמרנו את זה, בתחקיר הענק על המהירות ואכיפתה בישראל (כולל העניין ההוא של היעדר נתונים כבסיס להחלטות), עכשיו בנק ישראל קובע זאת. האם זה יגרום לאנשים המחליטים לשנות כיוון? סביר מאוד שלא. ככה הרבה יותר נוח.

כביש מספר 1: שלושה נתיבים לכל כיוון, מפרדה, שוליים. המהירות המותרת: 110 קמ"ש, גבוהה ממה שהיה לא חוקי בעליל רק לפני שנתיים-שלוש. רמת בטיחות גבוהה מאוד, כמעט ללא הרוגים בשנה שלמה - למרות היעדר אכיפת מהירות
כביש מספר 1: שלושה נתיבים לכל כיוון, מפרדה, שוליים. המהירות המותרת: 110 קמ"ש, גבוהה ממה שהיה לא חוקי בעליל רק לפני שנתיים-שלוש. רמת בטיחות גבוהה מאוד, כמעט ללא הרוגים בשנה שלמה – למרות היעדר אכיפת מהירות
כביש מספר 90. נתיב אחד לכל כיוון, ללא הפרדה, עם שוליים צרים ועקומות מלא הדרך. תנועה דלילה, הרבה תאונות, הרבה הרוגים. צריך מעט מאוד כדי להפוך טעות או הסחת דעת קלה לתאונה מקפדת חיים. והמהירות? 80 קמ"ש וכך גם נוהגים שם.
כביש מספר 90. נתיב אחד לכל כיוון, ללא הפרדה, עם שוליים צרים ועקומות מלא הדרך. תנועה דלילה, הרבה תאונות, הרבה הרוגים. צריך מעט מאוד כדי להפוך טעות או הסחת דעת קלה לתאונה מקפדת חיים. והמהירות? 80 קמ"ש וכך גם נוהגים שם.
דיאגרמה: בנק ישראל
דיאגרמה: בנק ישראל
מצלמה לפניך. פרויקט הדגל של המשטרה. משפיע על הבטיחות? לפי בנק ישראל, כמו בשאר ענייני האכיפה בכביש ההבין עירוני, לא ממש.
מצלמה לפניך. פרויקט הדגל של המשטרה. משפיע על הבטיחות? לפי בנק ישראל, כמו בשאר ענייני האכיפה בכביש ההבין עירוני, לא ממש.
דיאגרמה: נתוני הלמ"ס ועיבודי בנק ישראל
דיאגרמה: נתוני הלמ"ס ועיבודי בנק ישראל