תפריט

בל ואובר ישיקו שירות מוניות מעופפות בתוך כשבע שנים

חברת המסוקים בל הציגה קונספט בקנה מידה מלא של מונית אווירית אשר תמריא לשחקים באמצע העשור הבא
שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

בתוך שלל עצום ורב של חידושים והפתעות שמושקים השבוע בתערוכת האלקטרוניקה החשובה בעולם, CES שנערכת בלאס וגאס, אחת ההבטחות המרתקות ביותר היא "המונית האווירית" שעליה שוקדת חברת המסוקים האמריקנית 'בל' בשיתוף פעולה עם חברת התחבורה המשתפת 'אובר'.

 

 

חברת 'בל' (Bell Helicopter) היא בין יצרניות המסוקים הידועות והחשובות בעולם והיא מוכרת בישראל בעיקר בזכות מסוקי העבר של חיל האוויר הישראלי – "סייפן" (212), "אנפה" (206) ו"צפע" (קוברה). בל נוסדה לפני 80 שנים ובין השאר ייצרה את המטוס הראשון ששבר את מחסום הקול, ובעשור האחרון היא מתמחה בעיקר במטוסים שממריאים ונוחתים אנכית (VTOL).

בשנת 2017 בל מיצבה את עצמה מחדש כחברת הי-טק שמפתחת מוצרי טכנולוגיה מתקדמים, והיא אחת מתוך מספר חברות שמתמודדות על המיזם של חברת התחבורה המשתפת 'אובר' לפיתוח והפעלת מונית אווירית שיתופית. לצורך זה בל מפתחת דגם שאותו היא מכנה "נקסוס", ובשנה שעברה היא הציגה את תא הנוסעים של הקונספט שלה, בין השאר כדי לעורר מודעות לרעיון ולפרויקט.

 

 

ב-CES בל מציגה דגם תצוגה בקנה מידה מלא של נקסוס, ועל אף שלא מדובר באב-טיפוס טס, אלא רק בדגם להדגמת הקונספט, קברניטיה מבטיחים שהכלי שלהם יגיע לייצור מסחרי בהיקף מלא כבר "באמצע העשור הבא". נקסוס הוא כלי טייס היברידי חשמלי שממריא ונוחת אנכית (eVTOL) והוא מתוכנן מראש כדי לשמש כ"מונית אוויר" לטייס וארבעה נוסעים ולמשקל מרבי של כ-272 קילוגרם. לנקסוס יש שישה מדחפים שמסוגלים לשנות את הזוויות שלהם, וכדי שלא לפגוע באף אחד, ובמקביל גם כדי להגביר את תחושת הביטחון של הנוסעים – המדחפים האלה מוקפים בטבעות-מגן גדולות.

הי, הביטו למעלה!

מייקל ת'אקר, סמנכ"ל הטכנולוגיה והחדשנות של בל, אמר השבוע ש"כלי טיס עירוניים קטנים יכולים למלא תפקיד במקום שבו הפתרונות הנוכחיים לא מספקים את הצרכים שלנו". ואכן, תחום הרחפנים להטסת בני אדם וסחורות מעולם לא נראה קרוב יותר למימוש, וזה לא רק בזכות מאות היצרנים של רחפנים קטנים לשימושים אזרחיים וצבאיים אלא מכיוון שכיום פועלים בו, ברחבי העולם, כ-20 מיזמים שונים – חלקם חברות הזנק קטנות וחלקם יצרניות ותיקות ומבוססות כמו בואינג, אייבאס ועוד. כל אלה ייאלצו להתגבר יחד על לא מעט חסמים, חלקם רגולטוריים, ולשכנע לקוחות פוטנציאליים להתנתק מן הקרקע כדי לצמצם באופן משמעותי את משך התנועה שלהם ממקום למקום.

בל מביאה לשולחן לא רק 80 שנות ניסיון תעופתי אלא גם את "המהפך המחשבתי" שהיא עברה אשר מאפשר לה לפעול כאינטגרטור של טכנולוגיות. בפרויקט שלהם שותפות בין השאר חברות Safran, EPS, Thales, Moog ו- Garmin, כאשר חברת בל מובילה את העיצוב, הפיתוח והייצור של מערכות VTOL, ספרן הצרפתית תספק את מערכות ההנעה ההיברידיות, EPS את "מערכות האחסון האנרגטי" (מותר לקרוא לזה פשוט "סוללות"…), Thales – גם היא חברה צרפתית – תספק חומרה ותוכנה לבקרת הטיסה, ואילו חברת גארמין את האינטגרציה של אוויוניקה עם ניהול ממוחשב של כלי הטיס (VMC).

הכלי עצמו יהיה בנוי מחומרים מורכבים, ואנשי החברה מבטיחים שלא מדובר בצעצוע אלא בכלי שהקוד הגנטי שלו עוצב מלכתחילה כדי להתאים לייעוד שלו, כלומר לגרום לנוסעים שמוטסים באמצעותו להרגיש תחושת ביטחון ונוחות.
אחד האתגרים המשמעותיים בפרויקט של אובר, בהנחה ששאר המכשולים ייפתרו, הוא ייצור המוני של רחפנים להטסת נוסעים, וזאת מכיוון שתעשיית התעופה ערוכה כיום לייצר מספרים קטנים – בין מספר יחידות בודדות ועד כמה עשרות בשנה – מכל דגם, ואילו כאן מדובר בשוק של אלפי כלים ואולי אף יותר.

בשלב ראשון מדובר בכלים אשר יסתמכו אמנם על רמה גבוהה מאד של אוטונומיה אבל למרות זאת יוטסו על-ידי טייסים אנושיים, וגם כאן קיים אתגר לא פשוט היות שמדובר בכח אדם במחסור, ודאי בארה"ב. הפתרון של בל הוא ליצור ממשק משתמש קל ככל שאפשר לתפעול, במטרה להנגיש אותו לאנשים עם רמת מיומנות נמוכה יחסית, ולצורך זה החברה כבר מבצעת הדגמות לקהל הרחב באמצעות סימולטורים, ובהן היא אוספת מידע אודות ההתנהלות של מי שלא הוכשרו עד כה כטייסים.

בכל מקרה, הכוונה היא שלאחר שאפשר יהיה להתגבר על הדרישות הרגולטוריות יהפכו כלי הטיס האלה לאוטונומיים לחלוטין. אגב, במקביל לפרויקט המשותף עם אובר בל שוקדת גם על שירות משלוחים אוטונומי, בין השאר עם כלי טייס שיישלחו למשימות חילוץ, הצלה ופינוי רפואי ביבשה ובים, הובלת מטענים כללית, וגם לצרכי שיטור.
בחברת בל מאמינים ש'נקסוס' שלהם ימריא לטיסת הניסוי הראשונה שלו כבר בתחילת השנה הבאה.