תפריט

בלימת חירום?  האם יציאתה של ארצות הברית מהסכם הגרעין תעצור את התנופה של תעשיית הרכב האיראנית?

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

דונלד טראמפ נשיא ארצות הברית היה מאוד נחרץ בדבריו אמש והודיע על פרישתה של ארצות הברית מהסכם הגרעין האירני וחזרתן ההדרגתית של הסנקציות על המדינה האסלאמית.

סביר להניח שבישראל הרוב המוחלט של הציבור, למרות החששות המובנים, היה מרוצה מהמהלך האמריקאי, אבל במדינות אירופה, שאמנם לא פרשו בשלב זה מההסכם, היו לא מעט אנשים ששמעו את דבריו של שליט המעצמה הגדולה בעולם והתמלאו בדאגה ממשית – לא חלילה מחשש מתגובה של איראן ותקיפת ישראל בטילים וגם לא מפחד שביטול ההסכם יביא להאצת פיתוח הפצצה האיראנית אלא מחשש לעסקים הגדולים ולחוזים השמנים שהם חתמו עם השוק האיראני מאז הסרת הסנקציות בעקבות חתימת הסכם הגרעין ב-2015.

בעבור רובנו איראן מצטיירת בעיקר כמקום עם שלטון קיצוני על פי חוקי האסלאם ומדינה המממנת ארגוני טרור מסוכנים בעזרת תזרים המזומנים הבלתי פוסק ממאגרי הנפט שלה, אבל איראן היא הרבה יותר מכך ולמרות שלטון האייטולות היא נחשבת למדינה מפותחת ומתקדמת ביחס לרוב הגדול של מדינות ערב.

עוד ב-TheCar:
טראמפ למנכ"לי יצרניות הרכב: החזירו את הייצור למדינה ותיהנו מהקלות
הלימוזינה החדשה של פוטין סוף סוף מוכנה
"מכונית הדיקטטורים" חוזרת: מרצדס תציג גירסת פולמן ל-S קלאס

במדינה חיים 80 מיליון תושבים ברווחה יחסית והתעשייה השנייה בגודלה, אחרי תעשיית הנפט, היא תעשיית הרכב המקומית המעסיקה כ-700 אלף עובדים ונחשבת ליצרנית המכוניות הגדולה במזרח התיכון ובשנים שלפני הטלת הסנקציות שקדמו להסכם הגרעין יצרו באיראן כ-1.5 מיליון מכוניות לשנה – מרביתן לצריכה מקומית.

באיראן פועלים מספר יצרני רכב מקומיים כשהבולטים שבניהן הם Khodro ו-SAIPA  והדגמים  הפופולאריים ברובם מבוססים על דגמים ישנים של יצרניות רכב צרפתיות וקוריאניות  דוגמת פיג'ו 405 ו-206 וקיה פרייד המשווקים תחת המותגים המקומיים ובהיצע גם דגמים מתקדמים יותר המשווקים תחת לוגו מותגי האם.

בשנים בהם הסקציות הבינלאומיות היו בתוקף, מחסור חמור בחלפים שונים המיוצרים בחו"ל ומיתון חריף בשוק האיראני הביא לירידה בהיקפי היצור בעד כ-50 אחוזים ולפיטורים נרחבים בתעשיית הרכב המקומית.

בשנים בהם יצרני הרכב הקוריאניים והאירופאים הדירו (לפחות באופן רשמי) את רגליהם מהמדינה יצרני רכב סינים דוגמת FAW ודונגפנג החלו לשווק את תוצרתם במדינה וחתמו על הסכמי שיתוף פעולה עם היצרנים המקומיים.

בכל מקרה מהרגע שהסכם הגרעין יצא לדרך וההגבלות הוסרו לא מעט חברות מערביות החליטו לא לבזבז אפילו רגע מיותר ולמרות שהמשטר הקיצוני והשנוי במחלוקת לא באמת השתנה, ובתוך זמן קצר התבשרנו על עוד ועוד חוזים כלכלים חדשים בהיקפים אדירים.

אנשי קונצרן פיג'ו-סיטרואן אשר היה פעיל ופופולרי ברפובליקה האסלאמית  עד להטלת הסנקציות של האיחוד האירופי ב-2011, הודיעו,חודשים ספורים אחרי חתימת הסכם הגרעין, על הסכם לשיתוף פעולה עם היצרנית "איראן Khodro" לפיו הקונצרן ישוב לפעול במדינה באופן מיידי וישקיע במהלך חמש שנים  כ-400 מיליו אירו בהקמת מפעל רכב חדיש המסוגל לייצר כ-200 אלף כלי רכב בשנה מדגמים מודרניים דוגמת ה-2008, 208 ו-301 כמו גם מפעל חלפים גדול.

גם קונצרן דיימלר, שמחזיק בין היתר במותג מרצדס, מיהרו לחתום על הסכם לשיתוף פעולה עם Khodro האיראנית במקרה זה לייצור משאיות ומנועים לכלי רכב מסחריים במדינה.

באוגוסט 2017, כבר אחרי שהנשיא טראמפ הבהיר כי הוא שוקל ברצינות פרישה מההסכם הגרעין והחזרת הסנקציות, קונצרן רנו הצרפתי חתם על ההסכם הגדול ביותר בתולדות תעשיית הרכב האיראנית במסגרתו יושקעו 660 מיליון יורו בשדרוג מפעל רנו שהוקם ב-2003 במדינה האסלאמית,התאמת קווי היצור שבו לדגמים מודרניים יותר והעלאת התפוקה השנתית מ-200 לעד כ-350 אלף כלי רכב בשנה.

קונצרן יונדאי-קיה, אשר היה מהשחקנים המרכזיים בשוק בעיקר אודות לשיתוף פעולה עם חברת SAIPA  שיצרה במדינה גרסה מקומית לקיה פרייד הישנה, עזב את השוק האיראני ב-2010 וחזרלפני כשנתיים לאחר הסרת הסנקציות, כיום מותגי יונדאי וקיה מחזיקים בנתח של כ-60 אחוזים משוק הרכבים המיובאים למדינה כשאחריהן ובהפרש ניכר ניתן לפגוש את רכבי טויוטה המחזיקים כ-18 אחוזים משוק היבוא.

קונצרן פולקסווגן חזר אף הוא לאחרונה, לאחר 18 שנים בהם לא שיווק במדינה את תוצרתו, לאיראן בשלב זה מדובר ביבוא מכוניות בלבד בשיתוף פעולה עם  Khodro המקומית, אך בקונצרן לא פוסלים בהמשך גם יצור מקומיככל הנראה של דגמים של מותגי הקונצרן העממים כמו סקודה וסיאט.

אגב יבוא, באופן מפתיע, מסתבר שהאיראנים מצידם לא מברכים רכבים של כל מותג ולפני כשנתיים, לאחר שסוחר מקומי קנה מלאי רכבים מתוצרת שברולט –קוריאה במטרה לשווק אותם במדינה, החליטו באיראן לאסור את שיווק רכבי שברולט ברפובליקה האסלמית.

"אפילו האמריקאים אינם מעוניינים לקנות מכוניות כאלה בגלל המשקל וצריכת דלק הגבוהה שלהן. למה אנחנו צריכים לייבא מכוניות ממותג פושט רגל?", התבטא בזמנו בנושא באופן מאוד לא דיפלומטי עלי חמינאי, המנהיג העליון של איראן זאת על אף שרק חודשים ספורים לפני כן היה זה הנשיא האמריקאי ברק אובמה שלחץ על מדינות המערב לחתום על הסכם הגרעין והסרת הסנקציות.

לפני הודעתו של טראמפ אמש, האנליסטים צפו ששוק הרכב האיראני, שכבר הפגין זינוק חד ובשנה שעברה רשם כ-1.3 מיליון מכוניות – כמעט כפול משנת השפל ב-2013, ינסוק לאזור ה-3 מיליון כלי רכב בשנה עד אמצע העשור הבא. אך כעת נשאלת השאלה מה תהיה ההשפעה של פרישת ארצות הברית מהסכם הגרעין על תעשיית הרכב המקומית – מצד אחד היצרנים הצרפתיים שחזרו למדינה לא משווקים את תוצרתם בארצות הברית ולכן פחות מושפעים מלחצים אמריקאים, אך מן העבר השני גופים פיננסיים אירופאים גדולים שממנים את הפעילות הזו בהחלט פעילים גם בשוק האמריקאי ויתכן שהם יאלצו לעשות בחירה (וזו מן הסתם תהיה בשוק האמריקאי הגדול בהרבה) ומהלך שכזה עלול להוביל למחנק אשראי ובעקיפין, שוב לצמצום הפעילות של יצרני רכב מערביים באיראן.