תפריט

בית המשפט: ירידת הערך גדלה כששוק המשומשות לחוץ

בית המשפט מבקר את חברת הביטוח שומרה על התנהגותה בישוב תביעה. על שמאי החוץ שלה נאמר שכל מבוקשו לגונן על חוות דעתו אף במחיר אמירת דברים לא מבוססים
שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

ככל ששוק המשומשות לחוץ יותר, והמחירים יורדים, כך יש להכיר בירידת ערך מסחרית גבוהה יותר לרכב שנפגע קשה בתאונה ובעליו מתקשה למכור אותו. כך קובע הרשם הבכיר קייס נאשף מבית משפט השלום בתל אביב בפסק דין שמותח ביקורת על חברת הביטוח 'שומרה' ועל אחד משמאי החוץ שלה.

 

 

פסק הדין ניתן בתביעת צד ג' שהגישה א.ח, בעלת מכונית מסוג ניסאן שנפגעה על-ידי רכב שהיה מבוטח בחברת הביטוח שומרה.

א.ח. טענה בתביעתה שבעל המוסך שאליו פנתה כדי לתקן את מכוניתה הזמין הערכת נזק אצל שמאי, ולמרות שא.ח. הייתה הלקוחה של השמאי והיא גם מי ששילמה את שכר טרחתו – הוא מצידו לא גילה שהוא נמנה על רשימת שמאי החוץ של חברת שומרה.

בחוות דעתו קבע השמאי ירידת ערך בסך 4.75% בלבד כתוצאה מן התאונה, אולם כאשר א.ח. ביקשה למכור את מכוניתה הסתבר לה שרוכשים פוטנציאליים אשר בדקו את המכונית במכון בדיקה מוכנים לשלם תמורתה 30% פחות ממחיר המחירון.

לנוכח זאת התעורר חשדה של א.ח. שחוות הדעת של השמאי לגבי ירידת הערך נמוכה מדי, ומשנודע לה שהוא משמש כשמאי חוץ של שומרה היא הזמינה חוות דעת נוספת של שמאי אחר, וזה פסק ירידת ערך בשיעור של 15.26%. חלק מן ההבדל בגישות נבע מכך שחוות דעתו של השמאי הראשון התייחסה ל"ירידת ערך טכנית", ואילו זו של השמאי השני התבססה על "ירידת ערך מסחרית" אשר לוקחת בחשבון את היחס של השוק למכוניות שניזוקו בתאונה.

לאחר שקיבלה לידיה את הערכת השמאי האחר תבעה א.ח. מחברת שומרה את הפרש הערך שבין חוות הדעת, ומשזו סירבה לשלם היא פתחה נגדה בהליך המשפטי.

במהלך הדיון בבית המשפט, כאשר הרשם הבכיר שאל את שמאי החוץ של שומרה כיצד הוא מסביר את העובדה שקונים פוטנציאליים ביקשו להפחית 30 אחוז ממחיר הרכב לאחר שקיבלו את תוצאות בדיקת הקניה, הוא השיב: "זה טבעו של מסחר, כל אחד מושך לכיוון שלו בהתאם ליכולות המיקוח שלו… היום השוק הוא שוק בעייתי כשכל חברות הליסינג מוכרות רכבים חדשים ומשומשים, ועושים מבצעים וכל היום נותנים מימונים לאנשים כמעט ללא הגבלה, והדברים האלה משפיעים על שוק המשומשות".
כאשר נשאל השמאי אם שמע על המושג "ירידת ערך מסחרית" הוא השיב שהוא "מכיר. שמעתי שמדברים על זה, לא ברור לי מאיפה זה מגיע…".

הרשם הבכיר קאיס נאשף דווקא כן "הבין מאיפה זה מגיע" ולכן דחה את הטענה לפיה אין לאשר ירידת ערך מסחרית לרכב וכך קבע: "נדמה שכיום אין עוד חולק כי ירידת ערך רכב בעקבות תאונה היא בגדר "נזק ישיר", שעל המזיק לשאת בו.

האם יש ממש בטענת שמאי הנתבעת כי אין להכיר בקיומה של ירידת ערך מסחרית? לצורך הכרעתי עברתי על פסקי דין רבים שעסקו בשאלה נושא המחלוקת, ולא יהא זה מופרך לומר שלא נתקלתי אף לא בפסק דין אחד ששלל את קיומה העקרוני של ירידת הערך המסחרית. צא ולמד, שתשובתו של (השמאי) כאילו אין בנמצא ראש נזק שכזה מוטב אילו כלל לא הייתה מועלית".

עוד מציין הרשם כי "בכל הכבוד הראוי תשובתו זו (של השמאי) לא מקובלת עלי ואך מאששת ותומכת במסקנת (השמאי האחר) שהיה מקום לקבוע ירידת ערך מסחרית…
אדרבא, העובדה שמדובר בשוק בעייתי ממילא, אך מחזקת את הטענה שסיכוייו של רכב פגוע, כבמקרה דנן, להימכר לאחר תאונה, במיוחד תאונה קשה, אינם מן המשופרים. ודוק, טעם זה לבדו מצדיק הכרה בקיומה של ירידת ערך מסחרית.
דבריו האמורים של (השמאי) מהווים את ההצדקה להכרה בקיומה של ירידת ערך מסחרית שכן ככל שעסקינן בשוק בעייתי ממילא, כפי שהעיד על כך, מדוע התובעת תישא בעצמה בנזק נוסף מקום שסיכוייה למכור את הרכב הם נמוכים?

הדעת אינה יכולה לסבול מסקנה כזו, והמזיק אמור לשאת בתוצאות עוולתו ובכלל זה תשלום פיצוי בגין ירידת ערך מסחרית… עדות (השמאי) מוקשית בעיניי, ודווקא דבריו בסוף עדותו אך מוכיחים עד כמה נחוצה ההכרה בקיומה של ירידת ערך מסחרית שכן ככל שרכב תקין וללא עבר תאונתי נתקל ממילא בקשיי מכירה בשוק בעייתי… על אחת כמה וכמה אמורים הדברים ביחס לרכב פגוע שעבר תאונה… בשים לב לעקרון היסוד של החזרת המצב לקדמותו הרי שיש לפצות את התובעת באופן המחזיר אותה למצב הדברים הקודם".

הרשם מבקר את דו"ח הנזק של שמאי החוץ של שומרה גם מפני שהוא לא קבע ירידת ערך לתיקון הרכב בחלקים שאינם מקוריים או משומשים, וזאת בניגוד להנחיות הנקובות בחוברת המנחה של איגוד השמאים – לפיה נקבעת ירידת הערך הטכנית. השמאי טען לעניין זה ששימוש בחלפים כאלה לא מצדיק ירידת ערך.

"בחינת עדותו של השמאי (של חברת שומרה) בבית המשפט לא הותירה עליי רושם דומה (לזה של עדות השמאי האחר, אשר הוגדרה כמהימנה). ניכר ש(השמאי הראשון) מבקש לעמוד בכל מחיר מאחורי קביעותיו בחוות דעתו, וכי תשובותיו אינן עולות בקנה אחד עם האמור בחוברת 'ועדת ששון' משנת 2011".

בעדותו בבית המשפט אישר השמאי שבמכונית הותקנו גם חלקים חליפיים ומשומשים (כנף קדמית, מתלה שמאל, מכסה מנוע, פח חזית ומגן קדמי), אך למרות זאת הוא קבע את ירידת הערך בהתאם לאמור בחוברת.

בית המשפט מתח ביקורת חריפה על חברת הביטוח שומרה על כך שהיא טענה כנגד בעלת הרכב שהיא מנצלת לרעה הליכי משפט, וזאת לאחר שנציג שומרה טען שהתובעת היא זו שהזמינה את השמאי ושילמה לו ישירות וזאת מבלי שלחברת הביטוח יהיה כל קשר לשמאי, ומכיוון שהיא הזמינה גם חוות דעת נוספת הרי שהיא מנצלת לרעה את הליכי המשפט.

על כך הגיב הרשם הבכיר וקבע שמוטב שטיעון זה לא היה עולה כלל, ושחברת הביטוח לא שילמה למבוטחת לפי קביעת השמאי הראשון היות שהיא קיזזה 0.75% אפילו מירידת הערך המופחתת ושילמה לא.ח. עפ"י ירידת ערך של 4% בלבד (וזאת אפילו מבלי לנמק את פעולתה).

"איני מקבל את טענת הנתבעת כאילו התובעת עושה שימוש לרעה בהליכי משפט, וכי תביעתה נגועה בחוסר תום לב. מוטב אילו טענות אלה לא היו מועלות כלל ועיקר", אמר הרשם הבכיר.
"ממה נפשך! התובעת העידה בצורה משכנעת עד מאוד על אודות התלאות שעברה בניסיונותיה, שלעת זו, נידונו לכישלון, למכור את הרכב… עינינו הרואות אפוא שהצורך בהשגת חוות דעת נוספת התעורר שלא בחלל ריק אלא אך על רקע ניסיונותיה של התובעת למכור את הרכב, ניסיונות שנידונו לכישלון, ומכאן, שאין ולא היה כל מקום להאשימה בטענות בדמות חוסר תום לב ו/או ניצול לרעה של הליכי משפט".

הרשם הבכיר מציין בפסק הדין שהוא מעדיף את חוות הדעת של השמאי האחר על-פני זו של השמאי הראשון שלגביה קבע: "ניכר כי כל מבוקשו היה לגונן על חוות דעתו אף במחיר של אמירת דברים לא מבוססים שאינם עולים בקנה אחד עם האמור בדו"ח וועדת ששון, וזאת מבלי לקבוע עמדה או לטעת מסמרות ביחס לתוקפן המחייב של הוראות הדו"ח כאמור.

"לדעתי", הוא כתב, "המבוטחת זכאית לירידת ערך אותה אנו מכנים ירידת ערך מסחרית בשוק המכוניות המשומשות… אני רואה תמונה של רכב שמתחו אותו עם שרשראות, התמונות הן של השמאי (של חברת שומרה). כשאני רואה את התמונות האלה, אני הייתי עוד עדין בחוות הדעת, הייתי צריך לקבוע 40 אחוז ירידת ערך כי הרכב הזה לא יימכר…".

בסופו של יום חייב הרשם הבכיר את חברת שומרה לשלם את מלוא סכום התביעה – 15,920 ש"ח – בתוספת שכר טרחת עורך דין בסך 5,000 ש"ח, הוצאות משפט בסך 2,000 ש"ח, את שכר טרחת השמאי השני ואת שכרם של העדים (התובעת ושכר השמאים.

תא"מ 53490-08-15