תפריט

בזמן ששתקתם: מערך מצלמות המהירות גדל בכ-20%

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

אגף התנועה והמשרד לביטחון פנים מקיימים את הבטחתם להרחיב את מערך מצלמות המהירות: מאז תחילת השנה נוספו 23 עמדות-מצלמה חדשות, ובכך גדל מספרן ל-135. עד סוף השנה צפויה התקנה והפעלה של עוד עשרות עמדות ומצלמות, למרות שבמקביל נרשמת הרעה במצב הבטיחות בדרכים

בשקט מופתי ומבלי למשוך תשומת לב ציבורית, אגף התנועה ממשיך להרחיב את מערך מצלמות האכיפה האלקטרוניות: בין ינואר ואוגוסט הותקנו 23 עמדות-מצלמה חדשות, ובכך הגדילו את העמדות המבצעיות ל-135 – מספר עמדות שגבוה בכ-20% ממספרן בסוף 2013.

ומה עם מצב הבטיחות? אגף התנועה אינו מפרסם נתונים מדויקים אודות השפעת המצלמות בכבישים שבהם הן מוצבות, ומאז תחילת 2013 הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים לא פרסמה עדכון אודות מחקר מלווה שהיא עורכת לבחינת יעילות המצלמות. וכך, כל מה שאפשר לבחון הוא מצב הבטיחות הכללי.

והחדשות אינן טובות. "הירידה הדרמטית שהושגה במספר ההרוגים בתאונות דרכים נעצרה בצורה מדאיגה בשנתיים האחרונות", כתב יו"ר הרשות לבטיחות, ד"ר יעקב שיינין, במכתב שפרסם בשם מוצעת הרשות לפני פחות משבוע. בצירוף מקרים שוודאי אינו מעודד את תומכי מערך המצלמות, השנתיים שבהן ניכרת עצירה במגמת הירידה במספר ההרוגים הן גם השנתיים הראשונות בהן מופעל מערך המצלמות החדש בהיקף משמעותי.

עם זאת, אין סיבה לצפות לכך שהתקנתן של עמדות חדשות תיעצר: בתוכנית העבודה השנתית של המשרד לביטחון פנים נקבע כי עד סוף השנה יגדל מספר המצלמות הפעילות בכ-40 לפחות. מאחורי המאמצים להרחיב במהירות את מערך האכיפה עומדים למעשה כל הגופים העוסקים בבטיחות: בכירים במשרדי התחבורה וביטחון הפנים, מפקדי אגף התנועה וכל עמותות הבטיחות.

בעניין זה ראוי להזכיר כי הביקורת המשמעותית היחידה שהשמיעו בעמותות הבטיחות נגד מערך המצלמות נוגעת דווקא לעיכובים בהפעלתו. "ב-17 ביולי 2005 (התקבלה) החלטת ממשלה – מציבים 300 מצלמות, סיפר שמואל אבואב, יו"ר עמותת אור ירוק, לחברי ועדת הכלכלה בסוף 2013. "והנה היום יש רק 59 מצלמות… זה מחדל, זה חוסר רצינות". בדיון שנערך ביוני האחרון בוועדת הכלכלה, קרא בכיר בעמותה להשלים במהירות את הקמתן של 300 מצלמות אכיפה.

הדרישה להרחבת המערך נובעת מתפיסה נפוצה בקרב מקבלי החלטות, לפיה נדרשת "מאסה קריטית" של מצלמות על-מנת להשיג יעילות מרבית ושיפור משמעותי בבטיחות. אלא שדווקא הניסיון שנצבר בצרפת – מדינה שמשמשת מודל-חיקוי עבור מקבלי ההחלטות בישראל – יכול להצביע על כך שכמות אינה מבטיחה דבר: השנה שבה נרשמה בצרפת הירידה הגדולה ביותר במספר ההרוגים בתאונות בעשור הקודם הייתה 2003.

ומה מיוחד ב-2003? פרויקט מצלמות המהירות הצרפתי רק יצא לדרך באותה שנה, כאשר הפעלה מבצעית של המצלמות החלה רק ברבעון האחרון של השנה. למעשה, מספרן הכולל בסוף 2003 היה כמעט זניח. בשנים שלאחר מכן, כאשר הופעלו אלפי מצלמות, לא הצליחה צרפת לשחזר את הירידה הדרמטית במספר ההרוגים.

ובכל זאת, על תוצאה אחת של הפעלת מערך המצלמות בישראל אי אפשר להתווכח: בשנת 2012, שבה הופעלו המצלמות הראשון בחודש מרץ, נרשמו כ-103 אלף דו"חות מהירות לנהגים. ב-2013, שנת הפעילות המלאה הראשונה של מערך המצלמות, נרשמו לנהגים מעט יותר מ-140 אלף דו"חות מהירות – צמיחה של קרוב ל-40%. המספר הזה צפוי להיות גדול הרבה יותר בסיכום שנת 2014.