חדשות רכב ותחבורה

בהודו אפילו הריקשה חשמלית, ומקושרת

מהינדרה, יצרנית הרכב השנייה בגודלה בהודו, משיקה שלושה דגמים של ריקשה חשמלית ומקושרת. מבטיחה למשתמשים הגדלת הכנסות בשיעור של כ-25%

0

בשעה שמשרדי הממשלה בישראל עדיין לא סגורים על איך מתמודדים עם התחבורה של שנת 2018 ממשלת הודו כבר לוקחת את תעשיית הרכב שלה אל העידן החשמלי.


חברת מהינדרה, יצרנית הרכב השנייה בגודלה בתת היבשת ההודית, חנכה בסוף השבוע מרכז ייצור חדש לכלי רכב חשמליים, שהקמתו נתמכה בידי הממשלה המקומית בקרנטקה שבחבל בנגלור (Bengaluru, Karnataka) נוסף לתמיכה שהעניקה הממשלה המקומית למהינדרה עצמה, ממשלת הודות מעניקה סובסידיות לרוכשי רכב חשמלי, ובכל מוזילה את מחירו לצרכן.

 


מרכז הייצור והפיתוח החדש ייצר פלטפורמה חשמלית, ואת כלל הרכיבים של מערכת ההנעה ואגירת החשמל, ועל בסיס אלה ייבנו כלי רכב חשמליים שונים של החברה במפעלים השונים שלה. אחד הדגמים האלה, שנחשף כבר בחודש ספטמבר אולם ייצורו מתחיל כעת, הוא "ריקשה" חשמלית אשר לדברי אנשי מהינדרה מציעה רמה גבוהה במיוחד של נוחות נסיעה לנוסעים, ולו בזכות העובדה שאת מנוע הבנזין הקטן והרועש מחליף מנוע חשמלי חזק (יחסית לגודלו) ושקט.

לדבריהם, הפלטפורמה החשמלית החדשה אפשרה להם להשיג מרחב פנימי גדול יותר לנוסעים, רמת שיכוך מהמורות משופרת אשר מצמצמת את תלאות הנסיעה בריקשה הזאת, ואת טווח הנסיעה הארוך ביותר לכלי רכב מסוג זה (אם כי בעניין זה הכוונה לא ברורה, שכן הם טוענים שהם היחידים שמייצרים ריקשות חשמליות לפלח השוק הזה…).

אפשר לגחך ככל שרוצים כאשר מדברים על "ריקשה חשמלית", אבל האמת היא שעל אף המראה השברירי, שלא לומר "מאולתר" – מדובר במוצר די מתוחכם שגופו בנוי מחומרים פולימריים מתקדמים במטרה לחסוך במשקל. בנוסף, המערכת המכאנית נתמכת על-ידי מערך מושלם של קישוריות – גם ברמת התפעול המכאני של הכלי וגם ברמת השימוש בו. באמצעות אפליקציה אינטרנטית מבוצע מעקב קבוע אחר ביצועי הכלי והסוללה שלו, מה שמאפשר לבעלי הריקשה לצמצם את סכנת הגניבות מחד ולדעת בכל רגע מה המצב התחזוקתי של הכלי, ומה טווח הנסיעה שנותר עד לטעינה הבאה.
מהצד השני, צד הלקוח, מציעה האפליקציה התממשקות לאפליקציות שירותיי הניידות השונים כדי לאפשר לנוסעים לשכור את שירותי הנהג או הבעלים שלה.

שימוש במכלולי הפלטפורמה החשמלית, למשל בסוללת ליתיום-יון, מאפשר לדברי היצרנית לריקשה הזאת, אשר מיוצרת ומוצעת בשלושה דגמים שונים, טווח נסיעה של 170 ק"מ בין הטענות. חשוב לזכור שריקשות הינן אחד מכלי התחבורה הציבורית הנפוצים ביותר בעריה של הודו, כלומר שפוטנציאל השוק של הריקשה החשמלית גדול מאד, אבל מה שמעניין במיוחד בהקשר הזה הוא הטענה של אנשי מהינדרה לפיה בחישוב כולל של סך עלויות הרכישה והבעלות (ובהינתן הסובסידית שמעניקה המדינה) – בעלים של ריקשה שמשתמש בה ככלי רכב להסעת נוסעים צפוי להגדיל את הכנסתו הנקיה בשיעור שבין 20% ל-25% אם ימכור את הריקשה המסורתית שלו ויעבור לחשמלית.

מהינדרה הקימה חטיבה ייעודית לייצור כלי רכב חשמליים שנקראת 'מהינדרה אלקטריק', היא תשווק כלי רכב חשמליים שונים תחת המותג ME +, והיא תייצר אותם בקצב של כ-25,000 יחידות בשנה.
יצרניות הרכב המקומיות והזרות בהודו, שנתמכות לעניין זה בידי הממשלה, מעוניינות לקדם במהירות את המעבר לכלי רכב חשמליים, גם כדי לצמצם את בעיית האנרגיה ההולכת ומחריפה בהודו ולעודד ייצור חשמל ממקורות מתחדשים, גם כדי לצמצם את בעיית זיהום האוויר, ובעיקר כדי לצמצם את הפערים הטכנולוגיים אל יצרניות הרכב הוותיקות והמבוססות.

 

 

מהינדרה, למשל, בנתה במפעל החדש אמצעי ייצור למארזי סוללות, מנועים חשמליים ומערכות בקרה וניהול של מערכות הנעה. מנהלי מהינדרה רואים בעצמם מוביל שוק, מבחינה טכנולוגית, והם מצהירים שהריקשה החשמלית שלהם היא חלק מ"חזון הניידות העתידי של ייצור כלי רכב נקיים, מחוברים ונוחים". כחלק מחזון זה הושקעו בכלי הצנוע הזה אמצעי טלמטיקס מתקדמים שכוללים ניטור מרחוק של טווח הנסיעה שנותר, מצב טעינת הסוללה ועוד.