חדשות רכב ותחבורה

אתם חייבים מערכת בלימה אוטונומית במכונית שלכם

מדינת ישראל מפגרת בהטמעת מערכות בלימה אוטונומית במכוניות. האם זהו פיגור רגיל, שנגרם בגלל רמה מקצועית נמוכה של אנשי משרד התחבורה, או בגלל אינטרס כלכלי?

צ'מפיון מוטורס, יבואנית קבוצת פולקסווגן לישראל, השיקה אתמול (א') את סיאט איביזה החדשה, מכונית הסופר-מיני הראשונה בישראל אשר מוצעת עם מערכת בלימה אוטונומית כסטנדרט בכל רמות האבזור.

 

 

איביזה היא לא המכונית הקטנה הראשונה או היחידה שמציעה מערכת כזאת, אולם בדגמים אחרים, למשל טויוטה יאריס המחודשת, סיטרואן C3 החדשה או הונדה ג'אז, מערכות כאלה מוצעות ברמות אבזור גבוהות יותר, ו/או שמוצעות מערכות חלקיות שבולמות את המכונית באופן עצמוני רק במהירויות נמוכות.

נכון להיום, לאחר שמערכת בקרת היציבות (ESC) נדרשת כדרישת חובה בכל מכונית חדשה, מערכת בלימה אוטונומית היא אמצעי הבטיחות החשוב ביותר, ובעל פוטנציאל מניעת התאונות הגדול ביותר, מבין כל מערכות הבטיחות שקיימות במכוניות חדשות ואשר לא כלולות בהן כציוד תקני. מערכת בלימה אוטונומית (AEB) עושה שימוש במצלמה, רדאר, גלאי אינפרא אדום או בשילוב של החיישנים האלה כדי לזהות מכשולים בדרכה של המכונית – בין אם מדובר במכשולים נייחים או ניידים – ובשלב ראשון היא מייצרת התרעה קולית או אור-קולית לנהג – כדי להזהיר אותו מפני התנגשות.

אם הנהג לא מגיב לאזהרה המערכת מפעילה את הבלמים באופן עצמאי, ואז היא עשויה למנוע את ההתנגשות באופן מוחלט, ולכל הפחות לצמצם את עוצמת הפגיעה ולכן גם את חומרת הנזקים.

היות שמדובר במערכת מורכבת, אשר בין השאר שולטת בבלמים, אין אפשרות להתקין אותה במכוניות קיימות והיא חייבת להיות מוזמנת מראש עוד לפני ייצור של מכונית חדשה. חלק מן הרכיבים של המערכת, למשל הרדאר, הם חלקים יקרים, ויצרניות הרכב גובות תוספת תשלום תמורת המערכת, או מציעות אותה כחלק מחבילת אבזור נוסף בגרסאות יקרות, או מגבילות אותה לדגמי יוקרה בלבד.

היות שקיימות גרסאות שונות של מערכות כאלה – חלקן מתוכננות לפעול במהירויות עירוניות, חלקן רק במהירויות גבוהות יחסית, אחרות מכסות את כל האפשרויות ויש כאלה שמזהות הולכי רגל ורוכבי אופניים וכאלה שלא מזהות אותם – אין עדיין סטטיסטיקות אחידות בנוגע ליעילות שלהן במניעת תאונות. עם זאת, כל מי שמבין משהו בבטיחות מכיר ביעילות של מערכות בלימה אוטונומית, כמו גם בעובדה שאין כיום אף מערכת אחרת שמתקרבת לפוטנציאל התועלת שלהן.

על פי הערכות שונות עשויות מערכות בלימה אוטונומיות ספציפיות לצמצם את הנזקים בכ-80% מן התאונות ולמנוע כרבע מתאונות החזית-אחור. חברת בוש הגרמנית, אשר הציגה לאחרונה את תכונת הזיהוי של רוכבי אופניים ל-AEB שלה, מבטיחה שהיא מסוגלת לעצור באופן מוחלט מכונית שנוסעת במהירות של 40 קמ"ש, וזאת היות שמשך הזמן שנדרש מן המערכת מרגע זיהוי רוכב האופניים ועד להפעלת הבלמים הוא 190 מילי שניות, כלומר פחות זמן מכפי שנדרש לנו כדי למצמץ פעמיים.

היתרון הברור של בלימה אוטונומית על-פני מערכות התראה פאסיביות הוא שהן מוציאות את הנהג מן המשוואה: גם אם הנהג עסוק בשלו, מנומנם, שיכור, או עובר אירוע רפואי – המחשב בולם את המכונית ולכל הפחות מפחית את חומרת הפגיעה בבני אדם מחוץ למכונית ובתוכה. בנוסף, המחשב הרבה יותר מהיר מכל אדם, ופעולתו לא מושפעת ממצבי רוח או יכולת קוגנטיבית שעלולים להשפיע על נהיגה אנושית.

ההערכה בגרמניה, שבה נהרגים מידי שנה קרוב ל-400 רוכבי אופניים, היא שהתקנת מערכות כאלה בכל המכוניות תמנע את מותם של לפחות 43% מהם, ומה שמעודד הוא שסקר שנערך בגרמניה העלה שב-52% מן המכוניות בצי הרכב הגרמני קיימת לפחות מערכת אחת לסיוע לנהיגה.

כדי לקדם הטמעה מהירה של מערכות בלימה אוטונומיות, כמו של כל מערכת בטיחות אחרת, קיימות ארבע דרכים מקובלות: חינוך של השוק ושל הלקוחות, חקיקה שתחייב התקנה שלהן, הטבות מס שיקזזו את העלות הנוספת שלהן, והסכמה וולונטרית עם יצרניות הרכב להפוך אותן לסטנדרטיות.

סקר שערך מגזין הצרכנים האמריקני Consumer Reports מצא אמנם שמערכות בלימה אוטונומיות נמצאות בראש הרשימה של אמצעים ופריטי אבזור שבעלי רכב היו רוצים לקבל במכונית החדשה הבאה שלהם, אלא שניסיון העבר מוכיח שצרכנים לא מוכנים לשלם תמורת מערכות בטיחות אלא מצפים לקבל אותן כחלק מן העסקה. ככל שמדובר בישראל, חינוך של השוק והלקוחות הוא תהליך ארוך שלא הוכיח את עצמו בעבר וממילא לא יספיק להתקיים עד שמערכות כאלה יהפכו לסטנדרטיות בעולם.

חיוב חוקי להתקנת מערכות כאלה לא אפשרי כל עוד שהוא לא קיים בעולם, בעיקר מכיוון שלא כל יצרניות הרכב ערוכות לספק אותן באופן מיידי (בשונה מן המצב שהתקיים כאשר בקרת היציבות הפכה למערכת חובה בישראל לפני כעשור).

הטבות מס הן הכלי האפקטיבי ביותר לעידוד ההטמעה ההמונית של מערכות בטיחות בכלל, ושל בלימה אוטונומית בפרט, אלא שבחמש השנים האחרונות גרמו משרדי התחבורה והאוצר להעדפה של התקנת מערכות פאסיביות מסוגה של מובילאיי על-פני מערכות מקוריות שמסוגלות גם לבלום את המכונית. מערכות פאסיביות לא יכולות לבלום את המכונית באופן עצמאי, ולכן ברור שהן פחות יעילות במניעת תאונות ונפגעים מאשר מערכות בלימה אוטונומית. למרות זאת, הטבת המס שמקבלות מערכות פאסיביות כאלה דומה מאד, ולעיתים אף גבוהה יותר, מהטבת המס למערכות מקוריות ואוטונומיות. כתוצאה מכך מעדיפים רבים מיבואני הרכב להתקין 'מובילאיי' בישראל על-פני יבוא מערכת מהתקנה מקורית.

בשלב זה אי אפשר לקבוע אם ההחלטות שהתקבלו בעניין זה נובעות מרמה מקצועית נמוכה או מטיפשות של פקידים במשרדי האוצר והתחבורה, או בגלל שחיתות – אחרי הכל הטבות אלה שוות מאות מיליוני שקלים לגופים מסחריים שונים – לכן מתבקש שמבקר המדינה יבחן לעומק את השתלשלות הדברים. למרבה הצער, תלונה שככל הידוע הוגשה בעניין זה למבקר המדינה טרם זכתה להתייחסות, אבל בל נשכח שגם משרד מבקר המדינה הוא משרד ממשלתי שלא תמיד מפגין יעילות מרבית.

כפיה מרצון

הדרך הרביעית לעידוד ההתקנה של מערכות בטיחות, זאת שתגרום לכך שבלימה אוטונומית תהפוך לסטנדרטית בכל מכונית חדשה בתוך חמש שנים, היא לייצר הסכמה בין הרגולטורים לבין יצרניות הרכב, וזה כמובן דבר שלא יכול לנבוע מן השוק הישראלי הזעיר אלא רק מן הרשויות האירופאיות והאמריקניות. נכון להיום מתקיימים שני תהליכים מקבילים, ושונים, באירופה ובארה"ב, ושניהם יועילו לנו, הישראלים, הרבה יותר מכפי שהועילו לנו פקידי משרד התחבורה שלנו.

מינהל הבטיחות הפדרלי האמריקני (NHTSA) הגיע להסכמה עם 20 יצרניות רכב לפיה עד לשנת 2022 יותקנו מערכות בלימה אוטונומיות בכל מכונית חדשה שתימכר בארה"ב. ההערכה כרגע היא שהסכמה זאת תכסה 99% מכלי הרכב הקלים שיימכרו בארה"ב בעוד חמש שנים. אגב, כמה מיצרניות הרכב מקדימות את המועד הזה, בין השאר מתוך ניסיון ראוי להערכה לזכות באהדת הלקוחות. טויוטה, למשל, הכריזה שתתקין מערכת כזאת בכל המכוניות החדשות שתמכור בארה"ב כבר לקראת סוף השנה הנוכחית, ניסאן הכריזה שתציע מערכת כזאת במיליון מכוניות שהיא תשווק בארה"ב בשנה הבאה, טסלה מבטיחה לכלול אותה כסטנדרט כבר בשנה הבאה, וכך גם שלוש יצרניות הפרימיום הגרמניות.

 

 

השיטה האירופאית שונה, אבל ככל הנראה עוד יותר יעילה: קברניטי פרויקט Euro NCAP – פרויקט הבטיחות החשוב ביותר בעולם – הודיעו כבר לפני ארבע שנים שהחל משנת 2015 אף מכונית חדשה שתיבחן על-ידם לא תקבל את הציון המרבי של 5 כוכבים אם היא לא תצויד במערכת בלימה אוטונומית. סיאט איביזה, למשל, שקיבלה את אחד הציונים הגבוהים ביותר במבחני הריסוק האחרונים של Euro NCAP, לא יכולה להימכר באירופה בלי מערכת בלימה אוטונומית – אחרת היא תאבד את הציון המצטיין שלה.

Euro NCAP מעלים חדשות לבקרים את הסטנדרטים שלהם והחל מן השנה הבאה מתנים את הענקת הציון המרבי בכך שהמערכת תזהה גם רוכבי אופניים, ועל אף שהשיטה שלהם לא מחייבת את יצרניות הרכב להתקין מערכות בטיחות – הן יכולות להסתפק גם בציון גרוע – אין ספק שהיא "מעודדת" אותן לעשות את הדבר הנכון.

ובינתיים בישראל

היות שמשרד התחבורה הישראלי התרשל בעידוד ההטמעה של מערכות בלימה אוטונומיות בישראל, ואף גרם נזק למערכות האלה בכך שהוא מעודד התקנה של מערכות פאסיביות, נותרו אזרחי ישראל נתונים לחסדיהם של יבואני הרכב. אחרי הכל, אף אחד לא יכול לחייב אותם להרוויח פחות כסף ולהביא מערכות מקוריות יקרות במקום להתקין מערכות ישראליות ולהרוויח יותר.

נכון להיום הכריזו רק שני מנכ"לים של יבואניות רכב ישראליות על המחויבות שלהם לבטיחות הלקוחות, ואלה רן דנאי, מנכ"ל יוניון מוטורס יבואנית טויוטה, ודן אורנשטיין, מנכ"ל צ'מפיון מוטורס יבואנית קבוצת פולקסווגן. דנאי ואורנשטיין הודיעו באופן ברור שכל דגם חדש של טויוטה ושל קבוצת פולקסווגן שיימכרו בישראל יוצעו עם כל מערכות הבטיחות שטויוטה, פולקסווגן, אאודי, סקודה וסיאט יאפשרו לקבל בהם, ושניהם אישרו את ההבטחה הזאת גם כאשר עומתו עם הקביעה שלהחלטה כזאת יש משמעות כלכלית.

אפשר כמובן לטעון כלפי ההחלטות של דנאי ושל אורנשטיין שהן נובעות מן הערכים התדמיתיים והשיווקיים שההשקעה הנוספת מעניקה למותגים שהם מנהלים, אבל אף אחד לא מונע מן המתחרים שלהם לעשות את אותו הדבר.

נוסף לדנאי ולאורנשטיין יש גם מי שפועלים בשטח ופשוט מביאים את המערכות האלה, הדוגמא הנפוצה ביותר היא קיה ספורטאז' שמגיע כסטנדרט עם בלימה אוטונומית והיגוי אקטיבי, וכמובן שגם מותגי הפרימיום מציעים מערכות כאלה במרבית הדגמים, אבל ללקוח הממוצע של מכונית עממית אין כיום עדיין מבחר גדול מספיק של אפשרויות.

שיטת הענקת הטבות המס בישראל צפויה להשתנות בקרוב, ולשפר במעט את ההטבות שמוענקות למערכות מקוריות, אבל עדיין מדובר ב'טיפה בים' – בעיקר לנוכח הפרופרציה המעוותת בין ההטבה שמוענקת למערכות פאסיביות לעומת מערכות מהתקנה מקורית.

את תגובת משרדי התחבורה והאוצר נפרסם אם וכאשר תתקבל כזאת.