חדשות רכב ותחבורה

אופל גרנדלנד במבחן

אל שוק הקרוסאוברים הצפוף מביאה אופל כלי שימושי, נוח ומרווח עם תחושת חומרים יוקרתית מן הממוצע, אבל עם עיצוב סולידי מידי

0

שורה תחתונה תחילה

הוא שימושי, בנוי טוב, נוח ומרווח, אבל לא ברור אם יש סיבה להעדיף אותו על-פני הלהיטים הידועים והמוכרים בקטגוריית הקרוסאוברים הבוערת.

 


מי אתה אופל גרנדלנד?

הקטגוריה הגדולה והחשובה ביותר בשוק הרכב הישראלי היא זאת של קרוסאוברים בגודל קומפקטי, כאלה שמבוססים על פלטפורמות של מכוניות קומפקטיות ולמעשה מחליפים אותן. אופל גרנדלנד, לכן, הוא כעת הדגם הבודד החשוב ביותר עבור אופל בישראל. גרנדלנד פותח במסגרת שיתוף פעולה בין פיג'ו-סיטרואן לבין ג'נרל מוטורס אשר החזיקה בשעתו באחוזי בעלות אחדים ביצרנית הרכב הצרפתיה, אבל הוא הופיע בעולם רק לאחר שאת האמריקנים החליפה דונגפנג הסינית, וכמה חודשים לפני שהבעלות באופל עברה מידי ג'נרל מוטורס לפיג'ו-סיטרואן.

גרנדלנד מבוסס על הפלטפורמה המודולרית המודרנית של פיג'ו-סיטרואן, EMP2, שעליה בנויות כל המכוניות הקומפקטיות המודרניות של הצרפתים – בהן הקרוסאובר 3008, המיני-מיניוואן סיטרואן פיקאסו ופיג'ו 308, והוא מיוצר בצרפת, על קו ההרכבה של 3008.
כאשר נחת אצלנו בישראל, לפני מספר חודשים, הוצע גרנדלנד רק עם מנוע הטורבו-בנזין התלת צילינדרי של פיג'ו-סיטרואן בנפח 1.2 ליטר ועם תג מחיר אטרקטיבי של "החל מ-140 אלף ש"ח" (ו-150 אלף ש"ח לרמת האבזור השנייה). מאז הועלו המחירים ל-150 ו-170 אלף ש"ח, בהתאמה, ולמחירון נוספה גם גרסת טורבו-דיזל עם מנוע ה-1.6 ליטר ותיבת ההילוכים של פיג'ו, שתמורתה נדרש מחיר מחירון של 150 ו-170 אלף ש"ח.

עיצוב, מיצוב

התכונה החשובה ביותר עבור קרוסאובר, זאת שעושה את הכלים האלה לפופולריים כפי שהם, היא העיצוב החיצוני שלהם, והיא הופכת לקריטית ככל שהשוק מצטופף עם מספר גדל ועולה של מתחרים. גרנדלנד מעוצב בעיצוב סולידי, אולי סולידי מידי, והצביעה הדו-גוונית דווקא מעמעמת מעט את האפקט המעט ספורטיבי שטמון בפרופיל שלו. עם זאת, על טעם ועל ריח אין להתווכח, ויש שאוהבים עיצוב בולט ומופגן וייחודי כמו זה של פיג'ו 3008 (רמז: אני אחד מהם), ולעומתם יש מי שמעדיפים דווקא עיצוב סולידי יותר, ואלה יעדיפו את גרנדלנד.

 

מן העיצוב נגזרת גם הזהות המותגית של הדגם והיצרנית, ובמקרה של אופל – שממילא נמצאת בעיצומו של כאוס תדמיתי ומיצובי בעולם וגם בישראל – קשה לקבוע אם גרנדלנד מאפיין את אופל ואם הוא משדר לאומה מסר נחשק או אדיש. בעידן שבו שני הקרוסאוברים הנמכרים ביותר בקטגוריה הזאת, שבאופן טבעי הם גם שניים מדגמי הרכב הנמכרים ביותר בישראל – הם שני האחים לבין קיה ויונדאי – קשה לומר גם עד כמה ישפיע הסמל של אופל על שיקולי הרכישה ואם זה יהיה לטובה או לרעה.

מה שתמיד משפיע על שיקולי הרכישה הן התחושות שיש ללקוחות בנוגע לאמינות הנתפשת ולסחירות החזויה של מכונית בישראל, והרושם (רק רושם ואינטואיציה, לא יותר) הוא שלאופל יש תדמית טובה ברמת האמינות אך פחות מכך מבחינת הסחירות. לעובדה שגרנדלנד דילג מן המכלולים הלא מבריקים של ג'נרל מוטורס לאלה היותר טובים (אך, למרבה האבסורד, פחות מוערכים) של פיג'ו-סיטרואן לא צפויה השפעה מיידית. זאת מכיוון שרוב הציבור קצת מבולבל וחסר מקורות ידע בנוגע למה שקורה מתחת למכסה המנוע.

גרנדלנד מגיע אלינו כמעט עשור אחרי קשקאי ושלוש שנים לאחר מהפיכת ספורטאז', כלומר שהוא נוחת בשוק בשל ותוסס, והוא מגיע עם יומרות מאד ריאליות, שלא לומר נמוכות. בעלי הבית ציידו אותו במנוע הטורבו-בנזין הקטן יותר, ולא בטורבו-בנזין בנפח 1.6 ליטר החזק של האח הצרפתי, ורק עם הנעה קדמית כלומר ללא גרסת דגל יקרה ומאובזרת כמו שיש למשל לסקודה קארוק.

המיצוב של אופל בכלל, ושל גרנדלנד בפרט, יושפע הרבה יותר מן העבודה השיווקית שיבצעו יבואני אופל בקשר אליו, וכעת מוקדם עדיין לקבוע לאן זה הולך. מה שברור זה שבלי המספרים הגדולים שיש לספורטאז' ולטוסון, העיצוב הייחודי של 3008, המחירים האטרקטיביים (והיכולת הדינמית הגבוהה) של סיאט אטקה/סקודה קארוק או הוותק הרב ותחושת האמינות כלפי ניסאן קשקאי – לגרנדלנד לא יהיה קל לגשש את דרכו אל ראש רשימת הקניות של לקוח ישראלי.

עיצוב פנים, שימושיות

מעצבי הפנים של אופל הקפידו ליצור סביבה מותגית אופיינית לאופל, עם סידור מתגים, ארכיטקטורה וגרפיקה דומים עד זהים לאלה של דגמים אחרים, במיוחד ל'קרוסלנד' הקטן יותר. העיצוב הסולידי והפשוט למראה הוא יתרון, ולא חסרון, במיוחד מפני שהוא מבוצע בהקפדה רבה תוך שימוש בחומרים איכותיים – בעיקר בחלקים העליונים של התא.
אין כאן את הקוקפיט המאד ייחודי של 3008, וגם לא את "אפקט הוואו" מצד אחד או, מצד שני, את המגבלות הארגונומיות שנובעות ממנו, כך שבסך הכל מתקבלת סביבת נהג נעימה ויותר איכותית מן המקובל בקטגוריה.

 

 

בקונסולה שבין המושבים יש פחות מקום מאשר ב-3008 ומיקום שקע ה-USB בקדמת הקונסולה המרכזית מדגים חוסר מחשבה או התחשבות של מעצבי הפנים, אבל בסך הכל יש לא מעט מקומות אחסון סביב הנהג. לוח השעונים פשוט, ברור וקריא, וככלל מתקבלת סביבת נהיגה נעימה ויעילה.

גרסת האבזור של מכונית המבחן שעליה נהגנו לא נמנית על הגרסאות הסטנדרטיות, לכן אי אפשר להשליך ממנה על מושב הנהג של גרסאות אחרות. אבל נאמר בזהירות שמושב הנהג נוקשה מידי ולא מספק תמיכה מספקת. מעבר לכך קל להגיע לתנוחת נהיגה גבוהה ושולטת עם שדה ראיה טוב לכל הכיוונים, וממש נעים לאחוז בגלגל הגה בגודל נורמלי ולא את ההגה הפיצפון והמוזר של 3008. תפעול מערכת המולטימדיה אינו להיט וכך גם כפתורי בקרת האקלים, וגם מדרך רגל שמאל ממוקם באופן לא מדהים, אבל סביבת הנהג, ככלל, מרווחת ונוחה ומעניקה תחושה איכותית.

גג השמש במכונית הזאת מיותר מכל בחינה, גם מכיווון שהוא חדיר לשמש ובעיקר בגלל שהוא מגביל את מרחב הראש, וזה בא לידי ביטוי גם במושב האחורי שיכול היה להיות מאד מרווח. המושב האחורי עצמו נמוך מידי, מה שמכתיב קיפול מוגזם של הברכיים, אבל שני מבוגרים יישבו שם בנוחות סבירה וייהנו ממשב אוויר קר מפתחי המיזוג אחורי. רצפה שטוחה מאפשרת גם לנוסע שלישי, אמצעי, לשבת בין שני המבוגרים שלצדדיו, אבל רצוי שלא לאורך זמן.
תא המטען ממוצע בגודלו אבל מתוכנן היטב ולכן מאד שימושי, וקיפול המסעד של המושב האחורי נוח וקל, ובהיעדר נוסעים מאחור מתקבל נפח מטען שימושי ויעיל.

התנהגות כביש, נוחות

יחסית ל-3008 הקפידו מהנדסי אופל ופיג'ו להקנות לכלי הזה תחושה "גרמנית" מעט נוקשה מצד אחד, אבל מהלך מתלים ארוך ולא מאד נשלט מצד שני. התוצאה היא כלי שיכול להיות נוח מאד על כבישים שסלולים כהלכה, ומטרד לא נעים כאשר נוהגים על דרכים משובשות או כביש עירוני מוזנח.

אף קרוסאובר עממי הוא לא "מכונית לנהג", כזה שמאפשר ליהנות מנהיגה, אבל קרוסלנד לא מתקרב אל חלקה העליון של הרשימה הזאת היות שהוא פוסח על רוב הסעיפים. מצד אחד יש לו מהלך מתלים ארוך והרבה מאד גלגול גוף בעת העברות משקל, ומצד שני הנוקשות של המתלים לא מנוצלת כראוי לשיכוך החזרה מרוסן מספיק. ההיגוי מדויק מאד, ישיר ונכון להיכנס לפניות וגם המשקל שלו טוב, אבל הוא חסר תחושה ומשוב.

מהלך המתלים הארוך מביא איתו יכולת ספיגה טובה, שמסייעת לנוחות הנסיעה, אבל שיכוך ההחזרה של המתלים לא מרשימם מספיק ולכן התוצאה מעורבת: מצד אחד זהו כלי בטוח עם שפע של אחיזה, ועל כבישים סלולים היטב – גם אם הם מפותלים – הוא מספק אחיזה ברמה גבוהה ותחושת ביטחון טובה. מצד שני, בשונה מ-3008 וגם מלא מעט מתחרים אחרים בקטגוריה גרנדלנד מפגין נטייה ל"התפזרות", לכן הוא מרגיע את הנהג ומעביר אותו למוד של נהיגה זהירה. גרנדלנד בולט לטובה בשיכוך כל סוגי הרעשים ברוב מצבי הנסיעה, וזה כמובן תורם מאד לתחושת האיכות וגם לנוחות הכוללת.

 

 

מנוע, ביצועים

יחסית למנוע התלת-צילינדרי של קבוצת פולקסווגן, ואפילו לזה של MG, למנוע ה-1.2 ליטר של פיג'ו-סיטרואן יש נטייה לא נעימה לרעידות בסל"ד נמוך ותחת לחץ מתון. מהנדסי אופל הצליחו, בדרך כלשהי, למתן את הנטייה הזאת אבל נדמה שהם עשו עבודה טובה יותר בקרוסלנד מאשר כאן. מנוע ה-1.2 ליטר מספק תחושת כח סבירה פלוס עבור גרנדלנד, למרות שהוא מגושם וכבד יותר מאשר קרוסלנד, וזאת תחושת כח טובה חד משמעית מזו של ספורטאז' 1.6 ליטר אטמוספירי, אבל עם שתי הסתייגויות.

ראשית לכל, המנוע הזה משדר עוצמה רק לאחר ההיסוס הראשוני שלו, וגם תיבת ההילוכים האוטומטית-קונבנציונלית שלו לוקחת את הזמן שלה בין העברות הילוכים. שנית, זהו כמובן מנוע פחות עוצמתי מן הטורבו-בנזין הארבעה צילינדרי של 3008 שמספק יותר מומנט והרבה יותר הספק.
הביצועים, בהתאמה, טובים מאלה של ספורטאז' ופחות מאלה של 3008, וכך גם תצרוכת הדלק שעמדה על 11.4 קמ"ל במשאבת הדלק לאחר נהיגה מעורבת – חלקה תחת לחץ וחלקה רגוע.

בטיחות, אבזור

כבר מן הרמה הבסיסית שלו מצויד גרנדלנד ברשימה מכובדת של מערכות בטיחות וסיוע לנהג, בהן בלימה אוטונומית עד 80 קמ"ש, התרעות מפני התקרבות מסוכנת או סטייה מנתיב, והיגוי אקטיבי. ההיגוי האקטיבי לא מספיק דומיננטי אבל טוב לדעת שהוא שם, וגם ההתרעות לא מספיק צעקניות.

אחד היתרונות הוא מערכת התראה מפני כניסה לנתיב נסיעה חסום, שאינה שגרתית ברמות האבזור הבסיסיות בקטגוריה, ורשימת המערכות כוללת גם זיהוי תמרורים, מצלמת חניה, מניעת סנוור וזיהוי הולכי רגל.

רמת האבזור הבסיסית, "אנג'וי", כוללת בין השאר סייען חניה, חישוקי 18 אינטש, בלם חניה חשמלי, ממשק אנדרואיד ואפל ומסך מגע בגודל 7 אינטש, וברמת "אינובישן" יש גם כניסה והתנעה ללא מפתח, תאורת אווירה, משטח טעינה אלחוטי לטלפונים, חישוקי 19 אינטש, גג פנורמי מיותר ובקרת אקלים. צביעה דו-גוונית מוצעת רק ברמת האבזור הגבוהה ביותר.

שורה תחתונה

'קרוסלנד' התחיל טוב, עם רמת מחירים מפתיעה לטובה, אבל לאחר מכן התייקר, ולאחר כניסתו של סקודה קארוק הוא כבר לא בולט לטובה בסעיף המחיר. עיצוב חיצוני רגוע, אולי רגוע מידי, יקסום לאחדים ויהיה שקוף מידי עבור אחרים, ואת עיצוב הפנים האיכותי יזכו לראות רק מי שבכלל ישימו את גרנדלנד ברשימת הקניות שלהם ויטרחו להגיע ולנסוע עליו נסיעת מבחן.

פלח השוק הזה אמנם בוער ולכן לא מן הנמנע שגרנדלנד יהיה אחד הדגמים הנמכרים ביותר של אופל, אבל בלי מחיר יוצא דופן או סיבה אמוציונלית משמעותית להתחבר אליו יהיה לו קשה מאד להתנהל מול מובילי הקטגוריה ולנגוס לעצמו פלח שוק משמעותי.

 

 

בחנו: גיל מלמד ואופיר דואק

צילומים: גיל מלמד ואופיר דואק