• Ad
  • בלעדי: פרשת "דיזלגייט" של מצלמות המהירות האוטומטיות בישראל

    אוהבים את הכתבה? שתפו אותה עם חברים, בעמוד שלכם ובקהילות שבהן אתם פעילים

    דוח מקצועי שחיבר המהנדס טוביה סגל, ואשר הוגש לבית המשפט בעכו במסגרת משפט מצלמות המהירות האוטומטיות שמתנהל שם, מעלה סימני שאלה נוקבים אודות היכולות המקצועיות של מכון התקנים הישראלי בכלל, ובפרט אודות היושרה המקצועית של המכון במצבים שבהם הוא מצוי בניגוד עניינים בין מוטיבציות כלכליות לבין האחריות שרובצת עליו במסגרת התפקיד שהוענק לו להנפיק תווי תקן ותעודות בדיקה.

     

     

    במסגרת השאיפה של המדינה לנטרל אפשרויות לתקיפה משפטית ומדעית של מצלמות המהירות האוטומטיות שהותקנו בישראל הוטל על מכון התקנים לנסח תקן מקומי למצלמות האלה. אחת מדרישות התקן היא שכל מצלמה תישלח אחת לשנה לבדיקה במכון לצורך ביצוע פעולה שאותה מכנים שם "כיול". אם המצלמה עוברת את הבדיקה ונמצאה תקינה מוענקת לה "תעודת כיול" אשר תקפה לשנה, ותמורת כל בדיקה משלם המפעיל למכון התקנים דמי בדיקה.

    הדעת נותנת שכדי לקבוע אם הציוד תקין יבצעו אנשי מכון התקנים בדיקות שונות אשר מבוססות על העיקרון המדעי לפיו הוא פועל. במהלך בדיקות כאלה יש לדמות את הקלט שמקבלת המצלמה מן החיישנים שמותקנים בשטח, וזאת כדי לבחון את אמינות ודיוק התוצאות שמתקבלות במצלמה.
    לצורך הדוגמא, מכשיר הבדיקה אמור לשדר למצלמה פלט שמדמים מספר כלי רכב באורכים שונים אשר חולפים מעל החיישנים במהירויות של 50, 90 ו-130 קמ"ש, ולבחון מה התוצאות שהתקבלו במצלמה מול אותם נתונים.

    למרבה התדהמה, מסתבר ש"בדיקות הכיול" שמבצע מכון התקנים לא מבוצעות באמצעות ציוד בדיקה ייעודי אשר אופיין על-ידי אנשי המכון או צוות הבודקים, אלא באמצעות מדמה ("סימולטור") שיוצר על-ידי אותה חברה שמייצרת את מצלמות המהירות, ואשר נמכר על ידה למכון התקנים.
    במקרה "הטוב" אנשי המכון פשוט לא בחנו את עיקרון הפעולה של אותו מדמה, ואת המסוגלות שלו לבצע בדיקות כאלה, ובמקרה הרע הם משתפים פעולה עם ה"בלוף" – כפי שעולה מעדותו של סגל – ומנפיקים תווי בדיקה חסרי משמעות רק לטובת הכנסה כספית למכון.

    לדברי המהנדס סגל, הבעיה הראשונה היא שהמדמה שבו נעשה שימוש "בנוי בטכנולוגיות אשר שימשו לבניית מכשור אלקטרוני וחשמלי לפני עשרות שנים ונדיר לפגוש כמוהו בימים אלו. סימולטורים מודרניים מופעלים ע"י מחשב… תהליך וגבולות הסימולציה נקבעים מראש ע"י הוראות setup של התכנה, ובסיום הבדיקה או הסימולציה מופק פלט אוטומטי לקובץ הניתן לשמירה, הדפסה ותיעוד. בבדיקות מסוג זה, הגורם האנושי מנוטרל ואין אפשרות להשפיע על תוצאות הבדיקה".
    אלא שבמדמה שנמכר למכון התקנים על-ידי יצרנית המצלמות מבוצע תהליך הבדיקה "באופן ידני, ללא תיעוד אוטומטי, ואינו מקובל כיום בבדיקות מסוג זה. הנתונים הרבים מוזנים ידנית לתוך קובץ אקסל בתהליך ארוך, בלתי יעיל וכפוף לטעות אנוש במקרה הטוב או לרישום תוצאות סובייקטיבי".

    למעשה לא מדובר במכשיר שמסוגל לבדוק אמינות אלא לכל היותר תקינות של המערכת, היות שזה מדמה אשר מחובר באמצעות חוטים למצלמה במקום הגלאים שבכביש. מכשיר בדיקה שמתאים לייעודו אמור היה לעמוד במספר תנאי סף, והראשון בהם הוא שהמצלמה תפעל במעבדה באופן עצמאי כאילו שהיא מוצבת בשטח, ושהיא תוזן ממקור מתח עצמאי.
    בנוסף, כל האותות שמופקים על-ידי המדמה חייבים להיות זהים לחלוטין לאותות שמחוללים הגלאים שבתוך הכביש, וההדמיה ("סימולציה") צריכה לדמות התקנה אמיתית בשטח. חלק קריטי מאין כמותו לבדיקה כזאת הוא שהמצלמה "לא תדע" באף מקרה אם היא מחוברת לחיישנים הרגילים שבכביש או לציוד בדיקה, ושלא יהיה אף סימן מוסכם במצלמה שלפיו היא תזהה חיבור אל מערכת סימולציה. אותם דברים נכונים גם לגבי הצד ההפוך: אסור שהמדמה ייצור פונקציה כלשהי אשר מדמה כל דבר אחר מלבד גלאי שמותקן בשטח.

    מערכת הבדיקה חייבת לבדוק את המערכת במצבי קיצון – גם מבחינת השונות של מהירויות וסוגי כלי רכב וגם מבחינת תנאי אקלים, והיא חייבת להיות מסוגלת לדמות תקלות אמיתיות שעלולות להתקיים במציאות. תכונה נדרשת נוספת היא האפשרות של הבודקים לבצע בדיקה מלאה של האלגוריתם שמחשב את מהירות כלי הרכב ואת האופן שבו האלגוריתם הזה מיישם את הפעולות שהוא נדרש למדוד.

    בפועל, לדברי סגל – המדמה לא רק שלא עומד בדרישות הסף האלה אלא שהוא בכלל לא בודק את סוג הגל שמשדרים החיישנים במציאות!

     

    טוביה סגל: "ציוד הבדיקה מיושן ודורש עבודה ידנית ורישום בדוחות אקסל"

     

    במצב רגיל משדרים חיישני הכביש גל לא סדיר שעליו נמדדות שמונה נקודות שונות, והאלגוריתם, בהנחה שהוא קביל ותקין, אמור לאתר את כל הנקודות האלה או את חלקן ולבצע חישוב מהירות על-פי הקלט הזה. אלא שהגל שמיוצר במכשיר הבדיקה שונה לגמרי מזה שאותו יוצרים חיישני הכביש, וזהו לא "גל לא סדיר" אלא "גל מרובע", שעליו אין 8 נקודות אלא רק נקודה בודדת.
    במצב כזה לא רק שהמצלמה "יודעת" שהיא נבדקת על-ידי ציוד בדיקה היא גם יוצרת תגובות שמתאימות לגל המרובע שהיא מקבלת, וכפי שסגל מנסח זאת: "אין כל קשר בין האות המיוצר ע"י הסימולטור לאות אשר מייצרים הגלאים בשטח… במידה ובמצב עבודה רגיל יגיע גל מרובע מהגלאים (דבר שאינו אפשרי), המערכת לא תוכל לבצע חישוב כי היא לא תזהה 8 נקודות ולא תזהה נקודות בכלל – מדובר בגל ריבועי אשר אינו מוכר למערכת והמערכת אינה בנויה לטפל בו שכן גל מסוג זה לא קיים במציאות בה פועלים הגלאים.. המסקנה המתבקשת היא שבמערכת נכתבו שורות תוכנה ייחודיות למצב עבודה עם סימולטור… במצב סימולציה פעולת המערכת באופן שונה לחלוטין ממצב עבודה בשטח ולכן הבדיקה המתבצעת ע"י הסימולטור אינה רלוונטית כלל".

    כל מי שעקב אחר "פרשת דיזלגייט" לא יוכל להתעלם מן הדמיון בין שתי הפרשות: כמו ב"דיזלגייט" גם כאן הנבדק "יודע" שהוא נמצא במצב בדיקה, ויכול לשנות את ההתנהגות שלו בהתאם למצב כזה. זה, לטענת סגל, גם מה שקורה בפועל: המצלמה הנבדקת "מזהה שמחובר אליה סימולטור ועוברת לפעולה במצב שונה לחלוטין אשר אינו רלוונטי לפעולתה במצב אמיתי בשטח… אלגוריתם אמור לאתר 8 נקודות ע"ג האות המופק מהגלאים, לחשב סטיות וממוצעים כולל בדיקת מהירות הרכב, אינו מופעל ולא נבדק בבדיקה זו… כאשר מחובר סימולטור (למצלמה) האלגוריתם המשמש בשטח לחישוב מהירות מושבת ופועל אלגוריתם שונה אשר פועל רק במצב סימולציה…"

    מה שהרבה יותר חמור במקרה הזה, יחסית ל"דיזלגייט" הוא שבדיקות זיהום אוויר מרכב מבוצעות באמצעות ציוד "אובייקטיבי" ואוניברסלי ואילו כאן נבדקת מערכת של יצרנית מסחרית באמצעות ציוד בדיקה (מיושן) שיוצר על-ידי אותה יצרנית. במילים אחרות, ב"פרשת דיזלגייט" הרמאות הייתה תוכנה שזיהתה את מצב הבדיקה ושינתה בהתאם את מוד ההפעלה של המנוע, ואילו כאן כלל אין צורך "לרמות" – היות שציוד הבדיקה מראש יוצר מצב שונה מן המצב בשטח.

    צריך להניח שמי שבחר במכון התקנים כגוף אשר ילווה את תהליך הקליטה של המצלמות, ואשר יעניק להן אישורי תקינות שנתיים (שתמורתם מקבל המכון הכנסה שנתית לא מבוטלת), סבר שמדובר בגוף שיפעל באובייקטיביות, במקצועיות, ומתוך כוונה להגיע לתוצאות אמת שיהיו קבילות גם על האזרחים וגם על המערכת המשפטית.

    במציאות, מתוך הדברים שעולים כאן, מסתבר שמכון התקנים לא עונה על הציפיות האלה ואין זה משנה אם הסיבה לכך היא טעות, חוסר מקצועיות או חוסר תם לב.

    ממכון התקנים נמסר בתגובה: "מכון התקנים הישראלי מבצע כיול שנתי של המצלמות באמצעות סימולטור שיוצר על ידי יצרן המצלמות. הסימולטור מבצע הדמייה של נהיגה במהירויות שונות במספר מסלולי נסיעה. המהירות מושוות למהירות המוצגת במערכת. מכון התקנים מחוייב לעבוד על פי הוראות יצרן. הכיול לסימולטור מבוצע על ידי מעבדה המוסמכת על ידי הרשות הלאומית להסמכת מעבדות. לכל השאלות הטכניות יש לפנות ליצרן או לחברת מלם תים (זכיינית פרויקט המצלמות בישראל – ג.מ.)".

    אגב, בהליך המשפטי שמנהל עו"ד תומר גונן בביהמ"ש בעכו, בשמם של כ-20 נאשמים, הסתיימו עדויות ההגנה, והשלב הבא הוא שלב הסיכומים.

  • Ad
  • Ad
  • Ad
  • Ad
  • Ad

    רשמנו לפנינו את ההתעניינות בדגם זה, ובקרוב נפיק מבחן. השאירו לנו את פרטיכם ונשלח אליכם את המבחן כאשר נפרסם אותו. 

    אם תרצו בינתיים לבחון דגם זה בעצמכם – נא מלאו את הטופס הבא:

    הזמנת נסיעת מבחן ברכב חשמלי

     

    אני, בעל/ת רישיון נהיגה מתאים, מבקש/ת בזאת מצוות TheCar לתאם עבורי נסיעת מבחן ברכב חשמלי.