הסיפור הבא ממחיש עד כמה נואשים אנשי משרד התחבורה להוציא לדרך את הפרטת מבחני הנהיגה המעשיים, אפילו על חשבון הבטיחות בדרכים.
ה, מורה נהיגה, החליט לפני אי אילו חודשים שנמאס לו לקושש תלמידי נהיגה לפרנסתו והוא מעדיף חיים קלים יותר בתוך בוחן נהיגה. אחד מתנאי הסף כדי להתקבל למשרה הנחשקת מבחינתו היה לעבור מבחני אישיות שנערכים על-ידי מכון אדם מילא שעוסק במיון מועמדים למקומות עבודה. במבחנים אלה נבדקות, בין השאר, יכולת שכלית כללית, הבנה טכנית; תפיסה מרחבית; ערנות וחלוקת קשב; דיוק בפרטים; יכולת ביטוי והדרכה; יחסי אנוש; אדיבות ותודעת שירות; סבלנות; אסרטיביות ויכולת להפגין סמכות; התמודדות עם מצבי לחץ; עצמאות; אחריות ומשמעת עצמית; הקפדה על חוקים ונהלים; התמדה במצבי שגרה; וכן אמינות". לכל פרמטר כזה יש סקלת ציונים שנעה בין 1 ל-9, וכדי לעמוד בדרישות הסף של משרד התחבורה ולהיות מורה נהיגה, בוחן נהיגה או קצין בטיחות בתעבורה נדרש המועמד לקבל ציון 7 ומעלה.
ה, לרוע מזלו, לא עמד בקריטריונים והשיג בחלק מן הסעיפים ציון 6 בלבד, ולכן לא התקבל לעבודה כבוחן. זה לא גרם לו לוותר כל כך בקלות. לאחר שניסה בדרכים שונות הוא הגיע עד לבג"צ, שבפניו עתר כנגד משרד התחבורה בטענה שמדובר ברף גבוה מידי.
בתגובתם לעתירה הגנו אנשי משרד התחבורה בחירוף נפש על דרישתם, ובתצהיר שהגיש מנהל אגף הרישוי, אפי רוזן, הוא עמד על כך ש"רף זה (אשר חל גם במבחני התאמה של בוחני נהיגה וקציני בטיחות בתעבורה) הינו רף ראוי, ולכל הפחות סביר, אשר נשקל ונבחר נוכח מהות התפקיד ומידת הסיכון הפוטנציאלי הכרוך בהפקדת רכב בידיו של תלמיד שאינו מיומן לכך. היות ועסקינן בסיכון חיי אדם, מוטלת על כתפי מורה הנהיגה אחריות רבה, ועל כן יש לקבוע ציון מעבר 7, המשקף את הכישורים ההכרחיים".
בג"צ דחה את העתירה של ה. מטעמים טכניים, ומבלי שדן בה לגופה, והוא נאלץ להגיש עתירה מנהלית, אשר עודה מתנהלת גם בימים אלה.
במחצית חודש מרץ 2016 פרסם משרד התחבורה מכרז להפרטת מערך הרישוי, וקבוצת מורי נהיגה ובוחנים עתרה לבג"צ בדרישה לעצור את המהלך – בין השאר בטענה שכאשר בוחן נהיגה יעבוד עבור גוף כלכלי שמטרתו רווח כספי צפויה רמת הבוחנים והמבחנים לרדת – דבר אשר בין השאר יגרום לכך שעל כבישי ישראל יעלו נהגים לא מיומנים מספיק.
באוגוסט 2016 הגיש אבנר פלור, סמנכ"ל בכיר במשרד התחבורה, תצהיר לבג"צ ובו טען שדרישות הסף מן הבוחנים שיעבדו אצל הזכיינים לא ישתנו, כלומר יישארו גבוהות. בין השאר הצהיר פלור ש"בוחני הנהיגה יידרשו להחזיק בתעודות הסמכה, שאותה יקבלו לאחר שיעמדו בתנאי סף דומים לאלו שהם נדרשים לעמוד בהם כיום", ובעברית: בין השאר גם מעבר מבחן התאמה.
באותו תצהיר ציטט פלור מחוות דעתו של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה שעסקה באפשרות העברת ביצוע מבחני הנהיגה לזכיין פרטי, ובה נאמר: "יש צורך בקביעת הסדרים ברורים גם באשר לתנאי הכשירות ולאופן המינוי של הבוחנים…" והוא הוסיף והצהיר: "תפקיד הבוחנים הוגדר בצורה ברורה, נקבעו הסדרים ברורים לתנאי הכשירות של הבוחנים ולאופן מינויים …"
יחד עם צרור הבטחות אחרות (אשר חלקן, בדיעבד, לא מולאו) הצליח משרד התחבורה לשכנע את שופטי בית המשפט העליון שמהלך ההפרטה בוצע באופן סביר וראוי, העתירה נדחתה ולאחר סיום הליכים שהתנהלו בבתי הדין לעבודה פורסם בפברואר 2017 נוסח מעודכן למסמכי המכרז ובו לוחות זמנים חדשים לביצוע.
כחודש לאחר מכן, במסגרת העתירה לבג"צ של המורה ה, מסר מנהל אגף הרישוי, אפי רוזן, תצהיר שבו תוארו האלמנטים שנבחנים במבחן ההתאמה, והדגיש ש"סקלת הציונים בכל פרמטר נעה בין 1-9, כאשר ציון משוקלל של 7 ומעלה מזכה בעמידה בתנאי המבחן לצורך השתתפות בקורס הוראת נהיגה" (הדרישות לבוחנים זהות – ג.מ.).
כעת מסתבר שלפני כחודשיים פנה אותו אפי רוזן אל חברת אדם מילא במכתב, ובו נכתב ש"במהלך השנה האחרונה" (כלומר לאחר קביעת תנאי הסף במכרז, ההבטחות לבג"צ והתצהיר לבג"צ אודות חשיבותו הרבה של ציון 7 במבחני ההתאמה – ג.מ.) "קיימנו דיונים אודות הורדת ציון הסף, מתוך הכרה והבנה שגם בציון הנמוך בדרגה אחת, עדיין האוכלוסיה אשר תעמוד בסף – תהיה איכותית וראויה… לאור האמור לעיל, החל מיום 8 באפריל 2018, ציון הסף לכניסה להכשרת בוחן, למחזיקים בתעודת הוראת נהיגה יעמוד על הציון 6".
שיא האבסורד, נכון לעכשיו, הוא שיד אחת של משרד התחבורה לא ממש זוכרת היכן נמצאת היד האחרת, ובעוד שבהליך אחד טוען אותו מנהל שחשוב לשמור על רמה גבוהה, במסגרת אחרת הוא מסביר מדוע אין כל בעיה להוריד את הרמה.
אגב, קשה שלא להזדעזע כאשר קוראים את "הוראת נוהל לקורס בוחני נהיגה מעשית" אשר פרסם מנהל אגף הרישוי ב-23 באפריל 2017. דרישות הסף מן "המבקש לקבל תעודת בוחן נהיגה מטעם רשות הרישוי" (אשר אינו מוסמך כמורה לנהיגה) הן אלה: "מלאו לו 21 שנה", הוא תושב ישראל שמחזיק ברישיון נהיגה תקף למכונית נוסעים, אין לו עבר פלילי או תעבורתי וגם, שימו לב: "סיים 12 שנות לימוד או סיים בהצלחה לימודים במכינה להוראת נהיגה שמשרד התחבורה אישר אותה לכך".
במילים פשוטות, גם מי שלא הצליח לקבל תעודת בגרות אבל סיים "מכינה להוראת נהיגה", וכנראה שלא היה מתקבל ללימודים אקדמאיים או למשרה ממשלתית או אזרחית טובה, יכול להתקבל לקורס בוחני נהיגה ולהעניק רישיונות נהיגה לתלמידי נהיגה בישראל.
קראו עוד: התפרים נפרמו: שחיתות או טמטום במכרז הפרטת הטסטים?
הטיעון המשפטי
עו"ד גלעד ברנע, אשר ייצג בעתירה לבג"צ את קבוצת מורי הנהיגה והבוחנים, סבור שבפני בית המשפט ומוסדות המדינה הוצג, למעשה, מצג שווא, ולאחר שנבחרו זכיינים דאגו אנשי משרד התחבורה להנמיך את דרישות החובה שנקבעו – וזאת בניגוד לכל דין ובפרט לדיני המכרזים.
במכתב ששיגר לאחרונה אל הסמנכ"ל אבנר פלור הוא כתב, בין השאר כך: "עתה מתברר כי לאחר פרסום המכרז, ולאחר פסק הדין שדחה העתירות כנגדו, נעשו שינויים מהותיים בתנאי הכשירות להכשרת בוחני נהיגה – שינויים אלו נעשו כאמור לאחר המצגים שניתנו בשעתו לבית המשפט העליון במסגרת העתירה, ולאחר בחירת הזוכים במכרז, ותכליתם הברורה והגלויה – להקל על גיוס בוחני נהיגה על ידי שתי החברות שזכו במכרז והמחויבות הן לעמוד בגיוס 32 בוחנים בעלי ניסיון בתקופת ההתארגנות וכן בגיוס בוחנים נוספים – שהרי לצורך הפעלת מערך הבוחנים כראוי נדרשים עשרות רבות של בוחני נהיגה נוספים…
משרד התחבורה – הוא עורך המכרז מצד אחד ומצד שני הוא הגוף המקצועי, המאסדר (ואף המחוקק – הן ברמת חקיקת משנה והן ברמת נוהלים פנימים כמו אלו הקובעים תנאי כשירות לבוחני נהיגה) – פעל ופועל לאחר בחירת הזוכים במכרז ובניגוד למצגים שנתן לבית המשפט העליון בעתירה – לשינויים מהותיים בתנאי הכשירות של בוחני הנהיגה…
שינוי תנאים מהותיים במכרז בדיעבד וסמוך מאד לאחר בחירת הזוכים בו הוא פסול, אסור ומהווה הפרה ברורה של דיני המכרזים בכלל ועקרון השוויון שהוא יסוד מוסד שלהם, בפרט. ודוק אין מדובר בשינוי תנאי מכרז שנעשה על ידי ועדת המכרזים… אלא בשינוי שערך עורך המכרז בכובעו כמי שקובע את "כללי המשחק" ואשר נועד לסלול את הדרך ולאפשר את עמידת הזכיינים בדרישות המכרז – העמדת המספר הנדרש של בוחני נהיגה לשם הפעלת מערך הבחינות המעשי ואשר אלמלא נעשה לא היו עומדים בהן.
בנוסף, אי קיום (שלא לומר הפרת) המצגים המחייבים שנתנה הממשלה, באמצעותך, הינו חמור במיוחד – המצגים שנתת נועדו לסלול ולאפשר קידום הפרטת מערך בוחני הנהיגה – על הרגישויות המיוחדות שלו. בית המשפט העליון מצא שלא להתערב במהלך על בסיס ולאור מצגיה המחייבים של הממשלה – שעתה מתברר שאינם מתקיימים.
יתרה מכך, במיוחד בנושאים הרגישים ביותר – אמינות ואיכות בוחני הנהיגה – נעשות פשרות וויתורים תחת לחץ מצד הזכיינים. האם באמת אפשר עוד לסבור כי מערך בוחני הנהיגה שיפעילו הזכיינים יכול להחליף את המערך הקיים?
…נוכח כל האמור עולה בבירור כי משרד התחבורה שינה תנאים מהותיים הנוגעים למכרז לאחר עריכתו, בחירת הזוכים בו (והליך משפטי שתקף ההכרעה בו) – וזאת תוך שהוא פוגע בתכליות היסוד של הכשרת וכשירות בוחני הנהיגה, מגביר באופן מהותי את החשש לפגיעה באיכות וטוהר הבחינות ומפר ברגל גסה את דיני המכרזים ועקרון השוויון. כל זאת תוך שמופרים גם מצגים מחייבים שניתנו במסגרת העתירה לבית המשפט העליון ואשר היו יסוד לאי התערבות במהלך הפרטת מערך בוחני הנהיגה".
קראו עוד: בלעדי: הפרוטוקולים הגנוזים של הפרטת מבחני הנהיגה
את תגובת משרד התחבורה נפרסם אם וכאשר נקבל כזאת.
