צפון רמת הגולן גדושה בימים החורפיים האלה באלפי מטיילים שמבקשים ליהנות מן הנופים המושלגים ומוכנים לשלם את מחיר הזמן שנשרף בעומסי התנועה, אבל למי שמצויד בכלי רכב בעל הנעה כפולה אנחנו מציעים ליהנות מנופים אחרים שמציעה רמת הגולן מבלי לבזבז זמן בפקקים.
נקודת התצפית שלנו השבוע מיועדת ל"יודעי ח"ן", וגם הם חייבים להקפיד על נהיגה בצמוד לשביל המסומן ולהוראות הדרך ועדיף, אם אפשר, להצטייד גם במפת טיולים וסימון שבילים מספר 1.
הדרך שלנו אל נקודת התצפית מתחילה בפניה מזרחה מול קיבוץ מבוא חמה אל שטח גידולי השדה של הקיבוץ, וכבר בשלב זה חשוב לשים לב שהשביל בוצי ודורש נהיגה זהירה. מכאן והלאה ניצמד אל סימון שביל הגולן (לבן כחול ירוק), נגיע אל גדר ישנה ושם נפנה ימינה ונמשיך דרומה לאורך כשני קילומטרים אל שער בגדר המערכת הישנה (חשוב להקפיד לסגור אחריכם את גדרות הבקר שתוחמות קטעים שונים בדרך).
כביש משובש מוליך אותנו מכאן ועד לנקודת התצפית שלנו, שנקראת "אל עיידה", וממנה נשקפות שלוש נקודות חשובות – אחת גיאוגרפית והאחרות גיאו-פוליטיות.
נהר הירמוך מתפתל מתחתנו אל "משולש הגבולות" שבין ישראל ירדן וסוריה, ומעליו עדיין ניצבים שרידי גשר הרכבת "אל חַמָּה" אשר מכונה גם גשר הרוחות.
הגשר, אשר נבנה על ידי העות'מאנים כחלק משלוחת הרכבת החיג'אזית בין דרעא לצמח ולחיפה, עבר שתי חבלות שמהן הוא שוקם (בשנת 1916 ובשנת 1945), ולבסוף פוצץ על-ידי כוח של הפלמ"ח בשנת 1946 במהלך "ליל הגשרים" כדי לסכל פלישה צפויה של צבאות ערב.
כעבור מעט יותר משנתיים נקבע נהר הירמוך כקו הגבול בין מדינת ישראל לבין ירדן, אבל כ-18 שנים מאוחר יותר החלו הסורים לבצע עבודות תשתית במטרה להטות את אפיק הנחל ולמנוע את זרימת מימיו לכנרת.
נקודה בולטת נוספת, לכן, היא של שרידי "תעלת ההטיה" שחפרו הסורים – כפי שאלה נותרו בחמישים וקצת השנים מאז שהופצצו על-ידי צה"ל אשר סיכל את המזימה.
כאשר בוחנים את מפת הטיולים נראה הקצה הדרומי של רמת הגולן כמו זנב ה"פלטו" (שולחן נוף מישורי גבוה) שרוחבו כמעט קילומטר. זאת הנקודה הצרה ביותר של רמת הגולן ועל כן נקרא הישוב הסמוך לה 'מיצר'. המישור הגבוה צונח באחת במדרון תלול לשלושה כיוונים: במזרח אל הערוץ העמוק והמפותל של נהר הירמוך, במערב אל מתלול סלעי שגולש אל הכנרת, ובדרום לכביש צר ומפותל שיורד אל חמת גדר.
במבט מזרחה מתגלים מראות נוף פראי של ארץ לא נודעת עם עשרות ערוצי נחלים שחותרים כנחשים נואשים בהרים. הלבלוב הירוק של צמחיית החורף מרכך את מראה הגבעות הטרשיות ומעגל אותן, ומקנה לדרום רמת הגולן נוף עוצר נשימה, לא פחות.
במזרח נפרסת למרגלותינו ממלכת ירדן ובה הרים גבוהים ומתלולים סלעיים, חלקם מכוסים בימים אלה במטעי נשירים שעליהם מתחילה לבצבץ פריחה ורודה.
מעבר לנוף המהמם – שחלקו נובע מהפרשי הגבהים ומן ההרים המרשימים שסביב וחלקו בזכות הצמחיה החורפית המדהימה, אחד המקומות שכדאי להתמקד בהם הוא הכפר הירדני מוחייבה ששוכן למרגלות התצפית ובסמוך לאפיק, מרחק של כחמישה קילומטרים, ומתברך במעיינות מים חמים. מכאן נראים בתי הכפר זעירים, כאילו שאלה קוביות משחק שהושלכו על המורדות התלולים והם מוקפים ומוגנים על-ידי חגורת עצי צפצפה.
על הכבישים שמעבר לגבול, שנראים דקיקים, מתנהלות מכוניות שנראות זעירות והן עושות את דרכן במעלה תלול ומפותל. כתם כחול נראה כאילו צויר ליד הכפר, וזהו אגם של מים טרמו מינרליים אשר מרכך את נופי הבזלת החשופים והשחורים. למעשה, זאת המקבילה הירדנית ל"חמת גדר" שלנו, רק בלי תנינים.
מי שמגיע לתצפית ביום שישי יכול להבחין בהמולת יום המנוחה, וניכר בתושבים שהם יוצאים אל ה"חמאם", הגם שמגובה התצפית הם נראים כאנשים מיניאטוריים.
כך מגיעים: נוסעים עם כביש 90 לצומת צמח ופונים מזרחה אל כביש 98, ואיתו עד לצומת חמת גדר. מטפסים צפונה לכיוון דרום הרמה, ופונים מזרחה, לפי ההוראות, מול מבוא חמה.
מי שנוהג במכוניות נוסעים יכול לעלות צפונה בכביש 98, ולאחר שחולפים על פני מבוא חמה וכפר חרוב לפנות מזרחה לכיוון הישוב מיצר. לאחר שחולפים על פני הישוב והצומת פונים דרומה אל כביש צר ומשובש לכיוון שמורת נחל מיצר ואל המפל הנעלם. בנקודה מסוימת הכביש נחסם.
בסביבה: שלהי הפריחה בשמורת הנרקיסים. בכניסה לישוב חיספין (כביש 98 צפונה), מצד שמאל, שמורת טבע גדולה בין חיספין לנוב.
צילומים: דובי זכאי
הצעות נוספות לטיולי סוף השבוע באתר הבית של דובי זכאי
