• Ad
  • מן ההיסטוריה ארוכת השנים ועד לשכונות מודרניות שפותחו בשנים האחרונות – אשדוד שעל הים היא עיר מרתקת עם סיפור מעניין לא פחות
    אוהבים את הכתבה? שתפו אותה עם חברים, בעמוד שלכם ובקהילות שבהן אתם פעילים

    אַשְׁדּוֹד, העיר השישית בגודל אוכלוסייתה בישראל, נוסדה בשנת 1956 כמועצה מקומית והוכרזה כעיר 12 שנים לאחר מכן. אבל ההיסטוריה של אשדוד היא בין העתיקות ביותר בעולם: התיישבות אנושית באזור התקיימה כבר בתקופת האבן, לפני עשרות אלפי שנים.

     

     

    השם אשדוד נזכר לראשונה בתיעוד היסטורי כ-1,700 שנים לפני הספירה בהתייחסות אל עיר כנענית מבוצרת, אולם כבר מתקופת הברזל, כלומר לפני כ-3,000 שנים, התקיימו כאן זו לצד זו שתי ערים: אשדוד, שהייתה עיר יבשתית מבוצרת ואחת מחמש הערים הפלישתיות הגדולות בארץ ישראל, ואשדוד-ים, שהייתה עיר נמל חשובה. שרידים של שתי הערים האלה נמצאים מדרום-מזרח ומדרום לעיר המודרנית שמוכרת לנו כיום.

    הפלישתים שלטו באשדוד "היבשתית" החל מלפני 3,200 שנים ועד לפני כ-2,700 שנים, ולאחר מכן נכבשו שתי הערים, לפי הסדר, על-ידי המצרים, היהודים (עוזיהו מלך יהודה), האשורים, הבבלים, הפרסים, היוונים, החשמונאים, והרומאים, אשר העבירו אותה במתנה לידי המלך הורדוס לפני כ-2,050 שנים. במאה הרביעית לספירה דעכה העיר היבשתית, אשדוד, ואילו אשדוד-ים, שממוקמת כחמישה קילומטרים צפון מערבית אליה, החלה להתרחב בזכות המסחר הימי.

    בתקופת הכיבוש הערבי הראשון, במאה השביעית, הוקמה מצודה על שרידי העיר הביזנטית במטרה להגן על הישוב מפני פלישה ימית, ובשנת 1099 היא נכבשה במסע הצלב הראשון ויושבה על-ידי צלבנים. בשנת 1260 ננטשו המצודה, והעיר הימית, ונותרו בשיממונם למשך כמעט 700 שנים עד להקמת העיר העברית החדשה, אשדוד. עם זאת, לא הרחק משם התקיים עוד מימי הכיבוש הערבי של המאה השביעית לספירה כפר ערבי בשם איסְדוּד, ובשנת 1596 נכתב שאוכלוסייתו מנתה 413 נפש.
    הכפר הערבי התפתח בתקופה העות'מאנית לעיירה ובה ח'אן ונמל דייגים, ובימי מלחמת העולם הראשונה יובאו למקום ממצרים פועלים רבים. עם סיום המנדט הבריטי, וההכרזה על הקמת מדינת ישראל, פלשו כוחות הצבא המצרי לישראל וכבשו את העמדות הישראליות שבאזור, מה שהפך את הכפר איסדוד לנקודת העימות הצפונית ביותר בין צה"ל שזה עתה הוקם לבין המצרים.

    "מבצע יואב" התקיים כארבעה חודשים לאחר שצה"ל ניסה, ולא הצליח, להכריע את המצרים באזור אשדוד, ובמהלכו הוכרעו המצרים ונסוגו דרומה יחד עם תושבי הישוב שנמלטו לעזה.
    לאחר הקמת המדינה יושבו במקום 22 משפחות מקרב עולי מרוקו, ומאז ועד היום הייתה אשדוד לאחת הערים שקלטו את כל גלי העלייה לארץ ישראל. עם זאת, פריצת הדרך הגדולה הראשונה של העיר, מבחינת התפתחות פיזית ודמוגרפית, התקיימה בתחילת שנות ה-60 במקביל להקמת נמל הים הגדול ביותר של ישראל.

    אחד ממראות הנוף המרשימים ביותר של הים התיכון ממערב, ושל העיר האדירה שצמחה לחופו, מתקבל כאשר מטפסים אל ראש 'גבעת יונה' שנישאת לגובה של 53 מטרים מעל חופה הצפוני של העיר. המסורת המקומית הקדומה גורסת שהתל נקרא על שמו של יונה הנביא אשר נפלט במקום זה מלועו של הלווייתן והגיע אל החוף. על גבעת יונה נמצא המגדלור של נמל אשדוד, אשר אינו בשימוש, ולצדו מגדל מים שנבנה בשנות החמישים, כמו גם ציון הקבר שאותו מייחסים המוסלמים ליונה הנביא.
    מדרגות מטפסות אל הקבר, שנמצא מאחורי המגדלור הענק, ושביל קצר מוליך אל המבנה העתיק שמסביבו ישנה תצפית נפלאה אל מלוא 360 המעלות, ובמיוחד לעבר נמל אשדוד. את הגבעה מקיפה טיילת קצרה שבה הוצבו ספסלים אל מול מרחבי הים האדירים ואל מול מראות הנמל ששוקק באניות. באופן טבעי, שעות השקיעה מועדפות על מבקרים ועל תושבי העיר שמתקבצים כאן כדי להיפרד מהיום, וחלקם יושבים בבית הקפה והמסעדה שבמקום.

     

     

    בחופה הדרומי של העיר, מול שדרות יצחק רבין, ולאורך שדרות משה דיין, ניצבים שרידי מצודת אשדוד ים אשר ננטשה, כאמור, בשנת 1260. בשנים האחרונות שוחזרו מספר חדרים מחדרי המצודה, ועל אף שעבודת השחזור טרם הושלמה קשה שלא להתרשם מן היופי והגודל של האתר.

    מוצאו של העם הפלישתי, אשר הגיע במספר גלים אל דרום ומרכז הארץ והתיישב בעיקר בערים אשדוד, אשקלון, גת, עזה ועקרון – לא ידוע בוודאות. ההנחות המקובלות הן שהפלישתים יצאו מן האי כרתים או האי קפריסין, וממצאים ארכאולוגים שונים מצאו קשר בין התרבות החומרית שלהם לבין התרבות המיקנית של אזור הים האגאי.
    במוזיאון אשדוד לתרבות הפלישתית ע"ש קורין ממן אפשר ללמוד על חייהם כפי שאלה נשקפים ממוצגים שנחשפו בחפירות ארכאולוגיות, כמו כלי נגינה, פסלונים, צלמיות, פרטי קבורה ועוד. (מוזיאון אשדוד, רח' השייטים 16, 08-8543092. הכניסה בתשלום).

    אשדוד המודרנית פרושה לאורך חוף מרשים של חולות זהב, שכמעט לכל אורכו נושקת טיילת יפה שמשקיפה על הים. מסלולי הליכה מתוחים בצמוד לחופי הרחצה הוותיקים – לידו, מי עמי ואורנים, והטיילת סובבת מרינה גדולה על היאכטות והסירות שעוגנות בה ומתערסלות בנדנוד נעים עם הגלים הרכים.

    בצמוד למרינה הוכשר מגרש חניה גדול שמאפשר חניה בחינם, וכאשר מוסיפים לכך שמש שוקעת שצובעת את העולם בכתום, ואת קולות השחפים שצוללים אל מי המרינה מתקבלת אווירה דרום אירופאית – ים תיכונית קלאסית. לא פלא שרבים מ"נמלטי צרפת" – יהודים צרפתים שחוו בשנים האחרונות את האנטישמיות שגואה במדינה, בחרו להתיישב באשדוד ולהניע את הקמתן של מספר שכונות גדולות ומפוארות.
    לא מיותר גם לציין שאשדוד, בשונה מערים אחרות בישראל, היא בין הערים היותר מתוכננות – וזה ממש לא עניין מובן מאליו במקומותינו.

     

     

    כך מגיעים: לאשדוד יש שתי כניסות ראשיות, ומכל אחת מהן צריך פשוט "למשוך" מערבה, לכיוון הים.

    טיפ 1: "עושים שוק מכוניות": אם בחרתם לבקר באשדוד ביום רביעי – הרווחתם. ברחבת החניה של חוף לידו (רחוב הטיילת, רובע א') מתקיים שוק גדול למכוניות אספנות החל משעות הבוקר המוקדמות ועד לשעת השקיעה. אגב, במוסך 'רלקס' המפורסם, בצומת הנמל, קיים מוזיאון מכוניות קבוע בכל ימות השבוע.

    טיפ 2: מרוקו באשדוד. מבנה בסגנון צפון אפריקאי שנראה כמו ארמון מארמונות המלוכה של מרוקו, נקרא 'לה ממוניה' ונראה מאד מרשים מבחוץ. זהו קניו מסחר שממוקם על שפת הים, בחוף מי עמי שברחוב הטיילת.

    טיפ 3: רעבים? המסעדה של אידי נחשבת לאחד ממוסדות האוכל המפורסמים בישראל, ודאי בקרב מי שאוהבים דגים ומאכלי ים. רצוי מאד להזמין מקום מראש. 08-8532058

    צילומים: דובי זכאי

    הצעות נוספות לפעילויות בסוף השבוע באתר הבית של דובי זכאי

  • Ad
  • Ad
  • Ad
  • Ad
  • Ad
  • Ad

    טיול לסופ"ש: אל אשדוד שלא הכרתם

    רשמנו לפנינו את ההתעניינות בדגם זה, ובקרוב נפיק מבחן. השאירו לנו את פרטיכם ונשלח אליכם את המבחן כאשר נפרסם אותו. 

    אם תרצו בינתיים לבחון דגם זה בעצמכם – נא מלאו את הטופס הבא:

    הזמנת נסיעת מבחן ברכב חשמלי

     

    אני, בעל/ת רישיון נהיגה מתאים, מבקש/ת בזאת מצוות TheCar לתאם עבורי נסיעת מבחן ברכב חשמלי.