שימוש בשמן באיכות ירודה גרם לנזק לעשרות מכוניות, אבל המוסך לא הצליח להוכיח ממי קנה את השמן. גם חברת הביטוח חמקה ללא פגע מתביעה
בפעם הבאה שבה תרכשו מכונית משומשת, או כאשר יציעו לכם טיפול ממש זול במוסך, מאד כדאי שתבדקו מה היא איכות שמן המנוע שבו נעשה שימוש, היות ששמן באיכות ירודה עלול לגרום לנזקים כבדים.
מסקנה זו עולה בין שורותיה של פרשה משפטית שהתגלגלה לאחרונה אל אולמה של השופטת אורית ליפשיץ מבית משפט השלום באשקלון.
השופטת ליפשיץ אמנם דחתה את התביעה שהגיש מוסך כנגד ספק השמן שלו וכנגד חברת הביטוח שלו, אבל בין חוות הדעת השונות שהוגשו לבית המשפט מודגש גם הנזק בפועל למנועים שבהם נמצא שמן לא איכותי.
המוסך מסמיה מ.י. תבע בתביעה זו את חברת שוסטר חלפים, אשר מייבאת ומשווקת בין השאר שמן מנוע חצי סינטטי שאמור לעמוד בתקן SL/CF. שמן זה מיוצר בתורכיה על ידי חברת טרמונד, ומיובא גם על-ידי יבואנים נוספים.
מוסך מסמיה טען בכתב התביעה כי רכש 600 ליטרים מן השמן הזה מחברת שוסטר לצורך טיפול בכלי רכב של לקוחותיו, שהם בעיקר חברות ליסינג והשכרה.
לטענת המוסך, המכוניות שבהן נעשה שימוש בשמן התורכי סבלו מבעיות זמן קצר לאחר החלפת השמן, ולכן נאלץ המוסך לשלוח קריאת זימון (ריקול) ל-476 מכוניות שבהן, להערכת המוסך, נעשה שימוש בשמן (אם כי מדובר בממוצע של 1.26 ליטר למכונית בלבד).
בפועל נענו לקריאת השירות רק 76 מכוניות, ובהן בוצעה החלפת שמן ושטיפה של מערכת השמן.
בשש עשרה מכוניות נאלץ המוסך לבצע שיפוץ של מנועים שניזוקו ובחלקן אפילו נדרשה החלפת מנוע.
המוסך העריך את הנזק הכולל שנגרם לו ב-135,017 שקל, מהם 90 אלף שקל בשל הצורך להחליף ולשפץ מנועים. את סכום ההוצאה הזו תבע המוסך מחברת שוסטר, כמו גם מחברת הביטוח כלל שבה הוא מבוטח.
הצדדים המעורבים הגישו לבית המשפט חוות דעת של שמאים ושל מעבדות.
כל תוצאות הבדיקה במעבדות העלו שצמיגות השמן תאמה את הכתוב על האריזה, אבל רוב הבדיקות העלו שהתוספים בשמן לא תאמו את המובטח על האריזה.
מוסך מסמיה טען, לכן, שהנזק נגרם למכוניות בגלל שמן שלא עומד בסטנדרטים המוצהרים, וזה, לטענתו, סופק לו על ידי חברת שוסטר.
חברת הביטוח כלל, מצידה, טענה שפוליסת הביטוח מכסה רק נזקים שנגרמים למוסך בעקבות תביעות צד ג (לקוחות המוסך) כנגד המוסך. משלא הוגשו תביעות כאלה אין המבטחת, לטענתה, חייבת לשפות את המוסך על הנזקים או ההוצאות שנגרמו לו.
במילים אחרות, היוזמה הברוכה בה נקט המוסך במטרה לנסות ולצמצם את נזקי לקוחותיו היא אולי יפה וברוכה, אבל לא צריכה לבוא על חשבון המבטחת, לדעתה.
בנוסף, הפוליסה אמנם מכסה עבודה לקויה של המוסך שגורמת לנזק, אלא שבמקרה הזה המוסך רכש שמן שאינו מתאים להוראות יצרן הרכב, וזאת בידיעה מראש ומתוך מטרה לחסוך בעלויות. במצב כזה, טענה החברה, ומכיוון שנעשה שימוש בשמן אסור לשימוש ולא מתאים, אין היא אחראית לנזק או לפיצוי המוסך.
רשלנותו התורמת של המוסך, בשל שימוש בשמן זול, טענה חברת כלל, הינה מכרעת, וממילא היקף ההשתתפות העצמית שבה מחויב המוסך גבוהה מסכום הנזק.
ממי קנית את השמן?
מי שלכאורה סיפקה את השמן למוסך, חברת שוסטר, העלתה טענות מעניינות ביותר. ראשית, כך טענה, היא מספקת למוסך שמן מנוע מתוצרת אותו יצרן תורכי, ומאותו סוג, מזה כשלוש שנים ומבלי שאי פעם התקבלו תלונות שנוגעות לאיכותו.
שנית, תביעת המוסך כלפיה הוגשה רק לאחר שהיא עצמה תבעה את המוסך בגין העובדה שלא שולם לה עבור השמנים שנרכשו.
בנוסף, שוסטר טענה שהמוסך כלל לא הוכיח שהנזק בכלי הרכב נשוא התביעה נגרם בגלל השמנים שהיא מכרה למוסך, היות שבאותה תקופה הוא רכש שמנים גם מיבואנים אחרים, ובהם גם יבואן אחר שמייבא את אותו שמן ממש.
תביעת המוסך, כך טענה שוסטר, נולדה רק לאחר שחברת הביטוח דחתה את תביעת המוסך, וכעת הוא "מחפש כיס אחר" למימון ההוצאה.
זאת ועוד, חברת שוסטר טענה שהיצרן בו מדובר הוא יצרן גדול וידוע בתורכיה, וכן שהשמן נמכר למוסך לפי דרישתו ובחירתו.
"ככל שנתגלו תקלות ברכבים", טענה שוסטר, "הרי זה כתוצאה מכך שהשמן שהושם אינו מתאים (לכלי הרכב המסוימים שלמנועיהם נמסך השמן), ולא מכך שהשמן היה פגום מלכתחילה".
דבר המומחה
בעקבות חילוקי הדעות וחוות הדעת המנוגדות מינה בית המשפט את מהנדס הרכב שמואל בן ארי כמומחה מטעמו, וזה קבע שהסיבה העיקרית לבעיות שנגרמו למכוניות שבהן טיפל המוסך היא שימוש במנת שמן מנוע לקויה מתוצרת חברת TARMOND, שאותו רכש המוסך משוסטר. השימוש בשמן זה, קבע בן ארי, הוא הגורם העיקרי לנזקים ויש לראות בשוסטר את האשם לתקלות.
להערכת בן ארי סך הנזק שנגרם לתובע הינו 115,445, לא כולל תשלום לעדים מומחים.
אלא שהשופטת אורית ליפשיץ דחתה את תביעת המוסך תוך שהיא קובעת שהמוסך לא הצליח להרים את נטל ההוכחה לכך שהנזק למנועים נגרם בגלל שמן שנרכש מחברת שוסטר: "כל בדיקות המעבדה שהונחו בפני אינן מלמדות מהו מקור השמן", קבעה השופטת, "והאם אכן נרכש הוא משוסטר. נוכח כל האמור לעיל, דין התביעה כנגד שוסטר להידחות".
לדברי השופטת ליפשיץ המוסך גם לא הצליח להוכיח שהנזקים מכוסים במסגרת פוליסת הביטוח שהנפיקה חברת כלל ביטוח.
"התובעת לא הוכיחה ברמת ההסתברות הנדרשת את גובה הנזק וכן כי הנזק נשוא התביעה מכוסה בפוליסה אותה רכשה מחברת הביטוח", היא קבעה, והוסיפה שפוליסת הביטוח ביטחה את המוסך כנגד מצב שבו צד ג', כלומר לקוח של המוסך, תובע את המוסך בגין עבודתה.
"בענייננו", הוסיפה השופטת, "התובעת פעלה באופן הפוך ובניגוד לאמור לעיל: על דעת עצמה קראה היא לרכבים, הכניסה את כולם לתיקון, תיקנה להם את אשר תיקנה, ולאחר מכן תבעה את חברת הביטוח לשפותה בגין הוצאות אותם הוציאה על דעת עצמה, מבלי שכלל נתבעה על ידי צד ג' כלשהו. אין ספק כי הפוליסה, במתכונתה הנוכחית וכפי שהוצגה לי, אינה מזכה את התובעת בשיפוי הוצאות אותם הוציאה התובעת על דעת עצמה, מבלי שנתבעה ע"י צד ג', כמבוקש על ידה בתביעה זו".
השופטת ליפשיץ קיבלה מנגד את תביעת חברת שוסטר בנוגע לאי תשלום תמורה בגין השמן, (600 ליטרים בערך של 15,375 שקל או כ-25 ₪ לליטר), "היות והוכח בפני מעל לכל ספק כי השמנים נשוא התביעה… אכן סופקו לתובעת והנתבעת לא שלמה בעדם", והיא גם חייבה את המוסך לשלם לשוסטר הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 27,000 ש"ח.
לחברת כלל ביטוח חוייב המוסך לשלם הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 22,000 ש"ח.
נוסף לאלה חויב המוסך לשלם גם למומחה שמינה בית המשפט סך של 1,500 ש"ח, ולשמאים ומומחים אחרים סך מצטבר של 2,750 שקל נוספים.
ת"א 5888-08 מוסך מסמיה מ.י בע"מ ואח' נ' כלל חברה לביטוח בע"מ ואח'
