לא מעט אנשים מוקסמים ממראה של מכונית על אקזוטית כזו או אחרת ומפנטזים על יום רחוק בו יוכלו להתמקם בעמדת הנהג של מכונית שכזו.
במציאות הרוב המכריע של החולמים מבין כי לא יוכל להגשים את הפנטזיה ומשלים עם מצבו, אך יש גם כאלה שעל אף שמצב חשבון הבנק שלהם ממש לא מאפשר להם לרכוש אחת שכזו נחושים בדעתם שלא לוותר על החלום ובהעדר ברירה אחרת בוחרים ללכת על הדבר הכי קרוב – רפליקה, תעתיק לדגם הנחשק שלפחות במבט ראשון נראה כמו הדבר האמיתי.
עוד ב-TheCar:
הקונטאש שלא מפחדת ממים למכירה
יצאנו לחפש את העתיד והתאהבנו בדלוריאן מהאייטיז
על מי אתם מנסים לעבוד? המכוניות שהתחפשו לבוגאטי ויירון
על אף שתחת ההגדרה "רפליקה" מסתתר מנעד רחב של אפשרויות ומחירים – מחיקויים מביכים שנבנים בחצר הביתית משאריות מתכת וג'אנק בפרוטות, דרך פרויקטים אישיים אינסופיים של אנשים עם המון זמן פנוי ועד למוצרים מקצועיים ולא ממש זולים המיוצרים על ידי סדנאות ייעודיות באמצעים מתקדמים ונראים בול כמו מקור ההשראה, כמעט כל הרפליקות סובלות מביצועים די עלובים ביחס למראה ולמקור ההשראה.
ריאן מקווין, שככל הנראה ראה בחלומותיו במהלך השנים הרבה יותר מדי מכונית אקזוטית אדומות עם לוגו של סוס צוהל, החליט יום אחד שהגיע הזמן להגשים את הפנטזיה במגבלות התקציב לו ולבנות רפליקה לאחת היצירות ממראנלו.
מקווין לא להסתפק ב"סתם" פרארי ובחר ב"אנזו" הקיצונית כבסיס להשראה. יתרה מזאת, על אף שמקווין לא היה מצויד בידע טכני מסודר או בניסיון של ממש במכונאות לפני שנכנס להרפתקה הזו, הקנדי הנחוש החליט לבנות רפליקה שלא רק תראה דומה אלא גם תציג ביצועים שלא יפלו ואף יתעלו על אלה של האנזו המקורית שיוצרה בין השנים 2002-2004 וצוידה במנוע וי 12 המפיק 660 כוחות סוס.
הבחירה המתבקשת הייתה ללכת על מנוע ביג בלוק אמריקאי משופר שיכול להגיע בקלות להספק דומה למקור וכל זאת במחיר של כמה אלפי דולרים בודדים, אך זה לא סיפק את מקווין והוא בחר להשתגע באמת, מכר את הקורבט שלו ורכש בסכום שקיבל לא אחד אלא שני מנועי סילון תעופתיים מתוצרת רולס רויס, אותם התקין באחורי שלדת הצינורות שבנה.
לאחרונה, לאחר שהשקיע אלפי שעות מזמנו הפנוי ב-12 השנים האחרונות וכ-300 אלף שקלים מהונו, מקווין השלים את הפרויקט וחשף את התוצאה הסופית – מפלצת דראג אדומה תחת השם "אי שפיות" המציגה דמיון של ממש לאנזו ומסוגלת להשפיל, לפחות בקו ישר, כל יצירה ממראנלו, כולל את ה"לה פרארי" – ממשיכת דרכה של מקור ההשראה.
ואם כבר בשידוכים משונים עסקינן, קבלו את ראיין טוארק, המוכר בוודאי לחובבי הדריפטים מביניכם, שהחליט לשדרג את יחידת ההנעה של הטויוטה GT-86 שלו.
ל-GT 86 יש ללא ספק יכולות מובנות מרשימות לכשכש בזנב, אך אם רוצים לנסוע באמת כמו שצריך על הצד חובה לעשות משהו עם מנוע הבוקסר האוטמוספרי המקורי שלה על 200 סוסיו.
טוארק בחר שלא להסתפק בפתרון פופולרי כמו קיט טורבו ייעודי או שתילת מנוע מדגם אחר של החברה (למשל ה-2JZ החלומי של הסופרה) ושם את ידו (ובהמשך בתא המנוע של היפנית הקטנה) על יצירה ל-8 בוכנות ו-597 סוסים ממראנלו.
המנוע, שהתחיל את חייו בפרארי 458 ספציאלה שסיימה את תפקידה על כבישי העולם מוקדם מהצפוי, נמצא בימים אלה בשיאו של ניתוח השתלה לא פשוט בתא המנוע של היפנית הקטנה, אך טוארק וצוות המכונאים שלו מבטיחים כי ממש בקרוב השידוך הלא שגרתי הזה יושלם בהצלחה ויעלה הרבה הרבה עשן לבן.
