נבחרת
הכותבים
תרבות מוטורית? רשמים מביקור באוטומוטור 2017 

תרבות מוטורית? רשמים מביקור באוטומוטור 2017 

היום (ד') נפתחה בגני התערוכה בתל אביב תערוכת הרכב "אוטומוטור" עם מכוניות נוצצות ודוגמניות מצודדות. לכאורה יש כאן את כל המרכיבים הנכונים לחוויה מוטורית לכל המשפחה, אך במציאות, ללא אף יבואן רכב ועם אטרקציה בודדת מחו"ל, למרות שניתן להעביר בתערוכה כמה שעות מהנות ביחס לעלות הכניסה התמורה מאכזבת למדי  


הבוקר (ד') נפתחה במרכז הירידים שבגני התערוכה בתל אביב תערוכת "אוטו מוטור", תחת הכותרת  המפוצצת "SUPER CARS".

למרות השם ועל אף שבהחלט ניתן היה לצפות שתערוכת הרכב הישראלית החוגגת ותק מרשים של כמעט שלושה עשורים תהפוך כבר למוסד מכובד כמו תערוכות רכב אחרות בעולם, או לפחות לאירוע החשוב ביותר בשנה עבור שוק הרכב המקומי, בשנים האחרונות יבואני הרכב מדירים רגליהם באופן גורף כמעט מהתערוכה שהופכת מדי שנה לדלה יותר אפילו בסטנדרטים הלא יותר מדי גבוהים של עצמה.

וכך השנה, ממש כמו ב- 1988, בתערוכה הראשונה בה דורון גילר המארגן הציב למבורגיני קונטאש כאטרקציה בודדת שהגיעה מעבר לים, גם ב-2017 בתערוכת אוטומוטור אפשר למצוא רק אטרקציה אחת בדמות מקלארן 570, הבסיסית שבדגמי יצרנית העל הבריטית, שהובאה לאירוע במיוחד מחו"ל.

מצד אחד אפשר להאשים את גילר ולטעון שהוא מזלזל בקהל המבקרים, הרי די הרבה השתנה מאז האייטיז בהן גולף GTI היה בערך הרכב הכי קיצוני שניתן לרכוש כאן וכיום נדרש קצת יותר על מנת להלהיב את ההקהל, אך מאידך נראה שצריך לבוא בעיקר בתלונות ליבואני הרכב שקצת לא ברור,  על אף מחזורי מכירות שנתיים של מיליארדי שקלים בשוק רכב השובר מידי שנה שיאים חדשים עם כמעט 300 אלף רכבים חדשים שעלו על הכבישים ב-2016, איך אף יבואן מכוניות מקומי לא מצא לנכון להפגין נוכחות בתערוכה שאם ירצו בכך או לאו היא עדיין האירוע המוטורי הגדול בישראל המושך אליו מדי שנה עשרות אם לא מאות אלפי מבקרים.

לא ברור מדוע היבואנים לא מצאו את הסכומים הלא יותר מדי גבוהים (כמו מחירן, בערך, של 2-3 מודעות דאבל-ספרד במוסף סוף השבוע של העיתון שפעם כונה "העיתון של המדינה" או קמפיין שילוט חוצות קטן) כדי להציב באוטומוטור מתחמי תצוגה מכובדים עם איזו מכונית קונספט (לאו דווקא העדכנית ביותר של היצרן) בתערוכת הרכב היחידה שיש כאן.

נכון, מעבר לעלות הקמת הדוכן זה מצריך קצת עבודת מטה, תיאומים והעסקת עובדים בחג, אבל על אף שסביר להניח שלא מדובר באירוע שמקפיץ באופן מיידי את המכירות באולם התצוגה, מדובר בכזה העוזר לבנות תדמית מותגית הרבה יותר מעוד מודעה פה ושם.

לזכותו של גילר, שנאלץ להפנים בדרך הקשה שאין לו ברירה אלא להתנתק מהתלות ביבואנים, יאמר שהוא הבין לפני כמה שנים שמעבר לאכסניה עליו לייצר תוכן משל עצמו כדי למלא את החלל שנוצר עם נטישת דוכני היבואנים.

בשנים קודמות גילר ניסה להביא אטרקציות מחו"ל כמו רפליקות של מכוניות מסרטי "באטמן" והשנה, מעבר למקלארן 570, הוא בחר להזמין סדנאות שיפורים, מכוני דיטיילינג ומועדוני רכב מקומיים כדי שאלה יציגו את המכוניות הפרטיות של לקוחתיהם.

מצד אחד ההחלטה הזו, אשר זכתה להיענות מרשימה וראויה לציון של אותם גורמים, מאפשרת למבקרים בתערוכה לשטוף את העיניים במכוניות מהסוג שהם לעולם לא יוכלו לרכוש בעצמם, אבל מאידך, גם אם חובב הרכב הממוצע לא בדיוק מרגיש בנוח להיכנס לסוכנות פרארי או אסטון מרטין כדי "להתרשם מהסחורה", בהחלט ניתן היה לצפות לעוד כוכבות דוגמת המקלארן כדי להעניק לתערוכה ערך מוסף ייחודי מעבר למה שניתן למעשה לראות ללא עלות כניסה בסוכנויות ובמפגשי רכב המתקיימים כמעט מדי שבוע במקומות שונים ברחבי הארץ.

ניכר כי  גילר השקיע השנה יותר מבעבר בעיצוב התפאורה בצמד אולמות התצוגה המרכזיים. עדיין אין כאן דוכנים עוצרי נשימה אבל המצב ללא ספק טוב מבעבר.
עם זאת, באולמות המשניים של המציגים הקטנים יותר (אופנועים, יבואנים של תכשירי טיפוח לרכב, דגמי מכוניות ושאר ירקות, עם או בלי קשר לתרבות מוטורית) החזות עלובה ולנוכח מיעוט המוצגים בדוכנים המרכזיים בהחלט ניתן היה לצפות שגילר ישקיע קצת יותר ביצרית אווירה מוטורית ראויה גם באזורי הבזאר.

על פיסת אספלט צרה וקטנטנה המבקרים יכולים להתרשם מביצועים של רוכבי נבחרת הוסקורנה  ונהגי הדריפטינג אולג שרקי ועמית קשקש, שעל אף התנאים המאוד בעייתיים בשטח מצליחים גם במתחם המצומצם להלהיב את הקהל.

אולם רכבי האספנות קטנטן ולמרות שניתן לראות בו מספר רכבים נאים למדי, בעיקר ממוצא אמריקאי, אך בתקופה בה סצינת האספנות הארצישראלית פורחת עם מאות רכבים קלאסיים המיובאים לארץ מדי שנה בהחלט ניתן היה לצפות לנוכחות גבוהה בהרבה של קשישות שמורות היטב.

בסך הכל, למרות מיעוט המוצגים והמציגים, אין ספק שילדים, נערים וגם חובבי רכב בוגרים יכולים להעביר בתערוכה כמה שעות די מהנות.
במחיר של עד כ-40-50 שקל לאדם היינו אפילו יכולים להמליץ על ביקור באוטומוטור 2017 בחום, עם זאת במחיר רשמי של 109 שקלים לאדם (85 דרך ועדי עובדים) ללא ספק מתקבלת תחושה של תמורה בעייתית לכסף.

 

אנחנו לגמרי משוכנעים כי דורון גילר, היזם שמאחורי אוטומוטור, באמת אוהב מכוניות ורוצה לעשות תערוכה טובה ככל הניתן ומעריכים אותו על כך שלמרות שממש לא קל להרים כאן אירועים מוטוריים (ראו את מצבו העגום של הספורט המוטורי המקומי) הוא מצליח כבר כמעט שלושה עשורים, כנגד כל הסיכויים, לקיים תערוכת רכב המושכת אליה קהל רב.

עם זאת, איננו מוכנים לקבל את הקביעה שהתערוכה משקפת את שוק הרכב המקומי ובטוחים כי אם גילר וצוותו יתחילו מיד עם סגירת השערים של תערוכת 2017 ביום שבת בערב לעבוד על התערוכה הבאה הם יוכלו, גם ללא השתתפות היבואנים, לארגן בשנה הבאה תערוכה שתכלול מספר אטרקציות מחו"ל ובעיקר נוכחות גדולה בהרבה לתרבות המוטורית המקומית שפורחת בשנים האחרונות עם מספר שיא של רכבי אספנות, רכבים משופרים ומכוניות על אקזוטיות על כבישי ישראל אשר תעניק לקהל רוכשי הכרטיסים תמורה ראויה בהרבה ותשאיר את המבקרים פעורי פה.

צילומים: נעם וינד 

 



















 


תגובות

נעם וינד

נכתב על-ידי נעם וינד

התאהב במכוניות כנער ובעקבות תשוקתו זו נקשר בעולם העיתונות לכל חייו. בגיל העשרה עבד במגזינים "אוטו" ו"טורבו", בצבא שירת בעיתון "במחנה" ומשם המשיך לשנים רבות בעיתונות הארצית, בעיקר ב"מעריב". ב-2008 חזר לאהבה הישנה והתמקד בכתיבה מוטורית במגזינים "אוטו" ו"הגה". ערך את אתר האינטרנט "מוטוקאר" והקים וערך את ערוץ הרכב באתר "mako". חובב מושבע של רכבי הנעה אחורית ודריפטים ומקבל צביטה בלב מרכבי אספנות.

ארכיון: