נבחרת
הכותבים
תחבורה שיתופית: משרד התחבורה שוב עבד על התקשורת הישראלית

תחבורה שיתופית: משרד התחבורה שוב עבד על התקשורת הישראלית

רבים מכלי התקשורת בישראל "אכלו את הלוקש" שהוטמן להם השבוע בהודעה לעיתונות של משרד התחבורה. "תחבורה שיתופית" תהיה, אבל לא בישראל. לפחות לא בקרוב


ביום שני ושלישי השבוע שוב נרשם ניצחון קטן למערך הדוברות של משרד התחבורה, והפסד גדול לכמה מכלי התקשורת הישראלית, בהם גם כלי תקשורת גדולים ובעלי עוצמה.

 

 

ביום שני, שעות ספורות לאחר דיון שערכה ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת בנושא התחבורה השיתופית, פרסם משרד התחבורה הודעה לעיתונות שכותרתה "התחבורה השיתופית יוצאת לדרך". כמה מכלי התקשורת ציטטו כלשונה את ההודעה, אחדים בנו את הידיעות שלהם כמיזוג בין הודעת משרד התחבורה לבין ההודעה לעיתונות של ועדת המדע, אבל כמעט אף אחד לא שם לב לעיתוי של הודעת משרד התחבורה ולא העמיק בבדיקת התוכן שלה.

בירור קצר היה מעלה, למשל, שחלפו כבר תשעה חודשים מאז תאריך היעד שהבטיח משרד התחבורה להצגת "מערכת טכנולוגית ("לוגריתם" כמצוטט בפרוטוקול) אשר תתממשק עם כל האפליקציות שיבחרו לעשות זאת, ואשר תאפשר לנוסעים להזמין מראש את נסיעותיהם ולדעת מה יהיה מחיר הנסיעה שלהם".

בדיקה כזאת גם הייתה מראה שוועדת המדע והטכנולוגיה עוסקת מזה יותר משנתיים בחסמים שמוצבים בפני הפעלת תחבורה שיתופית בישראל, וגם את עמדתה הנחרצת של הרשות להגבלים עסקיים בנושא זה לאורך התקופה.

בדיון שנערך השבוע בוועדת המדע והטכנולוגיה מנה יו"ר הוועדה, ח"כ אורי מקלב, כמה מן התועלות של תחבורה שיתופית, ובהם "חסכון למשק, הורדת הגודש, הגדלת שעות העבודה, הגעת כח אדם רענן לעבודה". דרור גנון, מנהל אגף בכיר במשרד התחבורה, אמר בדיון, בין השאר, ש"כל הנושא השיתופי נמצא אצלנו בהצעה לחקיקה שאנחנו מקדמים ותסדיר את הנושא, נציג אותה בקרוב מאוד, בתוך מספר שבועות. המשרד הוא האמון על תחום התחבורה ויודע מה נדרש. לא התרשמנו מבדיקות שעשינו שהגודש בכבישים ירד כתוצאה מנסיעות שיתופיות. זה הפך להיות מקצוע, זה איבד את השיתופי והפך לענף מתחרה".

גנון לא הציג לוועדה אף ראיה ל"בדיקות שנעשו" ולכן לא ברור כיצד נוצר אצלו, או במשרד, "רושם" כזה או אחר, אבל אצל עיתונאים שמסקרים את הנושא דווקא אמור היה להתקבל "רושם" לפיו משרד התחבורה לא בדק ברצינות את הנושא.

ה"ספין" שהפיל בפח לא מעט כלי תקשורת התרחש מספר שעות לאחר הדיון, כאשר משרד התחבורה שיגר הודעה לעיתונות שהאפילה על הדיון בוועדה באמצעות הכותרת: "התחבורה השיתופית יוצאת לדרך". כלי תקשורת שפרסמו את ההודעה, לעיתים כמעט כלשונה, לא תהו בינם לבין עצמם על צרוף המקרים המעניין לפיו דווקא באותו יום – אם להאמין להודעה לעיתונות – "שר התחבורה והמודיעין, ישראל כץ, חתם היום (יום שני) על תקנה חדשה המאפשרת לראשונה לבעלי רכב פרטי שיעמדו בתנאים שקבע משרד התחבורה, לבצע נסיעות שיתופיות שלא למטרות רווח בכלי הרכב שברשותם".

אותם עיתונאים גם לא תהו על הדמיון הרב בין נוסח התקנה החדשה, שלדברי ההודעה לעיתונות "תאפשר לבעל רכב פרטי לבצע עד שתי נסיעות שיתופיות ביום ברכבו הפרטי" – לבין תנאי תוכנית ה'קאר פול' של חברת 'וויז'.
כמה צדיקים כן שמו לב לעובדה שהתקנות החדשות שעליהן השר חתם לכאורה לא מאפשרות הפעלה של תחבורה שיתופית למטרות רווח – כלומר שאין בהן כל מוטיבציה כלכלית, ולכן גם אין בהן כל בשורה.

מבחינה עיתונאית, שלושת הפספוסים הגדולים ביותר הם ראשית לכל של העובדה שמשרד התחבורה מבטיח הבטחות שונות לוועדת המדע והטכנולוגיה מזה זמן רב, ולא ממש עומד בהן. שנית, שלקראת הדיון פרסמה הממונה על ההגבלים העסקיים דוח חמור ביותר אודות מדיניות משרד התחבורה וממשלת ישראל בנושא התחבורה השיתופית – אולם הדברים המאלפים שכלולים בו כמעט ולא זכו להד תקשורתי (למעט ציטוט של נציג הרשות שנכח בדיון של ועדת המדע).

"העתק הדבק" של הפרטת הטסטים

מי שעלה על הפספוס הגדול ביותר של רבים מעיתונאי ישראל הוא יו"ר הוועדה, ח"כ מקלב, ששם לב לעובדה מדהימה: משרד התחבורה לא באמת קיים דיון מקצועי רציני, ודאי לא דיון שקוף, בכל נושא התחבורה השיתופית, ולראיה: עד כה המשרד לא פרסם אף מסמך שמסכם את ממצאיו ואת מסקנותיו מדיון שכזה. "אני תוהה בקול", מצוטט ח"כ מקלב בהודעה לעיתונות של ועדת המדע, "עוד מספר שבועות משרד התחבורה יוציא מסמך מסכם ו(עדיין) לא ישבתם עם אותן חברות מפעילות? אולי יש משהו שאנחנו לא יודעים?"

כל מי שעקב אחר "משבר הטסטים", שנגרם על-ידי הנהלת משרד התחבורה והניע את תהליך ההפרטה שבמסגרתו יועבר תהליך המבחן המעשי לידיים של זכיינים פרטיים, יתקשה שלא להבחין בקווי דמיון בין שתי הפרשות.

בפרשת הטסטים שיקר סמנכ"ל בכיר אחר של משרד התחבורה לבית המשפט העליון בשבתו כבג"צ, והצהיר בשבועה שבמשרד התחבורה נערכו דיונים מקצועיים רציניים שבעקבותיהם הוחלט להפריט את המבחנים. בהמשך, גם בהליך בבג"צ וגם בבדיקת מבקר המדינה, הסתבר שמדובר בשקר גס, וחמור מכך: שמשרד התחבורה יצא לתהליך ההפרטה מבלי לקיים עבודת מטה מסודרת וראויה ובלי לבחון את כל החלופות ואת ההשלכות.

על פניו נראה שפרשת התחבורה השיתופית דומה מאד. עו"ד ספי קלר, למשל, אשר ייצג בדיון את 'פורום קהלת', אמר: "מאז הישיבה האחרונה כאן הוצאנו נייר עמדה שמציע הסדרה של כל התחום בישראל. משרד התחבורה לא נפגשו אתנו". לא מיותר לציין שפורום קהלת הציג בדיון נתונים מבטיחים מאד לזכות תחבורה שיתופית בכלל, ובפרט בשכר, כמו ירידה של 30% במספר התאונות שנגרמות בגלל נהיגה בשכרות, ועוד.

יו"ר ועדת המדע, ח"כ מקלב, אמר לסיכום ש:"ההשקעה בתחבורה השיתופית בישראל קטנה מאוד. אתם אומרים שבדקתם את הנושא מקצועית הגיע הזמן שתוציאו מסמך מקצועי ומנומק. התשובות שאתם נותנים בדיונים בכנסת הן באוויר, יש לי תחושה שגם ההתייחסות המקצועית במסמך שלכם היא מצומצמת ביותר ומבוססת הערכות, אני מבקש שתעמידו את כל הסיבות, הנתונים והניתוחים המקצועיים שהביאו לתפיסתכם. נהגי המוניות אינם הנושא, אזרחי ישראל לא שבויים בידם. הם צריכים להיות חלק מהפתרון. אפשר להתווכח על העומסים בכבישים? על מה שאנחנו עוברים בדרכים שנים? לציבור מגיעה הזכות לקבל שירות חדשני בדומה לעולם כולו, באיזה זכות אתם יכולים לחסום מפני הציבור תהליך כזה?"

את תגובת משרד התחבורה נפרסם אם וכאשר נקבל כזאת.


תגובות

גיל מלמד

נכתב על-ידי גיל מלמד

עיתונאי רכב מאז שנת 1986, מתמחה בכלי רכב, בטיחות בדרכים, ביורוקרטיה ופוליטיקה של התחבורה.
כתיבה עיתונאית (בין השאר) במגזינים 'טורבו' ו'מוטו' ובעיתונים היומיים 'ידיעות אחרונות', 'טלגרף', 'מעריב', 'סופהשבוע', 'ג'רוזלם פוסט' ו'ישראל פוסט'.
ממקימי המגזין 'מוטו', עורך ראשי של 'טורבו', ועורך תחום הרכב ב'מעריב'.