נבחרת
הכותבים
שיפורי תשתית פשוטים יכולים למנוע אלפי הרוגים בתאונות

שיפורי תשתית פשוטים יכולים למנוע אלפי הרוגים בתאונות

מחקר חדש של קרן מחקרי הבטיחות של ה-AAA קורא לממשלת ארה"ב להשקיע בשיפור תשתיות כדי למנוע את מותם של יותר מ-63 אלף אמריקנים ב-20 השנים הבאות. שיפורים דומים בישראל יחסכו אלפי קורבנות


ממשלת ארה"ב, כמו ממשלת ישראל, נמנעת מהשקעות פשוטות בתשתית הכבישים אשר יכולה לחסוך את מותם של אלפי בני אדם בשנה, ומצב זה חייב להשתנות (וגם צפוי להשתנות, לפחות בארה"ב). כך עולה מדו"ח מחקר חדש אשר פורסם בארה"ב על-ידי קרן מחקרי הבטיחות של ארגון הנהגים האמריקני AAA.

 

 

עורכי המחקר בדקו ומצאו שרוב הרשויות האמריקניות שאחראיות על ניהול ובניית כבישים מתייחסות לשיפורי בטיחות נחוצים בעיקר כאשר התועלת מן ההשקעה בהם גדולה פי 5 מן העלות, ובכך, למעשה, מפקירה את חייהם של אלפים. מצב זה, כמו גם פעולות אחרות שלא ננקטות שם, יצר מצב שבו ארה"ב היא בין המדינות המפותחות שמדורגות אחרונות במדדי בטיחות דרכים בינלאומיים. עם זאת – המצב הזה צפוי להשתנות לטובה, ובמהירות, לאחר שהממשלה האמריקנית אימצה את "חזון האפס" שהוא מצב שבו אף אדם לא ייהרג או ייפצע קשה בתאונת דרכים.

המחקר החדש של קרן הבטיחות האמריקנית בדק ומצא שלשיפורי תשתיות פשוטים יחסית יש פוטנציאל למנוע כ-415,000 הרוגים ופצועים קשה במהלך 20 השנים הבאות, ומדובר ב-63,700 בני אדם שצפויים למות, ו-353,560 בני אדם שחייהם צפויים להיהרס כתוצאה מפגיעה חמורה.

לתוכנית ההשקעה הממוקדת שמציעים עורכי המחקר תהיה עלות-תועלת ישירה של 2.4 דולרים בחסכון כלכלי למשק על כל דולר בודד שיושקע בה, וזאת כאשר מחשבים לצורך העניין אך ורק את הנזקים הכלכליים הישירים למשק כתוצאה מנזקים פיזיים, פגיעה בתוצר הלאומי הגולמי, עלויות רפואיות וכיוצ"ב ולא כוללים את הפגיעה באיכות החיים.

קרן מחקרי הבטיחות בדרכים של ה-AAA הוא ארגון שלא למטרת רווח אשר ממומן על-ידי ארגון הנהגים האמריקני ומבצע מחקרי בטיחות בתחומים שונים. דייויד יאנג, מנכ"ל קרן הבטיחות, אמר עם פרסום המחקר ש"אנחנו יכולים להציל עשרות אלפי אנשים ולהפוך את הדרכים שלנו לבטוחות יותר באמצעות השקעה בשיפורי תשתית (מסוגים) שכבר ידועים לנו. עכשיו זה הזמן לפעול על ידי מיקוד המשאבים המוגבלים בתחומים שבהם תהיה להם ההשפעה הגדולה ביותר".

החוקרים ממליצים לבצע שישה שיפורים פשוטים בתשתית הכבישים אשר לפי ממצאיהם צפויים לצמצם כ-95% מן התאונות בכבישים שבהם הם יבוצעו. התועלות הגבוהות ביותר, לפי המחקר, יושגו בתחומים הבאים:
1. הפיכת צמתים למעגלי תנועה (כיכרות) תחסוך כמעט 30% מן התאונות.
2. התקנת גדרות הפרדה בצד הכביש ופינוי או גידור עצמים שנמצאים בקרבתו תחסוך כמעט 20% מהתאונות.
3. סלילת מדרכות והוספת מעברי חציה להולכי רגל (כמעט 20 אחוזים).
4. התקנת גדרות הפרדה בין נתיבים בכבישים מבודדים יחסית (14 אחוזים).
5. תיקון שולי כבישים והוספת פסי הרעדה בשוליים ובמרכזי נתיבים (לפחות 9 אחוזים).
6. הרחבת שולי כבישים (כמעט 3 אחוזים).

בחינה פרטנית של שיפורי התשתיות הנדרשים מגלה שחלקם הקטן אופייני לדרכים אמריקניות שסלולות בדרך שונה משלנו אבל רובם המכריע מתאים גם לתשתיות הישראליות.
בין אלה שיכולים להציל חיים גם בישראל בולטים (לא לפי סדר חשיבות): הוספת והרחבת נתיבים, הרחבת שוליים ואיי תנועה, הוספת גדרות הפרדה בין נתיבים, שיפור שולי הדרך על ידי סילוק אובייקטים או התקנת גדרות הפרדה, סלילת פסי הרעדה, סלילת נתיבים ייעודיים לאופניים, הוספת אמצעי הגנה להולכי רגל כגון מעברי חציה ו"איי מקלט", שיפור סימוני כביש ותמרור, הוספת נתיבי האטה לפני פניות, המרת צמתים לכיכרות, ביצוע הפרדות בתוך צמתים, ושיפור מעברי רכבת.

אורך החיים של רוב השיפורים המומלצים נאמד ב-20 שנים, כלומר שלאחר שהם בוצעו הם קיימים בשטח ומועילים למשך שני עשורים מבלי שצריך להשקיע בהם השקעות נוספות, ובחלקם יש לשוב ולבצע את העבודה בכל 5 שנים.

"השקעות בתשתית הכבישים חייבות לקבל תפקיד מרכזי באסטרטגיה הלאומית שלנו להפחתת מספר ההרוגים והפצועים קשה בתאונות דרכים", כותבים החוקרים. "לשיפורים בתשתיות הכביש יש פוטנציאל להפחתת הסבירות לתאונה וצמצום נזקי תאונה גם אם היא נגרמת בגלל טעות נהג, וזאת מעבר לעובדה שתכנון נכון של כבישים יכול להגביל את התנהגות הנהגים גם ללא צורך בהחלטה מודעת שלהם. בנוסף, שיפורי תשתית עשויים לספק את ההישג המשמעותי ביותר בצמצום מספר הנפגעים מפני שאלה מיושמים באופן קבוע ולמשך שנים רבות.
יתרונות בטיחותיים שצפויים מטיפול בתשתית נחקרו על-ידי גופים רבים (הכוונה היא שמדובר בטכנולוגיות מוכרות – ג.מ.) ופורסמו במדריכי העבודה של מספר רשויות".

לא רק חסכון בחיי אדם

עורכי המחקר מדגישים לא רק את החסכון בחיי אדם אלא גם את התועלת הכלכלית של שיפורי תשתית לכלכלה האמריקנית. לדבריהם, הנזקים הכלכליים של תאונות דרכים בארה"ב בשנת 2010 נאמדים ב-242 מיליארד דולר, ואלה כוללים עלויות שקשורות בטיפול רפואי ובשירותי חירום, התנהלות משפטית, עלויות ביטוח, עומסי תנועה, נזקי רכוש ושכר אבוד.
אם לוקחים בחשבון גם את הפגיעה באיכות החיים מזנקת העלות הכלכלית פי 3.45 ומגיעה ל-836 מיליארד דולר. תיקון תשתיות, לפי המחקר האמריקני, יחסוך במהלך 20 שנים 348 מיליארד דולר ויעלה רק 145 מיליארד.

כאשר מבצעים הערכה דומה לגבי המשק הישראלי צריך להניח שהנזקים הישירים של תאונות דרכים לאזרחי ישראל נאמדים כיום בלמעלה מ-20 מיליארד ש"ח בשנה, וכאשר כופלים אותם במכפיל דומה, אשר מכמת גם את הפגיעה באיכות החיים, מגיע הנזק ל-69 מיליארד שקלים בכל שנה. לשם השוואה, כל תקציב מדינת ישראל לשנת 2017 הוא 363 מיליארד ש"ח.


תגובות

גיל מלמד

נכתב על-ידי גיל מלמד

עיתונאי רכב מאז שנת 1986, מתמחה בכלי רכב, בטיחות בדרכים, ביורוקרטיה ופוליטיקה של התחבורה. כתיבה עיתונאית (בין השאר) במגזינים 'טורבו' ו'מוטו' ובעיתונים היומיים 'ידיעות אחרונות', 'טלגרף', 'מעריב', 'סופהשבוע', 'ג'רוזלם פוסט' ו'ישראל פוסט'. ממקימי המגזין 'מוטו', עורך ראשי של 'טורבו', ועורך תחום הרכב ב'מעריב'.

ארכיון: