נבחרת
הכותבים
רוחות המתים: סאאב חוזרת מהקבר כמכונית חשמלית

רוחות המתים: סאאב חוזרת מהקבר כמכונית חשמלית

סאאב מסרבת למות ולאחר שננטשה, החליפה ידיים, פשטה את הרגל, נמכרה בפרוטות ונקברה סופית, בסוף השבוע הוצג ה-NEVS 9-3EV שאמנם לא נושא את שם המותג בחזית אך זהה ל-9-3 וצפוי להיות מיוצר במפעל סאאב לשעבר שבשבדיה 


אחרי שננטשה על ידי הקונצרן הענק שהחזיק בה, החליפה כמה ידיים ופשטה את הרגל יותר מפעם אחת, רוחה של סאאב חוזרת ובסוף השבוע החל שיווקה של מכונית חשמלית חדשה שדומה להפליא ל-9-3 האחרונה בשוק הסיני.

עם זאת, בחזית לא ניתן יהיה למצוא יותר את הלוגו של סאאב והמכוניות ימכרו תחת השם NEVS, ולמרות הדמיון החיצוני המושלם, מתחת למעטפת מדובר במכוניות שונות לחלוטין ובניגוד לסאאב 9-3 שעשתה שימוש במנועי בעירה פנימית קונבנציונליים, ה-NEVS 9-3EV, כפי שניתן להבין משמה, היא חשמלית מלאה.

בשלב זה החברה לא פרסמה את מפרט מלא של המנוע ומערך הסוללות אך דיווחה שהטווח המוצהר בין טעינות צפוי לעמוד על כ-300 קילומטרים וכדי לשמור על הסוללה ועל הטווח המהירות המרבית תוגבל ל-140 קמ"ש. כמו כן ה-9-3 החדשה תכלול מערכת בקרת אקלים ייחודית שתטהר את האוויר ותמנע מהערפיח (בעיה קשה מאוד בערים הסיניות) לחדור לקבינה וזו תכלול בין היתר מערכת שליטה מרכזית מתקדמת עם ממשק בהשראת סמארטפונים, קישוריות מלאה לרשת ואופציה לעדכונים מרחוק בדומה למכוניות מתוצרת טסלה.

עוד ב-TheCar:
אחת המכוניות הראשונות של סאאב החליפה ידיים
סיפורי סאאב פרק 1004: תקום לתחיה בסין כיצרנית חשמליות
"המכונית הטורקית הלאומית" היא בעצם סאאב

סאגת סאאב בקיצור לא קצר 

סאאב הוקמה בשנות השלושים של המאה ה-20 ובעשורים הראשונים עסקה בייצור מטוסים ומנועי מטוסים. לאחר סיום מלחמת העולם השנייה, מתוך אמונה נאיבית שאחרי מלחמה טראומטית כזו בני האדם יפנו לדרכי שלום, החברה חיפשה שווקים חדשים והחליטה להתחיל לפתח מכוניות.

בסוף 49' החברה הציגה את המכוניות הראשונות מתוצרתה – הסאאב 92 ולאחר מכן 93 אשר היו חדשניות בעיצובן ובמכלוליהן ויצרו לחברה תדמית טובה בקרב מביני דבר. גם בדגמים שהגיעו בהמשך הציגה החברה מקוריות אשר שילבה בין אופי מיוחד, מנועים חזקים, רמת פאר גבוהה, נוחות מרשימה ובטיחות מתקדמת. וכך במהלך שנות השבעים והשמונים למותג נוצר קהל מעריצים גדול ונאמן שאהב את התכונות הייחודיות של הרכב.

בשנות ה-90  של המאה ה-20 סאאב התפצלה, חטיבת המטוסים המשיכה לפעול באופן עצמאי ואילו חטיבת הרכב נמכרה לג'נרל מוטורס. הציפיות לאחר המיזוג היו גדולות אך הקונצרן הענק אף פעם לא ממש עשה מאמצים אמתיים או השקיע את הסכומים הנדרשים כדי לאפשר למותג השבדי הקטן להתמודד עם המתחרים ובזמן שיצרנים אירופאים אחרים הציגו מכוניות פרימיום שהתבלטו גם במקומות בהם סאאב באופן מסורתי נחשבה כמובילה, סאאב לא רק שלא הציגה תשובה הולמת אלא הסתפקה בליין דגמים אפרורי שאמנם היה לא רע שלעצמו, אך היו חף מכל תכונה פורצת דרך ולא הצליח לעמוד ברמות שהציגו המתחרים הבולטים מגרמניה וגם מבית.

הירידה החדה במכירות ותזרים המזומנים הבעייתי הובילו לכך שהדגם המרכזי של החברה, ה-9-5, לא הוחלף במשך 13 שנים, נצח במושגי עולם הרכב, וכשכבר הוצג סוף סוף מחליף זה כבר היה מאוחר מדי – הרבה אחרי שמרבית חובבי המותג כבר מצאו את מבוקשם במכוניות של מותגים אחרים.

הצרות הגדולות באמת של סאאב החלו בעקבות המשבר הכלכלי של 2008 שהביא את ג'נרל מוטורס לסף פשיטת רגל ולמצב בו נאלצה לפנות לבקשת עזרה מהממשל האמריקאי. הממשל, שהבין שהוא לא יכול לתת ליצרנית הרכב הענקית ליפול, הזרים לחברה סכומי עתק אך דרש צעדי התייעלות רבים. בין צעדי ההתייעלות בוטלו מותגים כמו פונטיאק וסאטורן והוצעו למכירה מותגים שונים, ביניהם סאאב.

למרות העבר המפואר של המותג השוודי בראשיתו של העשור השני של המילניום השלישי לא היו הרבה קופצים על המציאה וכמה עסקאות מכירה שכבר נראו כסגורות התפוצצו ברגע האחרון. לכולם נראה שנסתם הגולל על המותג, אבל אז, לאחר שכבר נערך טקס אשכבה כמעט-רשמי לסאאב, יצרנית רכבי העל ההולנדית הקטנטנה ספייקר החליטה להציע עסקה לרכישת סאאב שתאפשר לשמר את המותג במתכונת מצומצמת.

אמנם למן ההתחלה נראה כי הסיכויים והיכולת הכלכלית של חברה קטנה כספייקר להרים את היצרנית השוודית על הרגליים הם מוגבלים למדי אך בג'נרל מוטורס החליטו שבמקום להיות אלה שחתומים על סגירת המותג בעל ההיסטוריה המכובדת הם יאפשרו לתת לסאאב עוד צ'אנס, אפילו אם הוא בעל סיכויי הצלחה נמוכים. וכך לקראת אביב 2010, לאחר כמה חודשים בהם דממו, פסי הייצור חזרו לפעולה. בתחילה זה נראה בהחלט מבטיח. סאאב החדשה החלה ליצר את ה-9-5 החדשה שהוצגה בתקופת ג'נרל מוטורס אך לא הספיקה להגיע לייצור ובהמשך גם את רכב הפנאי ה-9-4X.
אבל הביקושים לרכבי סאאב לא היו מאוד גבוהים בלשון המעטה, וב-2012, שנתיים בדיוק לאחר שג'נרל מוטורס החליטה לסגור את המותג, הבעלים החדשים הרימו ידיים אף הם, הודו כי סאאב הגיעה לסוף הדרך והגישו בקשה לפשיטת רגל לבית המשפט.
למרות זאת החברה המפרפרת לא נשלחה לקבורה ושרידי סאאב נהנו מהגנת בית המשפט, על אף החובות הגדולים, בזמן שהתנהל משא מתן עם כמה חברות שתעניינו ברכישה אך אחדות מהן התגלו כלא רציניות מספיק ואחרות נפסלו על ידי בעלת הבית הקודמת ג'נרל מוטורס, שמכוניות סאאב מבוססות על מכלוליה, מחשש לגניבת טכנולוגיה.

סאאב הדור הבא 

בסופו של דבר המותג ומתקני הייצור שלו הועברו לידיה של קבוצת משקיעים לא ברורה בשם National Electric Vehicles Sweden) NEVS) ללא שום ידע בייצור מכוניות.

ב-2015 הקבוצה חתמה על הסכם שיתוף פעולה עם דונגפונג, יצרנית הרכב השלישית בגודלה בסין, במסגרתו הוחלט להפיח רוח חדשה במותג הוותיק ולהחזירו לחיים כמותג שיתמקד ברכבים חשמליים והיברידיים, אבל אז יצרנית המטוסים סאאב טענה שלקבוצת המשקיעים שרכשה ב-2012 את השאריות של החברה ואת מתקני הייצור שלה בכלל אין זכות להשתמש בשם המותג, ולאחר התפלפלות משפטית ב-2016 הודיעו בעלי הבית הנוכחים כי אין בכוונתם להחיות את המותג ולייצר מכוניות תחת השם סאאב. כך, אחרי שנים פרפור בין חיים למוות, לרגע נראה היה כי סאאב סוף סוף הגיע למנוחה ולנחלה בדרך לעולם שכולו טוב.

כעת מתברר כי למרות שסאאב נקברה באופן רשמי, ממש כמו זומבי היא צפויה לשוב אלנו ממש בקרוב ובמסגרת החזרה מהמתים, אחרי יותר מחמש שנים בהן מכונות הייצור דממו, גם המפעל של סאאב של בטרולהטן יחזור לפעילות ומפס הייצור שלו יתגלגלו מכוניות חשמליות כמעט זהות מבחינה עיצובית לסאאב 9-3 האחרונה.

ה-9-3 החשמלית תשווק בשלב ראשון בשוק הסיני בלבד ולטענת החברה יש לה כבר 300 אלף הזמנות לרכב לשנים הבאות. הייצור כבר החל למעשה בשבוע שעבר במפעל באזור טיאנג'ין בסין ובקרוב, כאמור, גם מפעל סאאב בשבדיה אמור לחזור לפעילות. קצב הייצור צפוי לעמוד בשלב ראשון על כ-50 אלף מכוניות בשנה בשני המפעלים אך הכוונה היא להגדיל את הקצב ליותר מ-200 אלף יחידות בשנה שככל הנראה יכללו גם דגמים נוספים של סאאב לשעבר כמו ה-9-4X, רכב הפנאי המבוסס על קאדילק SRX, ולטענת בעלי הבית בהמשך החברה מתכוונת להציע את תוצרתה גם בשווקי המערב.

 

 

 

 

 


תגובות

נעם וינד

נכתב על-ידי נעם וינד

התאהב במכוניות כנער ובעקבות תשוקתו זו נקשר בעולם העיתונות לכל חייו. בגיל העשרה עבד במגזינים "אוטו" ו"טורבו", בצבא שירת בעיתון "במחנה" ומשם המשיך לשנים רבות בעיתונות הארצית, בעיקר ב"מעריב".
ב-2008 חזר לאהבה הישנה והתמקד בכתיבה מוטורית במגזינים "אוטו" ו"הגה". ערך את אתר האינטרנט "מוטוקאר" והקים וערך את ערוץ הרכב באתר "mako".
חובב מושבע של רכבי הנעה אחורית ודריפטים ומקבל צביטה בלב מרכבי אספנות.