נבחרת
הכותבים
פיג'ו 208 דיזל במבחן

פיג'ו 208 דיזל במבחן

208 היא בין מכוניות הסופר מיני הבודדות בישראל שמוצעות עם מנוע דיזל. עם תצרוכת דלק של בין 18-20 ק"מ לליטר זאת בחירה מעניינת למי שגומא קילומטראז' רב


פרשת 'דיזלגייט', אשר התפוצצה בימים אלה לפני כשנה, עלולה להפוך בשנים הבאות לנקודת השבר אשר חיסלה את מנועי הדיזל בעולם, וחבל שכך.

 

פיגו 208 דיזל 0031

 

לשוק הישראלי מעולם לא הייתה אמנם חיבה למנועים אלה, אבל זה היה מן הסיבות הלא נכונות ולא בגלל הטכנולוגיה עצמה או רמות זיהום האוויר שהיא יוצרת.
במשך עשרות שנים אסרו ממשלות ישראל על מכירה של מכוניות נוסעים בעלות מנועי דיזל לשימוש פרטי, וגם לאחר ביטול האיסור סבלו מנועים אלה מנטל מס מפלה לרעה – לעיתים על המכוניות, לעיתים על הדלק שלהן, הסולר, ולרוב גם וגם.

באופן כללי נדמה שלפקידות של משרד האוצר פחות אכפת מן ההשפעות הסביבתיות של תחבורה והרבה יותר חשוב לנצל את שוק הרכב לצורך גביית מיסים, ולכן העובדה שמנועי דיזל שורפים הרבה פחות דלק דווקא פועלת לרעתם במסדרונות רשות המיסים. ככה זה כאשר על כל שקל שאתם משלמים על הדלק שלכם לפחות 60 אגורות הן מיסים שמועברים לקופת המדינה.

אבל עם כל הכבוד למיסוי, נראה שמה שבאמת דופק את מנועי הדיזל בישראל הוא הקשר המאד רופף בינם לבין תיבות הילוכים אוטומטיות, וזה קורה מפני שהדיזלים חזקים בעיקר בשווקים שבהם תיבות אוטומטיות עדיין נחשבות לפתרון עבור בעלי מוגבלויות.

העובדה היא שדיזלים חזקים מאד באירופה – שם הם מהווים כ-60% מכלל המכירות של כלי רכב חדשים, ובאופן מפתיע גם בקוריאה, אבל הם מעולם לא באמת תפסו ביפן או בארה"ב – שהם שווקים שבהם תיבות אוטומטיות הן ברירת המחדל.

 

פיגו 208 דיזל 0035

 

פיג'ו 208, לכן, נמכרת בצרפת בפרט ובמערב אירופה בכלל בעיקר עם תיבת הילוכים ידנית, ובאחוזים ניכרים עם מנוע טורבו דיזל בנפח 1.4 או 1.6 ליטר, ואם רק אפשר היה להציע אותה גם עם תיבה אוטומטית ומנוע דיזל – סביר שאפשר היה לחגוג איתה גם בישראל.
דוגמא לחגיגה כזאת קיבלנו בתום כ-600 ק"מ של נהיגה על כבישי ישראל, רובם במהירויות לא חסכוניות בעליל, עת עמדה תצרוכת הדלק הממוצעת שלנו עם 208 דיזל על 18.1 קמ"ל, ולאחר שרק לעיתים נדירות הצלחנו לשרוף יותר מאשר ליטר סולר אחד לכל 12 ק"מ.

בתוך כדי נסיעה נאלצנו אמנם לערבב את ידית ההילוכים של תיבה ידנית – וברור לנו שזאת לא האופציה האהובה על נהג ישראלי ממוצע (ואלה שכן אוהבים את זה מעדיפים מכוניות שגם כיף לנהוג בהן), אבל כמה מכוניות יודעות לגלגל אותנו על פני כ-20 קילומטרים בנהיגה רגועה ולשרוף בתוך כדי כך רק 3 שקלים על דלק (ועוד 3 שקלים על מיסי דלק)?

עבור משק בית פרטי במרכז הארץ, עם מכונית שלא גומאת מעל 15 אלף ק"מ בשנה, לא מדובר בבשורות מרעישות שכן סך ההוצאה על דלק אמנם מורגשת אבל לא קריטית ביחס לשאר ההוצאות המוטרפות על הרכב.

אבל עבור מי שגר ברמת הגולן או באילת ומכסה מרחקי נסיעה גדולים על בסיס קבוע, או עבור חברה שמי מעובדיה חייב להימצא בהרבה מקומות מרוחקים זה מזה – עלות הדלק מהווה מרכיב משמעותי מאד בסל ההוצאות.

 

פיגו 208 דיזל 0032

 

מבחר הדגמים שמוצעים בישראל עם מנועי דיזל אינו גדול, ואם מפחיתים ממנו את מותגי היוקרה, את הקרוסאוברים ואת המכוניות המשפחתיות הגדולות נשארים עם קומץ קטן של מכוניות סופר-מיני ומשפחתיות קטנות.
קיה, כיום, היא הנציגה היחידה של המזרח הרחוק שמציעה מכוניות נוסעים קטנות עם מנועי דיזל (ריו, סול, סיד ופורטה), והיא גם היחידה שמציעה שילוב של דיזל עם תיבה אוטומטית מפני שגם הקוריאנים אוהבים תיבות כאלה (ובישראל מוצעות סול ופורטה אוטומטיות).

ברנו הבינו את הערך הייחודי של דיזל והם מציעים אותו בפלואנס (שאו-טו-טו עוזבת אותנו לטובת מגאן סדאן החדשה) ובקפצ'ור, אבל למרבה ההפתעה לא בקליאו.
פורד מנסה (לא בהצלחה עצומה) עם פוקוס ואופל עם אסטרה, סקודה מציעה את ראפיד ואוקטביה אבל עם רמות מחיר גבוהות, ודאצ'יה מציעה ב'סנדרו' שלה את מנוע ה-1.5 ליטר המוצלח של קבוצת רנו.

אם אכן יתגשמו נבואות החורבן שלנו לגבי הדיזלים, ו'דיזלגייט' באמת תקבור את הטכנולוגיה הזאת, מי שתאכל אותה על לא עוול בכפה תהיה קבוצת פיג'ו-סיטרואן אשר השקיעה הרבה מאד מאמצים בגיזרה הזאת ומייצרת כיום כמה מן המנועים היותר יעילים בתחום. פיז'ו-סיטרואן מציעה את 'קקטוס', 'פיקאסו' ו-C3 פיקאסו עם מנועי דיזל, ופיג'ו את 208 ואת 301.

מנוע ה-1.6 ליטר שמניע את 208 מדורג ברמת זיהום 3, כלומר שמצבו טוב אפילו מזה של מנוע הבנזין התלת צילינדרי בנפח 1.2 ליטר ולכן המכונית משלמת פחות מס קניה (אפקטיבי).
דיזלים אולי יותר יקרים לייצור מאשר מנועי בנזין, אבל בהתחשב בכך ש-208 בנזין אוטומטית מוצעת כיום במחיר מבצע של 83 אלף ש"ח ברור שתג מחיר של 89 אלף ש"ח לדיזל הידנית (ומחיר מחירון של 95 אלף) מייצג את העובדה שהמכונית הזאת מיועדת בעיקר לציי רכב שיזכו להנחה יפה מן היבואן (וגם לקוחות פרטיים מוזמנים לנסות ליהנות ממנה).
עדיין, גם כך מדובר באחת ממכוניות הנוסעים הפחות יקרות בישראל מתוך המגוון המצומצם שנזכר לעיל – אם כי אסור להתעלם מרמת האבזור הנמוכה יחסית שאיתה היא מוצעת.

לא נס ליחה

בבסיסה 208 היא אחת ממכוניות הסופר מיני הוותיקות על הכבישים, והפלטפורמה שלה היא למעשה שדרוג של זו שעליה התבססה 207 המקורית (זה לא עניין חריג, אגב, גם הסופר-מיני של קבוצת פולקסווגן, אופל, פורד ורנו מבוססות על שדרוג פלטפורמות ותיקות).

ככלל, 208 היא אחת המכוניות החביבות עלינו כמכונית לנהיגה מפני שהיא משלבת התנהגות מהנה עם רמת נוחות טובה מאד, וגם בזכות היגוי עצבני וחד יחסית, אבל אחד החסרונות של מנועי דיזל הוא ריכוז של משקל נוסף בחרטום, מה שפוגם בנכונות של מכונית להתנהל באלגנטיות בתוך פניות.

למרות זאת, 208 דיזל מספקת רמת אחיזה מפתיעה לטובה ונכונות להתמסר, עד גבול מסוים, להנאות הנהיגה של הנוהג בה, וכל עוד שיש לה מומנטום והיא בתנועה קל מאד לשמור איתה על קצב התקדמות מהיר מבלי שהיא תשדר תחושת מאמץ.

ככלל, מנועי דיזל מגיעים לשיאם בסל"ד נמוך ושופעים מומנט, וגם מנוע זה מתפקד לפי כללי הטקס, וטווח המהירויות שבו הוא סוחב אותנו בהנאה מבלי להזיע נמצא חד משמעית באגף העבריינים הצעירים לפי הדוקטרינה של 'אור ירוק'. המשמעות המעשית היא שנסיעות ישרות ואופקיות במהירויות שיוט מקובלות מבוצעות כאן ברמת רעש ורעידות נמוכה ועם תחושת כח טובה, עקיפות נועזות כדאי לתכנן עם מקדם בטיחות מעט יותר גבוה מכרגיל, ותמיד נראה שיחס העברה נוסף, שישי, יכול להתקבל בברכה.

 

פיגו 208 דיזל 0046

 

כמה שנים לאחר שפיג'ו הפכה את גלגל ההגה הקטן לסטנדרט שלה במכוניות קטנות ובינוניות נראה שתחושת הגימיק מתחילה לפוג, ואנחנו נשארים רק עם ההנגאובר שלה.
יש משהו מאד אהוב וחביב בהיגוי המהיר, שהוא בין השאר תוצאה ישירה של קוטר גלגל ההגה, אבל בנסיעות ארוכות וישרות זה גם קצת מטריד – בעיקר מפני שזה אילץ את מעצבי פיג'ו להעלות את לוח השעונים למעלה, מה שגורם לנו להתפשר על זויות שונות שבהן חלק מן השעונים מוסתרים מן העין.
בגרסה הספציפית הזאת, של מכונית שאמורה "לתפור" קווים ארוכים של נסיעות משמימות ולאו דווקא לקחת אותנו אל כבישי נהיגה מפותלים, נראה שהגימיק הזה פחות מתאים או מוצלח.

גם תנועה עירונית, שכרוכה בהרבה עצירות וזינוקים מן המקום, היא לא התחום המועדף על המכונית הזאת למרות המומנט המאד מכובד של המנוע (26 קג"מ) ובגלל הצורך להעסיק את רגל שמאל, אבל מצד שני בעיר יש דווקא יתרון לגלגל ההגה הקטן בעת תמרוני חניה.

טרטורו של מנוע הדיזל נשמע היטב מחוץ למכונית, אבל שיכוך הרעשים שלה טוב ולכן הוא כמעט ולא מטריד את הנהג והנוסעים, וגם שאר סוגי הרעשים נבלעים היטב – מה שתורם לתחושה די איכותית מבחינה זאת.

שימושית?

208 ממוקמת אי שם באמצע הטבלה או קצת מתחת לכך בכל הקשור למרחב הפנימי ולנפח היעיל של תא המטען, למרות שהיא מציעה מרחב נוח ונעים לארבעה מבוגרים ותנוחת נהיגה טובה באופן כללי (חבל רק שמסעד המושב לא מתכוונן ברמת דיוק אופטימלית ושאין מקום למדרך לכף רגל שמאל).

 

פיגו 208 דיזל 0047

 

איכות ההרכבה טובה והעיצוב של סביבת הנהג ותא הנוסעים סביר – על אף שאינו מודרני במיוחד, אבל הנדסת האנוש לוקה בחסר ולא רק בגלל מיקום לוח השעונים.
יחסית למכוניות מודרניות לא הושקעה מספיק מחשבה בעיצוב סביבת נהג נוחה, וזה בא לידי ביטוי במיעוט מקומות אחסון, ועקב אכילס בכל הקשור לרווחת הנהג הוא מערכת מולטימדיה "לא מתקדמת" בלשון המעטה.
סיאט איביזה, סקודה פאביה, רנו קליאו ופורד פיאסטה מציעות תאי נוסעים וסביבות נהג מודרניות יותר, קליאו היא בוודאי מכונית יותר יפה, ו-208 בנזין מציעה התנהגות כביש יותר מהנה.

אלא ש-208 דיזל ידנית לא נועדה להתמודד על ליבם של מי שזקוקים למכונית סופר-מיני עירונית לצרכים אישיים או משפחתיים שגרתיים. את הצורך הזה מספקות טוב יותר הרבה מאד מכוניות אחרות, בהן אפילו ה-208 בגרסת הבנזין האוטומטית שעולה פחות ומציעה יותר.

נישת הדיזל היא של לקוחות שמעבירים אלפי שקלים בשנה לקופת המדינה באמצעות המיסוי על הדלק, כלומר מי שנוסעים הרבה ושורפים הרבה דלק, ובנישה הזאת יש יתרון למכונית קטנה ולא כבדה שמונעת באמצעות מנוע מאד יעיל.

ככזאת, בתוך המגוון המצומצם של מכוניות מונעות דיזל, 208 מציעה רמת נוחות טובה מאד, עיצוב חיצוני נאה, התנהגות טובה ושקולה, מרחב לא רע לארבעה נוסעים – ובעיקר תצרוכת דלק מעוררת השראה.

צריך להדגיש שמי שנוהג הרבה במרחבים עירוניים או פקוקים עשוי להעדיף את יאריס ההיברידית – שהיא הרבה יותר יקרה אבל לפחות אוטומטית וחסכונית – אבל מי שנוסע בעיקר על כבישים פנויים לא יוכל למקסם את היתרונות ההיברידיים ויעדיף את הדיזל.

בשנים הקרובות אנחנו עלולים ללוות את טכנולוגיית הדיזל למנוחות, פועל יוצא של פרשת 'דיזלגייט' מחד ושל תקנות מחמירות לצמצום פליטת המזהמים מאידך, אבל עד אז ניצב מנוע הטורבו-דיזל 1.6 של פיג'ו-סיטרואן בחזית המאבק לתשלום מס מופחת על נסיעות ארוכות.

 

פיגו 208 דיזל 0034


תגובות

גיל מלמד

נכתב על-ידי גיל מלמד

עיתונאי רכב מאז שנת 1986, מתמחה בכלי רכב, בטיחות בדרכים, ביורוקרטיה ופוליטיקה של התחבורה. כתיבה עיתונאית (בין השאר) במגזינים 'טורבו' ו'מוטו' ובעיתונים היומיים 'ידיעות אחרונות', 'טלגרף', 'מעריב', 'סופהשבוע', 'ג'רוזלם פוסט' ו'ישראל פוסט'. ממקימי המגזין 'מוטו', עורך ראשי של 'טורבו', ועורך תחום הרכב ב'מעריב'.

ארכיון: