חדשות רכב ותחבורה

פורסמו תקנות הפרטת המבחנים המעשיים. פספוס נוסף של משרד התחבורה

נחישותו של שר התחבורה להפריט את מבחני הנהיגה בכל מחיר ניכרת בפספוס הגדול של תיקון 14 לתקנות התעבורה

משרד התחבורה פרסם אתמול (א') ברשומות את "תיקון מספר 14 לתקנות התעבורה" אשר מתייחס ברובו לשינויים הנדרשים בתקנות התעבורה לנוכח העברת ביצוע מבחני הנהיגה לידי זכיינים פרטיים.

 

 

תקנות אלה הן לא התקנות שאליהן התייחסה חוה ראובני, סגנית בכירה ליועצת המשפטית של משרד התחבורה, במכתב תשובתה לעורכי הדין ד"ר רענן הר זהב ויונתן ברמן בנושא "התקנת ציוד צילום ברכב הוראת נהיגה", אלא תקנות שמפרטות את שיטת ביצוע ותיעוד מבחן הנהיגה המעשי.

עיון בתקנות מדגיש את העובדה שבמשרד התחבורה נאבקו להסדיר את נושא המבחן לצורך מהלך ההפרטה בלבד, תוך שהם מתעלמים מן התועלות שיכולות היו לצמוח משינוי השיטה לו הייתה הרפורמה מבוצעת באופן מסודר ומקצועי, כפי שיוסבר בהמשך.

לתקנה 206 בפקודת התעבורה, אשר עניינה אופן עריכת מבחן הנהיגה המעשי, נוספו (ו/או שונו) חמישה סעיפים מפורטים מאד, שענייניהם אופן ביצוע בחינה מעשית בנהיגה, תוצאות הבחינה המעשית, שמירת תיעוד הבחינה והעיון בו, והגשת ערר על תוצאות הבחינה.

 

 

ההגדרה הראשונה שנוספה לתקנה 206 עוסקת בזכיינים, ומנוסחת כך: "רשות הרישוי רשאית לבצע בחינה מעשית בנהיגה באמצעות מפעיל מרכז בחינות מעשיות בנהיגה שרשות הרישוי אישרה לכך והתקשרה עמו בחוזה, שנבחר לפי חוק חובת המכרזים… לאחר שמצאה כי התקיימו בו כל אלה:
א. 1. הוא מעסיק את אלה:
א. עובדים העומדים בתנאים לשם קבלת הסמכה לבוחני נהיגה שפורטו במסגרת ההתקשרות עם רשות הרישוי, ושמספרם כפי שפורט במסגרת ההתקשרות כאמור.
ב. מנהל מקצועי העומד בדרישות שפורטו בתנאי ההתקשרות עם רשות הרישוי.
ג. בעלי תפקידים אחרים הנדרשים, לשם ניהולו המקצועי, כפי שפורט בתנאי ההתקשרות עם רשות הרישוי".

בהקשר לכך צריך להבהיר שככל הידוע עד לרגע זה טרם גוייס מספר בוחני הנהיגה שנדרש לצורך ביצוע המבחנים כסדרם, ושקיימת בעיה משמעותית לגבי חלק מן המנהלים המקצועיים של הזכיינים, לנוכח השאלה אם הם באמת עומדים בתנאי המכרז.

הסעיף הרלבנטי הבא עוסק ב"ציוד הנדרש לשם יישום תקנות אלה" ומזכיר שהזכיין נדרש (לפי תנאי המכרז) שיהיו לו "ציוד מחשוב, עמדות צפיה בסרטונים, ומקום ומיתקנים לנוחות הנבחנים ומורי הנהיגה שלהם". סעיף ב' לתקנה קובע ש"רשות הרישוי תפרסם באתר האינטרנט של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, מידע בדבר אופן עריכת הבחינה המעשית בנהיגה ובכלל זה מידע בדבר צילום מהלך הבחינה וזהות הבוחן שיערוך אותה, המקום והמועדים שבהם ניתן לצפות בסרטוני הבחינה והמועד שבו ניתן להגיש ערר על תוצאות הבחינה ואופן הגשתו".

בין סעיפי המשנה שכלולים תחת הכותרת "אופן ביצוע בחינה מעשית בנהיגה" נכתב שהבוחן שיבצע בחינה "ייבחר ביום הבחינה מבין הבוחנים הזמינים לבחון באותו יום שהם גם מוסמכים לבחון לדרגת רישיון הנהיגה שלגביה נערכת בחינה מסוימת", שהבחינה המעשית בנהיגה "תתבצע במסלול נסיעה שייבחר באופן אקראי וממוחשב מבין המסלולים שאישרה רשות הרישוי, ותכלול ביצוע של מגוון פעולות מבין אלה המנויות בתקנה 206".

ההתייחסות החשובה הראשונה לתיעוד המבחן המעשי היא זאת: "מהלך הבחינה המעשית בנהיגה, למעט בחינה לדרגות האמורות בתקנות 176 עד 179 (מבחני אופנועים – ג.מ.), יתועד על ידי מצלמות שיצלמו את פנים הרכב ואת הסביבה מחוץ לו, באמצעות סרטונים שיקליטו את הנאמר בפנים הרכב אך שלא ייראו בהם פניהם של הנוסעים ברכב ושלא יאפשרו את זיהוי פניהם של עוברי הדרך מחוץ לו בעת הצפיה בהם… הסרטונים שצולמו… יישמרו במחשב הלוח של הבוחן, ויועברו למאגר נתוני הבחינות המעשיות בנהיגה של רשות הרישוי בתום כל סבב מבחנים המסתיים בנקודת היציאה אליהם, ולכל המאוחר בתום יום העבודה. לאחר העברת הסרטונים למאגר כחוק, יימחקו הסרטונים ממחשב הלוח".

לשאלה "כיצד ייקבע מי מן הנבחנים עבר את המבחן ומי נכשל?" עונות התקנות: "רשות הרישוי תקבע את תוצאות הבחינה המעשית בנהיגה באופן ממוחשב, על פי שקלול ממוחשב של החיוויים (שיתקבלו מן המערכת הממוחשבת לפי מה שיקליד לתוכה בוחן הנהיגה – ג.מ.)… רשות הרישוי תחליט אם לתת לנבחן רישיון נהיגה, לפי תוצאות הבחינה המעשית בנהיגה ותוצאות שאר הבחינות והבדיקות שנערכו לו לפי תקנות אלה והיא תמסור לנבחן הודעה על החלטתה בתוך יום עבודה אחד מביצוע הבחינה, במסרון או באמצעות מורה הנהיגה שלו, לפי בקשת הנבחן".

החלום ושברו

הלחץ הגדול של אנשי הייעוץ המשפטי במשרד התחבורה מפני טענות שנוגעות לצנעת הפרט ולמאגרי מידע, בשילוב העבודה החובבנית על מהלך ההפרטה מראשיתו ועד היום, יצרו מצב מביך שבו מעוקר ונעלם אחד היתרונות העצומים שיכולים היו להיות למהלך כולו.

הכנסת תיעוד מסודר למערכת הרישוי יכולה הייתה להניח את היסודות למעקב מסודר אחרי כל תהליך ההכשרה והנהיגה של כל נהג בישראל, וזאת במטרה לשפר במידה רבה את רמת הנהיגה ואת הבטיחות בדרכים על הכבישים שלנו. לו הייתה הרפורמה מנוהלת על-ידי גורמי מקצוע, והשאיפה העיקרית שלהם הייתה העלאת רמת לימוד הנהיגה, הם היו מתעקשים על תיעוד מסודר של מהלך ההכשרה והבחינה של כל תלמיד. בדרך זאת אפשר היה "לבחון לאחור" כל תאונת דרכים קשה או קטלנית, כדי לברר אם הנהג שהיה מעורב בה זכה להכשרה מתאימה או שמא קיים כשל במערכת שאותו אפשר לתקן. אפשרות זאת חשובה במיוחד לנוכח שיעור המעורבות הגבוה של נהגים צעירים בתאונות, והעלות העצומה של פרמיות ביטוח לנהגים צעירים.

אלא שתקנות התעבורה החדשות עושות בדיוק את הדבר ההפוך (!) ומתעקשות למחוק תיעוד שכזה. מצד אחד, לצורך האפשרות לערער על תוצאות המבחן, קובעות התקנות ש"רשות הרישוי תשמור במאגר נתוני הבחינות המעשיות בנהיגה, לגבי כל בחינה מעשית בנהיגה שנערכה… (את): טופס הבחינה… צילום מהלך הבחינה". אבל: "שמירה כאמור… תהיה עד לתום תקופה של 30 ימים מיום הבחינה, לכל היותר, ובתום התקופה האמורה תבער רשות הרישוי ממאגר נתוני הבחינות המעשיות בנהיגה את החומר שנאגר".

זאת ועוד: "מאגר נתוני הבחינה לא יכלול כל מידע נוסף זולת האמור בתקנת משנה א", וזאת במקום מצב שבו נשמר – למשל במחשבי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים – קובץ שמתעד את מבחני הנהיגה בצמוד לפרטי הנהגים החדשים ומורי הנהיגה שהכשירו אותם. במצב כזה, לאחר תאונה יכולים אנשי הבטיחות בדרכים לבחון לאחור את תהליך ההכשרה. אם לא די בכך נקבע גם ש:" רשות הרישוי תפריד את מאגר נתוני הבחינות המעשיות בנהיגה מכל מאגר מידע אחר, והיא לא תעביר את המידע הכלול בו או מקצת המידע, לכל מאגר מידע אחר והיא לא תצליבו עם כל מידע אחר".

כך, במקום להעצים את הבטיחות בדרכים עסקו אנשי משרד התחבורה בהליך ההפרטה ובערעור על כישלון במבחן, וקבעו ש"נבחן או מורה הנהיגה שלו רשאי, בתקופה של עד 7 ימים מהיום שבו קיבל את הודעת רשות הרישוי…לעיין בחומר שנאגר… לאחר התקופה האמורה… לביאורו של החומר שנאגר העיון בו יהיה פתוח לפני הגורמים האלה… לפני מפקח של רשות הרישוי שרשות הרישוי אישרה לשם הפיקוח על ביצוע הבחינה המעשית… לשם קבלת החלטה בערר שהוגש… לפני עובדי מרכז הבחינות… שרשות הרישוי אישרה לצורך בדיקת אופן הביצוע של בחינת הנהיגה המעשית באמצעות הבוחנים שמעסיק מרכז הבחינות…"

התקנות החדשות קובעות גם את שיטת ה"ערר על הבחינה המעשית בנהיגה" וקובעות שתלמיד יוכל להגיש ערעור באמצעות האינטרנט או בעזרת מורה הנהיגה שלו בתוך 7 ימים "מהיום שבו קיבל את הודעת רשות הרישוי"… בערר יצוינו פרטי הנבחן, האופן שבו הוא מבקש כי תימסר לו ההחלטה בערר, מועד הבחינה, ונימוקי הערר". החלטה, והודעה לתלמיד, אודות תוצאות הערעור שלו חייבות להימסר לו "בתוך 14 ימים מיום הגשת הערר", כלומר שתלמידים רבים יעדיפו פשוט להיבחן מחדש במקום להמתין שבועיים לתוצאות הערעור שלהם.

מועד כניסת התקנות לתוקף נקבע ליום 15 ביולי 2018, כלומר היום שבו הובטח לנו שהמערכת המופרטת תתחיל לעבוד.

את תגובת משרד התחבורה נפרסם אם וכאשר נקבל כזאת.