נבחרת
הכותבים
מחיר המוות: טקאטה תשלם פחות ממיליארד דולר

מחיר המוות: טקאטה תשלם פחות ממיליארד דולר

למרות שיצרנית כריות האוויר נחשדת בטיוח רב שנים שגרם למותם של עשרות ולקריאה לתיקון הגדולה בהיסטוריה של תעשיית הרכב – היא צפויה לשלם קנס צנוע יחסית. החשש: קנס גבוה יותר יוביל לקריסה ודאית של החברה


יצרנית כריות-האוויר ומערכות הבטיחות היפנית 'טקאטה', אשר אחראית למותם של עשרות בני אדם ופציעתם של מאות כתוצאה משימוש בחומר נפץ בעייתי במנגנוני הניפוח של כריות-אוויר מתוצרתה, צפויה לקבל ממינהל הבטיחות בדרכים הפדרלי האמריקני "סגירת תיק" תמורת קנס של פחות ממיליארד דולר בלבד.

 

 

מקורות שונים בארה"ב, בהם העיתון הכלכלי הנחשב 'וול סטריט ג'ורנל', דיווחו בסוף השבוע על ההסדר שמתגבש בין המינהל לבין החברה היפנית, הגם שזה עדיין לא זכה לתגובה רשמית של אף גורם.

שאלה חשובה שנותרת לפי שעה ללא מענה היא האם תשלום הקנס הוא חלק מעסקה שכוללת גם הפסקת החקירה הפלילית כנגד בכירים בחברה – כפי שהיה בפרשות "התאוצה הבלתי נשלטת" של טויוטה (שבה לא נמצא "אקדח מעשן") ובפרשת 'סוויטשגייט' של ג'נרל מוטורס (שבה הוכח שהיו טיוח והסתרה), או שתיק החקירה ייסגר רק בהקשר של הפרת חובת הדיווח של החברה עצמה למינהל האמריקני (שבגינה טקאטה כבר נקנסה ב-70 מיליון דולר).

"פרשת טקאטה" החלה לאחר שהיצרנית היפנית בחרה להשתמש במנגנוני הניפוח של כריות אוויר בחנקת אמוניום, שהוא חומר נפץ זול יותר מזה שבו משתמשות רוב היצרניות המתחרות, וזאת למרות חוסר היציבות שלו והנטייה שלו לפיצוץ אלים.

במהלך השנים רשמה החברה מספר פטנטים אשר מעידים על ניסיונותיה להשיג שליטה טובה יותר באלימות הפיצוץ של חנקת אמוניום, אולם במשך עשור שלם – החל ממקרי פציעה ראשונים שנודעו ליצרנית הרכב הונדה, ובאמצעותה לטקאטה, סביב שנת 2004 – ועד לחשיפת הפרשה לפני כשנתיים – הוסתר ככל הנראה מידע בחברה.

בין השאר, כפי שעלה במהלך השנתיים האחרונות בהליכים אזרחיים שונים – בעלי תפקידים בחברה שינו תוצאות של ניסויים והסתירו מידע מפני גורמים רשמיים ומפני הלקוחות של החברה – יצרניות הרכב.
גם כאשר כבר היה ברור למנהלי טקאטה שמדובר בבעיה בטיחותית שדורשת ביצוע החלפה של מנגנונים במכוניות שנעות על הכבישים הם לא דיווחו על כך בזמן למינהל הבטיחות, כמתחייב בחוק האמריקני.

רוב היצרניות המתחרות בטקאטה ניסו גם הן להשתמש בחנקת אמוניום – חברת TRW אפילו ייצרה מספר סדרות מסחריות של מנגנוני ניפוח כאלה וחברת 'אוטוליב' בחנה ברצינות את הטכנולוגיה הזאת כבר בשנת 1990 – אולם בכל המקרים הסתבר שמדובר בחומר זול אבל בעייתי.

אנשי טקאטה התעקשו להמשיך ולהשתמש בחומר על אף כל סימני האזהרה וכיום נאלצת החברה לבצע את הקריאה לתיקון הגדולה בהיסטוריה של תעשיית הרכב, אשר נאמדת בכ-100 מיליון מנגנוני ניפוח ברחבי העולם.

מנגנוני הניפוח שמכילים חנקת אמוניום נוטים להתפוצץ באופן אלים מכפי שתוכננו לפעול ותוך כדי כך להתפרק ולירות חלקי מתכת לתוך תא הנוסעים. הבעיה מחריפה עם הזמן היות שמצבו של החומר מתדרדר ככל שהוא נחשף לחום וללחות.

המספר המדויק של בני אדם שנפצעו ונהרגו כתוצאה ממנגנוני הניפוח של טקאטה לא ייוודע לעולם מכיוון שרוב המנגנונים שהופעלו התפוצצו במהלך תאונות דרכים שבהן קשה לקבוע אם נהג או נוסע נפגעו כתוצאה מהפגיעה ברכב או בגלל חלקי מנגנון הניפוח. עם זאת, עד כה ידוע על יותר מ-16 מקרי מוות ומעל 200 מקרי פציעה ברחבי העולם, אשר מיוחסים למנגנוני הניפוח האלה, וצריך להניח שהמספרים האמיתיים גדולים יותר.

טקאטה עצמה נמצאת על סף פשיטת רגל ובתוך כדי תהליך של התארגנות למכירתה. זאת אולי הסיבה לכך שגובה הקנס שיוטל עליה נמוך – בהתחשב בחומרת המעשים ובתוצאות שלהם וצפוי לעמוד על "מאות מיליוני דולרים ובכל מקרה לא יותר ממיליארד דולר" – כפי שדיווח ה'וול סטריט ג'ורנל'.

מדובר בקנס צנוע מאד ביחס לקנסות של כ-5 מיליארד דולר שספגה פולקסווגן בארה"ב בפרשת 'דיזלגייט' (שם אמנם בוצעה הונאה אבל לא היו נפגעים בנפש), לקנס בסך 1.2 מיליארד דולר שספגה טויוטה (שם היו נפגעים אבל לא ברור אם הייתה רשלנות והאם היה טיוח, ובכל מקרה לא היו האשמות פליליות), ול-900 מיליון דולר קנס שספגה ג'נרל מוטורס בפרשת 'סוויטשגייט'. על פי הדיווח, כנראה שגם הקנס הזה לא ישולם על-ידי טקאטה בתשלום אחד אלא לאורך מספר שנים.

מנגד, ייתכן שקנס בגובה גבוה יותר יוביל לפשיטת רגל מידית של החברה, מה שלא יאפשר לה לשלם כל קנס בכלל, וזאת ככל הנראה הסיבה שבגללה נושאות בינתיים רוב יצרניות הרכב בעלויות הטיפול בקריאות לתיקון ולא דורשות אותן מטקאטה.
מכל מקום, ההסדר הסופי בין המינהל לטקאטה צפוי להיחתם בשבועות הקרובים ולאחר מכן יינתן לו פרסום רשמי.

הקנס שיוטל על טקאטה אולי יסיים את ההליכים הפליליים שמנהלת ממשלת ארה"ב אבל לא מהווה סוף פסוק מבחינת תביעות אזרחיות כנגד החברה: טקאטה כבר נתבעת בהליכים של תביעות ייצוגיות וכן בתביעות אזרחיות כספיות נוספות, בעיקר בארה"ב.

ומה מותקן במכונית שלך?

בשונה מארה"ב, בישראל לא יכולים נהגים, נוסעים ובעלי רכב לדעת האם במכונית שלהם מותקנות כריות-אוויר עם מנגנוני ניפוח מתוצרת טקאטה, וזאת מכיוון שהגוף שאמור לשמור על חיינו – משרד התחבורה – לא אוסף באופן יזום, ובוודאי לא מפרסם – נתונים אודות קריאות לתיקון בכלל ולגבי פרשת טקאטה בפרט.

השיטה, העצלנית והרשלנית יש לומר – שבה נוקט משרד התחבורה בכל הקשור לתקלות סדרתיות היא הסתמכות על דיווחים של יבואני הרכב, וזאת למרות שבמשרד מבינים שהיבואנים הינם רק "יד שניה" למידע הזה. יבואני רכב יכולים לדווח אך ורק על קריאות לתיקון שמדווחות להם על-ידי יצרניות הרכב, ולכן אם יצרנית סבורה שהשוק הישראלי לא מספיק חשוב מבחינתה, או שמנהלים בחברה מבינים שאף אחד לא צפוי לעונש אם לא ידווח בישראל על קריאה לתיקון – ברור שלא תהיה לה מוטיבציה לפעול בנחישות רבה מידי ולדווח על כך לנציגיה בארץ הקודש.

במצב שבו יצרניות רכב נאלצות להתמודד עם מחסור במנגנוני ניפוח סביר שחלקן לפחות יפעל לבצע קריאות לתיקון במקומות שבהם הן חשופות לסנקציות כספיות ופליליות לפני שיפעלו באותו עניין אצלנו, בישראל.

את תגובת משרד התחבורה נפרסם אם וכאשר נקבל אותה.


תגובות

גיל מלמד

נכתב על-ידי גיל מלמד

עיתונאי רכב מאז שנת 1986, מתמחה בכלי רכב, בטיחות בדרכים, ביורוקרטיה ופוליטיקה של התחבורה. כתיבה עיתונאית (בין השאר) במגזינים 'טורבו' ו'מוטו' ובעיתונים היומיים 'ידיעות אחרונות', 'טלגרף', 'מעריב', 'סופהשבוע', 'ג'רוזלם פוסט' ו'ישראל פוסט'. ממקימי המגזין 'מוטו', עורך ראשי של 'טורבו', ועורך תחום הרכב ב'מעריב'.

ארכיון: