חדשות רכב ותחבורה

מה הוא פריט האבזור המיותר ביותר במכונית?

סקר של ג'נרל מוטורס מצא שרק 38% מן הנהגים משתמשים בו, וגם זה רק במצבי נהיגה מסוימים

רשימות האבזור במכוניות מודרניות ארוכות בימינו לאין שיעור מאשר בעבר, וכוללות שלושה סוגים של מערכות: כאלה שיצרני הרכב חייבים להתקין מפני שהן נחוצות להפעלת הרכב או נדרשות על-פי חוק, למשל בורר הילוכים או בקרת יציבות, כאלה שמשדרגים את חוויית הלקוח ויש להן ביקוש – למשל מערכת מולטימדיה או מיזוג אוויר, וגם כאלה שאין בהן כל צורך מעשי אבל קל וזול להתקין אותן והן ממלאות שורה נוספת ברשימת האבזור.

 

 

על תואר "פריט האבזור המיותר ביותר במכונית" מתמודדת בהצלחה רבה מערכת החלפת הילוכים "ידנית" לתיבות אוטומטיות, אשר מותקנת מאחורי גלגל ההגה, מה שמכונה במקרים רבים "משוטים" או "פליפרים". בוררי הילוכים כאלה באים במגוון צורות ולרוב עשויים מפלסטיק או מתכת, שיטת ההפעלה שלהם לא אחידה אך הנפוצה ביותר היא שהבורר השמאלי מוריד הילוכים והימני מעלה אותם, והם באו לעולם בשלהי שנות ה-80 של המאה הקודמת – בתחילה במכוניות ספורט אמיתיות ובמורד הדרך בכל סוג של מכונית או קרוסאובר.

חברת המחקר האמריקני אדמונדס בדקה ומצאה שפליפרים להעברת הילוכים בתיבות אוטומטיות מותקנים כיום בכ-200 דגמים שונים של מכוניות שנמכרים בארצות הברית, ולא יהיה זה מוגזם להניח שרוב רובם המכריע אינם דגמים ספורטיביים.

 

 

למען האמת, פליפרים מותקנים כיום בטויוטה קאמרי, שמחזיקה באחד משיאי הבורגנות המוטורית, בטנדר פורד F-150, בדגמי בנטלי ובמכוניות מתוצרת קאדילק, וגם בסובארו XV ובדגמים רבים ושונים של קיה, סובארו, הונדה ויצרניות נוספות. העניין הוא שרוב הלקוחות של אותם דגמים לא ממש משתמשים באמצעי המוזר הזה, וחלקם אפילו לא יודע שהוא קיים.

בכתבה שפורסמה לאחרונה בניו יורק טיימס מצוטט ניק ריצ'רדס, מנהל פיתוח המוצר בג'נרל מוטורס, שאומר שמחקר של החברה בדק ומצא שלקוחות שבמכוניות שלהם מותקנים "משוטים" כאלה משתמשים בהם לעתים נדירות בלבד: יותר מ-62 אחוזים מן הנשאלים ציינו שהם מחליפים הילוכים בדרך זאת "פחות מפעמיים בשנה", כלומר בין אפס פעמים לבין מקסימום פעמיים.

תחשבו על זה: כמעט שני שלישים מן הנהגים שבמכוניות שלהם מותקנים "משוטים" להעברת הילוכים נכנסים למוסך יותר פעמים מכפי שהם נוגעים בבורר ההילוכים הזה, עושים יותר בדיקות דם, אוכלים יותר ארוחות לא טעימות או טורקים טלפון לנציג מכירות מעצבן.

ומה עם האחרים? יותר ממחצית מבין 38% הנשאלים שהצהירו על עצמם שהם כן משתמשים ב"פליפרים" שלהם טענו בסקר שהם משתמשים בהם "במצבי נהיגה ספורטיביים", וגם כאלה, מותר לשער, לא מאד מרתקים את מי שנוהגים בטויוטה קאמרי או בסובארו XV. במילים פשוטות, הסיבה העיקרית שבגללה חושבים יצרני הרכב שלקוחות רוצים שבמכונית שלהם תותקן מערכת כזאת היא אותה סיבה שבגללה הכומר רוצה שיהיו לו אשכים: "שיהיה".

 

בורר הילוכים מאחורי ההגה של מכונית היברידית, הונדה אינסייט זצ"ל

קל להסביר מדוע המערכת הזאת מיותרת עבור רוב רובם המכריע של דגמי המכוניות, וגם עבור רוב מי שנוהגים בהן, אך אין מנוס מהסבר טכני פשוט. בשונה מבורר הילוכים של תיבה ידנית, "משוטים" שמותקנים מאחורי גלגל ההגה הם בסך הכל מיקרו-מתגים ששולחים הוראה אלקטרונית אל מחשב ניהול תיבת ההילוכים האוטומטית או האוטומטית-רובוטית. לחיצה על אחד מהם יכולה לחולל העלאה או הורדה של הילוך, אבל רק בתנאי שהמחשב סבור שזה לא יפגע בתיבת ההילוכים (למשל, אי אפשר להוריד הילוך אם כתוצאה מכך יעלה סל"ד המנוע לתחום שיפגע בו או בתיבה).

מחשב הניהול של תיבת ההילוכים גם מחליט מתי בדיוק תבוצע העברת ההילוך, וזה עלול להתרחש כמה חלקי שניה מאוחר מכפי שהנהג רצה שזה יקרה, אם בכלל. העלאת הילוך היא פעולה מיותרת כמעט תמיד (אלא במכוניות שנועלות את ההילוך שאליו הורדנו) , לכן אנחנו נשארים עם מנוף אחד שלפעמים אפשר לעשות בו שימוש. אלא שבחלק ניכר מן המצבים שבהם לחיצה על הפליפר אכן תוריד הילוך – גם לחיצה נחושה על דוושת התאוצה, אותו "קיק דאון" עתיק יומין – תעשה בדיוק את אותה פעולה.

באותם מצבים נדירים שבהם לא די ב"קיק דאון" (למשל אם רוצים להשיג תגובה מהירה יותר) אפשר להשתמש בבורר ההילוכים הרגיל שעושה בדיוק את אותה פעולה אלקטרונית מול מחשב ניהול התיבה.

כמובן שכל זה מתגמד לעומת מה שחש כל נהג שגדל על תיבת הילוכים ידנית או מי שחי איתה בחיי היום יום שלו. תיבה אוטומטית, ואפילו אוטומטית רובוטית, יכולה אמנם להיות מהירה יותר מתיבה ידנית (ולרוב היא גם כזאת) אבל לעולם לא תספק את תחושת השליטה והדיוק של הפרדת מצמד. במילים פשוטות, מי שבאמת רוצה לחוש חוויה "ספורטיבית" ממילא יבחר במכונית מתאימה (ואם היא מצוידת בתיבה אוטומטית ייתכן שהוא כן יעשה שימוש במנופים), ומי שבוחר באחד מעשרות הדגמים הסדרתיים שמציעים כיום "פליפרים" לא יחוש שום תחושה "ספורטיבית" גם אם ישוט עם המשוטים שלו בירקון.

אז מדוע יצרניות הרכב מתקינות "משוטים" בכל כך הרבה דגמים? התשובה הפשוטה היא "מאותה סיבה שהכלב מלקק את עצמו": כי הן יכולות. קבוצת מיקוד של טויוטה, למשל, הניבה ליצרנית את התובנה לפיה מעט יותר משליש מן הלקוחות של קאמרי מעוניינים בפיצ'ר הזה, וגם אם הם לא ישתמשו בו לעולם נחמד להם לדעת שהוא קיים. מבחינת טויוטה זה מספיק טוב.

בל נשכח גם שעבור יצרנית רכב מדובר בסך הכל בהתקנה של עוד שני מתגים משני צידי עמוד ההגה, וחיבור שלהם אל מערכת שממילא קיימת במכונית, כלומר שזהו מאמץ שולי שמושג בעלות זניחה , וזאת סיבה מספיק טובה לכך שהמערכת המיותרת הזאת תוסיף לקשט בעתיד יותר ויותר דגמים (עד לעידן המכונית החשמלית).