נבחרת
הכותבים
מבחן ישראלי לסיאט איביזה 1.0 אוטומטית

מבחן ישראלי לסיאט איביזה 1.0 אוטומטית

למרות ההתייקרות שלה איביזה החדשה של סיאט נותרה מכונית הסופר-מיני המשתלמת ביותר בשוק שלנו, ובין הבודדות שמוצעות עם בלימת חרום אוטונומית


שורה תחתונה תחילה
מכונית חדישה, מרווחת, חדה, בטוחה ומהנה לנהיגה. והמחיר? התייקר.

 

מה זה?

הדור החמישי של המכונית החשובה והנמכרת ביותר של סיאט הוא סנונית ראשונה בדור חדש של מכוניות אירופאיות קטנות בכלל, ומכוניות סופר-מיני מבית פולקסווגן בפרט.

התבססות על פלטפורמה מודולרית חדשה, לראשונה בקטגוריה הזאת, אפשרה לסיאט לארוז יותר מרחב פנימי ושימושיות, יותר טכנולוגיה, יותר בטיחות ויותר איכות לתוך חבילה אחת, ולהציב אותה בחזית כמכונית הסופר-מיני הטובה ביותר שמוצעת בישראל לעת עתה (למעט מכוניות פרימיום).

מיצוב, עיצוב

אי אפשר לדבר על איביזה מבלי להדגיש את התפקיד החשוב שמילא הדור היוצא שלה (לפני ואחרי מתיחת הפנים שלו) בעיצוב סביבת מחירים שפויה יותר מאשר כמה ממתחרותיה.
כעת, עם המכונית החדשה, טיפס מחיר המחירון של גרסת 'סטייל', שאותה בחנו כאן, והוא נושק ל-100,000 ש"ח.

זאת עלולה להיות נקודת מבחן לא פשוטה עבור מותג ('איביזה' ידוע בישראל לא פחות מ'סיאט', אולי אפילו יותר) שבנה לעצמו מוניטין כמי שהציע את התמורה הטובה ביותר לכל שקל.
באותה גזרת מחיר, פחות או יותר, אפשר לקנות טויוטה יאריס (101-104 אלף ש"ח) – שעברה לאחרונה מתיחת פנים ומוצעת עם מנוע חדש ושפע מערכות בטיחות מתקדמות, מאזדה 2 (99-105 אלף ש"ח) שמוצעת עם מנוע מעולה, רמת אבזור נדיבה, ומציעה התנהגות כביש מהנה או רנו קליאו שמככבת לאחרונה גם במבצעי ה-0 ק"מ, ויש גם מתחרות ראויות נוספות.

נכון, יבואני סיאט הוסיפו גרסת בסיס חדשה, 'רפרנס', שמחיר המחירון שלה הוא 90 אלף ש"ח וכמו בכל רמות האבזור האחרות גם היא מוצעת עם מערכת בלימה אוטונומית חשובה מאד, אבל כבר באולם התצוגה בולטים ההבדלים (מסך מגע מכובד בגודל 8 אינטש, חישוקי סגסוגת נאים ובקרת שיוט אדפטיבית) ואלה משכנעים את הלקוח להוסיף 7,000 ש"ח ולקנות את רמת האבזור השנייה, 'סטייל'.

פער המחיר בדור הקודם אולי מיצב את איביזה כמוצר מעט נחות יחסית למתחרותיה אבל היו לו שני יתרונות מהותיים. ראשית, הוא המחיש את העובדה שסיאט מכוונת לקהל פרטי ומשחקת פחות במשחק המלוכלך של "מחיר מחירון תיאורטי שממנו מעניקים הנחה נדיבה ללקוחות מוסדיים".

שנית, הוא הפך אותה למכונית אטרקטיבית מאד, למעשה למכונית האטרקטיבית ביותר בקטגוריה שלה בישראל, ופיצה על כך שהיא ישנה מן הממוצע ופחות אמינה וסחירה (לפחות בתחושה המקובלת בציבור) יחסית למתחרות היפניות שלה.
עם נחיתת הדור החדש בישראל הציעו יבואני סיאט את גרסת 'סטייל' במחיר השקה של 90,000 ש"ח, וזה כבר מחיר סופר-אטרקטיבי יחסית למכלול שאיביזה החדשה מציעה. צריך לקוות ששער האירו, והתנאים המסחריים, יאפשרו לאיביזה להוסיף ולשחק במגרש הטבעי שלה: תחתית המחירון ולא בחלקו האמצעי.

למרות שמדובר במכונית חדשה לגמרי בחרו מעצבי סיאט לשמר במידה רבה את קווי העיצוב המוכרים מן הדגם היוצא, ומ'ליאון' הגדולה יותר, ולמרות שזה עלול לאכזב יש בכך תרומה גדולה לשמירת הערך של הדגם היוצא (בשונה, למשל, מן המעבר מעיצוב עגלגל לחד, כמו בדור הקודם).

בעיניי מדובר במכונית נאה מאד, מודרנית וצעירה, ולמרות שהיא לא שומטת את הלסתות של מי שמביט בה היא ניצבת בשורה אחת עם המכוניות היפות בקטגוריה שלה: רנו קליאו ומאזדה 2.
העיצוב החדש חד, כאמור, ומשדר תחושה ספורטיבית, והחיסרון העיקרי שלו הוא שהוא מסתיר את העובדה שהמכונית גדלה מאד – לא באורך שלה (שנותר דומה) אלא בממדים המשמעותיים להגדלת המרחב הפנימי – בסיס גלגלים ארוך באופן דרמטי עם תוספת של 9.5 ס"מ, ומפתח גלגלים (רוחב) שהוגדל ב-8.5 ס"מ משמעותיים ביותר.

עיצוב פנים, שימושיות

"אוטו אמוסיון" – הסיסמא של סיאט שמנסה להציג את המותג כצעיר ותוסס – לא התנוססה מעל למחשבים של אנשי מחלקת עיצוב הפנים שאחראים לאיביזה. חבל שהם בחרו בפלסטיקה פשוטה ומשמימה לבנות ממנה את סביבת הנהג.

לזכותם צריך לומר שעיצוב הפנים שימושי ויעיל, הנדסת האנוש טובה מאד, המושב נוח (על אף שהוא מעט קצר מידי), קל להגיע לתנוחת נהיגה טובה, ולוח המחוונים ברור וקריא מאד. אחד היתרונות הבולטים של איביזה ביחס לכל מתחרותיה בקטגוריה הוא מרחב פנימי רב – גם מלפנים וגם מאחור – ועיצוב פנים שמדגיש את הרווחה הזאת. יתרון המרחב בולט במיוחד כאשר משווים בין איביזה הבסיסית, שמוצעת במחיר חדירה של 85,000 ש"ח (לתקופת ההשקה) לבין קיה פיקנטו שהיא מכונית המיני הטובה ביותר לטעמנו כעת אך עולה בין 70 (גרסת ה-1.0 ליטר) ל-80 (1.2 ליטר) אלף ש"ח.

עם פער מחיר צנוע שכזה אין סיבה שלא להעדיף מכונית שמציעה רמת שימושיות הרבה יותר גבוהה, אפשרות סבירה יותר לשנע שלושה נוסעים מאחור, את תא המטען הגדול והמרווח ביותר בקטגוריה ורמת בטיחות פאסיבית ואקטיבית גבוהה בהרבה.

חבל אמנם שבקדמת הקונסולה האמצעית אין תא חפצים נסגר, אבל באופן כללי מפוזרים סביב הנהג לא מעט תאי חפצים פתוחים (וקופסא נסגרת קטנה בין המושבים) שעושים אותה יותר שימושית מרבות ממתחרותיה.

אנשי סיאט ויבואניה ויתרו על כמה אביזרי נוחות ובטיחות, למשל בקרת אקלים, התנעה ללא מפתח או מערכת התרעה מפני סטייה מנתיב הנסיעה, אבל פינקו עם מערכת שמע טובה מאד , מסך מרכזי גדול, איכותי ושימושי ובקרת שיוט אקטיבית, וגם, כרגיל בבית פולקסווגן: עם מחשב דרך רב משימתי. גם איכות ההרכבה גבוהה ומפצה מעט על רשימת האבזור המצומצמת.

התנהגות, נוחות

הסיסמא "אוטו אמוסיון" בהחלט הייתה נר לרגלי אנשי מחלקת המתלים והשלדה, או שהיה קשה להם לפשל כשנקודת הפתיחה הייתה פלטפורמה מודרנית, והם כיילו את המתלים לנוקשות ספורטיבית מהנה לנהיגה.

טעות להשוות בין איביזה הבסיסית לבין מכונית ספורטיבית יקרה – היא לא יכולה ולא אמורה להיות כזאת – אבל כאשר משווים בינה לבין כל מי שבאמת מתחרה בה בקטגוריה הרלבנטית היא בולטת ככזאת שמשדרת הנאה מנהיגה ותחושת קשיחות נעימה.

 

 

שליטה טובה בגלגול הגוף ושיכוך החזרה מצוין גובים במקרה הזה מחיר סביר, ונמוך באופן מפתיע, מן הנוחות הכללית. זאת בזכות כושר ספיגה טוב של המתלים, שמייצר שיכוך מהמורות מדויק ונעים.

רק במבחן השוואתי נוכל אמנם להתחייב על כך, אבל הרושם הוא שאיביזה החדשה מספקת את השילוב הטוב ביותר בקטגוריה בין התנהגות, נוחות ותחושת דיוק – מקום שבעינינו היה שמור עד כה למאזדה 2. התוצאה, בכל מקרה, היא מכונית מאד סלחנית ובטוחה.

בואו לא נתבלבל: מי שחי בסביבה של כבישים מחורצים ומשובשים יעדיף אולי לנהוג עליהם לאט יותר, ועם מכונית כמו סיטרואן C3 החדשה, וזאת מפני שאיביזה תנער אותו לא מעט. ויחד עם זאת, שיכוך קשיח ומדויק מייצר תחושת נוחות ואיכות הרבה יותר גבוהות מאשר שיכוך רך ונימוח.

שיכוך הרעשים מצוין, ותורם תרומה רבה מאד לתחושת האיכות הכללית, הגבוהה, כשהחריג היחיד – לפעמים – הוא צליל גרגור של המנוע כשהוא מאיץ מסל"ד נמוך.

מנוע

סיאט משתמשת במנוע ה-1.0 ליטר טורבו-בנזין החדש של קבוצת פולקסווגן, כעת כבר בגרסה 1.1 המשודרגת שלו שמספקת 115 כ"ס, וזהו המנוע התלת-צילינדרי המשכנע ביותר שקיים כיום, מנוע שאינו מאד חזק אבל תפור בול על המכונית הזאת.

השילוב של תיבת ההילוכים האוטומטית-רובוטית בת 7 יחסי ההעברה מושלם גם הוא, והעסק עובד נהדר כמעט בכל המצבים – למעט כאשר מאיצים בחיפזון מ-1,000 ל-2,000 סל"ד, במצבים שונים בתוך עמוסי תנועה, או כאשר מאתגרים מכונית עמוסה במיוחד בעליות תלולות. בכל שאר מצבי הנסיעה, גם בעיר, גם בפרברים וגם על הכביש הפתוח, מתקבלת מכונית מאד נעימה ומהירה.

 

 

מדידה במשאבת הדלק גילתה לנו שמדובר במנוע חסכוני: בשקלול כל מצבי הנהיגה הוא צרך רק 15 ק"מ לליטר, ובנהיגה רגועה הוא יכול להגיע גם ל-18 קמ"ל.

בטיחות

איביזה היא בין מכוניות הסופר-מיני הבודדות שמצוידות במערכת בלימה אוטונומית כבר בגרסת הבסיס שלה, ובמבחני הריסוק של פרויקט Euro-CNAP היא קיבלה 5 כוכבים.

מדד הבטיחות ההזוי של משרד התחבורה, זה שמדרג את סוזוקי סלריו בציון 6, מעניק לה רק את הציון 3, אבל כל אדם נורמלי יעדיף להימצא באיביזה ולא בסלריו במקרה המצער של תאונה (באיביזה יש לו גם סיכוי טוב יותר להימנע מתאונה).

חבל שאנשי סיאט ויבואניה לא דאגו גם להתרעת סטייה מנתיב הנסיעה, אבל אם משקללים את היכולות האקטיביות שלה ואת ההגנה הפאסיבית סביר שמדובר באחת ממכוניות הסופר-מיני הבטוחות ביותר בשוק כיום.

 

שורה תחתונה

איביזה התייקרה אמנם, ורשימת האבזור שלה מעט דלה, אבל עדיין מדובר המכונית שמציעה את "החבילה" המשתלמת ביותר מבחינה כלכלית, ובכלל.
זאת מכונית מודרנית מכל מתחרותיה, מרווחת יותר מרובן, איכותית, שימושית, חסכונית, והיא מהנה יותר לנהיגה כמעט מכל מכוניות הסופר-מיני. מערכת הבלימה האוטונומית ראיה לצל"ש מיוחד.

במחיר השקה של 90,000 ש"ח לגרסת 'סטייל' – איביזה החדשה היא קניה מאד משתלמת, אבל ככל שהיא נצמדת לגזרת ה-100 אלף ש"ח היא תתקשה להתמודד עם המוניטין של טויוטה יאריס ומאזדה 2.

 


תגובות

גיל מלמד

נכתב על-ידי גיל מלמד

עיתונאי רכב מאז שנת 1986, מתמחה בכלי רכב, בטיחות בדרכים, ביורוקרטיה ופוליטיקה של התחבורה. כתיבה עיתונאית (בין השאר) במגזינים 'טורבו' ו'מוטו' ובעיתונים היומיים 'ידיעות אחרונות', 'טלגרף', 'מעריב', 'סופהשבוע', 'ג'רוזלם פוסט' ו'ישראל פוסט'. ממקימי המגזין 'מוטו', עורך ראשי של 'טורבו', ועורך תחום הרכב ב'מעריב'.

ארכיון: