נבחרת
הכותבים
מבחן דרכים: טויוטה פריוס החדשה

מבחן דרכים: טויוטה פריוס החדשה

טויוטה משיקה את הדור הרביעי של פריוס על כבישי ספרד, ואנחנו מביאים לכם התרשמות ראשונה. ירוקים ובוגרי פריוס 2.0 ו-3.0 – תתרגלו למשהו שנראה אחרת


כל מי שנהג מימיו בפריוס דור 2.0 או 3.0, ויניח את עצמו על מושב הנהג של הדור החדש, הרביעי, של טויוטה פריוס, יבחין שהכל סביבו נראה אחרת חוץ מאשר אותה תחושה מוכרת של נהיגה בטויוטה פריוס.

מצד אחד, מהנדסי טויוטה התאמצו, והצליחו, לשמר את התחושה של נהיגה במכונית שהיא לא רק היברידית אלא "ממש פריוס", ובעשותם כך שימרו גם את הדברים הטובים אבל גם כמה מן התכונות הפחות טובות, ומצד שני הם בראו עולם חדש, אמיץ יותר מאי פעם בעבר, ומובחן יותר.

 

טויוטה פריוס 4 - 2016.jpg - 012

 

וזאת כנראה האבחנה החשובה ביותר לגבי פריוס דור 4.0, שעליה נהגנו במסגרת ההשקה הבינלאומית לעיתונות, שאליה הוזמנו כאורחי טויוטה: העיצוב שלה הופך אותה לאחת המכוניות המובחנות ביותר על כבישי העולם כיום, יש מי שיאהב את זה מאד ואחרים לא יוכלו להתחבר לזה בכלל, וכך חותכת פריוס קו פרשת מים ברור בין אלה לאלה.

העיצוב – בעיקר החיצוני – מייחד את פריוס לאורך כמעט 19 שנותיה וארבעת הדורות שלה.

הדור הראשון, שלמרבה המזל לא יובא לישראל, היה מוזר ומשעמם – שלא לומר מעבר לכך, אבל פסח על שתי הסעיפים: המכונית לא הייתה שונה או ייחודית מספיק כדי לזעוק: "אני אדם בעל מודעות סביבתית. אני נוהג בפריוס!", אבל גם לא הייתה יפה ומושכת מספיק כדי להתעניין בה – להבדיל מאשר בטכנולוגיה פורצת הדרך והשנויה במחלוקת שהיא הציגה בשעתו.

אבולוציה עיצובית אמיתית החלה מן הדור השני והלאה, ומאז ועד היום יכולים לקוחות פריוס להצהיר: "אני לא כמו כולם. פחות דלק, פחות זיהום אוויר, יותר טכנולוגיה – זה מי שאני".

 

טויוטה פריוס 4 - 2016.jpg - 006

 

הפעם, אין מה לומר, חייבים להסיר את הכובע בפני מעצבי טויוטה שלקחו את המשימה הזאת רחוק מאד, הכי רחוק שאפשר מפריוס דור 1.0, וממש פיסלו מכונית מאד מושקעת בכל זויות שלה, בכל חלק – מבחוץ וגם מבפנים.
נכון, הם ללא ספק היו מגמתיים: לפחות במידה מסוימת פריוס היא פרסומת מתגלגלת לדור הבא של טכנולוגיה עתידנית מבית טויוטה כאשר היא לוקחת הרבה מאד השראה מעיצובה של טויוטה 'מיראי' – מכונית המימן הסדרתית הראשונה בעולם.

אבל מה שחשוב הוא מבחן התוצאה, ואת המבחן הזה הם עוברים עם ציון גבוה מאד: מי שנהג בפריוס דור 2.0 הקרין לסביבתו את "המסר הירוק", ובכל זאת נהג במכונית גמלונית ומבוגרת למראה, שלא לומר זקנה.
המצב השתפר מאד בדור 3.0, עם קווים מעודנים יותר, אבל כעת, עם מכונית שנמתחת על פני בדיוק אותו בסיס גלגלים (270 ס"מ) של דור 3.0, אבל עם אורך ורוחב כללי גדולים יותר, עם גובה נמוך יותר ב-2.5 ס"מ, ועם תנוחת ישיבה נמוכה בכ-6 ס"מ – פריוס דור 4.0 נראית מודרנית ודינמית, עתידנית, מדויקת, לא בהכרח יפה לכל עין אבל ודאי מאד מיוחדת, והיא זועקת "אני נוהג בפריוס, מכונית היברידית!"

דורות 2.0 ו-3.0 היו מיוחדים גם בעיצוב הפנים שלהם, אבל במקרה הזה קשה לומר את זה כמחמאה. עיצוב הפנים שם את הדגש על מסכים עם גרפיקה ילדותית שהטריחה את יושבי המכונית בזרימת האנרגיה בין מנוע הבנזין לגלגלים או לגנרטור, מן הסוללה למנועים החשמליים וחוזר חלילה.

בעיקר הפריעו ה'ספויילר' האחורי שחסם את שדה הראיה לאחור, ובורר ההילוכים הלא קונבנציונלי שמאפשר לייצר בלימת מנוע (חשמלית) לטובת אגירת אנרגיה, אבל מהונדס להיגיון רובוטי כלשהו.

הפעם נעשתה קפיצת מדרגה גדולה, אם כי במידת מה על חשבון השימושיות.

ראשית לכל, צריך לשבח את מעצבי טויוטה על ההשקעה בפיסול הפנים – הם הצליחו לברוא סביבת נהג בעלת מראה עתידני, מאד מושקע, עם קימורים מאד ייחודיים שמייצרים תחושת מרחב טובה מאד תוך שימוש בחומרי דיפון איכותיים.

כרגיל, לעיצוב מיוחד יש מחיר ולא כולם יהיו מוכנים לשלם אותו.
בין המושבים מונחת אמנם תיבה נסגרת גדולה שבה אפשר לאחסן הרבה חפצים, וקדימה משם יש משטח נוח להנחת טלפון נייד שגם יכול לספק טעינה בהשראה למכשירים שתומכים בכך, אבל חלק מן החללים לא נוצלו, ובמקומות אחרים – למשל תא הכפפות – נותר מעט מידי מקום.

 

טויוטה פריוס 4 - 2016.jpg - 003

 

השמשה הקדמית מונחת הרחק לפנים, אנשי טויוטה טוענים שזה משפר מאד את שדה הראיה, אך החשש הוא שבאקלים ישראלי עלול להיווצר 'אפקט חממה' משמעותי יותר מאשר במכוניות אחרות בגלל שטח השמשה הגדול.
מכל מקום, שירותי המולטימדיה המידיים מרוכזים על מסך מגע איכותי שמותקן במרכז הקונסולה והוא גם הרכיב היחיד מסוגו שם (אין לוח שעונים נוסף בקרבת הנהג), ואילו שאר הנתונים והחיוויים מסודרים בתוך מסך מפוצל רחב מאד וצר שמותקן בצמוד ומתחת לשמשה הקדמית.

 

טויוטה פריוס 4 - 2016.jpg - 0020

 

למרבה הצער, מעצבי טויוטה ממש התעקשו לשמר כמה מתכונות הפריוסים הקודמות, כמו למשל לבלגן את כל הנתונים בתוך המסך האופקי, עם עודף אינפורמציה מחד, ומאידך חוסר סדר או היגיון במיקום התצוגות.

אישית, מעולם לא הבנתי או סבלתי את בורר ההילוכים של פריוס (למשל, כדי להעביר למצב חניה צריך ללחוץ על כפתור נפרד ממנו, וכדי להשתמש בפונקציית הבלימה צריך להסיט את הבורר לצד ימין למטה, ואחר כך להשיב אותו לצד שמאל למטה כדי להמשיך לנסוע), לכן מאד הצטערתי לפגוש בו שוב.
העובדה שהפעם הוא הועבר ממיקומו הקלאסי בין המושבים אל הדאשבורד לא מעלה בעיניי ולא מורידה.

 

טויוטה פריוס 4 - 2016.jpg - 0021

 

תנוחת הישיבה נמוכה מאד, שזה נחמד למי שאוהב לשבת בתוך המכונית בתנוחה ספורטיבית אבל לא ממש מתאים לקהל הטבעי, המבוגר יותר, של פריוס, המושבים מפוסלים יפה מאד אבל הם קשים, קצרים, ולא מספקים תמיכה טובה.
גלגל ההגה מתכוונן היטב, אבל הזוית שלו מאונכת מידי, ומדרך כף רגל שמאל גדול מספיק אבל לא ממוקם טוב.

בסך הכל מתקבלת תנוחת נהיגה לא מדהימה, וזה קצת חבל כי מאד ברור לעין שמעצבי טויוטה לא חסכו של מאמץ לייצר מכונית איכותית ומושקעת שגם משדרת מסר מושקע.

עוד תכונה פריוסית קלאסית שנשתמרה, וחבל, היא חסימת שדה הראיה אחורה באמצעות הספויילר האחורי.

פריוס מוצעת בשתי קונפיגורציית צביעת פנים: אחת עם פלסטיקה שחורה לגמרי שאמורה לייצר אופי ספורטיבי יותר אבל לא ממש מצליחה בכך, והאחרת שמשלבת אפור בהיר בחלק העליון ונראית עתידנית ומיוחדת (שתיהן מאופיינות בגרעון גס של הפלסטיקה שצפוי לספוח לא מעט אבק).

אני התחברתי טוב יותר לקונפיגורציה השנייה, המשולבת, שמדגישה טוב יותר את עבודת הפיסול של הקוקפיט.

הדברים החשובים נסתרים מהעין

בסיכום כללי, למרות שאף אחד לא יוכל לטעון שפריוס 4.0 היא מכונית יפה במידה קיצונית או מושכת במיוחד – אני מאד מעריך ואוהב את עבודתם, המושקעת כאמור, של מעצבי החוץ והפנים אשר יצרו מכונית קלילה מקודמותיה, מודרנית, דינמית – ומעל לכל כזאת שצועקת "פריוס!"

על אף ששינויי העיצוב ניכרים וברורים, המהפיכה האמיתית שמביאה איתה פריוס החדשה נסתרת מן העין, ונמצאת ממש בבסיס.
פריוס מבוססת על אחת הגרסאות של הפלטפורמה הגלובלית החדשה של טויוטה, שעליה ייבנו בעתיד כמחצית מכלי הרכב שהחברה תייצר ברחבי העולם, והיא מגיעה קומפלט עם מתלה אחורי חדש מסוג עצמות עצה כפולות שמפנה מקום לסוללה ולתא המטען.

כמחצית ממכירות פריוס בעולם (היעד המתוכנן: כ-350 אלף בשנה, מעט יותר מזה של הדור היוצא) יקבלו סוללת ניקל מטאל היבריד שנחשבת לטכנולוגיה מיושנת יותר אבל לטענת טויוטה מתאימה יותר לשימושים של המכונית.
סוללה זאת, שתחשמל את המכוניות שיימכרו בישראל ובאירופה, קטנה כעת בממדיה ב-10% ומותקנת מתחת למושב האחורי, ואילו המצבר הקונבנציונלי חזר למקומו הקלאסי בתוך תא המנוע, וכך התפנו כ-56 ליטרים של נפח הטענה נוסף ונחוץ לתא המטען.

 

טויוטה פריוס 4 - 2016.jpg - 006

 

שאר הפריוסים, שרובן יימכרו ביפן ובארה"ב, יקבלו סוללת ליתיום-יון שנחשבת עדיפה בחלק מן הפרמטרים (בעיקר בכל הקשור למחזורי הטעינה והפריקה), ומהנדסי טויוטה טוענים (במפתיע) שהיא לא יקרה יותר (אבל יותר רגישה).
כמו הסוללה, גם מערכת ההנעה לא עברה מהפיכה אלא אבולוציה: מנוע ה-1.8 עם 'מחזור אטקינסון' נותר בעינו, אבל שופר כדי לצמצם את תצרוכת הדלק ואת פליטת המזהמים, ולדברי טויוטה רושם כעת שיא עולמי למנועי בנזין – עם רמת נצילות תרמודינמית של 40%.

גם המערכת החשמלית שופרה עם כושר טעינה טוב ב-28%, תיבת ההילוכים הרציפה הוקטנה והיא קלה יותר ומייצרת 20% פחות אובדני כח, וההספק הכללי של המערכת ההיברידית קטן מעט – ולעומת זאת מסירת הכח וטווח הסל"ד שבו הוא נמסר – שופרה מאד.

חלק משיפור פליטות המזהמים הושג באמצעות שליטה טובה יותר במערכת הקירור של המנוע, שפועלת בהספק נמוך עד שהמנוע והממיר מגיעים לטמפרטורת עבודה. במקביל, גזי הפליטה מחממים את נוזל הקירור לאותה מטרה, וזאת באמצעות משאבת מים חשמלית חדשה.

המכונית לנהג הירוק

מי שמאמין בטכנולוגיה ההיברידית, ומבקש ליהנות מיתרונותיה, יכול לעשות את זה כעת כאשר הוא בוחר כמעט בכל אחד מדגמי טויוטה ולקסוס, פשוט כאחת הגרסאות שלהם – ממש כפי שיבחר בין מנוע בנזין לדיזל (באירופה).
בכל הדגמים הסדרתיים הוא יקבל התנהגות כביש מעט פחות חדה מאשר בגרסאות הבנזין, וביצועים מעט פחות זריזים, אבל הוא יזכה לתצרוכת דלק טובה יותר ולידיעה (בעיקר האישית שלו) שהוא "נהג ירוק".

אבל מי שנוהג בפריוס לא מסתפק, כאמור, בידיעה שהוא "ירוק" – הוא רוצה גם להעביר את המסר הזה לעולם, אלא שעל המסר הזה טבוע גם תג מחיר.

פריוס היא לא מכונית מהנה לנהיגה, ולא יעזור לה אם נאמר שהיא יותר דינמית או יותר מהירה מן הדור הקודם.

כנראה שהעובדה הזאת לא אמורה להפריע לרוב לקוחות פריוס, היות שאם הם היו חולי הגה וחובבי נהיגה ספורטיבית הם ממילא לא היו כאן.

לפריוס אין שום בעיה דינמית – ואם תלחצו עליה היא תגיע די מהר למהירויות לא חוקיות וגם תחזיק את עצמה לא רע על הכביש תוך שהיא שולטת לא רע בקצב גלגול הגוף.
אלא שהשילוב של שיכוך מהמורות קשיח עם כושר ספיגה די מוגבל של המתלים הופך אותה למכונית פחות סלחנית וגם פחות נוחה, ולמרות שיכוך רעשים טוב – כאשר לוחצים עליה הופכים רעשי תיבת ההילוכים והמנוע לבלתי נעימים. בעת בלימה, לעומת זאת, עדיין מתקבלת תחושה דביקה מידי ולא נעימה – תרומתה של מערכת השבת האנרגיה.

נהגים רגועים יקבלו את אותה תחושה מוכרת, עדיין מעט חלולה, של נסיעה פריוסית, אבל יצליחו לחלץ מן המכונית שני דברים שאף מכונית בנזין קונבנציונלית לא תיתן להם: תצרוכת דלק יוצאת דופן, ורמת אמינות גבוהה אפילו במונחים הגבוהים ממילא של טויוטה.

נהגים להוטים יותר יגלו מהר מאד שההיגוי חד וקצר מבעבר, שזה נחמד אך די מיותר גם מכיוון שהתוצאה הסופית קצת נויירוטית, וגם מפני שזה מגדיל מעט את רדיוס הסיבוב, וכאמור לא נחוץ.

איפה שהוא בדברי טויוטה נאמר (או ככה חשבתי ששמעתי) שהמכונית יכולה לפתח מהירות גבוהה יחסית "על חשמל בלבד", אבל גם לאחר שאספתי חשמל בסוללה, וכאשר נהגתי "עם ביצה בין נעל ימין לדוושת התאוצה" (כפי שהעיד בלשונו הציורית עמיתי ב. מיכאל) – לא הצלחתי בשום מצב להאיץ אל מעל ל-60 קמ"ש לפני שהאלקטרוניקה שילבה את מנוע הבנזין וסתמה את הגולל על הניסיונות שלי להציל את העולם.

מבחינה שימושית, ואת זה צריך להדגיש – פריוס 4.0 היא מכונית מוצלחת מקודמותיה, בין השאר עם מושב אחורי די מרווח (למעט מרחב הראש) ששני מבוגרים ישבו בו בנוחות (שלושה יתחילו למחות), ועם תא מטען מרווח ונוח להעמסה.

שורות תחתונות

מחירה הסופי של פריוס 4.0 אמור להיקבע בימים הבאים, עם תחילת שיווקה בארץ, והוא אמור להיות די דומה לזה של הדור היוצא, ובכל מקרה "נמוך מ-150 אלף ש"ח".

זהו לא מחיר נמוך ביחס למכוניות קומפקטיות כמו קורולה או יונדאי i35, גם לא ביחס לג'יפונים כמו טויוטה ראב 4 (ובטח לא כמו קיה ספורטאז') – אבל בתמורה מתקבלת המהדורה העדכנית והטובה ביותר של הסמל הבולט ביותר בעולם לטכנולוגיה ההיברידית.

טויוטה ציידה הפעם את פריוס עם כל מערכות הסיוע לנהג המקובלות כיום, כמו בלימת חירום עצמונית, התרעת סטייה מנתיב נסיעה וכיוצ"ב – אבל למרבה הצער כל אלה לא כלולות במחיר הבסיס וככל הנראה יוצעו בישראל רק החל מבעוד מספר חודשים.

אנשי טויוטה טוענים שהעיצוב החדש של המכונית ותכונותיה הדינמיות יותר ימשכו אליה לקוחות חדשים, וכאן, במלוא הצניעות, אני קצת חלוק עליהם.

 

טויוטה פריוס 4 - 2016.jpg - 002

אין ספק שהעיצוב החיצוני המודרני והצעיר יותר עשוי לשפר את תדמיתו של הנהג הירוק בעיני עצמו ובעיניי שכניו, אבל מעבר למחיר הכלכלי (שעשוי, אגב, להיות משתלם למי שנוהג הרבה, ובעיקר בעומסי תנועה), פריוס עדיין דורשת מן הנוהגים בה לנהוג באופי שמאפיין נהגים רגועים, ולהתעלם מכמה מגרעות (קטנות אמנם) בתחום הנוחות.

לכן, על אף שתנוחת הנהיגה (ובעיקר כניסה ויציאה למכונית) פחות נוחה עבור אנשים מבוגרים, לי נראה שרוב לקוחותיה של פריוס 4.0 יבואו מקרב 3.5 מיליון לקוחותיה בעבר, כלומר מתוך קבוצת האנשים שחשוב להם להעביר מסר סביבתי לעולם, ועל הדרך גם לחסוך בדלק.

 

 

 


תגובות

גיל מלמד

נכתב על-ידי גיל מלמד

עיתונאי רכב מאז שנת 1986, מתמחה בכלי רכב, בטיחות בדרכים, ביורוקרטיה ופוליטיקה של התחבורה. כתיבה עיתונאית (בין השאר) במגזינים 'טורבו' ו'מוטו' ובעיתונים היומיים 'ידיעות אחרונות', 'טלגרף', 'מעריב', 'סופהשבוע', 'ג'רוזלם פוסט' ו'ישראל פוסט'. ממקימי המגזין 'מוטו', עורך ראשי של 'טורבו', ועורך תחום הרכב ב'מעריב'.

ארכיון: