חדשות רכב ותחבורה

יבואני הרכב מפחדים מסמכות משרד התחבורה להטיל "גזר דין מוות"

יבואני הרכב חוששים: רפורמת התחרותיות של משרד התחבורה כוללת סמכות לשלול רישיון יבוא מיבואן שביצע עבירה לפי חוק ההגבלים העסקיים. היבואנים טוענים שזהו עונש כפול שמסכן השקעות של מאות מיליוני שקלים. במשרדי הממשלה עונים: "יכול להיות שיבואן השקיע מיליוני שקלים, ויכול להיות שהוא גם עשק את הציבור במיליוני שקלים"

"גזר דין מוות". כך מתאר היועץ המשפטי של איגוד יבואני הרכב את סמכות משרד התחבורה לשלול באופן קבוע או זמני רישיון יבוא, במקרה שבו יבואן יבצע עבירה לפי חוק ההגבלים העסקיים. "זה גזר דין מוות, אם יבואן רכב נמצא עכשיו עם 3,000 כלי רכב בנמל, והוא לא יכול למכור אותם במשך שלושה חודשים", הסביר היועץ המשפטי של האיגוד בישיבת ועדת הכלכלה לפני כשבועיים.

סמכות משרד התחבורה לשלול רישיון יבוא או להתלותו (להשעות את תוקפו) נכללת בהצעת חוק רישוי שירותים לרכב – הצעת חוק ממשלתית שמהווה את הבסיס החוקי לרפורמה שנועדה להסדיר תחומי רבים בשוק הרכב. אחת ממטרות הרפורמה היא להגביר את התחרותיות בייבוא רכב וכך להוזיל את המכוניות החדשות. למרות שהדיונים בעניין הצעת החוק החלו עוד בימי הכנסת הקודמת, עד עתה לא הסתיימה מלאכת הכנתה לאישור בקריאות שנייה ושלישית.

בין משרדי הממשלה ויבואני הרכב ניטש כעת מאבק בנוגע לסמכות שתוקנה למשרד התחבורה לבטל או להתלות רישיון יבוא בעקבות ביצוע עבירה לפי חוק ההגבלים העסקיים. אמנם כבר במהלך הדיונים בכנסת הקודמת נתגלעו חילוקי דעות חריפים בעניין זה, אך קידום הרפורמה בשבועות האחרונים בוועדת הכלכלה מגביר את חששם של היבואנים מפני אישור הסעיף שמקנה למשרד התחבורה את סמכות ביטול הרישיון.

לובינסקי מחזיק רישיון מ-1936
באיגוד יבואני הרכב טוענים שביטול או התליית רישיון יבוא, וזאת לאחר שהרשות להגבלים עסקיים כבר הטילה סנקציה על יבואן שהפר את חוק ההגבלים העסקיים, תהווה עונש כפול שיסכן השקעות שנאמדות במאות מיליוני שקלים. "בחוק ההגבלים העסקיים יש סנקציה שהופעלה נגדו", הסביר היועץ המשפטי של האיגוד, עו"ד אהוד שניידר, "ואז לא מסתפקים בסנקציה הזאת ועלולים להטיל עליו סנקציה נוספת".kia_showroom_newspress_crop

עו"ד שניידר ניסה לשכנע את חברי ועדת הכלכלה להגביל את סמכות משרד התחבורה לבטל או להתלות רישיון יבוא, כך שלכל הפחות יידרש פסק דין חלוט של בית משפט, ולא יהיה די בהחלטת הממונה על ההגבלים העסקיים. "הנושא הזה הוא חסר תקדים בחקיקה הישראלית", טען עו"ד שניידר. "יבואני הרכב, יש להם רישיונות עשרות שנים… לובינסקי מחזיק את הרישיון שלו משנת 1936. מדובר ברישיונות שמושקעים במאות מיליוני שקלים".

במשרדי הממשלה לא התרגשו מדבריו של עו"ד שניידר, והסבירו לחברי הכנסת כי אין כל סיבה להגביל את סמכות משרד התחבורה. "יכול להיות שיבואן השקיע מיליוני שקלים, ויכול להיות שהוא גם עשק את הציבור במיליוני שקלים, כי הוא ניצל את מעמדו לרעה", ענה נציג משרד המשפטים, עו"ד דרור וגשל. "אנחנו חושבים שאין לנו עוד מה לשנות. לדעתנו, הפסקה (שעוסקת בסמכות ביטול או התליית הרישיון, ש.ה) כמו שהיא עכשיו היא בסדר".

עם זאת, עו"ד וגשל ציין כי יתכן ששלילת רישיון יבוא בעקבות קביעה של הממונה על ההגבלים העסקיים, לפיה יבואן עבר על חוק ההגבלים העסקיים, עלולה להיות צעד חמור מדי. "זה נכון שבמקרים כאלה שבהם יש קביעה של הממונה, ויש עדיין ערעור על זה, ביטול מוחלט של הרישיון יכול להיות אקט לא סביר", הסביר עו"ד וגשל, אך הבהיר כי "זה בהחלט בתחום שיקול הדעת של הגורם המנהלי (במשרד התחבורה)".

"המודל הזה אכן חריג"
ועל מה יתבסס שיקול הדעת של משרד התחבורה, בבואו לשלול או להתלות רישיון יבוא? מדבריו של נציג רשות ההגבלים העסקיים, עו"ד יונתן צויקל, עולה כי אפשרות אחת היא יצירת מתאם בין חומרת ההפרה של חוק ההגבלים העסקיים ובין החלטת משרד התחבורה. כך, כאשר הפגיעה בתחרות אינה משמעותית, ראוי שמשרד התחבורה יימנע מלשלול או להתלות רישיון יבוא.

"לפעמים אנחנו מוצאים שלא הייתה פגיעה ממשית בתחרות, ולכן אנחנו מטילים עיצום כספי נמוך", הסביר עו"ד צויקל, "ולפעמים אנחנו יכולים למצוא להפך – שיש פגיעה ניכרת בתחרות, ואז העיצום הכספי יהיה גבוה. הדברים האלה מפורטים ומנומקים, והם יכולים לשמש גם להבניית שיקול הדעת של המנהל (במשרד התחבורה). כמובן, המנהל צריך להביא בחשבון את כל הדברים האלה בבואו להכריע בשאלה שהיא לא שאלה פשוטה של התליית רישיון או ביטולו".

אלא שעצם השימוש בקביעת הממונה על ההגבלים העסקיים כשיקול בהחלטת משרד התחבורה מהווה חריג, שכלל לא ברור אם יזכה לאישור ועדת הכלכלה. "המודל הזה אכן חריג", אמר היועץ המשפטי של הוועדה, עו"ד איתי עצמון. "ההתחשבות בהטלת עיצומים כספיים על-ידי הממונה על ההגבלים העסקיים כעילה לביטול ולהתליה על-ידי המנהל במשרד התחבורה היא חריגה".

לפי עו"ד עצמון, נוסח הסעיף – שמקנה את הסמכות הרלוונטית למשרד התחבורה – סוטה מהמקובל. "צריך לקחת בחשבון שרף הראיות ובכלל כל ההליך של הטלת עיצום כספי מאוד שונה במהותו מהליך של הגשת כתב אישום עד לכדי הרשעה", הבהיר עו"ד עצמון. "בדרך כלל הנוסח המקובל בחקיקה הוא התחשבות בהרשעה בעבירה פלילית או הגשת כתב אישום".