נבחרת
הכותבים
ללא חמלה: פרארי לה-פרארי תגרס לאחר שבעליה ניסה להתחמק מתשלום מכס

ללא חמלה: פרארי לה-פרארי תגרס לאחר שבעליה ניסה להתחמק מתשלום מכס

לאחר שתושב דרום אפריקה ניסה להבריח פעמיים את המכונית הבולטת למדינה מבלי לשלם מיסים, ההייפר-קאר הוחרמה וכעת היא צפויה להפוך לגוש מתכת


עם מערכת הנעה היברידית המשלבת בין מנוע וי 12 בנפח 6.3 ליטרים המפיק 800 כ"ס למערכת KERS חשמלית כמו במכוניות פורמולה 1 שמספקת 163 כ"ס נוספים לדחף מיידי לפרקי זמן קצרים, ביצועים שומטי לסתות כמו האצה למהירות תלת ספרתית בתוך 2.9 שניות, 200 קמ"ש בתוך פחות מ-7 שניות ומהירות מרבית של 349 קמ"ש, עיצוב מרהיב אפילו בסטנדרטים של פרארי ותג מחיר של החל ממיליון דולר, מכונית הדגל של היצרנית מאיטליה עם סמל הסוס הצוהל ללא ספק עובדת על כל הבלוטות הנכונות, אבל גם אם אין לכם בעיה לרשום צ'ק שמן לפקודת החברה ממראנלו סביר להניח שלא תוכלו להצטייד בפרארי לה-פרארי משום שכל 500 היחידות נמכרו מראש והמעטות שמוצעות למכירה כיד שנייה מחליפות ידיים בעבור סכומים גבוהים ממחירן כחדשות.

למרות שמדובר ללא ספק ברכב שהחל מרגע השקתו הפך לאגדה, שלטונות דרום אפריקה צפויים, אם שום דבר לא ישתנה, לגרוס בקרוב לה-פרארי אדומה מאחר שבעליה ניסה להבריח אותה למדינה.

עוד ב-TheCar:
כנופיה תכננה לחטוף את גופת פרארי
גברים מפרארי ונשים מוולוו: על מגדר, כוחות סוס ומה שביניהם
צפו: בית הקברות של פולקסווגן TDI

תחילתו של הסיפור ב-2014, כאשר תושב דרום אפריקה ניסה להכניס למדינה את ההייפר-קאר. לא לגמרי ברור אם בעל הרכב ניסה להתחמק מתשלום מיסים ומכסים בכלל או שהוא הגיש הצהרה שקרית באשר לשוויו של הרכב, אבל מכיוון שלא חייבים להיות מומחים גדולים ברכב כדי להבין באיזה דגם מדובר וכמה הוא שווה, הרשויות החליטו להחזיק את הלה-פרארי עד שבעליה ישלם עליה מכס בגובה של 36 אחוזים, מס נוסף של עוד כמה אחוזים ו-14 אחוזי מע"מ.

למרות שנראה שלמי שיש יותר ממיליון דולר כדי לרכוש מכונית כמו הלה-פרארי לא צריכה להיות בעיה לארגן עוד כמה מאות אלפים לתשלום מיסים, בעליה של ההייפר-קאר לא הצליח להסדיר את תשלומיו ובמשך שלוש שנים הרכב הוחזק על ידי הרשויות במחסן ערובה של המכס.

לפני כחודש בעל הרכב הגיע להסדר עם הרשויות לפיו הוא לא יצטרך לשלם מיסים זאת בתנאי שהוא יעביר את הרכב באופן מיידי מחוץ לגבולות המדינה, על פי הצהרתו לרפובליקה הדמוקרטית של קונגו השוכנת (ללא גבול ישיר) מצפון לדרום אפריקה.

לאחר נחתמו כל המסמכים בעל הרכב קיבל את ההייפר-קאר וכפי שהבטיח אכן נהג עם רכבו לגבול והוציא אותו מהמדינה. אלא שאז, 24 שעות מאוחר יותר, אותו בחור הגיע לאותו מעבר גבול מצידו השני וניסה להיכנס למדינה עם פרארי לה-פרארי אדומה. כיוון שמדובר במכונית מעט יותר מושכת עין מטויוטה קורולה, אנשי המכס לא התקשו להבחין ברכב במעבר הגבול והבינו שמדובר באותו אחד שרק יום לפני כן עשה את הדרך אל מחוץ לגבולות המדינה.

כשנשאל מדוע החליט להיכנס שוב עם הרכב לאחר שהבטיח כי הוא יוציא אותו לצמיתות מהמדינה, בעל הרכב מצידו טען כי למרות שמדובר בפרארי לה-פרארי אדומה ממש כמו זו שהוא יצא עימה רק אתמול מהמדינה עכשיו זהו רכב אחר ועל כן אין בכניסתו הפרה של ההסכם לייצוא הרכב שבגינו הלה-פרארי שוחררה ממחסני הערובה רק לפני מספר ימים.
נציגי הרשויות לא ממש השתכנעו והחרימו בשנית את הרכב הנדיר וכעת, בהתאם לתקנות המדינה לאחר שפעמיים ניסו להבריח אותו למדינה, הוא צפוי להיגרס ולהפוך לגוש מתכת חסר ערך.

מצד אחד אין ספק שעל טיפשות צריך לשלם ולנו קצת לא ברור כיצד מי שיכול להרשות לעצמו לרכוש לה-פרארי לא מצויד במספיק שכל בפדחת כדי להבין שלהחזיר רכב בולט שכזה דרך אותו מעבר גבול כעבור יממה למדינה זה רעיון גרוע מאוד, אך מאידך גם לנציגי הרשויות בדרום אפריקה אין יותר מדי הגיון ולנו לא ברור מדוע חייבים לגרוס את הרכב הנדיר ולהפוך אותו לגוש מתכת שלא שווה דבר במקום פשוט לחלט אותו ולמכור אותו מעבר לים למרבה במחיר.

אגב, גם במחוזותינו קרה מקרה דומה כשישראלי אחד ייבא לארץ לפני מספר שנים פורד GT ממנה יוצרו רק כ-4,000 יחידות שכל אחת מהן שווה כמה מאות אלפי דולרים והצהיר כי מדובר בפורד מוסטנג GT השווה רק 30 אלף דולרים.
בתחילה ה"טריק" של הבחור עבד והרכב שוחרר מהנמל לאחר תשלום מיסים לפי ערך של 30 אלף דולרים, אך מאחר, ממש כמו הלה פרארי,  שפורד GT זה לא בדיוק רכב שנטמע בהמון, כעבור זמן מה פקידי המכס הבינו שעשו טעות והרכב הוחרם. מאז, כבר כמה שנים, הוא נרקב לו ומתפרק לאיטו כשהוא חשוף לכל פגעי מזג האוויר בחניון פתוח במתחם המכס בנמל אשדוד.

 


תגובות

נעם וינד

נכתב על-ידי נעם וינד

התאהב במכוניות כנער ובעקבות תשוקתו זו נקשר בעולם העיתונות לכל חייו. בגיל העשרה עבד במגזינים "אוטו" ו"טורבו", בצבא שירת בעיתון "במחנה" ומשם המשיך לשנים רבות בעיתונות הארצית, בעיקר ב"מעריב". ב-2008 חזר לאהבה הישנה והתמקד בכתיבה מוטורית במגזינים "אוטו" ו"הגה". ערך את אתר האינטרנט "מוטוקאר" והקים וערך את ערוץ הרכב באתר "mako". חובב מושבע של רכבי הנעה אחורית ודריפטים ומקבל צביטה בלב מרכבי אספנות.

ארכיון: