נבחרת
הכותבים
כוח מול מוח: ב.מ.וו 140M מול אודי S3 במבחן

כוח מול מוח: ב.מ.וו 140M מול אודי S3 במבחן

בדפי הנתונים הן כמעט זהות ומציעות שימושיות משפחתית ויכולות שבעבר הלא יותר מדי רחוק היו נחלתם הבלעדית של רכבי על.
יצאנו לדו קרב לוהט של צמד גרמניות עם כמעט 650 כ"ס ומעל ל-90 קג"מ. האם המכונית השלמה יותר היא בהכרח המנצחת?


לא מעט חולי הגה אמיתיים מגיעים בשלב מסוים לנקודה בה הם מרגישים שהם מיצו את כל האופציות הספורטיביות בטווח המחירים השפוי יחסית עד סביב 200 אלף שקלים ובוערת בהם תשוקה ליותר – יותר ביצועים, יותר טירוף או שילוב של שניהם יחד.

מכיוון שלא פעם אותו רגע מכונן מגיע במקביל לשינוי הסטאטוס האישי וצורך ברכב פרקטי לשינוע המשפחה, יש מי שמחליטים לרכוש מכונית חדישה "רגילה" ליומיום ובמקביל לטפח ולשפר רכב ספורטיבי משומש למחוזות ההארד קור.
לכאורה זה עשוי להישמע כמו רעיון הגיוני ואפילו כלכלי, אך מי שקצת יותר מצוי בפרטים יודע היטב שמעבר לבעייתיות החוקית (בארץ כמעט כל שיפורי הרכב אסורים) מדובר בפרויקט שהוא מעין בור ללא תחתית ובלי להרגיש הסכומים מצטברים ועוברים בקלות את ה-100 אלף שקלים, לא כולל הרכב עצמו, ויחד עם ביטוח, טסט בקומבינה וכמובן רכב הדיילי החדיש לשימוש המשפחתי אנשים מגלים שהם "השכיבו" קצת מעל ל-300 אלף שקלים על הכביש כשבערך באותו הסכום הם היו יכולים פשוט להיכנס לסוכנות ב.מ.וו או אודי ולצאת עם S3 או 140M מהניילונים עם אחריות אשר משלבות בין שימושיות של רכב משפחתי לביצועים וליכולות שעד לפני מספר שנים היו נחלתן הבלעדית של מכוניות על.

משום שמדובר בדו קרב שחשוב לאלפים רבים, לפחות כמו מבחן השוואתי בין טויוטה קורולה למאזדה 3 או קיה ספורטאז' ויונדאי טוסון, נאלצנו למלא את חובתנו העיתונאית ויצאנו עם צמד הגרמניות הלוהטות לכבישי צפון הארץ המובטחת.

עוד ב-TheCar:
מהירות ועצבניות – מכוניות הספורט של תערוכת ז'נבה
מבחן: ב.מ.וו M125 מול גולף GTI
לא חזקים בכדורגל וגם לא במכוניות ספורט: סיכום 2016 בהילוך גבוה

מתרשמים

אם הקנקן חשוב לכם לא פחות מתכולתו ואתם מחפשים חיטובים שיעידו על היכולת בהחלט יתכן ששתי המתמודדות שלנו כאן לא יצליחו לעבור את הסינון הראשוני באולם התצוגה, זאת מאחר ששתיהן לא מספיק שונות מגרסאות הבסיס שלהן ורק חדי עין יבחינו שאתם נוהגים במכוניות של 300 אלף שקל עם כ-300 כ"ס מתחת למכסה המנוע.

אמנם יש מי שאוהבים את המראה התמים הזה של "זאב בעור כבש", אבל לטעמנו לפחות עדיין קשה שלא להתאכזב מהאפרוריות שלהן שלא מעוררת את בלוטות החשק.

עיצוב
סדרה 1, לטעמנו לפחות, מציגה מראה בסיסי לא ממש הגמוני, מעין שעטנז עיצובי בין תא מנוע כוחני ולא פרופורציונלי לתא נוסעים קצר.
חבילת ה-M של ה-140 בהחלט משפרת במשהו את המצב ועם פגוש קדמי אגרסיבי מאוד, חישוקי 18" גדולים עם צמיגים נמוכי חתך, מתלים מונמכים וחצאיות צד נוצר מראה גוצי-שרירני שיש מי שיאהבו אותו. עם זאת יש לזכור שניתן לקבל את "חבילת M" בכל ליין הגרסאות כולל ה-118 הבסיסית, כך שהבידול המתבקש לא ממש קיים.

 

הקומפקטית של אודי מציגה ללא ספק מראה בסיסי שלם והומוגני יותר, יש מי שיטענו שהוא מעט בנאלי מדי ודומה לדור הקודם (ולשאר דגמי אודי), אך הפרופורציות נכונות והחיטובים מדויקים ואחרי מתיחת הפנים בשנה שעברה היא נראית מודרנית יותר עם סבכה מובלטת, פגוש אגרסיבי ופנסים חזיתיים מחודדים בעיצוב ייחודי.
מעבר לשני סמלים קטנים על סבכה ועל הישבן, ה-S3 מציגה גם סבכה בגימור כרום המבדל אותה מהדגמים הבסיסיים, פנסי לד מלאים מלפנים ומאחור, חישוקי 18", חצאיות צד, פגוש אחורי עם דיפיוזר שאי אפשר להתעלם ממנו וארבע יציאות מפלט.

תאי נוסעים ואבזור
תאי הנוסעים של צמד המתמודדות משכנעים למדי. אמנם הם לא מעניקים תחושה סופר יוקרתית כפי שניתן היה אולי לצפות מרכבים שעולים יותר מ-300 אלף שקלים, אבל הם בהחלט מכניסים לאווירה ספורטיבית.

הבימר כוללת מושבים ספורטיביים מרופדים באלקנטרה עם תמיכה צידית ראויה והגה 3 צלעות עבה בעיצוב קלאסי המאפיין את דגמי M הספורטיביים של היצרנית מבוואריה כבר 4 עשורים וניתן לציין גם עיטורי אלומיניום מוברש במרכז הדשבורד, בקונסולה המרכזית ובדיפוני הדלתות. מעבר לכך ניכר כי איכות החומרים טובה אך העיצוב מעט סתמי ונטול שאר רוח.

הגוונים הכהים והשילוב בין קבינה צפופה ושטח חלונות קטן עלולים ליצור תחושה מעט קלסטרופובית ובעוד שקדימה לא ירשמו תלונות, מרווח הנוסעים מאחור לא עולה בהרבה על זה שניתן למצוא ברכבי סופר מיני מודרניים.

מפרט האבזור של ה-140M כולל את מערכת i דרייב הנשלטת על ידי הגלגלת המסורתית בקונסולה שבין המושבים ומסך 6.5", מערכת שמע עם כניסה לנגנים, בלוטות' ושליטה מההגה, התנעה בכפתור, מערכת start&stop, ערכת שמשות כהות, בקרת אקלים מפוצלת, חיישני חניה אחוריים, תאורת לד, מראות צד בגימור אלומיניום, חלון בגג, בקרת שיוט ואפשרות בחירה בין מספר מצבי נהיגה המשפיעים על קשיחות המתלים, תגובת הדוושה, עוצמת הגדישה והמתירנות של מערכת בקרת היציבות, כולל ספורט פלוס ואפשרות לניתוק מלא. עם זאת, די משונה לגלות, ברכב שעלותו מעל ל-300 אלף שקלים שמפרט האבזור לא כולל דברים שהפכו לסטנדרטיים בכל משפחתית בפחות מחצי מחיר כמו ניווט (אין Waze ואפילו לא סתם GPS), ומצלמת רוורס.
מפרט ציוד הבטיחות כולל 6 כריות אוויר, מערכת התראה מפני סטיה מנתיב והתראת קרבה ופגיעה בכלי רכב או הולכי רגל.

המושבים ב-S3 (עור ואלקנטרה) מרשימים בעיצובם אך מציעים פחות תמיכה צידית וגם ההגה עם הבסיס הקטום בהחלט נאה, אבל בשנים האחרונות ניתן למצוא הגאים שכאלה בהרבה יותר מדי מכוניות.
ניכר שהושקעה כאן מחשבה רבה בתכנון הדשבורד ואיכות החומרים מצוינת, אבל לטעמנו הבחירה של מעצבי אודי ללכת על עיצוב נקי כמעט נטול כפתורים יוצרת מכלול מעט פשוט למראה.
עם זאת, קשה שלא להתרשם ממסך מערכת המולטימדיה הנשלף חשמלית ועיצוב פתחי האוורור המזכירים צינור פליטה של מטוס קרב.

הגוונים הכהים שולטים גם בקבינה של ה-S3, אך בזכות חלונות גדולים משמעותית וקונסולה מרכזית שלא סוגרת על הנהג והנוסע התחושה אוורירית בהרבה. גם מאחור המרווח נדיב יותר, במיוחד לרגליים.תאי המטען בשתי המתמודדות ראויים אך זה שבאודי מציע נפח מעט גדול יותר.
מפרט האבזור של ה-S3 נדיב למדי וכולל מעבר למתבקש גם חיישני אור וגשם, בקרת אקלים מפוצלת, התנעה בכפתור, מערכת start&stop, גג שמש פנורמי, מראות צד בגימור אלומיניום, מצלמת רוורס, מערכת מולטימדיה MMI עם 10 רמקולים ומגבר, אופציה ל-Waze בהתקנה מקומית ומערכת מצבי נהיגה עם מספר אופציות שכוונו מראש ואפשרות לשלוט על כל אחד מהמרכיבים – הגה, תגובת מצערת ובקרת היציבות – באופן עצמאי.אבזור הבטיחות כולל 7 כריות אוויר, מערכת התראת קרבה לרכב, בלימה אוטונומית במצבי חירום ובקרת שיוט אקטיבית.

מנוע
בסעיף יחידות ההנעה אנחנו נתקלים בהבדלים משמעותיים ראשונים בין השתיים; בבימר אנחנו פוגשים את הגרסה העדכנית של מנוע ה-6 בטור בנפח 3.0 ליטרים המפורסם של החברה במהדורתו המוגדשת המפיקה בימים אלה הספק של לא פחות מ-340 כ"ס ומומנט פראי של 51 קג"מ שמועברים לגלגלים האחוריים דרך תיבת 8 הילוכים אוטומטית.

דף הנתונים יודע לספר על האצה למהירות תלת ספרתית בתוך 4.6 שניות ומהירות מרבית מוגבלת אלקטרונית של 250 קמ"ש.

ב-S3 אנו פוגשים גרסה עוצמתית של מנוע ה-2 ליטרים המוגדש של VAG המוכר מדגמים רבים של הקונצרן. במדינות אירופה ה-S3 מציגה הספק של 310 כ"ס, אך הגרסה הישראלית מציגה הספק מעט נמוך יותר (ככל הנראה בגלל מזג האוויר החם, איכות הדלק הבינונית וגם כנראה מתוך דאגה לפרנסה לסדנת APR…) של 290 כ"ס ומומנט של 41 קג"מ שמועברים לארבעת הגלגלים דרך תיבת הילוכים כפולת מצמדים עם 7 יחסי העברה ומערכת קוואטרו משוכללת.

דף הנתונים במפרט הישראלי מדווח על האצה למהירות תלת ספרתית בתוך 4.5 שניות, מעט משונה לנוכח נתון זהה למפרט האירופאי עם יחידת ההנעה המפיקה 310 כ"ס.
המהירות המרבית מוגבלת אלקטרונית ועומדת על 250 קמ"ש.

בכל מקרה, הנתונים של שתי המתמודדות שלנו ללא ספק דומים וכעת מה שנותר לבדוק הוא כיצד המספרים המרשימים הללו מרגישים על הכביש.

נוהגים

איך הן כדיילי?
רגע לפני שנדביק את דוושות התאוצה לרצפה ומשום שמי ששוקל להיפרד ממעל ל-300 אלף שקלים בתמורה לאחת מצמד המתמודדות שלנו כנראה יצטרך להשתמש בהן גם כרכב "דיילי", אנחנו מתחילים את המבחן בסביבת המחיה בה המכוניות הללו, גם אם מי שירכוש אותן הוא חולה הגה מהזן הקשה ביותר, יבלו ב-90 אחוז מהזמן.

כפי שאתם בוודאי מנחשים שתי המכוניות שלפנינו לא מתקשות לשמור על קצב ולהרשים בכל זינוק מול כל מתחרה מזדמן שתפגשו (למעט אולי פרארי או ניסאן GTR) בפורמולת הרמזורים הארץ ישראלית.
המימדים הקומפקטיים של הצמד מאפשרים גם להיכנס בקלות לחניות עירוניות צפופות. עם זאת, יש לציין שהראות באודי טובה יותר והיא גם מצוידת במצלמת רוורס.
למרות המתלים המונמכים, בניגוד למכוניות משופרות אין שום בעיה לעבור על פני באמפרים או להיכנס לחניונים על סיפונן של השתיים.

בכביש המהיר שתיהן נעימות ושקטות לשיוט גם במהירויות שפויות מהסוג שלא יספקו לכם כותרת בעיתון ולילה במעצר.
מעבר ליתרונות הבטיחותיים, בקרת השיוט האקטיבית של ה-S3 היא כלי חשוב מהמעלה הראשונה לשמירת הרישיון בכיס.
כדי לשמור על הרישיון ב-140M רצוי בעת שיוט לעבור למצב ECO Pro ששולח לפחות חצי מעדר הסוסים למנוחות צהריים.

רעשי הרוח ב-140M מוחשיים יותר מאשר ב-S3 וכך גם, על אף התיבה מרובת ההילוכים, גרגור המנוע, אבל בכל הנוגע לנוחות נסיעה הבימר המצוידת במתלים אקטיביים מנצחת בצורה ברורה בקטעי נסיעה מנהליים ובניגוד ל-S3 המצוידת במתלים קשיחים מאוד ללא אפשרות כיוונון הבימר לא מענישה אותך על היותה ספורטיבית או מזכירה לך בכל רגע, כמו האודי, עד כמה איכות הסלילה כאן בלבנט רחוקה מזו שביבשת הישנה.

צריכת הדלק, למי שמתעניין, שפויה באופן מפתיע בנהיגה מתונה יחסית ולא רחוקה באופן משמעותי מזו של משפחומטית ממוצעת עם 12.2 קילומטרים לליטר באודי ו-11.4 קילומטרים לליטר בבימר.

הכביש לפנינו מתפנה וזה הזמן לסיים את פרק הדיילי ולהתחיל לנסות להבין מה מבדיל את צמד הגרמניות היקרות הללו מאחיותיהן שנראות כמעט כמוהן אבל עולות חצי מחיר.

דראג טיים
לשתי המכוניות מנועים עוצמתיים שיודעים לספק את הסחורה ברגע בו הם נקראים לדגל, אך אופי הפעולה שלהם שונה מאוד ובעוד שיחידת ההנעה של ה-S3 מעניקה דחף ליניארי מאוד זו שב-140M מציגה אופי ברוטאלי עם פרצי כוח המזכירים מכוניות שרירים אמריקאיות.
תאוצות הביניים של ה-S3 משכנעות מאוד ללא ספק, אבל כשמשווים אותה ראש בראש מול הבימר זה מרגיש ממש "לא כוחות" ובכל הילוך, בכל מצב ובכל מהירות ה-140M פשוט מתרחקת קדימה.

אין מה לעשות, עוד 2 בוכנות, יותר מ-10 קג"מ בנתון המומנט ו-50 כ"ס הם כנראה משהו שקשה לגשר עליו בקלות למרות ההנעה הכפולה והתיבה כפולת המצמדים.

בזינוק מהמקום ה-S3 מחזירה חלק מהכבוד האבוד שלה ובזכות בקרת שיגור והנעה כפולה מצליחה להוריד את הכוח לאספלט בצורה מעוררת השתאות ובזמן שהצמיגים האחוריים של הבימר נאבקים להתמודד עם הכוח האדיר שהועבר אליהם, עד בערך 80-90 קמ"ש ה-S3 שומרת על יתרון.

על אף שבדרך כלל אנחנו משתעממים מאוד מהר ממבחני תאוצה, אין ספק שבמכוניות כאלה מדובר בחוויה עוצמתית שלרגעים מצליחה לחבר אותנו לכל מטורפי הדראג שמשקיעים סכומי עתק רק כדי לקצץ עוד איזה חלקיק שנייה בדרך לקו הרבע מייל.

אירובי
כחובב מובהק של רכבי הנעה אחורית אני מתעקש להתחיל עם הבימר. למרות שיש לי ניסיון רב שנים עם הנעה לגלגלים הנכונים, הבימר מפחידה בהתחלה ומרגישה מסוג המכוניות שהמנוע גדול על שאר המכלולים שלהן.
ההגה אמנם מהיר ובעל תחושה טובה אך הוא מעט מעורפל במרכז הפניה, הבלמים לא מספיק נשכניים ויותר מכל אי אפשר שלא להרגיש בחסרונו של דיפרנציאל מוגבל החלקה מכני שיעזור לחלק האחורי לזרום בטבעיות בין הפניות.

ככל שאנו צוברים עוד קילומטרים אנחנו לומדים להכיר את ה-140M ואוהבים אותה יותר, אבל עדיין זו מכונית שגורמת לך לעבוד קשה ולהזיע כשנוהגים בה חזק. זה מאתגר אבל מתגמל ובמצב ספורט פלוס בקרת היציבות הופכת לליברלית למדי ומאפשרת לזנב לצאת למחול קצרצר שנותן טעימה מחרמנת של הנאות ההנעה האחורית.

אנחנו מרגישים שהגיע הזמן לבחון את הבימר עם בקרות מנותקות לחלוטין ומגלים רכב מטורף שמוציא את הזנב בברוטליות ובאופן לא הכי צפוי ומחזיר אותו עם הרפיית הדוושה בחבטה לא נעימה אשר מזכירה יותר מכונית שרירים מאשר מכונת נהיגה מדויקת.
במסלול סגור בו ניתן להשתמש בכל רוחב הנתיב ועם מספיק שולי בטחון אין ספק שהבימר יכולה להיות מענגת מאין כמותה בלי שום שומרים אלקטרוניים, אבל על הכביש הציבורי כשהכוח, בגלל השהיית הטורבו הדי מורגשת, לא תמיד מגיע בדיוק ברגע שתרצו היא מרגישה מעט מפוזרת מדי ולא היינו ממליצים להסתכן. אין ספק שבעידן שלפני הבקרות ה-140M הייתה הופכת ליצרנית אלמנות כמו ה-911 טורבו דור ראשון בזמנו.

 

ה-S3 היא ההיפך המוחלט – מכונית שמאפשרת כמעט באופן מיידי לפתח קצב נהיגה לא הגיוני. היא טורפת את האספלט ובניגוד לבימר – כאן לא צריך לעבוד קשה.
ה-S3 משרדת תחושת בטחון וכל מה שצריך הוא להיכנס לפניה בצורה סבירה ומשם היא כבר תדאג לשאר. מגבלות האחיזה גבוהות כל כך שגם תחת לחץ כבד בקרת היציבות לא נקראת כמעט לדגל, זוויות הגלגול אפסיות, הבלמים עושים את העבודה גם לאחר סשן ארוך, ההגה מהיר ומאוד מדויק ומערכת ההנעה הכפולה המתוחכמת מורידה את הכוח בצורה אופטימלית לכביש בכל רגע נתון.
יחד עם זאת, לא הכל מושלם ובין היתר ניתן לציין שההגה די אילם ולא מעביר יותר מדי אינפורמציה לאוחז בו, שהתחושה הכללית קצת מנותקת מדי ושמעל לכל נראה כי חסר קורטוב של דרמה וטירוף בתבשיל מאינגולשטאט.

כפי שאתם יכולים לנחש, צריכת הדלק בקטעים אלה הייתה פחות ידידותית לכיס עם 5.4 קילומטרים לליטר בבימר ו-6.3 קילומטרים לליטר ב-S3.

 

קו הסיום

בעידן בו מכוניות מתוכננות על ידי סימולציות מחשב כיף לגלות שאפשר עוד לפגוש מכוניות מעולות שמצד אחד כל כך דומות בטבלאות הנתונים באולם התצוגה ומאידך כל כך שונות במציאות על הכביש.

ה-S3 ב-323 אלף שקלים היא ללא ספק המכונית השלמה מבין השתיים – מכונת נהיגה עם יכולת ביצוע מדהימה ומגבלות כמעט אינסופיות אשר יודעת גם להיות פרקטית (למעט המתלים הנוקשים) בשימוש יומיומי.
ה-S3 מרווחת יותר, מאובזרת יותר וחסכונית יותר בדלק ויש לה גם סאונד מגניב בהעברות הילוכים ובקרת שיגור מטריפה.
זו מכונית שמאפשרת כמעט לכל אחד להרגיש כמו סופרמן, מכונית שתאפשר לכם לשמור בלי מאמץ ובביטחון מלא על קצב גבוה, כמעט לא הגיוני, בכבישים הנכונים.

ה- S3 תהיה הבחירה הנכונה למי שרוצה להגיע ראשון ולמי שרוצה להרשים את החבר'ה בטיולי נהיגה, אבל דווקא השלמות הזו והקלות הבלתי נסבלת בה ה-S3 מבצעת כל דבר גורמת לה, בשילוב הגה אילם ותחושה כללית מנותקת מדי, לאבד חלק מהקסם שאנחנו מחפשים במכונית ספורט שאמורה לאתגר ולהעמיד גם את הנהג במבחן.

ה-140M ב-327 אלף שקלים רחוקה מלהיות מושלמת. זו מכונית המצוידת במנוע שמרגיש גדול על שאר המכלולים – רכב מהסוג שלא בטוח שממש עומד בסטנדרט הפוליטיקלי קורקט המאפיין את תעשיית הרכב בשנים האחרונות.

הב.מ.וו לא סלחנית ועלולה להבהיל גם את הנהג המיומן. היא לא מדויקת כמו שמכונת נהיגה אמיתית צריכה להיות, דורשת לעבוד קשה כדי לשמור על קצב דומה לזה של ה-S3 ויש לה גם הגה לא מספיק טוב, בלמים שמתקשים לעמוד בלחץ וכל כך חסר לה דיפרנציאל מוגבל החלקה אמיתי, אבל יש לה מנוע חלומי עם כוח ברוטלי מתפרץ שאי אפשר לא להתאהב בו, חיבור יותר טוב בין האוחז בהגה למלאכת הנהיגה והנעה אחורית מלאת און שכל כך קשה למצוא במכוניות בטווחי המחירים האלה אשר מעלה חיוך בלתי נשלט על הפנים.

על כן, למרות שה-S3 עושה כמעט הכל יותר טוב, בסופו של יום ארוך ומאות קילומטרים של נהיגה, כל הבוחנים היו תמימי דעים ובחרו ב-M140 כמנצחת שלהם בדו-קרב הלוהט הזה.

בחנו: אלדר נוימן, גל כרמי, אופיר דואק ונעם וינד
צילומים: נעם וינד


תגובות

נעם וינד

נכתב על-ידי נעם וינד

התאהב במכוניות כנער ובעקבות תשוקתו זו נקשר בעולם העיתונות לכל חייו. בגיל העשרה עבד במגזינים "אוטו" ו"טורבו", בצבא שירת בעיתון "במחנה" ומשם המשיך לשנים רבות בעיתונות הארצית, בעיקר ב"מעריב".
ב-2008 חזר לאהבה הישנה והתמקד בכתיבה מוטורית במגזינים "אוטו" ו"הגה". ערך את אתר האינטרנט "מוטוקאר" והקים וערך את ערוץ הרכב באתר "mako".
חובב מושבע של רכבי הנעה אחורית ודריפטים ומקבל צביטה בלב מרכבי אספנות.