נבחרת
הכותבים
ישנתם פחות משבע שעות בלילה? אל תנהגו

ישנתם פחות משבע שעות בלילה? אל תנהגו

מחקר ראשון מסוגו מעריך את הקשר בין מניעת שינה לבין ההסתברות למעורבות בתאונה. שינה של 4-5 שעות בלילה מגדילה פי 5.4 את הסיכון לתאונה, וכל תאונה קטלנית חמישית נגרמת בגלל מחסור בשעות שינה


הקשר בין מספר שעות השינה של נהגים לבין שיעור המעורבות שלהם בתאונות הוכח כבר במספר רב של מחקרים שנערכו ברחבי העולם, ועייפות של נהגים הוכחה זה מכבר כמסוכנת ממש כמו נהיגה תחת השפעה של אלכוהול וסמים.

 

תאונה 997

 

אלא שאחת השאלות החשובות בהקשר הזה נותרה עד כה ללא מענה: מהו המינון המדויק של שעות שינה שמתחתיו הופכים נהגים למסוכנים?

קרן מחקר הבטיחות של ארגון הנהגים האמריקני AAA פרסמה בשבוע שעבר מחקר ראשון מסוגו שמבוסס על נתוני תאונות שהתרחשו בארה"ב, ואשר התמקד בקשר הספציפי בין מספר שעות שינה ב-24 השעות שקדמו לתאונה לבין ההסתברות להתרחשותה.

הממצא החשוב ביותר, שראוי להציגו עוד לפני תיאור המחקר, הוא שמי שישן חמש שעות בלילה, או פחות, מסוכן בנהיגתו בדיוק כמו נהג שנוהג תחת השפעת אלכוהול, וזאת מכיוון שנהגים מבוגרים בריאים צריכים לישון בין 7-9 שעות ביממה כדי להפחית משמעותית את הסיכון לתאונה.
בני נוער, מבוגרים צעירים, אנשים שחולים במחלה עונתית או מי שמחלימים ממחלה, מי שמתאוששים מ"חוב שינה" (וגם, יש להוסיף, מי שלא ישנים טוב בלילה בגלל נחירות או הפרעות שינה אחרות) – נדרשים למשך שינה ארוך יותר.

"מניעת שינה", מסבירים עורכי המחקר את מה שגילו, אבל ידוע גם ממחקרים קודמים, "גורמת להאטת יכולת התגובה של אדם לגירויים, מפחיתה את הדיוק של התגובות שלו, ופוגעת ביכולת הקשב והריכוז".

נהגים שלא ישנו מספיק ביממה שקדמה לתאונה גרמו, לפי הממצאים, ל-7% מכלל התאונות שבהן נגרר רכב נגרר מזירת תאונה (נתון שכולל גם תאונות קלות ללא נפגעים – ג.מ.), 13% מכלל התאונות שבהן היה צורך בטיפול רפואי, ובין 16-21% מכלל התאונות הקטלניות.

כך חקרו

המחקר של קרן מחקרי הבטיחות התבסס על נתוני אמת של 4,571 תאונות שהתרחשו בארה"ב בין יולי 2005 לדצמבר 2007 בין השעה 6 בבוקר לבין חצות, ובהן היה היו מעורבים 7,234 נהגים.
מדגם זה כולל לפחות כלי רכב אחד בבעלות פרטית (כל סוגי הרכב, ללא רכב כבד) אשר כתוצאה מן התאונה נדרשה גרירה שלו מזירת התאונה.

החוקרים לא התייחסו, בכוונה, לתאונות שהתרחשו במהלך הלילה גם מכיוון שתאונות כאלה כבר נחקרו במחקרים אחרים אבל גם מכיוון שמטרת המחקר הייתה לבודד את המשתנה של שעות שינה נורמליות של רוב אוכלוסיית הנהגים.התרעת עייפות בנהיגה 008

החוקרים בחנו את מכלול הגורמים שתרמו לתאונות ובהם למשל טעויות נהיגה, תנאים סביבתיים ותקלות מכניות ברכב, וכן, כמובן, את הדיווחים של נהגים אודות מספר שעות השינה שהם ישנו ביממה שקדמה לתאונה, וכן את השוני בין נתון זה לבין מספר שעות השינה שאותם נהגים ישנים בדרך כלל – במידה שאפשר היה לקבל נתון כזה.

צריך להדגיש שלא מדובר דווקא בתאונות שבהן הנהג ממש "נרדם על ההגה", אם כי היו גם כאלה, אלא ב"מניעת שינה" באופן כללי ופגיעתה בכושר הריכוז ויכולת התגובה של נהגים לסיטואציות על הכביש.

הקשר בין "מניעת שינה" לבין הסיכון לתאונה הוערך על ידי השוואת מספר שעות השינה שעליהן דיווחו נהגים בתאונות שבהן חוקרי תאונות מצאו תרומה של נהג לגרימת תאונה – בין אם מדובר בפעולה לא בטוחה או לא חוקית שלו, הימנעות מנקיטת פעולה או טעות נהיגה – לבין אותו נתון אצל נהגים שנפגעו באותן תאונות מבלי שגרמו להן, ואשר אליהם התייחסו החוקרים כאל המדגם האקראי שמייצג את ההתפלגות הנורמלית של שעות שינה באוכלוסיה.הקשר בין שעות שינה להסתברות לתאונה

כל התוצאות שנמצאו מוצגות ביחס לרמת הסיכון ה"נורמלית" של נהגים שישנו לפחות 7 שעות ביממה שקדמה לתאונה, והממצאים חד משמעיים וברורים.

נהגים שהחסירו שעת שינה אחת ביחס להרגל שלהם (למשל ישנו 7 שעות במקום 8) או מי שישנו 6 שעות ביממה הגדילו ב-30% את הסיכון שלהם למעורבות בתאונה ביחס למי שישנו 7 שעות או יותר, ונהגים שהחסירו שעתיים שינה הגדילו את הסיכוי שלהם לפגוע או להיפגע ב-90%.

נהגים שישנו בין 4-5 שעות הגדילו פי 4.3 את הסיכון למעורבות בתאונה, ואצל מי שישנו פחות מ-4 שעות גדלה ההסתברות לתאונה פי 11.5.

העובדה שנהגים "רגילים" לישון מעט לא משנה בהרבה את התמונה הכוללת: מי שישן באופן קבוע בין 5-7 שעות מעורב, ססטיסטית, ב-40% יותר תאונות, ואצל מי שנוהג לישון בין 4-5 שעות בלילה גדול הסיכוי לתאונה פי 5.4.

כאמור, גם מחקרים קודמים גילו קשר מוכח בין תאונות לבין מניעת שינה ובעקבותיהם פרסמה קבוצת עבודה מיוחדת מטעם "מועצת השינה" האמריקנית (ארגון שחוקר הפרעות שינה) איסור מוחלט לנהיגה של מי שישן פחות משעתיים ביממה.

דוד יאנג, מנהל קרן מחקרי הבטיחות של ה-AAA, אמר בתגובה: "המחקר החדש מראה שנהג אשר ישן במשך פחות מחמש שעות יצר רמת סיכון לתאונה ששקולה לזו שיצר מי שנהג בשכרות. אי אפשר להימנע משינה ועדיין לצפות להיות מסוגל לתפקד בבטחה מאחורי ההגה".

לא ישנים, כן נוהגים

סקר שנערך בארה"ב מצא שלמרות ש-97% מן הנהגים שנשאלו סבורים ששינה של פחות משבע שעות בלילה מהווה "סיכון חמור לביצועי הנהיגה" – שליש מהם הודה שנהג לכל הפחות פעם אחת בחודש האחרון כאשר "היה כל כך עייף עד שהיה לו קשה לפקוח עין".

מחקר אחר שנערך בארה"ב מצא ש-35% מן המבוגרים בארה"ב ישנים פחות מ-7 שעות בלילה, 12% ישנים פחות מ-5 שעות ו-2% ישנים פחות מ-4 שעות. מחקר דומה בבריטניה הסיק ששליש מן הבריטים ישנים בין 5 ל-6 שעות בלילה.עייפות בנהיגה 197

עם זאת, הממצא המטריד ביותר של המחקר האחרון הוא שבעוד שרוב הנהגים מכירים ומבינים את הסימפטומים של נמנום בעת נהיגה, ובהם קושי לשמור על עיניים פקוחות, "שיוט" בין נתיבים ו"פער זיכרון" (חוסר היכולת לזכור את המקומות שבהם נהג עבר בקילומטרים האחרונים של נהיגתו) – למעלה ממחצית הנהגים שהיו מעורבים בתאונות שקשורות בעייפות כלל לא חוו את התסמינים האלה לפני התאונה.

ההמלצה, לכן, לנהגים היא שלא להסתמך על סימפטומים פיזיים כדי להעריך את המסוגלות שלהם לנהוג אלא לפעול לפי כללי התנהגות ברורים.
ראשית לכל לישון לפחות שבע שעות רצופות ביממה.
שנית, לרכז את הנסיעות לשעות הערות הרגילות של הנהג ולהימנע ככל שאפשר מנהיגה בשעות שבהן הוא בדרך כלל ישן.

בנהיגות ארוכות במיוחד חשוב להקפיד גם על הפסקות מנוחה יזומות אחת לשעתיים או בכל 150 קילומטרים לערך, וכן להימנע מאכילת ארוחות כבדות. במידת האפשר צריך לחלוק את משימת הנהיגה עם נהג נוסף, ובכל מקרה יש להימנע מצריכת תרופות שגורמות לנמנום.


תגובות

גיל מלמד

נכתב על-ידי גיל מלמד

עיתונאי רכב מאז שנת 1986, מתמחה בכלי רכב, בטיחות בדרכים, ביורוקרטיה ופוליטיקה של התחבורה.
כתיבה עיתונאית (בין השאר) במגזינים 'טורבו' ו'מוטו' ובעיתונים היומיים 'ידיעות אחרונות', 'טלגרף', 'מעריב', 'סופהשבוע', 'ג'רוזלם פוסט' ו'ישראל פוסט'.
ממקימי המגזין 'מוטו', עורך ראשי של 'טורבו', ועורך תחום הרכב ב'מעריב'.